משרד הקליטה עולה בקמפיין פרסום לקראת בייג'ין; רק 4% מהחברה הישראלית מכירים ספורטאי עולה

הקמפיין בהשקעה של 2.5 מיליון שקל עולה בטלוויזיה לציון תרומתם הייחודית של עולים לספורט הישראלי; 50% מהספורטאים האולימפיים - עולים חדשים; ל- 79% מהישראלים אין חברים עולים
משה בנימין |

המשרד לקליטת העלייה משיק מחר (ד') קמפיין טלוויזיוני לציון תרומתם הייחודית של עולים לספורט בישראל ולחיזוק השתלבותם של כלל העולים בחברה הישראלית. הקמפיין, תחת הסיסמא: "ביחד אנו משיגים יותר" חושף את הישגיי הספורטאים האולימפיים ותרומתם למעמדה של ישראל בעולם ומטרתו לשפר את תדמיתה של העלייה בקרב הציבור ולהעמיק את החיבור בין וותיקים לעולים.

שיעורם הכולל של העולים בכלל ענפי הספורט האולימפי עומד על 50%, כך שמתוך 100 ספורטאים אולימפיים בכירים בישראל, 50 מתוכם הם עולים חדשים.

בנבחרת האולימפית, מהווים העולים שליש מספורטאי המשלחת לבייג'ין ומחצית מהמאמנים. 14 מתוך 42 ספורטאי המשלחת הם ספורטאים עולים ו-10 מתוך 20 המאמנים הם עולים. זאת בנוסף לכך שמרבית הסגל הרפואי בראשותה של ד"ר לובה גליצקיה ופסיכולוג המשלחת, בוריס בלומנשטיין הם עולים גם כן.

ישנם ענפי ספורט הנשלטים במלואם ע"י עולים כגון: שחייה אומנותית וישנם מקצועות אולימפיים כגון שחמט המיוצגים ע"י עולים. באולימפיאדת השחמט בסוף 2008 ייצגו את ישראל 11 שחמטאים עולים.

הכוכבים: איילה סטאין, קטיה פיסצקי, אברבוך וקלגנוב

קמפיין "ביחד אנו משיגים יותר" מועלה באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית בכל ערוצי הטלוויזיה ובאתר משרד הקליטה, בתקציב כולל של 2.5 מיליון שקל, ומהווה חלק מסדרה של קמפיינים נוספים לחשיפת הישגיהם ותרומתם של העולים בתחומי החיים השונים, כמו מחקר ומדע, כלכלה ועוד. כוכבי הקמפיין הנוכחי הם אצן המרתון, איילה סטאין; המתעמלת האומנותית, קטיה פיסצקי; קופץ המוט, אלכס אברבוך וחותר הקיאק, מיכאל קלגנוב.

96% מהציבור לא יודעים לנקוב בשמו של ספורטאי עולה

קמפיין הספורטאים מבוסס גם על מחקר שערך משרד הקליטה במטרה לבחון את עמדות הציבור הישראלי ביחס לעולים ולמידת תרומתם למדינה. מן המחקר עולה כי החברה הישראלית אינה מודעת לחלקם ותרומתם של העולים לספורט בישראל. רוב רובו של הציבור (96% ) לא יודע לנקוב אפילו לא בשם אחד של ספורטאי אולימפי עולה ו-4% בלבד מכירים את רק את שמו של אלכס אברבוך. מכלל שמות הספורטאים במשלחת שצוינו ע"י רבע מהציבור עולה שהספורטאי המוכר ביותר הוא אריק זאבי, אשר 11% ידעו לשייכו כחבר בנבחרת, לאחריו שחר פאר עם 7%, אלכס אברבוך עם 4%, יוני ארליך עם 3% ואנדי רם עם 2% בלבד.

בלי חברים עולים

88% מהציבור סבורים כי ההשתלבות של העולים בחברה הישראלית הינה חלקית בלבד. ל- 79% אף אין חברים עולים בכלל ולמעלה מ-40% מהציבור סבורים שהחברה הישראלית לא עושה מספיק כדי לסייע בקליטה ובהשתלבות של העולים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.