השוק בדרך למעלה? האינדיקטורים מדברים

אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות, על מצב השוק
אבינועם נחום |

להערכתנו, מחירי המניות אטרקטיביים מאד, אך עונת הדוחות בארה"ב, שתמשך עד לאמצע אפריל, תחשוף פגיעה חמורה ברווחיות החברות ותקשה על עליות שערים בטווח הקצר. אנו צופים, כי שווקי המניות יעברו לעליות שערים בתחילת הרבעון השני של השנה, כאשר הדגש הוא דווקא על ענף הבנקאות.

מחירי המניות בארץ ובעולם אטרקטיביים מאד הן בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לחלופות ההשקעה. מכפיל הרווח של ה- MSCI WORLD עומד כיום על כ-15, המכפיל הנמוך ביותר מאז המיתון ב- 1991.

החלופות העיקריות להשקעה בשוק המניות הן החזקה בפק"מ, או השקעה באגרות חוב, אלא שתהליך הורדות הריבית האגרסיבי בו נקט הפד האמריקאי גרם לירידת תשואות בשווקי האג"ח, כך שנכון להיום תשואות הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 גבוהה יותר הן מהריבית לטווח הקצר והן מתשואת האג"ח לטווח הארוך. כאשר תשואת הדיבידנד גבוהה יותר מהתשואה המתקבלת מהחלופות הרי שהאטרקטיביות של ההשקעה בשוק המניות גדלה. ניסיון העבר מלמד כי אינדיקאטור זה מהווה סימן לשינוי מגמה בשווקי המניות.

מנגד, רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בחודש האחרון בארה"ב יצאו גרועים יותר מציפיות האנליסטים וההסתברות לגלישת המשק האמריקאי למיתון עלתה לכ-50%, לעומת 40% מלפני חודש.

אמנם, ההגדרה האקדמית למיתון הינה 2 רבעונים רצופים בהם צמיחת התמ"ג שלילית, אך להערכתנו גם אם האטת הצמיחה בארה"ב לא תענה להגדרה האקדמית במלואה, הרי שמספיק רבעון שלילי אחד על מנת שהשווקים יגיבו באופן דומה לאופן בו הם הגיבו בתקופות מיתון.

ממחקרים שנעשו על התנהגות שווקי המניות בתקופות בהם שרר מיתון במשק האמריקאי עולה כי, בעוד שמיתון בארה"ב משפיע על צמיחת התמ"ג העולמי באופן מתון יחסית, הרי שההשפעה השלילית על רווחיות החברות ומדדי המניות בארה"ב ובעולם כולו גבוהה הרבה יותר.

בעיתות מיתון, רווחיות החברות בארה"ב ובעולם יורדת לפחות בכ-20% בדומה לירידה המינימאלית שנרשמה גם במדדי המניות. אם נבחן את הממוצע של ארבעת המיתונים האחרונים (משנת 70 ועד היום) הרי שהנתונים מפחידים הרבה יותר, כאשר בממוצע ריווחי החברות ירדו בכ-31% בדומה לנפילה בשיעור של 36% בשווקי המניות.

נכון להיום כ-70% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 דיווחו את תוצאותיהן לשנת 2007, כאשר צמיחת הרווחיות המצרפית שלהן הייתה שלילית בשיעור של 15.3% בלבד. במקביל, ירד מדד ה-S&P 500 בשיעור של כ-13.2%. במהלך חודש מרץ והמחצית הראשונה של חודש אפריל צפיות רוב החברות לפרסם את דוחותיהם המבוקרים לשנת 2007, כאשר ההיסטוריה מלמדת, כי בתקופת מיתון ההסתברות להמשך "הפתעות" שליליות ברווחיות החברות גבוהה מאד (כאמור מינימום צמיחה רווחיות שלילית של כ- 20%). מכאן שיש מקום להמשך ירידות שערים בטווח הקצר.

אנו ממליצים למשקיעים בעלי "אורך נשימה" המוכנים לספוג תנודתיות בטווח הקצר, להיחשף כבר כיום ובהדרגה לשוק המניות. זאת כיוון שמחירי המניות כיום זולים ורוב מהלך הירידות כבר מאחורינו. בנוסף נציין, כי מניתוח הענפים המרכיבים את מדד הS&P 500 עולה כי את עיקר הירידה שנרשמה ברווחיות חברות המדד ניתן לזקוף לסקטור הבנקאות, כאשר 20 מתוך 23 הבנקאים הכלולים במדד דיווחו על שיעור צמיחה שלילי מצטבר של 69.5%. כיוון שרוב הבנקאים כבר דיווחו על הפסדיהם ושוק המניות כבר הגיב לדיווחים בירידות חדות דווקא מניות אלו מצטיירות כיום כאטרקטיביות ביותר.

מאת: אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.