מושקעים בתעודת סל ממונפת? חומר למחשבה
השקעה בתעודות סל נתפסת לרוב כאפיק פשוט לכל דבר ועניין. לכאורה, מה כבר יש להבין בתעודת סל? זהו נייר ערך שתפקידו לעקוב אחרי נכס בסיס מסוים. מה שכתוב עליו זה מה שהוא אמור לעשות. תעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 25, תשדל לחקות את התשואה של המדד עד כמה שניתן. אבל, סדרה של תעודות סל חדשות עם מדיניות השקעה מעט יותר מתוחכמת, משנות את כללי המשחק עבור מי שמאמין שדי "לקנות" את תעודת הסל מבלי להתעמק במודל שלפיו היא פועלת. תעודות ממונפות – סוג חדש של תעודות סל שהנפקתו החלה בקיץ שעבר, הן מוצר כזה. תעודות אלה מציעות תשואה של המדד בכפולות מדויקות. הן בתעודות העוקבות אחרי מדד כלשהו ומציעות אותו פי 2, פי 3 וכיוב'. בדומה להן הונפקו גם תעודות שורט ממונפות, המציעות את התשואה ההופכית בכפולות של פי 2, פי 3 וכיוב'. כלומר אם קניתי תעודת סל שהינה תעודה ממונפת העוקבת אחרי מדד ת"א 25, והיא אמורה להעניק תשואה של פי 2, הרי שבסיכומו של יום מסחר בו עלה המדד ב-1%, התעודה צפויה לעלות פי 2 – כלומר ב-2%. במנגנון ההופכי של תעודת שורט ממונפת, אם קניתי תעודת שורט ממונפת פי 2 על מדד ת"א 25, והמדד ירד ב-1%, התעודה צפויה להעניק תשואה חיובית של 2%. אם המדד עלה ב-2%, התעודה צפויה להעניק תשואה שלילית של 4%-. אז היכן נוצרת הבעיה? במקרה של תעודות ממונפות – הרעיון עלול להיות מתעתע. משום שמי שהחליט לקנות תעודה ממונפת לתקופה ארוכה של שנה, נניח תעודה ממונפת פי 2 על מדד ת"א 25, יצפה לקבל במחשבה ראשונית – תשואה של פי 2 על המדד בסוף השנה. אך פה הוא עלול לעשות טעות יקרה מאוד. האם התעודה תניב לו פי 2 בסיכום השנה? ממש לא בטוח. העניין תלוי בהתנהגות המדד על פני אותה תקופה. כנ"ל גם לגבי תעודת השורט הממונפת. עיון באחד מהתשקיפים שהוגשו ערב הנפקת תעודות ממונפות בבורסה מלמד עד כמה הסתמכות על מתווה הרעיון הכללי איננה מספקת. בתעודות הממונפות, אנו מקבלים כל יום מחדש את האחוזים ביחד ליום הקודם. לכן מדובר באפקט המתעתע של התנהגות האחוזים. ניקח את המקרה של תעודה א' שהינה תעודת סל רגילה העוקבת אחרי מדד כלשהו. ביום הראשון להשקעה היא שווה 10,000 שקל. ביום השני היא שווה 12,000, משום שהמדד עלה ב-20%. ביום שלישי המדד ירד ב-16.66% והתעודה חזרה לשווי של 10,000 שקל. אבל אם היתה זו תעודת ממונפת (פי 2): ביום הראשון התעודה תעלה ב-40% (פי 2 מהמדד), ולכן תהיה שווה 14,000 אלף שקל. וביום השלישי התעודה תצנח ל-9,333 שקל. כך שהמדד ירד ביום השני ב-16.67%, כלומר פי 2 במונחי התעודה -33.3%. כך נפל שווייה של התעודה להפסד של 6.67% ביחס לנקודת הפתיחה. בסיכום אותה תקופה המדד הניב תשואה של 0%, אבל התעודה הממונפת סבלה מהתנודות התוך יומיות החדות וירדה ב-6.67%. תרחיש הופכי מוביל לתוצאה שונה גם כן. למשל ירידה של 20% ביום הראשון ועליה של 20% ביום השני, תוביל להפסד של 16% בלבד (ירידה ל-6000 שקל ביום הראשון ועליה ל-8400 שקל ביום השני). כלומר, מי שרוצה לסגור תעודה ממונפת פי 2 על מדד כלשהו לתקופה ארוכה, צריך גם לחשוב איך תראה הבורסה בתוך אותה תקופה. תנודתיות חריפה בתוך אותה תקופה עלולה לשבש באופן חמור את התוצאה הסופית ביחס לרעיון "פי 2". כך שאם המדד יעלה בסוף אותה תקופה ב-15%, ישנו סיכוי סביר שאין לו מה לצפות לתשואה של 30% בתעודה מסוג זה. מאת: חזי שטרנליכט ספרו של חזי שטרנליכט המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאור בהוצאת מודן
- 1.רוב 30/04/2017 19:41הגב לתגובה זוקונים אך ברק על מדדי ארה"ב או גרמניה, בישראל רק נדל"ן, מדד 35 וחאחרים יראו בקרוב מגגים אדומים בגלל מצבם השורטי התמידי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
