הדולר משנה קידומת: נסחר בעליה של 0.3% לרמה של 3.9 שקל
כרגע הדולר נסחר בעליה של 0.3% ועולה לרמה של 3.9050 שקל. הבנק המרכזי מגלה אופטימיות באשר להשגת יעד האינפלציה בטווח שבין 1-3% ל- 12 החודשים הבאים ולכן אינו רואה צורך בשינוי ריבית בטווח הבינוני.
היום צפוי מסחר מתוח כשהמשקיעים מגלים דריכות גבוהה לקראת פרסום הריבית בארה"ב(21:15) שעון ישראל, יש לציין כי להודעה המתלווה להחלטת הריבית יש חשיבות גבוהה, "אנו ננסה לקבל אינדיקציה לגבי המדיניות המוניטרית העתידית של הפדרל ריזרב", כך נמסר מחדר עסקאות פינוטק.
"ישראל חייבת לשמור על תקציב מרוסן", כך מוסר נגיד הבנק המרכזי, "אני מקווה שהממשלה תשכיל להמשיך ולבצע רפורמות כלכליות שעוזרות לתהליך הצמיחה", כך הוסיף סטנלי פישר נגיד הבנק המרכזי שכבר מרגיש שהמשמעת הפיסקלית שנשמרה באדיקות לאורך שנים מאיימת להיסדק כשהשביתות הרבות דוחקות במקבלי ההחלטות להרחיב את התקציב לשנים הבאות. על מדיניות הריבית ליהיות כפופה יד ביד עם מדיניות התקציב ולכן שבירת חוקי המשחק ע"י הממשלה עשויה להשפיע גם על החלטות הריבית בשנה הקרובה.
מבחינה טכנית, נטיית הצמד דולר/שקל היא לטפס ולבחון מחדש פריצה של 4.00 שקלים לכיוון מעלה עד לתחילת 2008 , רמת תמיכה משמעותית מתקבלת סביב 3.83 שקלים.
הדולר האמריקאי נחלש כנגד מרבית המטבעות העיקריים לקראת הורדת הריבית הצפויה היום בארה"ב בשעה 19:15(GMT). "ההמתנה היא לראות מה יהיה עומק החיתוך רבע אחוז או שמא קיצוץ אגרסיבי נוסף של חצי אחוז", כך נמסחר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4725 אל מול האירו, סביב הרמות של 111.75 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0465 אל מול הסטרלינג.
המטבע היפני נתון תחת לחץ מכירות מתמשך כנגד העיקריים. סוחרי ה carry trade נכנסים בעוצמה ומזהים את פוטנציאל הרווח, השיטה היא למכור את היין תמורת מטבעות עם ריבית גבוהה ו/או מדדים שונים ברחבי העולם, הרעיון הוא שהורדת הריבית הצפויה בארה"ב עשויה לשלוח את הבורסות לעליות נוספות ולכן יש להניח כי המטבע היפני לקראת גל מכירות מאסיבי נוסף. התממשותו של תסריט זה יאפשר לנצל זאת בעיקר ע"י פוזיציות קנייה על הצמדים הבאים: דולר/יין, סטרלינג/יין, אוסטרלי/יין וניו-זילנדי/יין.
זהב: המתכת הזהובה נסחרה אמש בעליות מחירים על רקע היחלשותו של הדולר. מזהב כבר מטפס 4% מאז צלל למחיר של 777$ ב 3 לדצמבר, משקיעים וספקולנטים מסמנים את מטרת הקנייה סביב רמות של 830.0$ כשתמיכה מתקבלת באיזור של 800.0$ לאונקיה. פריצה של 798.0$ לכיוון מטה עשויה לשלוח את הצמד שוב לבחון תמיכה ברמה של 780.0$ . כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 810.0$ לאונקיה.
נפט: המתיחות הגיאופוליטית נדחקה הצידה, קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית עשוי להאט ולהקטין ביקושים לאנרגיה ואין חדשות מפתיעות מכיוון מזג האוויר, כל אלה יוצרים לחץ של מוכרים על הנפט שמזוהה עדיין ברמות גבוהות יחסית. "יש להניח כי עומק התיקון ישלח את מחירו של הזהב השחור לרמות של 75.0$ כבר בתחילת 2008", כך נמסר מחדר עסקאות פינוטק . כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמות של 88.30$ לחבית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
