בן אסייג: "כמות הפעילים שהעזו לקנות מתמעטת, העצבים התרופפו"

מנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל אשמים בכך שלא ניהלו את כספי העמיתים בצורה טובה יותר שיכלה לצמצם את ההפסדים אותם סופגים החוסכים לטווח ארוך, כך אומר היום יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים.

בשיחה עם Bizportal אומר בן אסייג מנהל את מנורה מבטחים פיננסים ב-3.5 השנים האחרונות, כי "חטאנו בחטא אחד גדול מאוד, בכך שניהלנו את כספי העמיתים בני שמונים ובני השלושים באותם מסלולים. אי אפשר לענות בצורה כזאת על צרכי החוסכים באותו האופן. לצעירים יש אופק לטווח ארוך ועליהם נופל המשבר באופן פחות קשה", אומר אסייג ומוסיף "אנחנו יודעים מכל מה שלמדנו בכלכלה כי הבורסה עולה ולאורך זמן רואים רווחים".

"אך לעמית מבוגר קשה לומר את הדברים הללו, הכי הרבה שניתן להגיד לו זה לעבור למסלול סולידי יותר" אומר בן אסייג, שם סביר כי לא יוכל להרוויח את כל מה שהפסיד באותו אופק זמן.

רמות הדרוג הטעו אותנו

בתוך כך אומר מנכ"ל מנורה מבטחים, המנהלת את קרן הפנסיה הגדולה בישראל, כי "נותבנו לתוך תחרות קשה. הרגולטורים שיצרו את המציאות הזו לא ראו לאן הדברים מתפתחים וגם אנחנו. לא היו לנו הרבה אפשרויות. נוצרה בתעשייה הזאת סביבה שניתבה אותנו לשוק האג"ח הקונצרני - הירידה בהנפקות אג"ח ממשלתי - לא היה לנו איפה להשקיע את כספי העמיתים. הפסיקו את המיועדת, צמצמו מאוד את היקפי ההנפקות והכניסו אותנו למסלול של תחרות מאוד מאוד אקטיבית בין הלקוחות המוסדיים", אומר בן אסייג, ומוסיף כי "מיליארדים של שקלים זרמו למי שהביא תשואות ולכן נגררנו לתוך האפיקים יותר מסוכנים היכולים להניב תשואה גבוהה יותר".

כמו כן, ההליכה העיוורת לאחר סוכנויות הדרוג הייתה טעות, אומר בן אסייג. "בדיעבד התברר כי דרגות הסיכון היו גדולות הרבה יותר ממה שראינו. רמות הדרוג הטעו אותנו".

המחזורים הנמוכים - הסכנה האמיתית

בהתייחסות להקמת "רשת ביטחון" לחוסכים, אומר בן אסייג, כי הוא לא חושב שהצעד הראשון צריך לבוא בתור הקמת רשת ביטחון לקרנות הפנסיה ולקופות. "צריך לטפל קודם בבעיית מחנק האשראי. הבנקים פשוט סגרו את כל הברזים והמעט שהם מטפטפים הם מטפטפים במחיר יקר מידי, וזאת הסכנה הגדולה למשק".

כשנשאל על הסכנה הטמונה במחזורים הנמוכים בבורסה אמר בן אסייג, כי "המחזורים הנמוכים מעידים יותר מכל שאנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר. "הבריחה מקופות הגמל וקרנות הפנסיה נמשכת. קצב הפדיונות גדל בימים האחרונים מ-100 ל-200 מיליון שקל. אנחנו מנסים לשים אצבע קטנה בסכר אבל אני חושש שלא נצליח לעצור את השיטפון. אם עמית מבקש לפדות את הכסף ואנחנו מנסים למצוא קונים בשוק לסחורה, אבל אין קונים. כך, גם נגרמות ירידות נוספות בתשואות, וגל הפדיונות גובר".

בשורה התחתונה, בן אסייג לא רואה מישהו אחר שיכול לפעול לתיקון העיוות בשוק למעט הממשלה. "הם צריכים לקנות אג"ח קונצרני בשוק ע"י הקמת מנגנון מובנה ומסודר שיהווה מעין ריצפה ויספק נזילות, זה אולי ישיב הדבר היחיד שיכול להחזיר את הביטחון לשוק".

האם הירידות צפויות להימשך? בן אסייג עונה ואומר, כי "כמות הפעילים שהעזה לקנות בשוק הולכת ומתמעטת. העצבים התרופפו לרמה כזאת שהגופים הגדולים שהיו קונים במחירים הנוכחיים שבשוק, כרגע מחכים בחוץ, לחילוץ. אנחנו יכולים להמשיך להידרדר או שהממשלה תיצור מציאות אחרת".

בהתייחסות לקריסה בשוק האג"ח ולכספים הנמצאים אצל הטייקונים אומר בן אסייג, כי "ננסה להשיג כל שקל שניתן מהחברות שהנפיקו את אגרות החוב. לא נוותר. אנחנו יותר חוששים ממה שלא תלוי בטייקונים. הם מנסים לעשות הכל על מנת להחזיר את הכסף אבל יש הרבה מאוד גורמים שלא תלויים בהם". ניתן לומר, אומר בן אסייג, כי "לפחות בשנה-שנתיים הקרובות הטייקונים, כמעט כולם, יכולים להחזיר את הכסף. השאלה מה יהיה אחר כך".