הבלדה למשקיע שלא לוקח אחריות

תסתכלו עליו ולא תראו שם דבר חריג או יוצא דופן. ממש בן אדם רגיל. כמוני וכמוך
אייל גורביץ |

התנצלות: קורא יקר. כן אתה שעבורו אני כותב ועליו אני חושב, מדי יום ועושה את המיטב כדי שיהנה ויפיק תועלת. אני מרגיש צורך להתנצל על הנימה הצינית שתאפיין את הכתבה הבאה. שום דבר לא אישי. סתם יצא לי אתמול סביב שמונה בערב. החדשות ברקע ואני כותב. באמת שללא כוונות רעות כי אני חף מכאלה. הכול מגיע מאהבה לתחום ולכם.

תסתכלו עליו ולא תראו שם דבר חריג או יוצא דופן. ממש בן אדם רגיל. כמוני וכמוך. עם חיים מסודרים פחות או יותר. האמת היא שפחות יותר מאשר יותר. המשקיע שלא לוקח אחריות, די מפתיע, כבר לא ילד. הוא למד כמה שיעורים בחיים אבל מכל מיני סיבות, את השיעורים החשובים יותר הוא מסרב להפנים. הוא מתעסק בבורסה. ככה הוא קורא לתחביב שלו – "מתעסק". גילה את הבורסה לפני כמה שנים. ניסה בעצמו וזה לא ממש הלך. עבדו עליו החארות האלה. הוא יודע שהם חארות אבל לא יודע מי אלה בדיוק. נו אלה שיושבים שם למעלה ומכוונים את השוק – איך קוראים להם – לא זוכר בדיוק – לא חשוב. נשבע לכם שהוא קנה את המניות הכי טובות. כן כן את המניות שאתה המלצת עליהם. בגללך קנה. ובגללך הפסיד.

אחר כך הוא גילה את אתרי האינטרנט למיניהם. כל מיני מבינים כותבים שם. וזה בחינם. בחינם זה טוב. לא עולה כסף. בשביל מה להוציא שקל כדי להרוויח כסף. ולא רק אתרי אינטרנט שכל המטומטמים שיש בארץ כותבים. כל האנליסטים האלה שלא מבינים כלום ויש להם רק אינטרס לתקוע אותו. גם המנתחים הטכניים האלה שקוראים בקפה. גם כן אלה. כל יום הוא קורא את כולם באדיקות ולא מאמין לאף מילה. כולם זבל. אבל קונה את המניות שהם ממליצים. מקסימום מה יכול להיות. יש את מי להאשים. עם הזמן גילה המשקיע שלא לוקח אחריות גם את האתרים האמריקאיים ששם יש חכמים גדולים. לא כמו פה. מחזיק רק מוורן באפט, כל השאר לא ליגה. קשקשנים.

המשקיע שלא לוקח אחריות מקפיד להיות מעודכן. יש לו כל מיני חברים שהוא אסף עם הזמן. כולם בבורסה. קולים, פוטים וגם קפוטים. מחליפים מידע, מדברים בטלפון, עושים כמה שיחות חברים, קוראים כמה אנליסטים ומקבלים החלטה. כל ההחלטות טובות, התוצאות קצת פחות. ולמה ? לא באשמתו. באשמתם. בטח באשמתם. הם אמרו לקנות אז קניתי. אחד אפילו אמור למכור כי"ל ואחר כך המניה עלתה 40%. 40% הפסדתי בגללו. זבל. וואללאק אם רק היה נופל לי לידיים. רק בגללו אני לא מיליונר היום. הוא אשם בכל. טוב לא בהכול, בחלק אשמה גם האישה וכמובן שהממשלה.

המשקיע שלא לוקח אחריות לא למד את אחד השיעורים היותר חשובים של החיים. שכדי להתקדם, אתה חייב לקחת אחריות על ההחלטות שלך, לעמוד מאחוריהן. אתה חייב לדעת מה המגבלות שלך ולחזק את הנקודות החלשות. אתה חייב ידע ואתה חייב לעבוד קשה כדי להרוויח כסף בבורסה. אני יודע את זה קורא יקר שלי. אני הייתי כזה פעם. לפני המון שנים כשהייתי באמצע שנות העשרים. אצלי, נפל האסימון. רק אני אשם ואם זה עושה לך טוב, אז אני מוכן לקחת על עצמי גם את ההפסדים שלך.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי

לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה

39% מהנשאלים בחרו ברמי לוי כספק הסל המשתלם ביותר. אושר עד שנייה עם 30%, ויש חסד ויוחננוף מתחלקות במקום השלישי. הפערים בולטים גם לפי רמת הכנסה ואורח חיים
רן קידר |
נושאים בכתבה ראש השנה

רמי לוי שוב מדורג בראש רשימת הרשתות הזולות בישראל, על פי סקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה שבחן את תפיסת הציבור באשר לסל הקניות הזול ביותר לקראת ראש השנה וחגי תשרי. 39% מהמשיבים ציינו את רשת רמי לוי כספקית הסל המשתלם ביותר, כאשר רשת אושר עד ניצבת אחריה עם 30%. 

במקום השלישי ברשימה דורגו יחד יש חסד ויוחננוף, עם שיעור תמיכה זהה של 6% כל אחת. שופרסל הגיעה למקום הרביעי עם 5% מהמשיבים, וחצי חינם חמישית עם 4%. שאר הרשתות כמעט ואינן מורגשות בסקר: קרפור עם 2%, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם, מחסני השוק, יינות ביתן ודאבח, כולן עם שיעור של 1% בלבד. 


הסקר, שנערך בסוף אוגוסט 2025, מבוסס על מדגם ארצי מייצג של 500 נשאלים בני 18 ומעלה, ומציג גם פילוחים לפי רמות הכנסה ומאפיינים סוציו־דמוגרפיים נוספים. מבין בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע במשק, 35% בחרו ברמי לוי, 27% באושר עד ו־7% ברשת יש חסד. בקרב בעלי הכנסה קבועה מעל הממוצע, שיעור הבוחרים ברמי לוי אף גבוה יותר,  46%, בעוד שאושר עד זוכה ל-28% ויש חסד ל-7%. 

גם בקרב הציבור הדתי והחרדי שומרת רמי לוי על המקום הראשון, עם 40% מהמשיבים, ואחריה אושר עד עם 37% ויש חסד עם 10%. התוצאות משקפות מגמה עקבית של השנים האחרונות: מיצוב חזק של רמי לוי כרשת דיסקאונט מובילה בקרב כלל האוכלוסייה, הן בקרב קהלים בעלי הכנסה גבוהה והן בקרב אוכלוסיות שמרניות או מסורתיות. הפער בין שתי הרשתות המובילות לאחר המקום השלישי גם הוא משמעותי, מה שמחזק את מעמדן בצמרת השוק.

לאחרונה הרחבנו על רמי לוי, לאור הנפקת חברת הנדל"ן שלו בבורסה. 

רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".