השוק בדרך למעלה? האינדיקטורים מדברים

אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות, על מצב השוק
אבינועם נחום |

להערכתנו, מחירי המניות אטרקטיביים מאד, אך עונת הדוחות בארה"ב, שתמשך עד לאמצע אפריל, תחשוף פגיעה חמורה ברווחיות החברות ותקשה על עליות שערים בטווח הקצר. אנו צופים, כי שווקי המניות יעברו לעליות שערים בתחילת הרבעון השני של השנה, כאשר הדגש הוא דווקא על ענף הבנקאות.

מחירי המניות בארץ ובעולם אטרקטיביים מאד הן בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לחלופות ההשקעה. מכפיל הרווח של ה- MSCI WORLD עומד כיום על כ-15, המכפיל הנמוך ביותר מאז המיתון ב- 1991.

החלופות העיקריות להשקעה בשוק המניות הן החזקה בפק"מ, או השקעה באגרות חוב, אלא שתהליך הורדות הריבית האגרסיבי בו נקט הפד האמריקאי גרם לירידת תשואות בשווקי האג"ח, כך שנכון להיום תשואות הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 גבוהה יותר הן מהריבית לטווח הקצר והן מתשואת האג"ח לטווח הארוך. כאשר תשואת הדיבידנד גבוהה יותר מהתשואה המתקבלת מהחלופות הרי שהאטרקטיביות של ההשקעה בשוק המניות גדלה. ניסיון העבר מלמד כי אינדיקאטור זה מהווה סימן לשינוי מגמה בשווקי המניות.

מנגד, רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בחודש האחרון בארה"ב יצאו גרועים יותר מציפיות האנליסטים וההסתברות לגלישת המשק האמריקאי למיתון עלתה לכ-50%, לעומת 40% מלפני חודש.

אמנם, ההגדרה האקדמית למיתון הינה 2 רבעונים רצופים בהם צמיחת התמ"ג שלילית, אך להערכתנו גם אם האטת הצמיחה בארה"ב לא תענה להגדרה האקדמית במלואה, הרי שמספיק רבעון שלילי אחד על מנת שהשווקים יגיבו באופן דומה לאופן בו הם הגיבו בתקופות מיתון.

ממחקרים שנעשו על התנהגות שווקי המניות בתקופות בהם שרר מיתון במשק האמריקאי עולה כי, בעוד שמיתון בארה"ב משפיע על צמיחת התמ"ג העולמי באופן מתון יחסית, הרי שההשפעה השלילית על רווחיות החברות ומדדי המניות בארה"ב ובעולם כולו גבוהה הרבה יותר.

בעיתות מיתון, רווחיות החברות בארה"ב ובעולם יורדת לפחות בכ-20% בדומה לירידה המינימאלית שנרשמה גם במדדי המניות. אם נבחן את הממוצע של ארבעת המיתונים האחרונים (משנת 70 ועד היום) הרי שהנתונים מפחידים הרבה יותר, כאשר בממוצע ריווחי החברות ירדו בכ-31% בדומה לנפילה בשיעור של 36% בשווקי המניות.

נכון להיום כ-70% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 דיווחו את תוצאותיהן לשנת 2007, כאשר צמיחת הרווחיות המצרפית שלהן הייתה שלילית בשיעור של 15.3% בלבד. במקביל, ירד מדד ה-S&P 500 בשיעור של כ-13.2%. במהלך חודש מרץ והמחצית הראשונה של חודש אפריל צפיות רוב החברות לפרסם את דוחותיהם המבוקרים לשנת 2007, כאשר ההיסטוריה מלמדת, כי בתקופת מיתון ההסתברות להמשך "הפתעות" שליליות ברווחיות החברות גבוהה מאד (כאמור מינימום צמיחה רווחיות שלילית של כ- 20%). מכאן שיש מקום להמשך ירידות שערים בטווח הקצר.

אנו ממליצים למשקיעים בעלי "אורך נשימה" המוכנים לספוג תנודתיות בטווח הקצר, להיחשף כבר כיום ובהדרגה לשוק המניות. זאת כיוון שמחירי המניות כיום זולים ורוב מהלך הירידות כבר מאחורינו. בנוסף נציין, כי מניתוח הענפים המרכיבים את מדד הS&P 500 עולה כי את עיקר הירידה שנרשמה ברווחיות חברות המדד ניתן לזקוף לסקטור הבנקאות, כאשר 20 מתוך 23 הבנקאים הכלולים במדד דיווחו על שיעור צמיחה שלילי מצטבר של 69.5%. כיוון שרוב הבנקאים כבר דיווחו על הפסדיהם ושוק המניות כבר הגיב לדיווחים בירידות חדות דווקא מניות אלו מצטיירות כיום כאטרקטיביות ביותר.

מאת: אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.