משרד הקליטה עולה בקמפיין פרסום לקראת בייג'ין; רק 4% מהחברה הישראלית מכירים ספורטאי עולה
המשרד לקליטת העלייה משיק מחר (ד') קמפיין טלוויזיוני לציון תרומתם הייחודית של עולים לספורט בישראל ולחיזוק השתלבותם של כלל העולים בחברה הישראלית. הקמפיין, תחת הסיסמא: "ביחד אנו משיגים יותר" חושף את הישגיי הספורטאים האולימפיים ותרומתם למעמדה של ישראל בעולם ומטרתו לשפר את תדמיתה של העלייה בקרב הציבור ולהעמיק את החיבור בין וותיקים לעולים.
שיעורם הכולל של העולים בכלל ענפי הספורט האולימפי עומד על 50%, כך שמתוך 100 ספורטאים אולימפיים בכירים בישראל, 50 מתוכם הם עולים חדשים.
בנבחרת האולימפית, מהווים העולים שליש מספורטאי המשלחת לבייג'ין ומחצית מהמאמנים. 14 מתוך 42 ספורטאי המשלחת הם ספורטאים עולים ו-10 מתוך 20 המאמנים הם עולים. זאת בנוסף לכך שמרבית הסגל הרפואי בראשותה של ד"ר לובה גליצקיה ופסיכולוג המשלחת, בוריס בלומנשטיין הם עולים גם כן.
ישנם ענפי ספורט הנשלטים במלואם ע"י עולים כגון: שחייה אומנותית וישנם מקצועות אולימפיים כגון שחמט המיוצגים ע"י עולים. באולימפיאדת השחמט בסוף 2008 ייצגו את ישראל 11 שחמטאים עולים.
הכוכבים: איילה סטאין, קטיה פיסצקי, אברבוך וקלגנוב
קמפיין "ביחד אנו משיגים יותר" מועלה באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית בכל ערוצי הטלוויזיה ובאתר משרד הקליטה, בתקציב כולל של 2.5 מיליון שקל, ומהווה חלק מסדרה של קמפיינים נוספים לחשיפת הישגיהם ותרומתם של העולים בתחומי החיים השונים, כמו מחקר ומדע, כלכלה ועוד. כוכבי הקמפיין הנוכחי הם אצן המרתון, איילה סטאין; המתעמלת האומנותית, קטיה פיסצקי; קופץ המוט, אלכס אברבוך וחותר הקיאק, מיכאל קלגנוב.
96% מהציבור לא יודעים לנקוב בשמו של ספורטאי עולה
קמפיין הספורטאים מבוסס גם על מחקר שערך משרד הקליטה במטרה לבחון את עמדות הציבור הישראלי ביחס לעולים ולמידת תרומתם למדינה. מן המחקר עולה כי החברה הישראלית אינה מודעת לחלקם ותרומתם של העולים לספורט בישראל. רוב רובו של הציבור (96% ) לא יודע לנקוב אפילו לא בשם אחד של ספורטאי אולימפי עולה ו-4% בלבד מכירים את רק את שמו של אלכס אברבוך. מכלל שמות הספורטאים במשלחת שצוינו ע"י רבע מהציבור עולה שהספורטאי המוכר ביותר הוא אריק זאבי, אשר 11% ידעו לשייכו כחבר בנבחרת, לאחריו שחר פאר עם 7%, אלכס אברבוך עם 4%, יוני ארליך עם 3% ואנדי רם עם 2% בלבד.
בלי חברים עולים
88% מהציבור סבורים כי ההשתלבות של העולים בחברה הישראלית הינה חלקית בלבד. ל- 79% אף אין חברים עולים בכלל ולמעלה מ-40% מהציבור סבורים שהחברה הישראלית לא עושה מספיק כדי לסייע בקליטה ובהשתלבות של העולים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
