דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד
דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד בה ואופני מיסוין
חברה, אשר לה בעל מניות יחיד, מעוניינת להנפיק מניות לעובד בה; באופן שהוא יחזיק 50% ממניותיה. החברה היא רווחית.
1. מה הן הדרכים, מהיבטי המס, להנפיק מניות כאמור ?
2. מה יהיו השפעות המס בכל אחת מן הדרכים על החברה ועל מקבל המניות ?
3. איך יתייחסו רשויות המס אם תחדל הפעילות בחברה, ובמקומה תיפתח חברה חדשה, ולתוכה "ייצקו" את הפעילות שהחדילוה כאמור (ויחזיקו, כמובן,50% : 50%) ?
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:
מצויות שלוש אפשרויות להקצאת המניות לעובד החברה - כלהלן:
אפשרות ראשונה:
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - אפשר להקצות מניות לעובד במסלול "הוני" או במסלול "פירותי"; ואם הן מופקדות במשך שנתיים אצל נאמן, אפשר לדחות את מועד החיוב במס למועד מימושן. על פי המסלול ה"הוני" - החיוב במס (על עליית הערך ממועד ההקצאה) יהיה בשיעור 25%, אך לחברה לא יותר לנכות כל הוצאה; ועל פי המסלול ה"פירותי" - יחויב העובד במס השולי במועד המימוש, אך לחברה יותר ניכוי כל הוצאה.
מודגש כאן, כי על רכיב הפרשי השווי בין ערך המניה במועד ההקצאה לבין התשלום בעבור מימושה יושט, בכל אופן, מס שולי על העובד.
לטעמי, ספק אם אפשרות זו קיימת בענייננו; ובכל אופן לא אמליץ לנקוט אותה אלא כפוף לאישור מראש של רשויות המס. זאת, משום שלאחר ההקצאה הופך העובד להיות "בעל שליטה" בחברה, ובכך - אינו תואם עוד את הגדרת "עובד" שבסעיף 102 לפקודה.
אמנם, תיתכן טענה שלפיה מעצם אי היות ה"עובד" "בעל שליטה" בחברה שהוא עבד בה טרם ההקצאה - אפשר, לכאורה, להחיל עליו את הוראות סעיף 102 לפקודה, אך זה פירוש לשוני בלבד, אשר איני יכול לערוב כי יתקבל.
אפשרות שנייה:
הקצאת מניות רגילה
באפשרות זו יש לחייב את העובד במס שולי, במועד ההקצאה, על פי שווי המניות.
בעת שימכור העובד את המניות הללו יש לחייבו במס רווחי הון (25% בשל היותו "בעל שליטה") על עליית ערכן בין מועד ההקצאה לבין מועד המימוש (מועד המכירה).
באפשרות זו יכולה החברה לרשום בפנסקי חשבונותיה הוצאה מוכרת לפי שווי המניה במועד ההקצאה, אך שוב אני מזכיר, כי אותו סכום יחויב כשהוא בידי העובד במס שולי כהכנסת עבודה לכל דבר ועניין.
אפשרות שלישית:
הענקת אופציות למניות החברה
משום שניירות הערך של החברה אינם נסחרים בבורסה, הרי על מתן אופציה לעובד על מניות החברה חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בשילוב ההוראות לפי פסק הדין בעניין "יאיר דר" [ע"א 7034/99, פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר (מיסים יח/3 (יוני 2004) ה-5)].
על רקע כל אלה - רק בעת מימוש האופציה למניה יחויב העובד במס שולי בשל ההפרש בין תוספת המימוש לבין שווי המניה במועד המימוש.
על ההכרה שתכיר רשות המסים בהוצאת החברה בעניין זה ישנם טיעונים רבי משקל; השאלה היא מהו העיתוי.
חיסול החברה והקמת חברה חדשה במקומה:
נושא השאלה הוא מורכב ודרך הפעולה המומלצת תלויה רבות בנתונים המדויקים של המקרה. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ מס מלא מגורם מקצועי, תוך הצגת תמונה מלאה בדבר שווי החברה, פעילותה, נכסיה המוחשיים והבלתי מוחשיים, תרומת העובד לה וכו'. אמירתי זו מתקשרת אל השאלה האחרונה של השואל - חיסול החברה ופתיחת חברה חדשה במקומה. להלן דעתי בעניין זה.
אפשר לחסל חברה בדרכים אחדות. הנני דן כאן בשתיים מן הדרכים: או, פירוק החברה; או, מכירת נכסי החברה וריקון החברה מתוכן. בשתי הדרכים עלולים להתעורר אירועי חיוב במס.
בפירוק החברה - יחויב בעל המניות במס רווחי הון בגין מכירת מניותיו, כשהתמורה תהיה שווי הנכסים של החברה (לרבות מוניטין ושאר נכסים בלתי מוחשיים). גם החברה תחויב במס, הוא "מס חברות", בגין מכירת נכסיה לפי שוויים, אך הוא יינתן כזיכוי כנגד מס רווחי ההון של בעל המניות.
בפירוק חברה יש לדון גם בנושא הרווחים הראויים לחלוקה של החברה ועיתוי יצירתם לצורך בחינת חיוב חלק מרווח ההון במס נמוך (10%).
ולאחר כל אלה, ואם אכן אירועי המס יניבו תוצאה דלת מס, יבואו רשויות המס ויטענו, כי מדובר ב"עסקה מלאכותית"; שכן, פעילות החברה ממשיכה בחברה החדשה [וראה, לעניין זה, את פסקי הדין: ע"א 10666/03, סילבאן שיטרית נ' פקיד שומה תל אביב 4 (מיסים כ/2 (אפריל 2006) ה-5); דנ"א 1408/06, סילבאן שטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4 (מיסים כ/6 (דצמבר 2006) ה-10)].
גם במכירת נכסי החברה ובריקון החברה מתוכן - יש לתת את הדעת לנקודות אחדות שעיקרן הן: שווי הנכסים וכיצד למשוך את תמורתם ששולמה לחברה (דיווידנד בשיעור 25%, או פירוק - כמקודם).
כפי שציינתי לעיל - הנושא מורכב; ולפיכך, מומלץ להתייעץ עם יועץ מס לאחר הצגת מלוא הנתונים לפניו.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
