השוק בדרך למעלה? האינדיקטורים מדברים

אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות, על מצב השוק
אבינועם נחום |

להערכתנו, מחירי המניות אטרקטיביים מאד, אך עונת הדוחות בארה"ב, שתמשך עד לאמצע אפריל, תחשוף פגיעה חמורה ברווחיות החברות ותקשה על עליות שערים בטווח הקצר. אנו צופים, כי שווקי המניות יעברו לעליות שערים בתחילת הרבעון השני של השנה, כאשר הדגש הוא דווקא על ענף הבנקאות.

מחירי המניות בארץ ובעולם אטרקטיביים מאד הן בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לחלופות ההשקעה. מכפיל הרווח של ה- MSCI WORLD עומד כיום על כ-15, המכפיל הנמוך ביותר מאז המיתון ב- 1991.

החלופות העיקריות להשקעה בשוק המניות הן החזקה בפק"מ, או השקעה באגרות חוב, אלא שתהליך הורדות הריבית האגרסיבי בו נקט הפד האמריקאי גרם לירידת תשואות בשווקי האג"ח, כך שנכון להיום תשואות הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 גבוהה יותר הן מהריבית לטווח הקצר והן מתשואת האג"ח לטווח הארוך. כאשר תשואת הדיבידנד גבוהה יותר מהתשואה המתקבלת מהחלופות הרי שהאטרקטיביות של ההשקעה בשוק המניות גדלה. ניסיון העבר מלמד כי אינדיקאטור זה מהווה סימן לשינוי מגמה בשווקי המניות.

מנגד, רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בחודש האחרון בארה"ב יצאו גרועים יותר מציפיות האנליסטים וההסתברות לגלישת המשק האמריקאי למיתון עלתה לכ-50%, לעומת 40% מלפני חודש.

אמנם, ההגדרה האקדמית למיתון הינה 2 רבעונים רצופים בהם צמיחת התמ"ג שלילית, אך להערכתנו גם אם האטת הצמיחה בארה"ב לא תענה להגדרה האקדמית במלואה, הרי שמספיק רבעון שלילי אחד על מנת שהשווקים יגיבו באופן דומה לאופן בו הם הגיבו בתקופות מיתון.

ממחקרים שנעשו על התנהגות שווקי המניות בתקופות בהם שרר מיתון במשק האמריקאי עולה כי, בעוד שמיתון בארה"ב משפיע על צמיחת התמ"ג העולמי באופן מתון יחסית, הרי שההשפעה השלילית על רווחיות החברות ומדדי המניות בארה"ב ובעולם כולו גבוהה הרבה יותר.

בעיתות מיתון, רווחיות החברות בארה"ב ובעולם יורדת לפחות בכ-20% בדומה לירידה המינימאלית שנרשמה גם במדדי המניות. אם נבחן את הממוצע של ארבעת המיתונים האחרונים (משנת 70 ועד היום) הרי שהנתונים מפחידים הרבה יותר, כאשר בממוצע ריווחי החברות ירדו בכ-31% בדומה לנפילה בשיעור של 36% בשווקי המניות.

נכון להיום כ-70% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 דיווחו את תוצאותיהן לשנת 2007, כאשר צמיחת הרווחיות המצרפית שלהן הייתה שלילית בשיעור של 15.3% בלבד. במקביל, ירד מדד ה-S&P 500 בשיעור של כ-13.2%. במהלך חודש מרץ והמחצית הראשונה של חודש אפריל צפיות רוב החברות לפרסם את דוחותיהם המבוקרים לשנת 2007, כאשר ההיסטוריה מלמדת, כי בתקופת מיתון ההסתברות להמשך "הפתעות" שליליות ברווחיות החברות גבוהה מאד (כאמור מינימום צמיחה רווחיות שלילית של כ- 20%). מכאן שיש מקום להמשך ירידות שערים בטווח הקצר.

אנו ממליצים למשקיעים בעלי "אורך נשימה" המוכנים לספוג תנודתיות בטווח הקצר, להיחשף כבר כיום ובהדרגה לשוק המניות. זאת כיוון שמחירי המניות כיום זולים ורוב מהלך הירידות כבר מאחורינו. בנוסף נציין, כי מניתוח הענפים המרכיבים את מדד הS&P 500 עולה כי את עיקר הירידה שנרשמה ברווחיות חברות המדד ניתן לזקוף לסקטור הבנקאות, כאשר 20 מתוך 23 הבנקאים הכלולים במדד דיווחו על שיעור צמיחה שלילי מצטבר של 69.5%. כיוון שרוב הבנקאים כבר דיווחו על הפסדיהם ושוק המניות כבר הגיב לדיווחים בירידות חדות דווקא מניות אלו מצטיירות כיום כאטרקטיביות ביותר.

מאת: אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".