כלכלני פריזמה: "בשוק היום קיים דמיון רב למיתון של 1991"
על רקע חוסר הודאות בשוקי ההון בעולם, כלכלני בית ההשקעות פריזמה דווקא רואים תבנית ברורה. "אנו מוצאים דמיון רב בין התקופה הנוכחית למיתון של תחילת שנות ה-90. בתחילת שנות ה-90, שוק המניות עבר תקופה קשה במהלך החודשים יולי 90 עד ינואר 91, אך הורדת ריבית הפד ופעילות הרכישות בענף הפיננסי הובילו, בסופו של דבר, לפתרון המשבר ולעליות חדות במהלך שנת 1991. לאור הדמיון הרב בין המשברים, וההבדלים שפועלים בעיקר לטובת התקופה הנוכחית (כגון הפעילות החזקה בעולם), אנו מאמינים כי תרחיש זה עשוי לחזור על עצמו גם הפעם".
עוד אומרים בפריזמה, "הסנטימנט השלילי עלול ללוות אותנו בתקופה זו של הדו"חות, אך להערכתנו לא לאורך זמן, שכן אנו מאמינים, כי השוק מגלם צפי להאטה חריפה. התמקדות השווקים בחדשות שליליות והתעלמותם המוחלטת מהחדשות החיוביות מחזקת את הערכתנו, כי השווקים הפיננסיים נכנסו לשלב ה"פאניקה", אשר בהעדר זעזועים קיצוניים צפוי להיות קצר טווח. אנו ממשיכים להעריך כי המהלכים של עושי המדיניות והפעילות של הרכישות בשוק הפיננסי יובילו לפתרון המשבר ויחזירו את מגמת העליות לשוקי המניות.
באופן כללי אומרים בפריזמה, כי הצהרותיהם של בוש וברננקי בדבר חבילת סיוע והפחתת ריבית אגרסיבית לא הצליחו לאושש את השוק. בנוסף להצהרתו החוזרת של יו"ר הפד, בן ברננקי, כי הפד מוכן לנקוט בצעד משמעותי נוסף על מנת למנוע האטה חריפה של המשק האמריקאי, הנשיא בוש הודיע על חבילת סיוע בהיקף של כ-140 מיליארד דולר, לפחות כ-1% מהתוצר האמריקאי. חבילת התמריצים אשר תתמקד, ככל הנראה, בהקלות מס משמעותיות, עשויה למנוע ירידה חדה בצריכה הפרטית. ואולם, פרטי ההצעה עדיין אינם ידועים וקיים חשש לעיקוב הסיוע בעקבות אי הסכמה אפשרית בין הנשיא לבין הקונגרס.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
