מושקעים בתעודת סל ממונפת? חומר למחשבה
השקעה בתעודות סל נתפסת לרוב כאפיק פשוט לכל דבר ועניין. לכאורה, מה כבר יש להבין בתעודת סל? זהו נייר ערך שתפקידו לעקוב אחרי נכס בסיס מסוים. מה שכתוב עליו זה מה שהוא אמור לעשות. תעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 25, תשדל לחקות את התשואה של המדד עד כמה שניתן. אבל, סדרה של תעודות סל חדשות עם מדיניות השקעה מעט יותר מתוחכמת, משנות את כללי המשחק עבור מי שמאמין שדי "לקנות" את תעודת הסל מבלי להתעמק במודל שלפיו היא פועלת.
תעודות ממונפות – סוג חדש של תעודות סל שהנפקתו החלה בקיץ שעבר, הן מוצר כזה. תעודות אלה מציעות תשואה של המדד בכפולות מדויקות. הן בתעודות העוקבות אחרי מדד כלשהו ומציעות אותו פי 2, פי 3 וכיוב'. בדומה להן הונפקו גם תעודות שורט ממונפות, המציעות את התשואה ההופכית בכפולות של פי 2, פי 3 וכיוב'. כלומר אם קניתי תעודת סל שהינה תעודה ממונפת העוקבת אחרי מדד ת"א 25, והיא אמורה להעניק תשואה של פי 2, הרי שבסיכומו של יום מסחר בו עלה המדד ב-1%, התעודה צפויה לעלות פי 2 – כלומר ב-2%.
במנגנון ההופכי של תעודת שורט ממונפת, אם קניתי תעודת שורט ממונפת פי 2 על מדד ת"א 25, והמדד ירד ב-1%, התעודה צפויה להעניק תשואה חיובית של 2%. אם המדד עלה ב-2%, התעודה צפויה להעניק תשואה שלילית של 4%-.
אז היכן נוצרת הבעיה? במקרה של תעודות ממונפות – הרעיון עלול להיות מתעתע. משום שמי שהחליט לקנות תעודה ממונפת לתקופה ארוכה של שנה, נניח תעודה ממונפת פי 2 על מדד ת"א 25, יצפה לקבל במחשבה ראשונית – תשואה של פי 2 על המדד בסוף השנה. אך פה הוא עלול לעשות טעות יקרה מאוד. האם התעודה תניב לו פי 2 בסיכום השנה? ממש לא בטוח. העניין תלוי בהתנהגות המדד על פני אותה תקופה. כנ"ל גם לגבי תעודת השורט הממונפת.
עיון באחד מהתשקיפים שהוגשו ערב הנפקת תעודות ממונפות בבורסה מלמד עד כמה הסתמכות על מתווה הרעיון הכללי איננה מספקת. בתעודות הממונפות, אנו מקבלים כל יום מחדש את האחוזים ביחד ליום הקודם. לכן מדובר באפקט המתעתע של התנהגות האחוזים. ניקח את המקרה של תעודה א' שהינה תעודת סל רגילה העוקבת אחרי מדד כלשהו. ביום הראשון להשקעה היא שווה 10,000 שקל. ביום השני היא שווה 12,000, משום שהמדד עלה ב-20%. ביום שלישי המדד ירד ב-16.66% והתעודה חזרה לשווי של 10,000 שקל.
אבל אם היתה זו תעודת ממונפת (פי 2): ביום הראשון התעודה תעלה ב-40% (פי 2 מהמדד), ולכן תהיה שווה 14,000 אלף שקל. וביום השלישי התעודה תצנח ל-9,333 שקל. כך שהמדד ירד ביום השני ב-16.67%, כלומר פי 2 במונחי התעודה -33.3%. כך נפל שווייה של התעודה להפסד של 6.67% ביחס לנקודת הפתיחה. בסיכום אותה תקופה המדד הניב תשואה של 0%, אבל התעודה הממונפת סבלה מהתנודות התוך יומיות החדות וירדה ב-6.67%. תרחיש הופכי מוביל לתוצאה שונה גם כן. למשל ירידה של 20% ביום הראשון ועליה של 20% ביום השני, תוביל להפסד של 16% בלבד (ירידה ל-6000 שקל ביום הראשון ועליה ל-8400 שקל ביום השני).
