ברננקי בראייה הסטורית: הפעם המהלך יצליח?
הורדות הריבית של הפד בשבועיים האחרונים, אשר החלו בהורדה מפתיעה של 75 נ"ב והמשיכו שבוע מאוחר יותר בהורדה נוספת של 50 נ"ב, מסמנות כי חל שינוי בשיטת התגובה של הפד. הורדת ריבית חדה כל כך, בתקופה קצרה כל כך, לא נרשמה למעשה במהלך כל העידן ה"מודרני" בו בוצעה מדיניות כלכלית מוניטרית של קביעת גובה הריבית.
למעשה, במהלך כל כהונתו של הנגיד הקודם, אלן גרינספן (כיהן כנגיד בין 1987 ל-2006), לא הופחתה הריבית ביותר מ-50 נ"ב בבת אחת. במהלך חמשת החודשים האחרונים הפחית הפד, תחת הנהגתו של בן ברננקי, את הריבית ב-225 נ"ב, וידו עוד נטויה (קונצנזוס האנליסטים במשק הוא כי עד מחצית השנה תופחת ריבית הפד לרמה של 2.5%).
למחזור זה של הפחתות הריבית ע"י ברננקי שני מאפיינים עיקריים:
1. החלטות הריבית של הפד מתאימות יותר לתחזיות הנגזרות משוק ההון ופחות לתחזיות הנגזרות מהמודלים הכלכליים.
2. התחלת מגמת ההפחתות הייתה לפני שהמשק נכנס למיתון, בניגוד למחזורים הקודמים בהם הפחתות הריבית הגיעו כאשר המשק כבר שהה במיתון.
להערכתנו, יתכן ומדיניות קביעת הריבית של ברננקי תצליח במטרתה מעבר להפחתות העבר. הערכה זו נשענת על תיאוריית מחזורי העסקים, המסבירה כי שוק ההון הוא האינדיקאטור הראשון להגיב למצב מאקרו-כלכלי במשק. נתוני המאקרו אשר פורסמו בחודש האחרון הציגו, רובם ככולם, תמונה עגומה של המשק האמריקאי, אך יחד עם זאת, אין בכך הצדקה להפחתת ריבית שלא בתאריך המיועד. ההאטה בענף הבנייה ובתעשייה אמנם חמורה אך איננה תופעה טרנזטורית ולכן הפחתת הריבית היתה יכולה לחכות שבוע, עד למועד המתוכנן.
מחקרים אחרים, בנושא השפעת השינוי בריבית על האינדיקטורים המאקרו כלכליים, מצאו כי השפעתם של אלה באה לידי ביטוי רק לאחר שניים עד ארבעה רבעונים ולכן, ייתכן ובתגובתו החדה והמוקדמת הקדים ברננקי תרופה למכה. כלומר, תגובתו שנבעה בעיקר לנוכח נתוני שוק ההון תצליח למנוע מהמשק האמריקאי מלשקוע במיתון. כפי שניתן לראות מהגרף, תחילת מגמת הפחתות הריבית של ברננקי היתה כאשר מדד מנהלי הרכש, אשר מהווה אינדיקאטור למצב התעשייה, נמצא מעל רמת ה-50 נק', כלומר בתחום החיובי. לעומת זאת, במחזורי ההפחתות הריבית הקודמים, תחילת מגמת ההפחתה היתה כאשר רמתו של מדד זה נמצאת כבר מתחת לרמת ה-50 נק', כלומר כבר במצה של האטה במשק. בנוסף, יש לזכור כי בסביבת האינפלציה הנוכחית והציפיות לאינפלציה גבוהה ( 2.3% ב-2008) הורדת הריבית של הפד גרמה לכך שהריבית הריאלית הגיעה לרמות נמוכות מאוד ולכן ההשפעה של הפחתות הריבית חזקות יותר.
העולם ע"פ ברננקי
פעולותיו של הפד תחת ברננקי מעלות ניחוח אקטיביסטי חזק, כאשר הבנק המרכזי מוכן להחיל מדיניות אגרסיבית כתגובה לשינויים בתחזיות המאקרו-כלכליות ובסיכונים הצפויים למשק. אין מן הנאמר לעיל להפחית מן האקטיביזם שאפיין את כהונתו של גרינספאן, אשר הפעיל מדיניות אנטי-מחזורית על מנת לייצב את המשק. אולם, מהתבוננות בפעולותיו של ברננקי אנו עדים לרמה חדשה של אגרסיביות בהפעלת המדיניות, כאשר בתקופתו של גרינספאן שינויי הריבית היו מתונים יותר.
מבחינה של כלל טיילור, המשמש את הבנקים המרכזיים לקביעת גובה הריבית הרצויה בהינתן נתוני המאקרו-כלכלה, עולה כי בתקופתו של גרינספאן לא היו חריגות מהותיות בין ריבית הפד לבין הריבית הנגזרת מכלל טיילור. לעומת זאת, הפחתות הריבית ברבעון הרביעי של 2007 וברבעון הראשון של 2008 (בהינתן התחזיות לירידת הריבית לרמה של 2.5%) מהווה חריגה משמעותית מכלל זה, עובדה שמדגישה את מידת האגרסיביות בפעולותיו של ברננקי.
המקטרגים על ברננקי טוענים כי פעולותיו האגרסיביות אינן נובעות משינוי מדיניות מחושב, אלא בעיקר מלחץ ופאניקה הנובעים מההתמוטטויות בשווקים הפיננסיים ומתחזיות פאסימיות של המשקיעים. כך או כך, במידה והתנהגות זו תמשך, נצפה כי עם התאוששות המשק האמריקאי (לקראת סוף הרבעון השלישי ע"פ הקונצנזוס בשוק) ישוב הפד ויעלה את הריבית בצורה חדה ולא בהדרגתיות.
יתרונות וחסרונות
בשינויים מהירים בריבית הבנק המרכזי אנו רואים גם יתרונות וגם חסרונות. מצד היתרונות, אסטרטגיה אגרסיבית שכזו יתכן ותוכל להקדים בצורה משמעותית את התרופה לנתוני מאקרו שליליים שעדיין לא התרחשו, אך כבר מגולמים בשווקי ההון. כאמור, למדיניות מוניטרית לוקח, במבט הסטורי-סטטיסטי, כשניים עד ארבעה רבעונים להשפיע על הנתונים הריאלים. בנוסף, במידה והמשבר בשוק הוא טמפורלי ולא צפוי להמשך זמן רב, התגובה עליו, מצד הבנק המרכזי צריכה להיות בהתאם, כלומר מהירה וחדה.
מצד החסרונות, אמון הציבור במדיניות הבנק המרכזי היא למעשה גורם עיקרי ליציבות הכלכלה. אמון זה תלוי בצורה ניכרת ביכולת החיזוי של פעולותיו. ולכן באם ציפיות מהבנק המרכזי נוטות שלא להתממש, ובנוסף התנודתיות בשינויי הריבית גבוהה, כלי המדיניות המוניטרית הופך להיות פחות ופחות אפקטיבי. בעיה זו מקבלת בעת האחרונה משנה תוקף, כיוון שבעידן השינויים המתונים של גרינספאן החזאים במשק האמינו כי כל שינוי בריבית הפד יגרור אחריו שינוי נוסף באותו הכיוון והאמון בבנק המרכזי היה בשיאו. אסטרטגיה אגרסיבית של שינויי ריבית תקשה על הפד לקיים מגמה ברורה לטווח סביר וקיים חשש לירידת אמון המשקיעים. ציפיות המשקיעים הן כי עד מחצית השנה תופחת ריבית הפד לרמה של 2.5%.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
