דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד
דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד בה ואופני מיסוין
חברה, אשר לה בעל מניות יחיד, מעוניינת להנפיק מניות לעובד בה; באופן שהוא יחזיק 50% ממניותיה. החברה היא רווחית.
1. מה הן הדרכים, מהיבטי המס, להנפיק מניות כאמור ?
2. מה יהיו השפעות המס בכל אחת מן הדרכים על החברה ועל מקבל המניות ?
3. איך יתייחסו רשויות המס אם תחדל הפעילות בחברה, ובמקומה תיפתח חברה חדשה, ולתוכה "ייצקו" את הפעילות שהחדילוה כאמור (ויחזיקו, כמובן,50% : 50%) ?
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:
מצויות שלוש אפשרויות להקצאת המניות לעובד החברה - כלהלן:
אפשרות ראשונה:
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - אפשר להקצות מניות לעובד במסלול "הוני" או במסלול "פירותי"; ואם הן מופקדות במשך שנתיים אצל נאמן, אפשר לדחות את מועד החיוב במס למועד מימושן. על פי המסלול ה"הוני" - החיוב במס (על עליית הערך ממועד ההקצאה) יהיה בשיעור 25%, אך לחברה לא יותר לנכות כל הוצאה; ועל פי המסלול ה"פירותי" - יחויב העובד במס השולי במועד המימוש, אך לחברה יותר ניכוי כל הוצאה.
מודגש כאן, כי על רכיב הפרשי השווי בין ערך המניה במועד ההקצאה לבין התשלום בעבור מימושה יושט, בכל אופן, מס שולי על העובד.
לטעמי, ספק אם אפשרות זו קיימת בענייננו; ובכל אופן לא אמליץ לנקוט אותה אלא כפוף לאישור מראש של רשויות המס. זאת, משום שלאחר ההקצאה הופך העובד להיות "בעל שליטה" בחברה, ובכך - אינו תואם עוד את הגדרת "עובד" שבסעיף 102 לפקודה.
אמנם, תיתכן טענה שלפיה מעצם אי היות ה"עובד" "בעל שליטה" בחברה שהוא עבד בה טרם ההקצאה - אפשר, לכאורה, להחיל עליו את הוראות סעיף 102 לפקודה, אך זה פירוש לשוני בלבד, אשר איני יכול לערוב כי יתקבל.
אפשרות שנייה:
הקצאת מניות רגילה
באפשרות זו יש לחייב את העובד במס שולי, במועד ההקצאה, על פי שווי המניות.
בעת שימכור העובד את המניות הללו יש לחייבו במס רווחי הון (25% בשל היותו "בעל שליטה") על עליית ערכן בין מועד ההקצאה לבין מועד המימוש (מועד המכירה).
באפשרות זו יכולה החברה לרשום בפנסקי חשבונותיה הוצאה מוכרת לפי שווי המניה במועד ההקצאה, אך שוב אני מזכיר, כי אותו סכום יחויב כשהוא בידי העובד במס שולי כהכנסת עבודה לכל דבר ועניין.
אפשרות שלישית:
הענקת אופציות למניות החברה
משום שניירות הערך של החברה אינם נסחרים בבורסה, הרי על מתן אופציה לעובד על מניות החברה חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בשילוב ההוראות לפי פסק הדין בעניין "יאיר דר" [ע"א 7034/99, פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר (מיסים יח/3 (יוני 2004) ה-5)].
על רקע כל אלה - רק בעת מימוש האופציה למניה יחויב העובד במס שולי בשל ההפרש בין תוספת המימוש לבין שווי המניה במועד המימוש.
על ההכרה שתכיר רשות המסים בהוצאת החברה בעניין זה ישנם טיעונים רבי משקל; השאלה היא מהו העיתוי.
חיסול החברה והקמת חברה חדשה במקומה:
נושא השאלה הוא מורכב ודרך הפעולה המומלצת תלויה רבות בנתונים המדויקים של המקרה. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ מס מלא מגורם מקצועי, תוך הצגת תמונה מלאה בדבר שווי החברה, פעילותה, נכסיה המוחשיים והבלתי מוחשיים, תרומת העובד לה וכו'. אמירתי זו מתקשרת אל השאלה האחרונה של השואל - חיסול החברה ופתיחת חברה חדשה במקומה. להלן דעתי בעניין זה.
אפשר לחסל חברה בדרכים אחדות. הנני דן כאן בשתיים מן הדרכים: או, פירוק החברה; או, מכירת נכסי החברה וריקון החברה מתוכן. בשתי הדרכים עלולים להתעורר אירועי חיוב במס.
בפירוק החברה - יחויב בעל המניות במס רווחי הון בגין מכירת מניותיו, כשהתמורה תהיה שווי הנכסים של החברה (לרבות מוניטין ושאר נכסים בלתי מוחשיים). גם החברה תחויב במס, הוא "מס חברות", בגין מכירת נכסיה לפי שוויים, אך הוא יינתן כזיכוי כנגד מס רווחי ההון של בעל המניות.
בפירוק חברה יש לדון גם בנושא הרווחים הראויים לחלוקה של החברה ועיתוי יצירתם לצורך בחינת חיוב חלק מרווח ההון במס נמוך (10%).
ולאחר כל אלה, ואם אכן אירועי המס יניבו תוצאה דלת מס, יבואו רשויות המס ויטענו, כי מדובר ב"עסקה מלאכותית"; שכן, פעילות החברה ממשיכה בחברה החדשה [וראה, לעניין זה, את פסקי הדין: ע"א 10666/03, סילבאן שיטרית נ' פקיד שומה תל אביב 4 (מיסים כ/2 (אפריל 2006) ה-5); דנ"א 1408/06, סילבאן שטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4 (מיסים כ/6 (דצמבר 2006) ה-10)].
גם במכירת נכסי החברה ובריקון החברה מתוכן - יש לתת את הדעת לנקודות אחדות שעיקרן הן: שווי הנכסים וכיצד למשוך את תמורתם ששולמה לחברה (דיווידנד בשיעור 25%, או פירוק - כמקודם).
כפי שציינתי לעיל - הנושא מורכב; ולפיכך, מומלץ להתייעץ עם יועץ מס לאחר הצגת מלוא הנתונים לפניו.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
