המדדים בבורסה עברו בהצלחה את 'יום הדוחות': מדד ת"א 75 עלה ב-0.8%

בראש המדווחות ניתן היה למצוא את 3 ענקיות הבנקאות כמו גם את 2 ענקיות הנדל"ן, אפריקה ישראל וכלכלית ירושלים כמו גם ענקית האחזקות קבוצת דלק. מדד המעו"ף רשם ירידה של 0.19%
ישראל הס |

הבורסה בת"א סגרה את 'יום הדוחות' האחרון עם מגמת מסחר מעורבת. בפתיחת המסחר רשמו המדדים ירידות שערים שהלכו וגברו עם המשך היום כאשר השיא הגיע לאחר הדו"ח המאכזב של בנק דיסקונט. לאחר מכן נחלשו מעט הירידות וזאת על רקע ההתאוששות שנרשמה במהלך המסחר על רקע החוזים בוול סטריט, שהפכו את מגמת ירידות השערים ונסחרים כעת במגמה מעורבת. כרגיל, גם היום הסתיים המסחר בבורסה בשעה 14:15.

מניית בנק הפועלים רשמה ירידה של 2.37% מניית לאומי נחתכת ב-0.98%ומניית אפריקה איבדה 3.13% מערכה. מניית כיל רשמה את המחזור הגדול בבורסה עם ירידה של 0.22%.

כאמור, מניות הבנקים הציגו היום את דוחותיהם, בזה אחר זה. בקרב מניות הנדל"ן הגדולות פרסמו את דוחותיהן חברת אפריקה ישראל, קבוצת דלק וכלכלית ירושלים.

דוחות הפועלים

בנק הפועלים סגר את שנת 2007 עם קיטון של 20.2% ברווח הנקי לרמה של 2.68 מיליארד שקל, מה שפגע עם בתשואה להון של הבנק אשר ירדה ל-14.1% לעומת 19.4% בשנת 2006. הסתבכותו של הבנק בשוק המשכנתאות האמריקני שהידרדר הביאה למחיקת 1.176 מיליארד שקל משורת הרווח בשנה החולפת. בנירטול הוצאה זו, ובנטרול הוצאה חד פעמית נוספת בסך 250 מיליון שקל לפרישה מרצון של עובדים, היה הרווח הנקי עומד על 3.43 מיליארד שקל והתשואה להון הייתה עומדת על 18.1%.

מדדי אירופה נסחרים כעת תוך ירידות שערים קלות. מדד הפוטסי רושם ירידה של 0.11%, מדד הדאקס מאבד 1.04% מערכו ומדד ציריך רושם ירידה של 0.99%.

המדדים המובילים בבורסה חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת. מדד המעו"ף רשם ירידה של 0.19% ונסחר ברמה של 997 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.08% לערכו וחתם ברמה של 928 נקודות. מדד הנדל"ן טיפס ב-0.15% ומדד ת"א 75 סגר בעלייה של 0.79%.

הדולר פתח הבוקר את המסחר בעליות שערים של 0.94% לשער 3.5520שקלים והיורו מטפס ב-1.11% לרמה של 5.6143 שקלים.

מניות במרכז

בנק לאומי פרסם היום (ב') את דוחותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2007. הבנק רשם זינוק של 105% ברווח השנתי מפעולות רגילות. הרווח הנקי ירד ב-5% ל-3.35 מיליארד שקלים. הרווח ברבעון הרביעי של 2007 צנח ב-51% ל-517 מיליון שקל.

שנת 2007 האירה פנים לבנק דיסקונט, אולם היא נסגרה עם רבעון מאכזב. מכירת קופות הגמל וקה"ל בשנה החולפת הקפיצו את הרווח הנקי ב-51% לרמה של 1.26 מיליארד שקל, כאשר הרווח מפעולות רגילות נסק ב-124% ל-707 מיליון שקל.

ההפסדים של דניה סיבוס מפרויקט כביש 431, הרווחים של אפי פיתוח מעליית ערך הנכסים שלה ברוסיה, התנופה בפעילות אפריקה נכסים... כל אלה ועוד השפיעו על תוצאותיה הכספיות של חברת אפריקה ישראל בשנת 2007 וברבעון הרביעי שחתם שנה זו, תוצאות שנחשפו היום בדוחותיה הכספיים של החברה.

כלכלית ירושלים דיווחה הבוקר על תוצאות הרבעון הרביעי שנת 2007 כשבשורה התחתונה רשמה החברה הפסד רבעוני עם קיטון של 69 מיליון שקלים בהכנסות הרבעון.

15%. זהו שיעור הצמיחה אותו מציגה חברת שטראוס גרופ בסיכום שנת 2007, שנה בה הגיעו הכנסותיה לרמה של 5.96 מיליארד שקל. שיפור ניכר גם ברווח הגולמי של החברה, אשר עלה ב-15% ל-2.23 מיליארד שקל, אולם על הדוחות מעיבים ירידות ברווח התפעולי, עלייה בהוצאות וקיטון ברווח הנקי.

חברת הראל השקעות פרסמה אתמול (א') לאחר המסחר את תוצאותיה לשנת 2007 כאשר כגולת הכותרת ניתן לראות את הקיטון ברווחיות החברה, קיטון של 5% , זאת בשל הירידות שנרשמו בשוק ההון, העלייה החדה במדד המחירים לצרכן בשנת 2007 וייסוף השקל אל מול הדולר.

חברת דלק נדלן, בניהולו של איליק רוז'נסקי, סיכמה אתמול את שנת 2007 עם גידול של כ-190% בהכנסותיה לרמה של כ-4.37 מיליארד שקל, עלייה בהשוואה להכנסות החברה אשתקד, 1.52 מיליארד שקל. עם זאת, הרווח הנקי של דלק נדל"ן בשנת 2007 ירד ב-22% והסתכם בכ-608.7 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח נקי של 780.4 מיליון שקל בשנת 2006. יש לזכור, כי בשנת 2006 ביצעה דלק נדל"ן שערוכים בהיקפים משמעותיים לקראת הנפקתה של החברה הנכדה, DGRE, בבורסה בלונדון, ושערוכים אלו הטו כלפי מעלה באופן משמעותי את הרווח בשנת 2006.

חברת דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, פרסמה אתמול לאחר המסחר את דוחותיה השנתיים ל-2007. בשורה העליונה הסתכמו הכנסות החברה בשנת 2007 ב-1.8 מיליארד שקל לעומת 1.4 מיליארד שקל ב-2006, אולם גידול של 46% בהוצאות ל-1.9 מיליארד שקל הביא להפסד של 149 מיליון שקל (כפי שהזהירה לאחרונה). במבט רבעוני, החברה רשמה הכנסות של 572 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007, לצד הפסד נקי של 145 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.