שומה הניתנת בהסכם בין הצדדים אינה ניתנת לערעור

העובדות מדובר במערער חיים נחום [להלן - "התובע"]. במהלך דיון ברשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] לשנים 2002-1998, מפקחת רשות המסים (מטעם פקיד שומה עכו [להלן - "המשיב"]) הבהירה, כי נמצאו ליקויים בפנקסי החשבונות [להלן - "הפנקסים"] של התובע, שמהווים עילה לפסילתם. מנגד, המפקחת הציעה פשרה. ביום 1.2.2004, התובע ביקש לחתום על ההסכם שהוצע כפשרה. כשלושה חודשים לאחר מכן התובע ביקש, בבקשה, לבטל את הסכם השומה בהתבסס על סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. בסוף חודש דצמבר 2004 נדחתה בקשת הנישום. טענות התובע התובע טוען, שאין לו יכולת מקבילה למשיב. הוא חתם על ההסכם ללא שהסתייע במייצג, ולפיכך, הוא מבקש לבטל את ההסכם. כב' סגנית הנשיאה, שולמית וסרקרוג יש לאבחן בין שומה שלב א' לבין שומה שלב ב'. שומה שלב ב' היא שומה מכוח צו. ייתכן ששומה שלב ב' תהיה בהסכם, מכוח סעיף 152(א) לפקודה. שומה בהסכם מכוח סעיף 152 לפקודה אינה ניתנת לערעור. אולם, שומה בשלב א', מכוח סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה, ייתכן שניתן לערער עליה על אף שיצאה בהסכם. במקרה שלנו מדובר בשומה, בהסכם, בשלב מכוח סעיף 152(א) לפקודה, וככזו אי אפשר לערער עליה. הסמכות למערער על שומה כזו תונחה על פי דיני החוזים הכלליים. לבטל שומה, כאמור, צריך פסק דין הצהרתי. במקרה זה, אם יש הסכמה לדון גם בשומה עצמה, וככל שהוסרה טענת חוסר סמכותיות, הרי נותר רק לדון על ביטול שומה בהסכם. במקרה דנן, הטענה המרכזית של התובע היא אי יכולת כלכלית לעמוד בהסכם. הטענה, כאמור, אינה מהווה עילה לביטול הסכם. איום שייפסלו פנקסים אינו מהווה איום, והוא לא יחשב כחתימה תחת כפייה. הם מהווים זכות, שיש לפקיד השומה ולעתים אף חובה (ראה פסק הדין בעניין עמ"ה 196/87, יוסף שבו נגד פקיד שומה עפולה). במקרה דנן הייתה פנייה, לאחר שלושה חודשים מיום החתימה, מה עוד שהחתימה נעשתה, לאחר שהתובע חזר לפקיד השומה מיוזמתו ורצה לחתום על ההסכם. טענה של כפייה לא הוכחה במקרה זה. השופטת מציינת שורה של פסקי דין, שפתיחת שומה מכוח סעיף 147 לפקודה היא על דרך החריג. במקרה דנן לא הוכחה בעיה בהוצאת שומה, ולפיכך אין מקום להורות על פתיחת ההסכם.

לפיכך, הערעור נדחה. בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני: כב' סגנית הנשיאה, שולמית וסרקרוג ניתן ב-6.8.2007

הערת המערכת: החריג, שצוין בפסק הדין, שבהתקיימו ייתכן לפתוח שומה מכוח סעיף 147 לפקודה, הוא: "גילוי אלמנטים של כזב או שגגה שעוגנו בו, אם בזדון, אם מבלי משים, ואשר בגינם נמצא הוא ראוי, למיצער, לבחינה מחדש". כך בפסק הדין, בעניין עמ"ה 167/97, יגאל ארגוב נגד פקיד שומה ת"א 3.

המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