דוחות חזקים לפרטנר: גידול של 38.4% ברווח הנקי ברבעון ל-296 מיליון שקל
חברת הסלולר פרטנר דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2008, מהן עולה כי החברה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר למדי בשורה התחתונה אולם בשורת ההכנסות נרשמת התמתנות בקצב הצמיחה.
בשורה העליונה רשמה החברה גידול מתון של 2.2% בהכנסות לרמה של 1.63 מיליארד שקל. הרווח התפעולי גדל ב-20.5% לרמה של 469 מיליון שקל ואילו גידול של 38.4% נרשם ברווח הנקי ברבעון ל-296 מיליון שקל.
לעומת לוינסון העריך ערן יעקובי מלידר כי פרטנר תציג רווח נקי של 258 מיליון שקל על הכנסות של 1.62 מיליון שקל כך שבשורה התחתונה עברה החברה את התחזית של יעקובי.
אמיר אדר מהראל פיננסים אומר בתגובה לדוחות כי "הנהלת פרטנר ממשיכה למצות צורה יפה צעדי התייעלות". למרות עליה מתונה יחסית בהכנסות יש גידול משמעותי ברווח התפעולי והנקי ותזרים מזומנים בריא המאפשר לחברה לחלק דיבידנד נדיב לבעלי המניות.
"תחום התקשורת בכלל והסלולר בפרט יהיו בין האחרונים שיפגעו מההאטה בצפויה במשק", אומר אדר.
האנליסטית טליה לויברג מפסגות אומרת בתגובה לדוחות כי "מול הכנסות אשר עמדו בתחזיותינו שיעורי הרווחיות הפתיעו אותנו לכל אורך הדו"ח- משורת הרווח הגולמי (38.4% מההכנסות) ועד לשורה התחתונה של הדו"ח עם רווח נקי של 296 מיליון שקל מול הערכתנו ל-267 מיליון שקל וקונצנזוס של 276 מיליון שקל . גם ה- EBITDA של החברה הגיעה לרמה של 624 מיליון שקל, שיעור שיא של 38.1% מההכנסות".
עוד מציינת לויברג כי מעבר לגורמים עונתיים ההופכים את הרבעון השלישי לרבעון חזק: נדידה (נכנסת ויוצאת), חגים שישפיעו לרעה השנה על הרבעון הרביעי ויותר שעות אור שמגדילות את הצריכה הסלולארית, לא מופיעים כאן גורמים חד פעמיים שהביאו לתוצאות השיא.
צעדי התייעלות בהם נקטה ונוקטת הנהלת החברה, עבודה מאומצת להקטנת רמות הסבסוד (מרמה של 33% ברבעון המקביל ל- 7% בלבד ברבעון הנוכחי), עליה בהכנסות התוכן לה צפינו מזה שני רבעונים אשר כמובן תורמת לרווחיות ועוד.
בסך הכל ממשיכים בפסגות "לראות בתחום הסלולר תחום דפנסיבי, הן ברמת היקף הפגיעה האפשרית שלו במקרה של מיתון במשק והן לאור התשואה הצפויה בעתיד בעקבות תזרימי הדיבידנד של התחום".
ההכנסות משירותים גדלו בכ-4.1% לעומת הרבעון השלישי של 2007 לכ–1.46 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2008. הצמיחה בהכנסות משירותים משקפת בעיקר את הגידול בבסיס הלקוחות בשיעור של 3.1%, גידול במשקלם היחסי של מנויים המשלמים בדיעבד (מנויי "post-paid") עם רמות גבוהות יותר של ARPU (ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי) בתמהיל המנויים, ממוצע גבוה יותר של דקות שימוש, וכן צמיחה בהכנסות מנתונים ומתוכן.
החברה דיווחה על הצטרפות של 36,000 מנויים נטו ברבעון, כך שמספר המנויים הגיע לכ-2.882 מיליון איש, מתוכם 901,000 מנויי דור שלישי.
ההכנסות מנתונים ומתוכן, לא כולל הכנסות מ– SMS , הסתכמו בכ– 135.6 מיליון שקל ברבעון, צמיחה של 27.0% , ומהווים 9.3% מההכנסות משירותים ברבעון השלישי של 2008, בהשוואה ל 7.6% מהכנסות משירותים ברבעון השלישי של 2007. בהשוואה לרבעון השני של השנה נרשם גידול של 11.7% בהכנסות בסעיף זה.
הכנסות מ– SMS הסתכמו ב– 86.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, עליה של 25.4%, ומהווים 5.9% מההכנסות משירותים ברבעון, בהשוואה ל– 4.9% ברבעון השלישי אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם ב– 628.2 מיליון שקל (183.6 מיליון דולר), צמיחה של 19.1% מ–527.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007.
הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו ב– 158.7 מיליון שקל (46.4 מיליון דולר), עלייה של 15.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. העלייה משקפת את העלות השולית שנוספה עקב גידול בבסיס המנויים, הפרשה גבוהה יותר לחובות מסופקים מיתרות חייבים על מכשירים ומהכנסות משירותים, הוצאות מכירה גבוהות יותר, וכן הוצאות נוספות הקשורות להשקה ההדרגתית של סל השירותים החדשים המתוכננת במהלך המחצית הראשונה של שנת 2009.
נתון תזרים המזומנים מפעילויות שוטפות, בניכוי תזרים מזומנים מפעילויות השקעה, היה מרשים. ברבעון השלישי עמד התזרים על כ–440.0 מיליון שקל, עלייה של 225.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
בפברואר 2008, אישר דירקטוריון החברה תכנית לרכישה חוזרת של מניות בסכום של עד 600 מיליון שקל לשנת 2008 וזאת בכפוף לתנאי שוק מתאימים. נכון לסוף הרבעון רכשה החברה חזרה כ– 4.5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 78.44 שקל למניה, בסכום כולל של כ–351 מיליון שקל.
במקביל לפרסום הדוחות הודיעה פרטנר כי "לנוכח חוסר היציבות המשמעותי בשווקים הפיננסים לאחרונה, החליט דירקטוריון החברה להשהות את התוכנית לרכישה חוזרת של מניות לשנת 2008. הנושא ייבחן מחדש על ידי הדירקטוריון ברגע שתנאי השוק יהיו יציבים יותר".
החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד של 237 מיליון שקל, 1.54 שקל למניה.

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”