דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד
דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד בה ואופני מיסוין
חברה, אשר לה בעל מניות יחיד, מעוניינת להנפיק מניות לעובד בה; באופן שהוא יחזיק 50% ממניותיה. החברה היא רווחית.
1. מה הן הדרכים, מהיבטי המס, להנפיק מניות כאמור ?
2. מה יהיו השפעות המס בכל אחת מן הדרכים על החברה ועל מקבל המניות ?
3. איך יתייחסו רשויות המס אם תחדל הפעילות בחברה, ובמקומה תיפתח חברה חדשה, ולתוכה "ייצקו" את הפעילות שהחדילוה כאמור (ויחזיקו, כמובן,50% : 50%) ?
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:
מצויות שלוש אפשרויות להקצאת המניות לעובד החברה - כלהלן:
אפשרות ראשונה:
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - אפשר להקצות מניות לעובד במסלול "הוני" או במסלול "פירותי"; ואם הן מופקדות במשך שנתיים אצל נאמן, אפשר לדחות את מועד החיוב במס למועד מימושן. על פי המסלול ה"הוני" - החיוב במס (על עליית הערך ממועד ההקצאה) יהיה בשיעור 25%, אך לחברה לא יותר לנכות כל הוצאה; ועל פי המסלול ה"פירותי" - יחויב העובד במס השולי במועד המימוש, אך לחברה יותר ניכוי כל הוצאה.
מודגש כאן, כי על רכיב הפרשי השווי בין ערך המניה במועד ההקצאה לבין התשלום בעבור מימושה יושט, בכל אופן, מס שולי על העובד.
לטעמי, ספק אם אפשרות זו קיימת בענייננו; ובכל אופן לא אמליץ לנקוט אותה אלא כפוף לאישור מראש של רשויות המס. זאת, משום שלאחר ההקצאה הופך העובד להיות "בעל שליטה" בחברה, ובכך - אינו תואם עוד את הגדרת "עובד" שבסעיף 102 לפקודה.
אמנם, תיתכן טענה שלפיה מעצם אי היות ה"עובד" "בעל שליטה" בחברה שהוא עבד בה טרם ההקצאה - אפשר, לכאורה, להחיל עליו את הוראות סעיף 102 לפקודה, אך זה פירוש לשוני בלבד, אשר איני יכול לערוב כי יתקבל.
אפשרות שנייה:
הקצאת מניות רגילה
באפשרות זו יש לחייב את העובד במס שולי, במועד ההקצאה, על פי שווי המניות.
בעת שימכור העובד את המניות הללו יש לחייבו במס רווחי הון (25% בשל היותו "בעל שליטה") על עליית ערכן בין מועד ההקצאה לבין מועד המימוש (מועד המכירה).
באפשרות זו יכולה החברה לרשום בפנסקי חשבונותיה הוצאה מוכרת לפי שווי המניה במועד ההקצאה, אך שוב אני מזכיר, כי אותו סכום יחויב כשהוא בידי העובד במס שולי כהכנסת עבודה לכל דבר ועניין.
אפשרות שלישית:
הענקת אופציות למניות החברה
משום שניירות הערך של החברה אינם נסחרים בבורסה, הרי על מתן אופציה לעובד על מניות החברה חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בשילוב ההוראות לפי פסק הדין בעניין "יאיר דר" [ע"א 7034/99, פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר (מיסים יח/3 (יוני 2004) ה-5)].
על רקע כל אלה - רק בעת מימוש האופציה למניה יחויב העובד במס שולי בשל ההפרש בין תוספת המימוש לבין שווי המניה במועד המימוש.
על ההכרה שתכיר רשות המסים בהוצאת החברה בעניין זה ישנם טיעונים רבי משקל; השאלה היא מהו העיתוי.
חיסול החברה והקמת חברה חדשה במקומה:
נושא השאלה הוא מורכב ודרך הפעולה המומלצת תלויה רבות בנתונים המדויקים של המקרה. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ מס מלא מגורם מקצועי, תוך הצגת תמונה מלאה בדבר שווי החברה, פעילותה, נכסיה המוחשיים והבלתי מוחשיים, תרומת העובד לה וכו'. אמירתי זו מתקשרת אל השאלה האחרונה של השואל - חיסול החברה ופתיחת חברה חדשה במקומה. להלן דעתי בעניין זה.
אפשר לחסל חברה בדרכים אחדות. הנני דן כאן בשתיים מן הדרכים: או, פירוק החברה; או, מכירת נכסי החברה וריקון החברה מתוכן. בשתי הדרכים עלולים להתעורר אירועי חיוב במס.
בפירוק החברה - יחויב בעל המניות במס רווחי הון בגין מכירת מניותיו, כשהתמורה תהיה שווי הנכסים של החברה (לרבות מוניטין ושאר נכסים בלתי מוחשיים). גם החברה תחויב במס, הוא "מס חברות", בגין מכירת נכסיה לפי שוויים, אך הוא יינתן כזיכוי כנגד מס רווחי ההון של בעל המניות.
בפירוק חברה יש לדון גם בנושא הרווחים הראויים לחלוקה של החברה ועיתוי יצירתם לצורך בחינת חיוב חלק מרווח ההון במס נמוך (10%).
ולאחר כל אלה, ואם אכן אירועי המס יניבו תוצאה דלת מס, יבואו רשויות המס ויטענו, כי מדובר ב"עסקה מלאכותית"; שכן, פעילות החברה ממשיכה בחברה החדשה [וראה, לעניין זה, את פסקי הדין: ע"א 10666/03, סילבאן שיטרית נ' פקיד שומה תל אביב 4 (מיסים כ/2 (אפריל 2006) ה-5); דנ"א 1408/06, סילבאן שטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4 (מיסים כ/6 (דצמבר 2006) ה-10)].
גם במכירת נכסי החברה ובריקון החברה מתוכן - יש לתת את הדעת לנקודות אחדות שעיקרן הן: שווי הנכסים וכיצד למשוך את תמורתם ששולמה לחברה (דיווידנד בשיעור 25%, או פירוק - כמקודם).
כפי שציינתי לעיל - הנושא מורכב; ולפיכך, מומלץ להתייעץ עם יועץ מס לאחר הצגת מלוא הנתונים לפניו.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
