כנס ה-G7 בטוקיו וההבדל שבין האטה למיתון

שלמה גרינברג עם רשמים מכנס שרי החוץ של 7 המדינות התעשייתיות הגדולות
שלמה גרינברג |

בשביל מה נפגשו בטוקיו?

לאנשים כמונו, שעוקבים מקרוב אחרי כל הפרשנויות בנושא, "יש או אין מיתון בארה"ב ומה המשמעות לגבי הגלובליזציה, המניות וכו'" ההתאספות של שרי האוצר והנגידים של 7 המדינות התעשייתיות הגדולות בטוקיו, בשבת האחרונה, נראתה, ביום ו', ככנס חירום להצלת כלכלות העולם מהמשבר בארה"ב.

ביום א' בבוקר קראנו את כל מה שכתבו, כולל ההצהרה המסכמת של השרים ולהפתעתנו שום דבר לא הוחלט שם, אפילו לא פעולה משותפת. מה שיותר מעניין שהכל נשמע רגוע, שום דבר לא בוער ובינתיים, "כל מדינה ממשיכה לעשות את מה שעשתה עד כה", אפילו לא מדברים על מאמץ משותף.

חמש פעמים קראנו את ההצהרה המסכמת שיצאה מהכינוס בטוקיו ולבסוף לקחנו את סיכום הדברים הממצה מכתב הניו יורק טיימס מרטין פקלר. נראה לנו שזה הסיכום הכי קרוב למה שאמרו שבעת המופלאים.

ובכן, שרי האוצר והנגידים אומרים אומנם שהם יותר פסימיים מכפי שהיו בהתכנסותם האחרונה לפני כארבעה חודשים. אבל הסיכום שלהם הוא שהכלכלה הגלובלית נשענת על בסיס מוצק וארה"ב לא תיסוג למיתון. הנציגים המכובדים מלמלו משהו על פעולה משותפת להרגעת השווקים הפיננסיים אבל שום דבר מעשי ומה שהפליא אותנו יותר מכל היה חוסר התייחסות מוחלט לאפשרות של עזרה ותמיכה למאמצי ארה"ב שלא להיכנס למיתון.

מסתבר, ממה שדווח, שארה"ב לא לחצה כל כך והשאר לא התנדבו לפעול, לא בנושא הריבית ולא בנושא האינפלציה. ההפך, ההצהרה קוראת לכל מדינה לפעול לפי ראות עיניה וכולם מסכימים "להמשיך ולהסתכל מקרוב על ההתפתחויות". בתוך ההחלטה המסכמת מצוינים שלושה נושאים ספציפיים.

הראשון הוא הבקשה המשותפת מסין לגרום לעליית ערך היואן, השני הוא בקשה מהמדינות המפיקות נפט להגדיל את המכסות ולבסוף מגיעים לארה"ב ובנושא הזה, כך לשון ההודעה, הוקדש זמן רב לדיון בנושא בעיות הנדל"ן למיניהן והניסיון של הממשל לפתור אותן, אף מילה על פתרונות אפשריים. יכול מאוד להיות שהנינוחות ורמת הדאגה הכול כך נמוכה הם תוצאה של דברי שר האוצר האמריקאי, הנרי פולסון, שנחשב בעולם כגורו שבגורואים. פולסון אמר שכלכלת ארה"ב תמשיך לצמוח גם השנה והוא בטוח באשר לבריאותה של הכלכלה גם בעתיד.

"מה שקצת קלקל את האווירה הנינוחה, המפתיעה", כותב פקלר, "הייתה הקריאה לבנקים הגדולים לגלות את היקף ההפסדים-מחיקות האמיתי שלהם ממשבר הסאב-פריים. שר האוצר הגרמני, פיר סטיינברוק, טען שהנאספים מאמינים שהמחיקות יגיעו ל 400 מיליארד דולרים, פי 4 ממה שהוערך רק לפני חודשיים.

קשה מאוד למצוא מקור מהימן יותר להערכת המצב הכלכלי הגלובלי משבעת שרי האוצר והנגידים של שבע הכלכלות המובילות בעולם. כאשר צבור המשקיעים-צרכנים, שעוקב אחרי התקשורת הכלכלית בחודש האחרון ושעוקב אחרי התנהגות השווקים הפיננסיים, קורא את סיכומי הפגישות מיד עולה התהייה בראשו, "היכן האנשים הללו, שהיו בטוקיו, חיים?" שהרי אם עוזבים את טוקיו מבלי להציג שום תוכנית פעולה מה זה אומר? לנו זה אומר שהשד אינו נורא כפי שהתקשורת הפיננסית מתארת או שלשרי האוצר לא ברור עדיין מה שקורה ולכן הם מעדיפים להציג עמדה אופטימית יותר.

