משרד הקליטה עולה בקמפיין פרסום לקראת בייג'ין; רק 4% מהחברה הישראלית מכירים ספורטאי עולה

הקמפיין בהשקעה של 2.5 מיליון שקל עולה בטלוויזיה לציון תרומתם הייחודית של עולים לספורט הישראלי; 50% מהספורטאים האולימפיים - עולים חדשים; ל- 79% מהישראלים אין חברים עולים
משה בנימין |

המשרד לקליטת העלייה משיק מחר (ד') קמפיין טלוויזיוני לציון תרומתם הייחודית של עולים לספורט בישראל ולחיזוק השתלבותם של כלל העולים בחברה הישראלית. הקמפיין, תחת הסיסמא: "ביחד אנו משיגים יותר" חושף את הישגיי הספורטאים האולימפיים ותרומתם למעמדה של ישראל בעולם ומטרתו לשפר את תדמיתה של העלייה בקרב הציבור ולהעמיק את החיבור בין וותיקים לעולים.

שיעורם הכולל של העולים בכלל ענפי הספורט האולימפי עומד על 50%, כך שמתוך 100 ספורטאים אולימפיים בכירים בישראל, 50 מתוכם הם עולים חדשים.

בנבחרת האולימפית, מהווים העולים שליש מספורטאי המשלחת לבייג'ין ומחצית מהמאמנים. 14 מתוך 42 ספורטאי המשלחת הם ספורטאים עולים ו-10 מתוך 20 המאמנים הם עולים. זאת בנוסף לכך שמרבית הסגל הרפואי בראשותה של ד"ר לובה גליצקיה ופסיכולוג המשלחת, בוריס בלומנשטיין הם עולים גם כן.

ישנם ענפי ספורט הנשלטים במלואם ע"י עולים כגון: שחייה אומנותית וישנם מקצועות אולימפיים כגון שחמט המיוצגים ע"י עולים. באולימפיאדת השחמט בסוף 2008 ייצגו את ישראל 11 שחמטאים עולים.

הכוכבים: איילה סטאין, קטיה פיסצקי, אברבוך וקלגנוב

קמפיין "ביחד אנו משיגים יותר" מועלה באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית בכל ערוצי הטלוויזיה ובאתר משרד הקליטה, בתקציב כולל של 2.5 מיליון שקל, ומהווה חלק מסדרה של קמפיינים נוספים לחשיפת הישגיהם ותרומתם של העולים בתחומי החיים השונים, כמו מחקר ומדע, כלכלה ועוד. כוכבי הקמפיין הנוכחי הם אצן המרתון, איילה סטאין; המתעמלת האומנותית, קטיה פיסצקי; קופץ המוט, אלכס אברבוך וחותר הקיאק, מיכאל קלגנוב.

96% מהציבור לא יודעים לנקוב בשמו של ספורטאי עולה

קמפיין הספורטאים מבוסס גם על מחקר שערך משרד הקליטה במטרה לבחון את עמדות הציבור הישראלי ביחס לעולים ולמידת תרומתם למדינה. מן המחקר עולה כי החברה הישראלית אינה מודעת לחלקם ותרומתם של העולים לספורט בישראל. רוב רובו של הציבור (96% ) לא יודע לנקוב אפילו לא בשם אחד של ספורטאי אולימפי עולה ו-4% בלבד מכירים את רק את שמו של אלכס אברבוך. מכלל שמות הספורטאים במשלחת שצוינו ע"י רבע מהציבור עולה שהספורטאי המוכר ביותר הוא אריק זאבי, אשר 11% ידעו לשייכו כחבר בנבחרת, לאחריו שחר פאר עם 7%, אלכס אברבוך עם 4%, יוני ארליך עם 3% ואנדי רם עם 2% בלבד.

בלי חברים עולים

88% מהציבור סבורים כי ההשתלבות של העולים בחברה הישראלית הינה חלקית בלבד. ל- 79% אף אין חברים עולים בכלל ולמעלה מ-40% מהציבור סבורים שהחברה הישראלית לא עושה מספיק כדי לסייע בקליטה ובהשתלבות של העולים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.