בשנים האחרונות נראה היה כי למטבע הדולר יש רק כיוון אחד אבל התערבותו של נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפרופסור סטנלי פישר, שינתה במעט את כללי המשחק וכעת קשה יותר להעריך את הכיוון של מטבע הדולר.

על רקע שינוי התפיסה, מתעוררות שאלות רבות בעניין הדולר והשפעותיו. לגולשי אתר Bizportal התאפשר ב-25 למרץ להפנות את השאלות הנמצאות על סדר היום למומחה בתחום, רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות.

להלן מספר מהשאלות הנבחרות שנשאלו ותשובותיהן

שאלה: האם המשכנתא בבנק תהיה זולה עכשיו בדיוק בשיעור של 0.5% או שיש דברים שאנשים לא לוקחים בחשבון? האם נגידים נוספים, ובעיקר בגוש האירו ובאנגליה, צפויים גם הם להתערב במסחר במט"ח ולמעשה לרכוש דולרים?

מנחם: כעיקרון, ירידה בריבית בנק ישראל גוררת ירידה בעקום הריבית במשק ולכן צפויה ירידה גם בריבית למשכנתאות. עם זאת, יש לזכור כי ריבית בנק ישראל אינה הגורם היחיד המשפיע על הריבית למשכנתאות, גובה הריבית מושפע משיקולי ביקוש והיצע, עלויות ויכולת גיוס לבנקים, ההשלכות הלא ברורות שתהיינה למהלך על סביבת האינפלציה ועוד. שיקולים אלו עשויים להביא לכך ששיעור הירידה בריביות המשכנתא יהיה שונה משיעור הירידה בריבית בנק ישראל. לדוגמא, אתמול פורסם מדד משכן שהראה על שיפור ביכולת/כדאיות רכישת דירה בישראל. אם הביקוש לדיור יעלה, משיקולים כמו הכנסה אישית, רכוש פיננסי, ביטחון גבוה יותר וכו', אז חלק מהשפעת הורדת הריבית הקצרה יתקזז.

אשר לנגידים בחו"ל, בהחלט יש לקחת בחשבון אפשרות שתהייה פעולה משותפת ומתואמת בין נגידית, שכבר ננקטה בעבר כשהיה צורך לתמוך באירו המידרדר, אך כדי שהדבר יקרה נצטרך לראות, ככל הנראה, הידרדרות של שער הדולר אירו אל מעבר ל 1.60 דולרים לאירו. להערכתנו, בעקבות הפעולות הנחרצות שנקט הבנק הפדראלי, הסבירות/צורך בתרחיש מעין זה קטנה משמעותית.

שאלה: "כיצד ישפיע המימון השקלי לצורך קניית דולרים אותה מתכנן בנק ישראל על ההשקעות הסולידיות (בניגוד להשקעה מנייתית), כגון: מקמ"ים , אגח"ים, צמודי מדד, וכ"ו..?"

מנחם: בנק ישראל רוכש דולרים ולכן הוא מגדיל את היצע הכסף (כמות השקלים) בשווקים. פעולה זו עלולה להביא ליצירת לחצים אינפלציוניים. לכן הוא צריך לספוג שקלים אלו מהמערכת, פעולה הנקראת "עיקור". המכשיר העיקרי שעומד לרשותו הוא הנפקה של מק"מ (התחייבות של בנק ישראל לתקופות של עד שנה).

בנק ישראל לא מנפיק אג"ח ממשלתיות. כשהיצע המק"מ עולה, המחיר שלו יורד וה"ריבית" עולה. מנגד, בנק ישראל מוריד במקביל את הריבית. מאחר ומדובר בשתי פעולות הפוכות, קשה להעריך את ההשפעה הכוללת. לנו נראה כי העלות לתקופות קצרות יותר (4-2 חודשים) תרד (השפעת הורדת הריבית תהייה חזקה יותר) ולאחר מכן העלות תגדל.

לסיכום, אנו צפויים לראות את התשואות לפדיון על אג"ח שקליות קצרות יורדות לתקופה של 2-3 חודשים ואח"כ עולות בחזרה. כלומר: המחירים יעלו תחילה ואח"כ ירדו. מאידך, התשואות לפדיון על אג"ח צמודות עשויות לרדת לאורך כל השנה, כלומר הן תהיינה אטרקטיביות יותר, לנוכח הערכתנו כי מדדי המחירים בחודשים הבאים (אפריל ואילך) יהיו גבוהים יותר.

שאלה: "פישר התחייב לקנות 25 מיליון דולר בכל יום במשך שנתיים. מה יקרה אם הדולר יגיע ל-4 או 4.5 שקלים בתוך שנה והאינפלציה תהפוך לאיום ממשי. גם אז הוא יקנה? האם יש סיכוי שהוא יעצור את התכנית הזו בשלב מסוים?"

