השוק בדרך למעלה? האינדיקטורים מדברים
להערכתנו, מחירי המניות אטרקטיביים מאד, אך עונת הדוחות בארה"ב, שתמשך עד לאמצע אפריל, תחשוף פגיעה חמורה ברווחיות החברות ותקשה על עליות שערים בטווח הקצר. אנו צופים, כי שווקי המניות יעברו לעליות שערים בתחילת הרבעון השני של השנה, כאשר הדגש הוא דווקא על ענף הבנקאות.
מחירי המניות בארץ ובעולם אטרקטיביים מאד הן בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לחלופות ההשקעה. מכפיל הרווח של ה- MSCI WORLD עומד כיום על כ-15, המכפיל הנמוך ביותר מאז המיתון ב- 1991.
החלופות העיקריות להשקעה בשוק המניות הן החזקה בפק"מ, או השקעה באגרות חוב, אלא שתהליך הורדות הריבית האגרסיבי בו נקט הפד האמריקאי גרם לירידת תשואות בשווקי האג"ח, כך שנכון להיום תשואות הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 גבוהה יותר הן מהריבית לטווח הקצר והן מתשואת האג"ח לטווח הארוך. כאשר תשואת הדיבידנד גבוהה יותר מהתשואה המתקבלת מהחלופות הרי שהאטרקטיביות של ההשקעה בשוק המניות גדלה. ניסיון העבר מלמד כי אינדיקאטור זה מהווה סימן לשינוי מגמה בשווקי המניות.
מנגד, רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בחודש האחרון בארה"ב יצאו גרועים יותר מציפיות האנליסטים וההסתברות לגלישת המשק האמריקאי למיתון עלתה לכ-50%, לעומת 40% מלפני חודש.
אמנם, ההגדרה האקדמית למיתון הינה 2 רבעונים רצופים בהם צמיחת התמ"ג שלילית, אך להערכתנו גם אם האטת הצמיחה בארה"ב לא תענה להגדרה האקדמית במלואה, הרי שמספיק רבעון שלילי אחד על מנת שהשווקים יגיבו באופן דומה לאופן בו הם הגיבו בתקופות מיתון.
ממחקרים שנעשו על התנהגות שווקי המניות בתקופות בהם שרר מיתון במשק האמריקאי עולה כי, בעוד שמיתון בארה"ב משפיע על צמיחת התמ"ג העולמי באופן מתון יחסית, הרי שההשפעה השלילית על רווחיות החברות ומדדי המניות בארה"ב ובעולם כולו גבוהה הרבה יותר.
בעיתות מיתון, רווחיות החברות בארה"ב ובעולם יורדת לפחות בכ-20% בדומה לירידה המינימאלית שנרשמה גם במדדי המניות. אם נבחן את הממוצע של ארבעת המיתונים האחרונים (משנת 70 ועד היום) הרי שהנתונים מפחידים הרבה יותר, כאשר בממוצע ריווחי החברות ירדו בכ-31% בדומה לנפילה בשיעור של 36% בשווקי המניות.
נכון להיום כ-70% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 דיווחו את תוצאותיהן לשנת 2007, כאשר צמיחת הרווחיות המצרפית שלהן הייתה שלילית בשיעור של 15.3% בלבד. במקביל, ירד מדד ה-S&P 500 בשיעור של כ-13.2%. במהלך חודש מרץ והמחצית הראשונה של חודש אפריל צפיות רוב החברות לפרסם את דוחותיהם המבוקרים לשנת 2007, כאשר ההיסטוריה מלמדת, כי בתקופת מיתון ההסתברות להמשך "הפתעות" שליליות ברווחיות החברות גבוהה מאד (כאמור מינימום צמיחה רווחיות שלילית של כ- 20%). מכאן שיש מקום להמשך ירידות שערים בטווח הקצר.
אנו ממליצים למשקיעים בעלי "אורך נשימה" המוכנים לספוג תנודתיות בטווח הקצר, להיחשף כבר כיום ובהדרגה לשוק המניות. זאת כיוון שמחירי המניות כיום זולים ורוב מהלך הירידות כבר מאחורינו. בנוסף נציין, כי מניתוח הענפים המרכיבים את מדד הS&P 500 עולה כי את עיקר הירידה שנרשמה ברווחיות חברות המדד ניתן לזקוף לסקטור הבנקאות, כאשר 20 מתוך 23 הבנקאים הכלולים במדד דיווחו על שיעור צמיחה שלילי מצטבר של 69.5%. כיוון שרוב הבנקאים כבר דיווחו על הפסדיהם ושוק המניות כבר הגיב לדיווחים בירידות חדות דווקא מניות אלו מצטיירות כיום כאטרקטיביות ביותר.
מאת: אבינועם נחום, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
