איפה הגלאס-סטיגל שלנו? הלקח שצריכה המפולת ללמד

הלל קורן מסביר כיצד הפרידו האמריקנים כבר בשנות ה-30 של המאה שעברה את המערכת הבנקאית באופן שמגן על המשקיע
הלל קורן |

אדם נכנס בבוקר לסניף הבנק, שבו מתנהל חשבונו. הוא יכול להפקיד מזומן, להזמין כרטיס חיוב, לדון עם מנהל הסניף על אשראי נדיב או לעלות לקומת עסקים ולשבת מול יועץ השקעות. בבית, מאוחר יותר, הוא ייכנס למערכת מסחר אינטרנטית שמספק לו הבנק ויבצע מסחר בניירות ערך. זהו המצב המצוי בסקטור הבנקאות בישראל שנת 2007. האם זהו המצב הרצוי? לא ממש בטוח.

בארה"ב, עוד בשנת 1933, כשהדי קריסת הבורסה ב-1929 עוד טרם שככו, והממשל האמריקני ניסה בכל כוחו למזער את הנזק האדיר לכלכלת המדינה, נחקק חוק בשם "גלאס-סטיגל". הוראתו המרכזית של החוק, מבלי להיכנס לדקויות, הייתה הפרדה בין בנקים מסחריים ובין בנקים להשקעות. במה דברים אמורים?

החוק יצר, הלכה למעשה, שני סוגי בנקים: האחד, הבנק ה"קלאסי" הוא הבנק שנותן אשראי, נותן הלוואות ומציע פקדונות. השני, בנק להשקעות שתפקידו לחבר בעצם בין המשקיע לבין שוק ההון. המטרה הייתה בעצם לטפל באחת הרעות החולות של התקופה, שקדמה לשפל הגדול של שנת 1929: האפשרות של הבנקים להלוות לציבור כספים על מנת להשקיע השוק ההון הייתה הרסנית, משום שהבנקים הלוו לציבור כספים תמורת עתודות זהב וכסף הולכות וקטנות ובעלות נמוכה יותר, כלומר הבנקים יכלו להלוות לציבור סכומי כסף גדולים מבעבר.

מצב זה גרם למשקיעים הלווים להיות פחות בררנים בקשר למסלולי ההשקעה שלהם ובאופוריה הכללית שנוצרה ערב המפולת, כספים רבים הופנו לאפיקים ספקולטיביים יותר ויותר עד לפיצוץ הבלתי נמנע.

ואכן, אם אדם ייכנס לדוגמה לסניף בנק צ'ייס מנהטן בניו יורק וירצה לרכוש מניות מיקרוסופט- מהר מאוד הוא יגלה כי הדבר אינו אפשרי פשוט משום שצ'ייס מנהטן הינו בנק מסחרי, שאסור לו לעסוק בענייני שוק ההון. הפרדה זו הייתה חיונית עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והיא חיונית עוד יותר בשווקים היום, שהפכו להיות גלובאליים עם היקפי כסף נזיל אדירים.

המצב בארץ, כאמור, אינו המצב הרצוי על פי חוק "גלאס-סטיגל". הסיבות לכך הן ריכוזיות גבוהה של מערכת הבנקאות הישראלית, לובי חזק של הבנקים במסדרונות המחוקק וחשש מפני אובדן פעילות בשוק ההון, המניבה לבנקים עמלות רבות. עם זאת, ראוי לציין לטובה את "רפורמת בכר", אשר אושרה בכנסת באמצע שנת 2005 בעקבות "ועדת בכר".

מטרת הרפורמה המוצהרת היא הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון ע"י הצעדים הבאים: הפרדה בין הבנקים לקופות הגמל וקרנות הנאמנות וכן הגברת התחרות בתחום החסכון הפנסיוני. ניגוד העניינים הבולט ביותר, שהוביל בין היתר לרפורמה, הוא שמחד הבנקים חבשו כובע של גוף מייעץ ומאידך הם אלו שהחזיקו את רוב קרנות הנאמנות טרם הרפורמה ולכן יועצי ההשקעות הבנקאיים לא יכולים היו להיות אובייקטיביים. ואכן, מאז החלת הרפורמה, נמכרו רוב הקרנות והקופות הבנקאיות לחברות ביטוח ולבתי השקעות ובמובן זה אולי ישראל מתקדמת ב"רוח גלאס-סטיגל".

