דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד

תשובה לשאלה מאת : עו"ד (רו"ח) רונן ארויו דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד בה ואופני מיסוין חברה, אשר לה בעל מניות יחיד, מעוניינת להנפיק מניות לעובד בה; באופן שהוא יחזיק 50% ממניותיה. החברה היא רווחית.
עו"ד לילך דניאל |

דרכי הקצאת מניות של חברה לעובד בה ואופני מיסוין

חברה, אשר לה בעל מניות יחיד, מעוניינת להנפיק מניות לעובד בה; באופן שהוא יחזיק 50% ממניותיה. החברה היא רווחית.

1. מה הן הדרכים, מהיבטי המס, להנפיק מניות כאמור ?

2. מה יהיו השפעות המס בכל אחת מן הדרכים על החברה ועל מקבל המניות ?

3. איך יתייחסו רשויות המס אם תחדל הפעילות בחברה, ובמקומה תיפתח חברה חדשה, ולתוכה "ייצקו" את הפעילות שהחדילוה כאמור (ויחזיקו, כמובן,50% : 50%) ?

עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:

מצויות שלוש אפשרויות להקצאת המניות לעובד החברה - כלהלן:

אפשרות ראשונה:

על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה

על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - אפשר להקצות מניות לעובד במסלול "הוני" או במסלול "פירותי"; ואם הן מופקדות במשך שנתיים אצל נאמן, אפשר לדחות את מועד החיוב במס למועד מימושן. על פי המסלול ה"הוני" - החיוב במס (על עליית הערך ממועד ההקצאה) יהיה בשיעור 25%, אך לחברה לא יותר לנכות כל הוצאה; ועל פי המסלול ה"פירותי" - יחויב העובד במס השולי במועד המימוש, אך לחברה יותר ניכוי כל הוצאה.

מודגש כאן, כי על רכיב הפרשי השווי בין ערך המניה במועד ההקצאה לבין התשלום בעבור מימושה יושט, בכל אופן, מס שולי על העובד.

לטעמי, ספק אם אפשרות זו קיימת בענייננו; ובכל אופן לא אמליץ לנקוט אותה אלא כפוף לאישור מראש של רשויות המס. זאת, משום שלאחר ההקצאה הופך העובד להיות "בעל שליטה" בחברה, ובכך - אינו תואם עוד את הגדרת "עובד" שבסעיף 102 לפקודה.

אמנם, תיתכן טענה שלפיה מעצם אי היות ה"עובד" "בעל שליטה" בחברה שהוא עבד בה טרם ההקצאה - אפשר, לכאורה, להחיל עליו את הוראות סעיף 102 לפקודה, אך זה פירוש לשוני בלבד, אשר איני יכול לערוב כי יתקבל.

אפשרות שנייה:

הקצאת מניות רגילה

באפשרות זו יש לחייב את העובד במס שולי, במועד ההקצאה, על פי שווי המניות.

בעת שימכור העובד את המניות הללו יש לחייבו במס רווחי הון (25% בשל היותו "בעל שליטה") על עליית ערכן בין מועד ההקצאה לבין מועד המימוש (מועד המכירה).

באפשרות זו יכולה החברה לרשום בפנסקי חשבונותיה הוצאה מוכרת לפי שווי המניה במועד ההקצאה, אך שוב אני מזכיר, כי אותו סכום יחויב כשהוא בידי העובד במס שולי כהכנסת עבודה לכל דבר ועניין.

אפשרות שלישית:

הענקת אופציות למניות החברה

משום שניירות הערך של החברה אינם נסחרים בבורסה, הרי על מתן אופציה לעובד על מניות החברה חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בשילוב ההוראות לפי פסק הדין בעניין "יאיר דר" [ע"א 7034/99, פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר (מיסים יח/3 (יוני 2004) ה-5)].

על רקע כל אלה - רק בעת מימוש האופציה למניה יחויב העובד במס שולי בשל ההפרש בין תוספת המימוש לבין שווי המניה במועד המימוש.

על ההכרה שתכיר רשות המסים בהוצאת החברה בעניין זה ישנם טיעונים רבי משקל; השאלה היא מהו העיתוי.

חיסול החברה והקמת חברה חדשה במקומה:

נושא השאלה הוא מורכב ודרך הפעולה המומלצת תלויה רבות בנתונים המדויקים של המקרה. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ מס מלא מגורם מקצועי, תוך הצגת תמונה מלאה בדבר שווי החברה, פעילותה, נכסיה המוחשיים והבלתי מוחשיים, תרומת העובד לה וכו'. אמירתי זו מתקשרת אל השאלה האחרונה של השואל - חיסול החברה ופתיחת חברה חדשה במקומה. להלן דעתי בעניין זה.

אפשר לחסל חברה בדרכים אחדות. הנני דן כאן בשתיים מן הדרכים: או, פירוק החברה; או, מכירת נכסי החברה וריקון החברה מתוכן. בשתי הדרכים עלולים להתעורר אירועי חיוב במס.

בפירוק החברה - יחויב בעל המניות במס רווחי הון בגין מכירת מניותיו, כשהתמורה תהיה שווי הנכסים של החברה (לרבות מוניטין ושאר נכסים בלתי מוחשיים). גם החברה תחויב במס, הוא "מס חברות", בגין מכירת נכסיה לפי שוויים, אך הוא יינתן כזיכוי כנגד מס רווחי ההון של בעל המניות.

בפירוק חברה יש לדון גם בנושא הרווחים הראויים לחלוקה של החברה ועיתוי יצירתם לצורך בחינת חיוב חלק מרווח ההון במס נמוך (10%).

ולאחר כל אלה, ואם אכן אירועי המס יניבו תוצאה דלת מס, יבואו רשויות המס ויטענו, כי מדובר ב"עסקה מלאכותית"; שכן, פעילות החברה ממשיכה בחברה החדשה [וראה, לעניין זה, את פסקי הדין: ע"א 10666/03, סילבאן שיטרית נ' פקיד שומה תל אביב 4 (מיסים כ/2 (אפריל 2006) ה-5); דנ"א 1408/06, סילבאן שטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4 (מיסים כ/6 (דצמבר 2006) ה-10)].

גם במכירת נכסי החברה ובריקון החברה מתוכן - יש לתת את הדעת לנקודות אחדות שעיקרן הן: שווי הנכסים וכיצד למשוך את תמורתם ששולמה לחברה (דיווידנד בשיעור 25%, או פירוק - כמקודם).

כפי שציינתי לעיל - הנושא מורכב; ולפיכך, מומלץ להתייעץ עם יועץ מס לאחר הצגת מלוא הנתונים לפניו.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.