מנחם: בנק ישראל התחייב בנוסף כי פעולתו לא תפריע למהלך התקין של שוק המט"ח. התפתחות כגון זו שתיארת אינה בלתי אפשרית ובייחוד כשמדובר באזור ה-4 שקל לדולר. הסכומים שבנק ישראל רוכש לפי התוכנית לא יהוו פקטור בהתפתחות מעין זו, כי הם בטלים בשישים לעומתה. אם תרחיש כזה יקרה מהר מדי ותהיינה לו השלכות אינפלציוניות מהירות, בנק ישראל לא יהסס להעלות במהירות את הריבית במשק כדי לעצור את הסחף. נציין עוד כי קשה יותר להתמודד עם פיחות מהיר בשקל מאשר עם ייסוף בו.

שאלה: "בנק ישראל קונה דולרים בשביל להקטין את היצע הדולר בשוק המט"ח, אבל מה יש לבנק ישראל לעשות עם כל הדולרים?"

מנחם: לבנק שתי מטרות רשמיות בפעולה זו: האחת, לספק לממשלה מט"ח לצורך החזר חוב/ייבוא מוצרים חיוניים בעיתות חירום. השנייה, לספק לעצמו די מט"ח אם יצטרך להשתמש בו כדי לטפל בהתפתחות משברית בשוק מטבע החוץ, כגון פיחות מהיר מדי בשקל.

השאלות הן: ראשית, מה הסכום הרצוי והאם הסיבה השנייה מספיק מוצדקת.

שנית, שאלת העיתוי. האם אכן בנק ישראל בחר לנצל את תנאי השוק כדי לפתוח במהלך, או שמא יש פה איתותים לגבי שער חליפין שיהיה יותר נוח מבחינתו. על כך הויכוחים במשק והדעות רבות. כנראה, האמת היא אי שם באמצע.

שאלה: אני צריכה לקחת משכנתא ע"ס 150,000 דולר, עדיין לא הגיע זמן התשלום למוכר הנכס, האם כדאי למהר לקחת את המשכנתא או להמתין? הדולר יעלה או ירד עוד?

מנחם: ראשית, הערכות לגבי שערי חליפין הן משימה מורכבת (יש שיאמרו - חסרת סיכוי) גם בזמנים רגילים, לא כל שכן בתקופה התנודתית הנוכחית.

תחת סייג זה, אנו סבורים כי שער החליפין ינוע בין 3.4 ל 3.6 בשבועות הקרובים. לפרקים הוא עשוי להיחלש לכיוון 3.8 ש"ח לדולר. שער גבוה יותר יהווה מבחינתנו עליית מדרגה. שער נמוך יותר ייתקל, כך נראה, ברכישות מט"ח ע"י בנק ישראל.

שאלה: לפני כמחצית השנה מכרתי דירה וסגרתי את הכסף בצמודי דולר.בינתיים הדולר ירד ובהתאם הערך של כספי. מה כדאי הלאה?

מנחם: אמור, חיזוי תנועות שערי החליפין אינו פשוט בלשון המעטה. אנו נשוב על התרחיש הבסיסי שלנו, לפיו בתקופה הקרובה ינוע שער החליפין בין 3.4 ל-3.6 שקל לדולר. ייתכנו ביקורים חטופים באזור ה-3.6-3.8. אנו נראה בעלייה מעבר ל-3.8 עליית מדרגה ולהערכתנו הדבר יקרה על רקע התחזקות של הדולר בשוקי העולם.

כאמור, תרחיש זה הוא בסיסי וייתכנו תרחישים נוספים, הן לכיוון פיחות אגרסיבי יותר והן לכיוון המשך לחץ כלפי מטה על המטבע. מה שכנראה כן נראה - זו המשך תנודתיות גבוהה, שתקשה על איתור מגמה ותגרום לכך שתזוהה באיחור... כמו כן, להערכתנו הסבירות לפיחות בשער השקל (התחזקות הדולר) גבוהה כעת מהסבירות להמשך הייסוף.

שאלה: "היכן אתה רואה את הדולר בטווח של שנה - שנה וחצי ?"

מנחם: אנו עובדים במתכונת של תרחיש בסיסי ותרחישי קיצון.

התרחיש הבסיסי שלנו מסתמך על כך ששער הדולר - אירו חוזר לאיזור ה-1.4 בפרק זמן של 12 חודשים. תחת הנחה זו, אנו סבורים כי ניתן לראות את שער החליפין שקל דולר באזור ה 4 שקל לדולר, עם סטיית תקן לא קטנה לשני הצדדים. צריך לשוב ולהזכיר - שער החליפין, משתנה חשוב ומצוטט ככל שיהיה, נתון להשפעות רב כיווניות של גורמים רבים, כלכליים ואחרים.