כלומר, מי שרוצה לסגור תעודה ממונפת פי 2 על מדד כלשהו לתקופה ארוכה, צריך גם לחשוב איך תראה הבורסה בתוך אותה תקופה. תנודתיות חריפה בתוך אותה תקופה עלולה לשבש באופן חמור את התוצאה הסופית ביחס לרעיון "פי 2". כך שאם המדד יעלה בסוף אותה תקופה ב-15%, ישנו סיכוי סביר שאין לו מה לצפות לתשואה של 30% בתעודה מסוג זה.
מאת: חזי שטרנליכט
- 1.רוב 30/04/2017 19:41הגב לתגובה זוקונים אך ברק על מדדי ארה"ב או גרמניה, בישראל רק נדל"ן, מדד 35 וחאחרים יראו בקרוב מגגים אדומים בגלל מצבם השורטי התמידי.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
האינפלציה עדיין גבוהה, המצב הגיאפוליטי לא ברור, המלחמה נמשכת, הצמיחה נחלשת והגירעון תופח. בבנק ישראל מעדיפים להיות זהירים מאוד למרות שבחו"ל כבר הותר הרסן ולמרות שכל הכלכלנים מסביב טוענים שנתוני המאקרו מצדיקים הפחתת ריבית; מה
תחזית הצמיחה של בנק ישראל? ומה התירוץ החדש של פרופ' אמיר ירון?
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה היום (שני) את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בכך נמשכת תקופה ארוכה של יציבות מוניטרית, כאשר הבנק שומר על אותה רמה זו הפעם ה־14 ברציפות. ההחלטה תואמת את ציפיות השוק, שראה בסבירות נמוכה מאוד אפשרות לשינוי כעת.
בבנק ישראל מסבירים כי השארת הריבית על כנה נובעת מהצורך לאזן בין מגמות האינפלציה, שעדיין נמצאת מעל היעד, לבין האטה בצמיחה והשלכות מתמשכות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בבנק הוסיפו הסבר נוסף - תגובת העולם לאירועים בעזה וההשלכות הכלכליות שעלולות להיגרם. זה כבר גורם שמעלה עוד יותר את מרווח הפעולה של הבנק. השליטה בריבית מוחלטת, הקשר לנתונים הכלכליים בפועל, לא מחייב את הבנק לפעול. בארה"ב דונלד טראמפ צועק ומורה ליו"ר הפד', ג'רום פאול להתפטר, קצת מוזר שלנתניהו לא אכפת ואין הפעלת לחץ על הנגיד להסתכל מסביב ולראות מה כמעט כל הכלכלנים סבורים - שצריך להוריד את הריבית. בנק ישראל לא יכול להיות לפעול רק בוודאות מוחלטת, כל העניין של תפקיד כל כך חשוב ואחראי הוא לעשות מהלכים נכונים גם בתנאי אי וודאות כל עוד בנקודת זמן המסוימת הם נכונים. ללכת על בטוח - זה הכי קל והכי מזיק למשק. אבל לנגיד ולבנק ישראל לא ממש אכפת, העיקר שהם לא יקחו סיכון כלשהו.
בכל מקרה, התחזית של בנק ישראל כעת היא לריבית של 3.75% ברבעון השלישי של 2026, לעומת תחזית קודמת ל-3.75% ברבעון השני של 2026. בד בבד, מחלקת המחקר של הבנק הורידה את הצמיחה הצפויה השנה בגלל המלחמה והעלתה את הצמיחה בשנה הבאה, כשהיא מעריכה שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2026.
הריבית ללא שינוי
"על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה ומוסיפים - "קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.
- הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
- השפעת המכסים ותחזית האינפלציה: לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.