נתחיל בכך ששתי ההשערות נכונות. זה ששרי האוצר נמצאים עדיין באפלה הם אומרים בעצמם וזה שהמצב אינו קטסטרופאלי כפי שהתקשורת טוענת גם נכון שהרי האנשים האלו, הכול כך חשובים ושיודעים הכול, אינם נשמעים יותר מידי מודאגים.

ובכל זאת? מה אנחנו, כמשקיעים, אמורים לעשות כאשר כל המומחים והפרשנים בוול סטריט ולבטח באחד העם טוענים שהמצב קטסטרופאלי וגורמים לכולנו למכור מניות באטרף? צריך לנסות ולחשוב בהגיון.

ההיגיון אומר כך: שרי החוץ והנגידים לא היו מפרסמים הצהרה כל כך פארווה אם המצב היה קשה כפי שמתארת התקשורת הפיננסית. אין לנו ספק בכלל שאם, בשבת בטוקיו, היו שומעים, בעיקר משר האוצר והנגיד האמריקאי, שהמצב כלאחר ייאוש היו מחליטים על צעדים ברורים. העובדה שהחליטו שלא לעשות מאומה אומרת שהתמונה המעודכנת שקבלו אומרת, "נכון, יש בעיות אבל כדאי להמתין ולראות איך תפעל חבילת ההטבות האמריקאית, האם משברי האשראי והמשכנתאות אכן מאיימים ברצינות על המערכות הפיננסיות והאם באמת מתקרב מיתון או שזו האטה בארה"ב?".

זה שוב מחזיר אותנו לטענה שאנחנו טוענים מאז החלו הזעזועים הגדולים בשווקים כתוצאה מהמשבר הטכנולוגי של שנות ה 2000. הטענה היא שנכון להיום ובטווח הנראה לעיין התנהגות משקיעים חייבת להתבסס על מה שקורה בארה"ב, כל היתר שולי. נכון, מדובר בכלכלה חולה עם גירעונות ענק, בלי חסכונות, חובות מטורפים ועוד. אבל תרבות הצריכה שם שונה מבכל העולם והצרכן האמריקאי קונה 61 סנט מכל דולר שהעולם כולו מייצא. כל העולם, כולל "ידידותיה" של ארה"ב צועק, "Yankee go home" אבל בלחש מוסיפים,"But don't forget to take me with you". הצריכה האמריקאית, להבדיל מהסינית, האירופית או היפנית, היא צריכה של מוצרים שגורמים לצמיחה אצל המדינות שמייצאות, ממכוניות ועד לצעצועים.

אנחנו, כמשקיעים ולאור המבוכה שאפילו שבעת השרים המופלאים מציגה, צריכים להחליט על דבר אחד בלבד, "יש או אין מיתון בארה"ב?", "מיתון" אמרנו, לא "האטה". אם אתם מאמינים שהסימנים שרואים יביאו להאטה בלבד זה הזמן לחפש מניות של חברות שלא נפגעות בהאטה שיורדות כעת עם העדר. אם הסימנים שאנחנו רואים יביאו, לדעתכם, למיתון אל תשקיעו בכלום ואפילו מכרו את מה שיש. כי האטה זה טווח קצר ומיתון זה טווח ארוך.

אנחנו בטוחים שזו האטה ולא מיתון ומדוע? בגלל מה שעושה שם הממשל, חבילת ההטבות שעברה. האמריקאים הוכיחו, מספר פעמים בעבר, שכאשר, בגלל טעויות שלהם ובגלל תאוות הבצע הקפיטליסטית הם מכניסים עצמם למשבר הם גם יודעים לצאת ממנו. אבל גם התהליכים הכלכליים מאותתים שהסיכוי להיכנס למיתון נמוך מהסיכוי לחזור לצמיחה כיוון שהעידוד שניתן כרגע לענפי הייצוא, התיירות והחקלאות מקזזים בעוצמתם את השפל ממנו סובלים מגזרי הנדל"ן והבנקאות.

הגיע לשולחננו מחקר עדכני של ליהמן, Credit Recession 2007 – 2008, שאנחנו ממליצים לכם להשיגו ולקרוא על מנת להגיע למסקנה שלנו שמיתון לא יהיה שם ולכן זה הזמן לאסוף מניות שמייצגות חברות שלא תסבולנה מההאטה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".


שאלות ותשובות על רפאל

מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?

רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.

כמה עובדים מועסקים ברפאל?