שינוי החקיקה לביטול חוק התיאומים יצא לדרך

המהלך לביטול חוק התיאומים יצא לדרך ותזכיר חוק בעניין הופץ בימים האחרונים, כך הודיע יהודה נסרדישי מנהל רשות המסים, בכנס השנתי של לשכת יועצי המס הנערך באילת.
עו"ד לילך דניאל |

המהלך לביטול חוק התיאומים יצא לדרך ותזכיר חוק בעניין הופץ בימים האחרונים, כך הודיע היום יהודה נסרדישי מנהל רשות המסים, בכנס השנתי של לשכת יועצי המס הנערך באילת. לדברי נסרדישי, שיעורי האינפלציה הנמוכים בשנים האחרונות והציפייה שהם יישארו נמוכים, אינם מצדיקים הפעלת מנגנון מורכב הקבוע בחוק התיאומים. נסרדישי הציג את העקרונות הכלולים בתזכיר ובהם : ביטול רוב סעיפי החוק החל משנת מס 2008 כך שמנגנון השיערוך יחול עד תום שנת מס 2007; שיערוך ניכוי בשל פחת עד תום שנת מס 2007 - קביעה כי ניכוי נוסף בשל פחת שנישום יהיה זכאי לו רק לגבי נכסים שהיו נכסים קבועים בידי נישום שחל עליו חוק התיאומים בתום שנת מס 2007 ; תיאום הפסדים עד לתום שנת מס 2007; ביטול הוראות החוק לגבי ניכוי בשל מלאי והגבלת ניכוי הוצאות ריבית; וכן קביעת הוראות מעבר בעיקר לגבי ניכוי בשל אינפלציה שלא נוצל.

נסרדישי הודיע על הקמתן של שתי ועדות שיבחנו סוגיות מקצועיות העומדות על הפרק. הראשונה ועדה שתבחן את סוגיית מועד החיוב והתשלום במע"מ הוקמה בעקבות דיון שנערך בועדת הכספים בשתי הצעות חוק פרטיות לתיקון חוק מע"מ המבקשות לאפשר למוכר או לנותן שירותים, כאשר הצד לעסקה היא המדינה, לדחות את תשלום המס עד לקבלת התמורה. לדברי נסרדישי בהופיעו בפני חברי ועדת הכספים הודיע כי בכוונתו לשנות את הקריטריונים כך ש 10,000 עוסקים נוספים יעברו לדווח דו חודשי כמו כן הודיע על הקמת הועדה ברשות הסמנכ"ל לאכיפת הגבייה, זאב פורת, שהתבקשה לבחון את עמדת רשות המסים בסוגיות תוך התייחסות בין היתר להשלכת הרוחב של שינוי בסיס המס מבסיס צריכה למועד התשלום בפועל, המשמעות הפיסקאלית של דחיית תשלומי המס לתקופת אשראי ממוצעת במשק (המוערכת בכ-90 יום בממוצע), הממשק לעניין קביעת בסיס המקדמות למס הכנסה, השלכות שינוי אפשרי על הוראות ניהול ספרים.

ועדה נוספת מונתה לצורך קביעת הישובים המוגדרים כיישובי ספר לצורך קבלת פיצויים על נזקים עקיפים. בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, שר האוצר (באישור ועדת הכספים) רשאי להודיע על ישוב כעל ישוב ספר המשליך לעניין קבלת פיצוי בגין נזק עקיף. רשימת יישובי הספר נקבעה לפני שנים, העדכון האחרון נערך בשנת 1992, בו הוכרזו 226 יישובים בצפון כיישובי ספר במהלך 2007 הוכרז איזור שדרות ועוטף עזה כ"ישוב ספר" מיום 16/5/07 - 29/2/08. בעקבות עתירות לבג"צ שעניינן אי הכללת אזור עוטף עזה בעבר ובאשר להגבלת הזמן שנקבעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".