בשוק מגיבים למצב הרעוע בשווקים: "יש פה היסטריה אבל המצב יכול להתהפך ביום"

כך אומר מנהל חדר המסחר ב-IBI, דודו מנגן. רון אייכל ממיטב: "ברגע שהבנקים ירגישו יותר ביטחון לתת הלוואות - המצב יירגע"
עדי בן ישראל |

השווקים הפיננסיים רועדים. לאחר שבית ההשקעות בר סטרנס (סימול: BSC) ניצב על סף קריסה ומנייתו נפלה בכמעט 50% ביום שישי והציתה חששות מפני פגיעה חמורה עוד יותר בסקטור הפיננסים, הודיע היום עמיתו ג'יי. פי. מורגן (סימול: JPM) כי הוא רוכש את בר סטרנס בפחות מ-10% ממחיר השוק שלו, תוך שהור מקבל גיבוי מהפדרל ריזרב. ה'פד', אגב, הודיע במפתיע על הורדות ריבית הניכיון ב-0.25% ל-3.25%, מה שמגביר את הציפיות בשווקים להפחתת חדה של ריבית הבסיס מחר (ג') של 1% מרמה של 3% כיום.

בעקבות המהלכים האחרונים בשווקים, הדולר ממשיך ליפול בעולם, בורסות אסיה יורדות בחדות ובת"א ממתינים לפתיחת המסחר תוך קריצה לכיוון שוקי ההון באירופה ובארה"ב. בינתיים, החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים על ירידות חדות בפתיחה. מומחים בשוק טוענים כי חילוץ בר סטרנס הינו בגדר חדשות מעורבות, אולם המצב הכלכלי הגרוע בארה"ב מעיב על השווקים באופן כללי. עם זאת, המומחים מזכירים כי למרות התחושה של מפולת והפאניקה בשווקים, סביבת הריביות הנמוכה תגביר את הביקושים בשוק, ובסופו של דבר הבנקים יהיו חייבים לסיים את מחנק האשראי שהם בעצמם יוצרים.

רון אייכל, אסטרטג ההשקעות הראשי בבית ההשקעות מיטב, אומר כי "השווקים האסיתאתיים יורדים היוםן בגלל הירידות בוול סטריט בסוף השבוע. מכירת בר סטרנס היא מכירה בבהלה כי זה פחות מעשירית ממחיר השוק שלה לאחר שהיא כבר חטפה נפילה אדירה. נכון שיש פה איתות שבא גוף פיננסי כמו ג'יי. פי. מורגן שיכול לקחת על עצמו על התפוח אדמה הלוהט הזה, אבל הבעיה היא שהתמונה הכלכלית היא לא טובה. מכירות הקמעונאיות צנחו ב-0.6% בשבוע שעבר; הן צריכות לעלות ב-0.6% בכל שבוע. הכלכלה האמריקנית לא נראית טוב. ה'פד' נכשל".

אייכל מכנה את המשבר הנוכחי "משבר ידע". לדבריו, "אנשים קנו בשנים האחרונות כל מיני מוצרים פיננסיים בלי לדעת מה הם קונים. הבנקים בעצמם נפלו ברשת וגם העם - כולם שותפים לאותה צרה. כעת, בגלל שהבנקים מפחדים, הם לא נותנים הלוואות. ה'פד' מוריד את הריבית אבל זה לא בא לידי ביטוי בשטח. הבנקים בארה"ב יוצרים בעצמם מחנק אשראי. הם לא נותנים הלוואות. מתישהו זה יעבור כי בסופו של דבר הבנקים מרוויחים מזה שהם נותנים כסף, אז ברגע שיסתיימו המחיקות והם ירגישו יותר ביטחון - המצב יירגע ונתחיל לראות את הכיוון פחות דרמטי. אולם ככל שהמשבר הזה מתמשך, ההשפעה על הכלכלה היא יותר קריטית".

"יש היסטריה - אבל המצב יכול להתהפך ביום"

דודו מנגן, מנהל חדר המסחר בבית ההשקעות IBI, סבור כי למרות הירידות החדות כעת באסיה, יש להמתין לכניסת האירופים והאמריקנים למסחר וכמו כן לעקוב מקרוב אחר הדוחות הכספיים של החברות הפיננסיות בארה"ב, שיתחילו לצאת לשוק מהיום.

"המעו"ף ירד בימים האחרונים חזק מאוד", מזכיר מנגן. "בשווקים בחו"ל לא היו ירידות כמו שהיו כאן. בצד החיובי יש את הורדות הריבית של ה'פד' אבל מצד שני אנשים רצים לזהב וזה יוצר אפקט של מפולת. הזהב כבר ב-1,030 דולר לאונקיה. מי שסוחר עכשיו בחוזים בוול סטריט ומוריד אותם בחדות הם האסיאתיים; הם חושבים שיהיו ירידות חדות בארה"ב. עוד מעט האירופים יקומו ולאחר מכן האמריקנים וצריך לראות מה הם יעשו. יש סיכוי להורדה של 1% מחר בריבית בארה"ב וזה יכול להכניס דלק לשווקים. צריך לזכור גם שהשבוע מדווחות החברות הפיננסיות והמספרים לא הולכים להיות נעימים. יש פה היסטריה אבל המצב יכול להתהפך ביום".

מנגן אף התייחס למסחר בדולר, אשר ממשיך לצנוח כעת מול המטבעות העיקריים בעולם, וטוען כי ספק אם בנק ישראל יכול לעצור את ההידרדרות בעזרת רכישת דולרים בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.