כדור השלג ממשיך להכות בשווקי העולם, ונראה שיותר ויותר מוסדות פיננסיים סובלים מחשיפה לתחום הסאב פריים, הן באמצעות חשיפה ישירה, והן באמצעות פעילות בקרנות ההשקעה שלהם. כמו כן המשבר גורם לפגיעה משמעותית בשוק האשראי הבנקאי, ובפעילות בתחום האיגוח. האם גם הבנקים הגדולים בישראל חשופים לתחום משכנתאות הסאב פריים בארה"ב?

ראשית אומר אלון גלזר, אנליסט מלידר שוקי הון - "אף בנק ישראלי לא מושקע ישירות בסאב פריים: כלומר, אף בנק לא צפוי כנראה להיפגע באופן דרמטי כמו שאנו רואים בחלק מהבנקים בעולם".

עם זאת אומר גלזר, כי "הפועלים והבינ"ל חשופים יותר למשבר: בנק הפועלים והבנק הבינ"ל מנהלים יותר באגרסיביות מהבנקים האחרים את תיק הנכסים הפיננסיים שלהם, והם גם שני הבנקים שהשקיעו בהלוואות מגובות משכנתאות בארה"ב (MBS). אמנם מדובר בהלוואות בדרגה גבוהה עם סיכון נמוך, אולם כפי שזכור לכולנו כשיורד גשם כולם נרטבים, וגם משכנתאות אלה הופכות בשבועות האחרונים ליותר מסוכנות".

גלזר ממשיך, ואמור כי "המשמעות היא, להערכתנו, בעיקר בפגיעה בשערוך של ההלוואות הנ"ל, אולם, חשוב להבין כי הפגיעה הזו יכולה להיות משמעותית, כאשר השקעה של 2.5 מיליארד דולר בהלוואות מסוג MBS בפועלים, ושל 250 מיליון דולר בבינ"ל הינם חובות בהיקף משמעותי, וירידת שווי עלולה להשפיע על תוצאות הבנקים".

גלזר מציין כי לשלוחות הבנקים הפועלים בחו"ל (דיסקונט ולאומי) חשיפה קלה להלוואות מסוג MBS, אולם בסכומים נמוכים בהרבה מהסכומים של פועלים והבינ"ל ושם הפגיעה, אם תהיה, תהיה שולית.

כל הבנקים חשופים לירידות בארץ ובעולם בשוק האג"ח

גלזר סבור, כי הירידה בשווקי האג"ח בארץ ובעולם צפויה להביא לפגיעה בתוצאות הבנקים ברבעון השלישי, כאשר תיקי הנוסטרו שלהם צפויים לרשום הפסדי הון. "קשה לדעת כמובן במה כל אחד מהבנקים בחר להשקיע, אולם בהחלט יתכן שנראה בחלק מהבנקים גם השקעות מסוכנות יותר במכשירים פיננסיים מורכבים, כאשר שוב הבנקים היותר אגרסיביים בניהול הפיננסי שלהם חשופים יותר" אומר גלזר.

עם זאת מציין גלזר, כי בהשוואה לפגיעות בבנקים בעולם מדובר בפגיעה שולית יחסית, אולם בכל זאת מדובר בפגיעה.

מעבר לפגיעה בתיקי הנוסטרו ההשפעה על פעילות מערכת הבנקאות הישראלית נמוכה למדי אומר גלזר, וזאת ממספר גורמים:

• כאמור, על פי הצהרות הבנקים אין לאף בנק ישראלי חשיפה ישירה להלוואות מסוג סאב פריים.

• לבנקים הישראליים אין קרנות או מכשירי השקעה כדוגמת הקרנות בבנקים הזרים, שהשקיעו בין היתר בנכסים שערכם ירד בחדות, ואשר פגיעה בקרנות אלה או יציאה של כספים מהן תפגענה בהכנסות הבנקים הזרים.

• פעילות הבנקים הזרים שנהנו מתחום האיגוח של הלוואות (מתן הלוואות ומכירתן באמצעות מכשירי השקעה שונים כדוגמת CDO) צפויה להיפגע באופן משמעותי בתקופה הקרובה. הבנקים הישראליים לעומת זאת, לא נהנו מפעילות זו בשנים האחרונות, ולפיכך גם לא צפויים להיפגע.

• החשיפה של הבנקים הישראליים לאשראים מסוכנים למגזר העסקי ירדה בשנים האחרונות (תודות לשוק ההון שלקח חלק מההלוואות), ולכן גם תיק האשראי של הבנקים לא צפוי להיפגע באופן משמעותי מהפרשה.

• להערכת גלזר, הבנקים הישראליים עשויים אף ליהנות מהפרשה, כאשר חלק מהאשראי שהלך לשוק ההון בשנים האחרונות עשוי לחזור לבנקים, במידה ונראה פתיחה של מרווחים ושמרנות גבוהה יותר אצל הגופים המוסדיים.

לסיכום

גלזר סבור, כי הפגיעה במרבית הבנקים הישראליים אינה גדולה, כאשר הסכנה העיקרית הינה להערכתנו בפועלים ובבינ"ל שחשופים לתחום המשכנתאות בארה"ב יותר מהאחרים.

"הבנקים הישראליים הינם בנקים עם פרופיל סיכון נמוך יחסית, ובהשוואה לעולם הפגיעה בהם תהיה נמוכה משמעותית. לאור זאת, יתכן כי בסופו של דבר המשבר אף יעלה את האטרקטיביות של הבנקים הישראליים בקרב המשקיעים הזרים, אם כי ברור שבימים אלה, כשהכל יורד, גם מניות הבנקים הישראליים יסבלו מהירידות".

להלן תגובת דוברת בנק הפועלים

"הבנק לא צופה פגיעה ברווח:

א. כל התיק בדירוג האשראי הגבוה ביותר והוא AAA (טריפל A)

ב. אין חשיפה ל- SUBPRIME

ג.למרות הטלטלות בשוקי ההון אף אחד מהאג"ח המוחזקים בתיק הבנק לא סבל מהורדת דירוג ע"י סוכנויות הדירוג.

עוד נמסר מהפועלים, כי תנודתיות בשווקים, טומנת בחובה הזדמנויות עסקיות, שעשויות לשפר את רווחי הבנק."