השוק בדרך למעלה? האינדיקטורים מדברים
להערכתנו, מחירי המניות אטרקטיביים מאד, אך עונת הדוחות בארה"ב, שתמשך עד לאמצע אפריל, תחשוף פגיעה חמורה ברווחיות החברות ותקשה על עליות שערים בטווח הקצר. אנו צופים, כי שווקי המניות יעברו לעליות שערים בתחילת הרבעון השני של השנה, כאשר הדגש הוא דווקא על ענף הבנקאות.
מחירי המניות בארץ ובעולם אטרקטיביים מאד הן בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לחלופות ההשקעה. מכפיל הרווח של ה- MSCI WORLD עומד כיום על כ-15, המכפיל הנמוך ביותר מאז המיתון ב- 1991.
החלופות העיקריות להשקעה בשוק המניות הן החזקה בפק"מ, או השקעה באגרות חוב, אלא שתהליך הורדות הריבית האגרסיבי בו נקט הפד האמריקאי גרם לירידת תשואות בשווקי האג"ח, כך שנכון להיום תשואות הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 גבוהה יותר הן מהריבית לטווח הקצר והן מתשואת האג"ח לטווח הארוך. כאשר תשואת הדיבידנד גבוהה יותר מהתשואה המתקבלת מהחלופות הרי שהאטרקטיביות של ההשקעה בשוק המניות גדלה. ניסיון העבר מלמד כי אינדיקאטור זה מהווה סימן לשינוי מגמה בשווקי המניות.
מנגד, רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בחודש האחרון בארה"ב יצאו גרועים יותר מציפיות האנליסטים וההסתברות לגלישת המשק האמריקאי למיתון עלתה לכ-50%, לעומת 40% מלפני חודש.
אמנם, ההגדרה האקדמית למיתון הינה 2 רבעונים רצופים בהם צמיחת התמ"ג שלילית, אך להערכתנו גם אם האטת הצמיחה בארה"ב לא תענה להגדרה האקדמית במלואה, הרי שמספיק רבעון שלילי אחד על מנת שהשווקים יגיבו באופן דומה לאופן בו הם הגיבו בתקופות מיתון.
ממחקרים שנעשו על התנהגות שווקי המניות בתקופות בהם שרר מיתון במשק האמריקאי עולה כי, בעוד שמיתון בארה"ב משפיע על צמיחת התמ"ג העולמי באופן מתון יחסית, הרי שההשפעה השלילית על רווחיות החברות ומדדי המניות בארה"ב ובעולם כולו גבוהה הרבה יותר.
בעיתות מיתון, רווחיות החברות בארה"ב ובעולם יורדת לפחות בכ-20% בדומה לירידה המינימאלית שנרשמה גם במדדי המניות. אם נבחן את הממוצע של ארבעת המיתונים האחרונים (משנת 70 ועד היום) הרי שהנתונים מפחידים הרבה יותר, כאשר בממוצע ריווחי החברות ירדו בכ-31% בדומה לנפילה בשיעור של 36% בשווקי המניות.
נכון להיום כ-70% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 דיווחו את תוצאותיהן לשנת 2007, כאשר צמיחת הרווחיות המצרפית שלהן הייתה שלילית בשיעור של 15.3% בלבד. במקביל, ירד מדד ה-S&P 500 בשיעור של כ-13.2%. במהלך חודש מרץ והמחצית הראשונה של חודש אפריל צפיות רוב החברות לפרסם את דוחותיהם המבוקרים לשנת 2007, כאשר ההיסטוריה מלמדת, כי בתקופת מיתון ההסתברות להמשך "הפתעות" שליליות ברווחיות החברות גבוהה מאד (כאמור מינימום צמיחה רווחיות שלילית של כ- 20%). מכאן שיש מקום להמשך ירידות שערים בטווח הקצר.
אנו ממליצים למשקיעים בעלי "אורך נשימה" המוכנים לספוג תנודתיות בטווח הקצר, להיחשף כבר כיום ובהדרגה לשוק המניות. זאת כיוון שמחירי המניות כיום זולים ורוב מהלך הירידות כבר מאחורינו. בנוסף נציין, כי מניתוח הענפים המרכיבים את מדד הS&P 500 עולה כי את עיקר הירידה שנרשמה ברווחיות חברות המדד ניתן לזקוף לסקטור הבנקאות, כאשר 20 מתוך 23 הבנקאים הכלולים במדד דיווחו על שיעור צמיחה שלילי מצטבר של 69.5%. כיוון שרוב הבנקאים כבר דיווחו על הפסדיהם ושוק המניות כבר הגיב לדיווחים בירידות חדות דווקא מניות אלו מצטיירות כיום כאטרקטיביות ביותר.
מאת: אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