אני חלילה לא מצביע על האפשרות שהמצב כיום בארץ דומה למצב בארה"ב טרם השפל הגדול, אולם המצב המצוי הוא בוודאי לא מיטבי אם מתבוננים דרך משקפי הציבור. ראוי למחוקק הישראלי להמשיך ולהפנות תשומת ליבו לסוגיה החשובה, שאם היא טובה לשוק האמריקאי היא לבטח טובה לשוק הישראלי, הקטן ממנו בהרבה. נותר רק להעמיד את "רפורמת בכר" במבחן השנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים

הבנק מציע חשבון השקעות עם 10 פעולות חודשיות ללא עמלות וקובע מודל קבוע של 0% במטבע חוץ בחשבון ובכרטיס - החידוש: אתם לא צריכים להעביר משכורת, הכוכבית: זה רק בשנה הראשונה 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וואן זירו

בנק ONE ZERO מרחיב את פעילותו בשוק ההון ומצהיר כי מסלול המסחר החדש שלו יהיה פתוח לכל לקוח, ללא דמי טיפול או מנוי וללא מגבלת זמן. לפי פרטי המסלול, מצטרפים חדשים יקבלו 10 פעולות קנייה או מכירה בחודש ללא עמלה, לצד אפס עלויות בעסקאות מטבע חוץ בחשבון ובכרטיס. בשנה הראשונה להצטרפות אין צורך בהעברת משכורת, ובתקופה זו נהנים הלקוחות מכלל תנאי חבילת One+ ללא מגבלה.

החבילה כוללת 10 פעולות בחודש ללא עמלות קנייה או מכירה, פטור מדמי משמרת, אפס עמלות המרת מטבע, אפס עמלות העברת מט"ח ואפס עמלות המרה ברכישות בכרטיס. מהשנה השנייה ואילך, המשך ההטבות יותנה בהעברת משכורת חודשית, או בהעברות חודשיות של לפחות 10,000 שקל. הבנק מדגיש כי תנאי העמלות אינם מוגבלים בזמן ואינם צפויים להשתנות לאחר תקופה קצובה.

מנכ"ל הבנק, אייל גפני מתייחס להצעות שמציגים חלק מהבנקים המסורתיים ומציין כי ההטבות שהוצעו עד כה בישראל כוונו בעיקר לצעירים ונקבעו לפרקי זמן קצרים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות - במיוחד בתחום המטבע הזר. לדבריו, "משמח לראות שהבנקים המסורתיים מגיבים לתחרות הגוברת עם הטבות במסחר אך הן הוגבלו לצעירים בלבד, לרוב לתקופה של כמה חודשים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות גבוהות כמו עמלות המרת מט״ח, עמלות ברוקר ועוד. בנק וואן זירו מציע הטבה שאין דומה לה הן במערכת הבנקאית והן בקרב בתי השקעות, ללא אפליית גיל או מגבלת בזמן״.

"לקוחות, שיתחילו להשקיע דרך אותם בנקים, עלולים למצוא את עצמם עוד מספר חודשים או עם הגעתם לגיל 30, עם תיק מניות, שההמשך ההחזקה בו תהיה כרוכה בדמי משמרת רבעוניים גבוהים וכל מכירה/קניה תהיה כרוכה בעמלות גבוהות וביחס לניירות ערך זרים, גם בעמלות המרת מט״ח גבוהות".

בבתי ההשקעות לעומת זאת, לצד תנאים משמעותית טובים יותר למשקיעים, המסחר עדיין כרוך בעמלות קניה/מכירה שגובהן המינימאלי עומד על 5-7 דולרים לפעולה (בני״ע זרים), כך שעבור משקיעים המבצעים אפילו 4-5 פעולות מסחר בחודש מדובר בחיסכון של כ-25 דולרים לפחות גם לעומת בית השקעות.