מהמהפכה של ג'ון בוגל ועד היום: לנווט את הספינה במים סוערים
לג'ון בוגל בניגוד למשקיעים האגדיים של וול סטריט אין קריטריונים לבחירת מניות. הוא למעשה מעולם לא הצטיין בזה, להפך, חוסר היכולת של בוגל לבחור את המניות הנכונות, כמו גופים רבים בשוק היא זו שהביאה אותו להגות לראשונה מעולם את רעיון תעודת הסל להשקעה במניות. בוגל מאמין בכל מאודו כי זה טיפשי לאסוף מניות ספציפיות או בשפת העם "סטוק פיקינג" ולנסות להכות את המדדים - מרבית האנשים כלל לא יצליחו בכך, ולמעלה מזה במקום להכות את המדד, המדד עלול להכות אותם וכל זאת בהתייחס לטווח הארוך. בטווח הקצר האמין בוגל, כי אין זה מן הנמנע שיוכל משקיע לבחור את המניות הנכונות. הקריטריונים המרכזיים לבחינת אותן תעודות סל, היו בעיקר שיעורי הוספה ועמלות נמוכים. כמו כן, ראה בוגל חשיבות נמוכה בבדיקת שיעורי תשואה היסטוריים כמדד להצלחה עתידית. ג'יימס קריימר אחד מהמשקיעים הבולטים בוול סטריט ובעל תוכנית קבועה ב-CNBC מודה שגם הוא למד דברים רבים מבוגל: "לאחר שנים של 'סטוק-פיקינג', אני חייב להודות שהטענות של ג'ון בוגל להשקעה בתעודת סל, גורמות לי יותר לנסות להצטרף אליו מאשר להכות את האינדקסים בהם הוא משקיע". אם גורו השקעות במדדים של ג'יימס קריימר מודה למעשה בהיעדר היכולת של המשקיע להכות את המדדים, כנראה וזו אכן משימה לא פשוטה בכלל. חברת תעודות הסל שבבעלות בוגל נקראת ונגארד ומנהלת יותר מ-42 מיליארד דולר בניהול פאסיבי עם דמי ניהול נמוכים יחסית. בקרן יוצאים לאור התקופה הקשה בשוק המניות במספר עצות למשקיעים: עצות למשקיע המבוהל מנהל ונגראד, גס סאוטר, מציע למשקיעים המוסדיים שהצליחו לחזות את השוק הדובי המתקרב לנצל את המיומנות שבידהם. לרוע המזל, חלק גדול מהמשקיעים עדיין נמצא בשוק ובפעמים רבות מוכר את האחזקות שלו כאשר המדדים קרובים מאוד לתחתית האחרונה. במרבית המקרים רוב המשקיעים אומר גס סאוטר ייצפו בשוק הדובי מבפנים. במסגרת חבילת העצות של וונגארד ממליצים למשקיעים לדבוק באסטרטגיה ארוכת הטווח שלהם ולא להיכנע לגחמות השוק, וכמובן להיות די בטוחים באשר לכיוון ארוך הטווח של השוק. והכי חשוב מזכירים בווגארד שהפיזור הוא אינו התרופה לשוק דובי. בעתות משבר לפיזור כמעט ואין משמעות אומרים בוונגארד. "ההיסטוריה מלמדת שאנשים לא למדנו ממנה דבר" ביחידת המחקר של וואנגרד עוקבים אחרי מה שנקרא "מימון התנהגותי", או האם המשקיעים מגיבים בצורה ראציונלית או לא, לתופעות המתרחשות בשוק המניות. ההיסטוריה מלמדת דבר אחד אומרים בונגארד - "האנשים לא למדו דבר מההיסטוריה". במסגרת ספרו של מנהל הסיכונים רי'צארד בוקסטאבר נחשפים שלושה מאפיינים שחוזרים על עצמם באופן קבוע בעתות מצוקה בשווקים: סיכון ובילבול, מינוף, עלייה חדה בביקוש לנכסים נזילים. אך המפתיע הוא שאף אחד מהגורמים לבדם לא יניב את המשבר באופן אינדיבדואלי. אך איך ניתן לחזות משברים מראש? בקרן ואנגרד מזכירים את שלושת המאפיינים הקודמים כדי להסביר איך הם יוצרים את המשברים: שיעורי צמיחה מסוכנים: בשנת 2003 עמד שוק משכנתאות הסאב-פריים על 100 מיליון דולר בלבד. בשנת 2005 עמד שוק משכנתאות הסאב-פריים על 500 מיליארד דולר. קפיצה של פי 500 בתוך פחות משנתיים. החברות בוול סטריט איגחו את הסיכון העצום הזה וחתכו אותו לחתיכות המכילות רמות סיכון שונות. שיעורי צמיחה גבוהים מאוד הם מסוכנים ויוצרים תנודתיות. מורכבות: המורכות יוצרת את המשתנה השני של המשברים. לאחר שאוגחו ניירות הערך המגובים במשכנתאות המחולקים לרמות סיכון שונות ממקומות שונים, לא יכלו חברות הדירוג לאמוד את הסיכון בצורה נאותה. האמת היא, שמעטים אם בכלל, הם הגופים שידעו מה באמת מכילים כל אותם תיקים. הצימאון לנזילות: משבר מתפרץ כאשר הנזילות נעלמת. המוכרים עומדים מוכנים להציע את הסחורה בכל מחיר, בעוד הקונים מדירים רגליהם מהשוק. הביקוש לנזילות הרקיע לשחקים, הברוקרים התקשרו ללקוחות על מנת לקבל יותר בטחונות על עסקאות ממונפות והגלגל נמשך אפילו עד היום.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
