הצעת חוק- תיאומים בשל אינפלציה - הארכת החוק

הצעת החוק באה להאריך את הוראות חוק התיאומים ולקבוע כי הוראות החוק יחולו עד תום שנת המס 2007 וכן לקבוע הוראות מעבר לשנות המס הבאות. ביטול חוק התיאומים וסיום תחולתו בשנת המס 2007 נעוץ בשיעורי האינפלציה הנמוכים בשנים האחרונות והציפייה שהם יישארו נמוכים. באינפלציה נמוכה, השפעת התיאום לאינפלציה שולית, מעוותת, ואינה מצדיקה את הטרחה שבקיום הוראות החוק ואת העלויות הכרוכות בכך. להלן עיקרי הוראות המעבר על פי הצעת החוק אשר יחולו בשנת המס 2008:  סעיפים 1, 2, 15 ו-24 והתוספות לחוק ימשיכו לחול לאחר תום תחולת החוק, ככל שהם נוגעים להוראות הממשיכות לחול לפי הוראות המעבר.  סעיף 20(א)(1) לחוק ימשיך לחול לאחר שנת המס 2007. סעיף זה אינו קשור לתיאומים בשל אינפלציה ומוצע להשאירו בחוק כהוראת קבע.  מוצע להפסיק את שערוך הפחת בתום שנת המס 2007, במקביל להפסקת חישוב התוספת בשל אינפלציה. עם זאת מוצע לקבוע, כי בחישוב הפחת בעתיד לגבי נכסים קבועים, שהיו נכסים קבועים בידי הנישום בתום שנת המס 2007, ילקח בחשבון שערוך הניכוי בשל פחת עד תום שנת המס 2007.  סעיף 7(ב) לחוק קובע ניכוי או תוספת בשל אינפלציה. לפי הצעת החוק, תחולתו של הסעיף תהיה עד תום שנת המס 2007. יתרת הסכום שלא נוכתה בשנת המס תנוכה מההכנסה בשנת המס הבאה כשהיא מתואמת לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הבאה, וכי הפסד שנוצר מניכוי כאמור ייראה כהפסד מעסק. בהתאם לכך, מוצע לקבוע, כי יתרת הסכום שלא נוכתה מההכנסה בשנת המס 2007, תועבר לשנת המס 2008.  לעניין סעיף 7(ה) לחוק, מוצע לקבוע, כי תיאום הסכום שנזקף ליחידות עבודה או קרקע כאמור יהיה עד תום שנת המס 2007 ולא עד יום המכירה. סכום זה ינוכה מההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע בשנת המס שבה דווחה.  סעיף 9 (ג) לחוק מתיר הפסד ריאלי במכירת נכס קבוע. מוצע לתקן את הסעיף, כך שהחל בשנת המס 2008 סכום ההפסד הריאלי יחושב על ידי תיאום עד תום שנת המס 2007 בלבד ולא עד ליום המכירה.  מוצע להשאיר את הוראות סעיף 11(ב) לחוק לגבי הוצאות ריבית שהותרו לפי סעיף 11(א) לחוק בתקופת תחולתו. כך, הריבית שהותרה בניכוי על פי סעיף 11(א) עד תום שנת המס 2007 לא תיווסף למחיר הנכס לצורך חישוב הפחת או למחיר המקורי שלו במועד מכירתו.  כיוון שמוצע להפסיק את שערוך הפחת בתום שנת המס 2007, מוצע לקבוע, כי הניכוי הנוסף בשל פחת שהנישום זכאי לו לגבי נכסים קבועים, יחול רק על נכסים שהיו נכסים קבועים בידיו בתום שנת המס 2007, וכי שערוך הניכוי בשל פחת על נכסים אלה יחושב עד תום שנת המס 2007.  מוצע להשאיר את סעיף 21 לחוק הקובע כי הסכומים שיש להפחיתם מההכנסה על פי החוק לא יעלו על המוצהר לגביהם בדוח לפי סעיף 131 לפקודה.  סעיף 22(א) לחוק קובע פטור ממס על הכנסה ממילווה חובה שנצברה בתקופת תחולתו של החוק בידי מוסד כספי. מוצע, כי הוראה זו תמשיך לחול לגבי הכנסה כאמור שנצברה בשנים 1985 עד 2007. יש לשים לב כי ביטול הוראות החוק יביא להחלת הוראות סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה על הלוואות שאינן נושאות ריבית מינימלית.