רפורמות חדשות בתחום מיסוי המקרקעין
בימים אלה אנו מצויים במהלכן של שתי רפורמות חדשות, אשר חשיבותן רבה, בתחום מיסוי המקרקעין:
• הרפורמה הראשונה, אשר אנו נמצאים בעיצומו של תהליך החקיקה שלה - עניינה: בביטול מס המכירה; בהפחתת נטל מס הרכישה ברכישת דירת מגורים יחידה; ובביטול מדורג של שיעורי המס ההיסטוריים.
• הרפורמה השנייה, אשר אנו נמצאים בעיצומו של תהליך החקיקה שלה - עוסקת בהארכת תוקפן של הוראות שעה, הקבועות בחוק מיסוי מקרקעין, הכוללות הטבות שונות במס: למסחר באופציות; לעסקאות הנעשות במתחם המיועד ל"פינוי-בינוי"; ולחילוף של זכויות במקרקעין.
רפורמה בתחום מיסוי מקרקעין
במסגרת החלטת הממשלה, מיום 12.8.2007, שעניינה בחוק התקציב, הוחלט להכניס תיקונים ניכרים מאוד, כדי להעניק לשוק הנדל"ן דחיפה הולמת קדימה, וכדי לעודד את המסחר בשוק הנדל"ן.
ביטול מס המכירה
על פי החלטת הממשלה, מיום 12.8.2007, ובמסגרת חוק התקציב, הוחלט לבטל את מס המכירה במכירת מקרקעין. מס המכירה הוטל, בשיעור 2.5% על שווי העסקה, על מי שמכר נכסי מקרקעין שאינם דירות מגורים מזכות. החלטת משרד האוצר ממתינה לאישור החוק בכנסת, ואולם תחולת הביטול היא על מכירות שנעשו מיום 1.8.2007 ואילך.
ביטול מס המכירה: גם בעניינם של נכסים, שיום רכישתם קדם ל-7.11.2001; וגם בעניינם של נכסי מקרקעין, שאינם דירות מגורים מזכות - מהווה השלמה למהלך הדרגתי של ביטול מס המכירה, שהחל כבר בתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"].
הקלות במס רכישה, המוטל על רכישת דירת מגורים יחידה
על פי אותה החלטת ממשלה נקבע פטור ממס רכישה על רכישת דירת מגורים יחידה על חלק השווי של עד 850,000 ש"ח (במקום 602,260 ש"ח). מדרגת המס השנייה, בשיעור 3.5%, תחול - בהתאם להצעה - על חלק התמורה שבין 850,000 לבין 1,300,000 ש"ח. מעל לסכום זה תיקבע מדרגת מס בשיעור 5%.
למעשה, הרפורמה צפויה לחסוך כ-17,000 ש"ח בתשלום המס ברכישת דירת מגורים יחידה בסכום העולה על 1.3 מיליון ש"ח, והיא תחול על כל העסקאות שבוצעו החל מיום 1.8.2007 ואילך.
נוסף על זאת - הוחלט, כי עדכון מדרגות מס הרכישה, שנעשה עד כה אחת לרבעון, ייעשה מעתה ואילך אחת לשנה בלבד, ב-16 בינואר.
ביטול שיעורי המס ההיסטוריים
בעניין הנידון החליטה הממשלה לבטל בצורה הדרגתית את שיעורי המס המוגבל; וזאת - החל משנת 2009. בהתאם לסעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין: במכירת זכות במקרקעין, שיום רכישתה היה עד שנת המס 1960, יוענק מס בשיעור מופחת של 12% לגבי שנת 1948, ובתוספת בשיעור 1% לכל שנה נוספת (דוגמה: קרקע, שיום רכישתה בשנת המס 1949 - שיעור המס בה הוא 13%, וכן הלאה).
התיקון המוצע מהווה המשך ישיר לתיקון החוק משנת 2005, אשר קבע כי במכירת זכות במקרקעין בידי חברה, שהכנסתה מעסק - יתוסף לשיעור המס המוגבל 1% לכל שנה החל משנת 2005.
שיעורי המס המופחתים, אשר חלים על נכסי מקרקעין, שנרכשו לפני תחולתו של חוק מיסוי מקרקעין (עד שנת המס 1960), מהווים גורם מעכב למסחר במקרקעין, הזכאים לשיעורי המס המופחתים. ביטול שיעורי המס ההיסטוריים אמור ליצור תמריץ למסחר במקרקעין האלה.
תיקון 58 לחוק מיסוי מקרקעין
תיקון מס' 58 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר התקבל בכנסת ביום 25.7.2007, האריך, כאמור, את תוקף הוראות השעה שהיו קודם לכן בחוק, והפך חלק מהן להוראות קבע. תחולתו של תיקון מס' 58 לחוק היא מפרעית: מיום 1.1.2007.
פינוי-בינוי -
בתיקון מס' 50 לחוק מיסוי מקרקעין הוסף לחוק זה פרק "חמישי 4", שהיווה "הוראת שעה" בעניין "פינוי-בינוי".
הוראת השעה העניקה שורה של הטבות לעסקאות, שנעשו במתחם פינוי-בינוי, ושנעשו מתחם עיבוי הבנייה, החל מיום 7.11.2001.
בתחילה ניתנו ההטבות עד תום שנת 2003. לאחר מכן הוארכה "התקופה הקובעת" עד תום שנת 2006.
תיקון מס' 58 לחוק מיסוי מקרקעין הפך את הוראת השעה - להוראת קבע (החל מיום 1.1.2007).
אופציות במקרקעין -
בתיקון מס' 50 לחוק מיסוי מקרקעין הוסף לחוק זה פרק "חמישי 2", המהווה "הוראת שעה" באופציות במקרקעין. ההסדר, שנקבע בפרק חמישי 2 לחוק, הקל את המסחר באופציות, בכך שהטיל מס רווחי הון על מכירת אופציות במקרקעין, במקום הטלת מסים לפי חוק מיסוי מקרקעין. באופן זה נמנעו מהסוחרים באופציות המסים העקיפים, המהווים חלק בלתי נפרד ממסי המקרקעין.
תיקון מס' 58 לחוק מיסוי מקרקעין הפך את הוראת השעה הנוגעות לאופציות - להוראת קבע (החל מיום 1.1.2007).
חילוף זכויות במקרקעין -
בתיקון מס' 50 לחוק מיסוי מקרקעין הוסף לחוק זה פרק "חמישי 3", המהווה "הוראת שעה", בחילוף זכויות במקרקעין.
פרק חמישי 3 לחוק זה מעניק דחיית מס במקרים אחדים בחילוף זכויות במקרקעין אלה: חילוף מבנה עסקי; חילוף קרקע חקלאית; חילוף דירת מגורים; מכירת מקרקעין לצורך רכישת זכות למגורים בבית אבות.
תוקפה של הוראת השעה הוארך, בתיקון מס' 55 לחוק, עד תום שנת 2006. תיקון מס' 58 לחוק האריך את תוקף הוראת השעה עד תום שנת 2008 (החל מיום 1.1.2007).
הכותבים - ממשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין.
המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.