איפה הגלאס-סטיגל שלנו? הלקח שצריכה המפולת ללמד

הלל קורן מסביר כיצד הפרידו האמריקנים כבר בשנות ה-30 של המאה שעברה את המערכת הבנקאית באופן שמגן על המשקיע
הלל קורן |

אדם נכנס בבוקר לסניף הבנק, שבו מתנהל חשבונו. הוא יכול להפקיד מזומן, להזמין כרטיס חיוב, לדון עם מנהל הסניף על אשראי נדיב או לעלות לקומת עסקים ולשבת מול יועץ השקעות. בבית, מאוחר יותר, הוא ייכנס למערכת מסחר אינטרנטית שמספק לו הבנק ויבצע מסחר בניירות ערך. זהו המצב המצוי בסקטור הבנקאות בישראל שנת 2007. האם זהו המצב הרצוי? לא ממש בטוח.

בארה"ב, עוד בשנת 1933, כשהדי קריסת הבורסה ב-1929 עוד טרם שככו, והממשל האמריקני ניסה בכל כוחו למזער את הנזק האדיר לכלכלת המדינה, נחקק חוק בשם "גלאס-סטיגל". הוראתו המרכזית של החוק, מבלי להיכנס לדקויות, הייתה הפרדה בין בנקים מסחריים ובין בנקים להשקעות. במה דברים אמורים?

החוק יצר, הלכה למעשה, שני סוגי בנקים: האחד, הבנק ה"קלאסי" הוא הבנק שנותן אשראי, נותן הלוואות ומציע פקדונות. השני, בנק להשקעות שתפקידו לחבר בעצם בין המשקיע לבין שוק ההון. המטרה הייתה בעצם לטפל באחת הרעות החולות של התקופה, שקדמה לשפל הגדול של שנת 1929: האפשרות של הבנקים להלוות לציבור כספים על מנת להשקיע השוק ההון הייתה הרסנית, משום שהבנקים הלוו לציבור כספים תמורת עתודות זהב וכסף הולכות וקטנות ובעלות נמוכה יותר, כלומר הבנקים יכלו להלוות לציבור סכומי כסף גדולים מבעבר.

מצב זה גרם למשקיעים הלווים להיות פחות בררנים בקשר למסלולי ההשקעה שלהם ובאופוריה הכללית שנוצרה ערב המפולת, כספים רבים הופנו לאפיקים ספקולטיביים יותר ויותר עד לפיצוץ הבלתי נמנע.

ואכן, אם אדם ייכנס לדוגמה לסניף בנק צ'ייס מנהטן בניו יורק וירצה לרכוש מניות מיקרוסופט- מהר מאוד הוא יגלה כי הדבר אינו אפשרי פשוט משום שצ'ייס מנהטן הינו בנק מסחרי, שאסור לו לעסוק בענייני שוק ההון. הפרדה זו הייתה חיונית עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והיא חיונית עוד יותר בשווקים היום, שהפכו להיות גלובאליים עם היקפי כסף נזיל אדירים.

המצב בארץ, כאמור, אינו המצב הרצוי על פי חוק "גלאס-סטיגל". הסיבות לכך הן ריכוזיות גבוהה של מערכת הבנקאות הישראלית, לובי חזק של הבנקים במסדרונות המחוקק וחשש מפני אובדן פעילות בשוק ההון, המניבה לבנקים עמלות רבות. עם זאת, ראוי לציין לטובה את "רפורמת בכר", אשר אושרה בכנסת באמצע שנת 2005 בעקבות "ועדת בכר".

מטרת הרפורמה המוצהרת היא הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון ע"י הצעדים הבאים: הפרדה בין הבנקים לקופות הגמל וקרנות הנאמנות וכן הגברת התחרות בתחום החסכון הפנסיוני. ניגוד העניינים הבולט ביותר, שהוביל בין היתר לרפורמה, הוא שמחד הבנקים חבשו כובע של גוף מייעץ ומאידך הם אלו שהחזיקו את רוב קרנות הנאמנות טרם הרפורמה ולכן יועצי ההשקעות הבנקאיים לא יכולים היו להיות אובייקטיביים. ואכן, מאז החלת הרפורמה, נמכרו רוב הקרנות והקופות הבנקאיות לחברות ביטוח ולבתי השקעות ובמובן זה אולי ישראל מתקדמת ב"רוח גלאס-סטיגל".

אני חלילה לא מצביע על האפשרות שהמצב כיום בארץ דומה למצב בארה"ב טרם השפל הגדול, אולם המצב המצוי הוא בוודאי לא מיטבי אם מתבוננים דרך משקפי הציבור. ראוי למחוקק הישראלי להמשיך ולהפנות תשומת ליבו לסוגיה החשובה, שאם היא טובה לשוק האמריקאי היא לבטח טובה לשוק הישראלי, הקטן ממנו בהרבה. נותר רק להעמיד את "רפורמת בכר" במבחן השנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

לייזר אור איתןלייזר אור איתן

ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם

מערכת הלייזר החדשה של משרד הביטחון, חיל האוויר ורפאל השלימה סדרת ניסויים מוצלחת ותימסר לצה״ל עד סוף השנה כאשר היא צפויה לחולל מהפכה במערך ההגנה האווירית של ישראל עם יירוט מהיר, מדויק וזול של רקטות, פצמ״רים ומל״טים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רפאל מערכת לייזר

משרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל השלימו בהצלחה את הפיתוח של מערכת הלייזר רב העוצמה הראשונה בעולם שמוכנה לשימוש מבצעי. המערכת, שקיבלה את השם "אור איתן" לזכרו של סרן איתן אוסטר שנפל בקרב בדרום לבנון, הוכיחה את יכולותיה בסדרת ניסויים מתקדמת שארכה מספר שבועות בשדה ניסוי בדרום הארץ. הישג זה מעמיד את ישראל כמדינה הראשונה בעולם שמפעילה יכולת יירוט לייזר מבצעית.


הניסויים הוכיחו את יעילות המערכת כנגד מגוון איומים מבצעיים. במהלך הבדיקות, המערכת ביצעה יירוטים מוצלחים של רקטות, פצמ"רים ומל"טים בתרחישים שמדמים קרב אמיתי. זהו השלב הקריטי האחרון לפני מסירת המערכת לצה"ל עד סוף השנה, כאשר היא תשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.


הפיתוח בוצע על ידי יחידת המו"פ במפא"ת, חברת רפאל כמפתחת הראשית, וחברת אלביט מערכות שמייצרת את מקור הלייזר. בפרויקט השתתפו גם תעשיות ביטחוניות נוספות כמו SCD ושפיר מערכות. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית של "אופטיקה אדפטיבית" שפותחה ברפאל, המאפשרת קליעה יציבה, מרוכזת ומדויקת של קרן הלייזר.


המערכת מצוידת במכוון משודרג המאפשר טווח פעולה מרחיב, דיוק גבוהה ויעילות רבה. היתרון המרכזי שלה הוא היכולת לנטרל איומים במהירות הבזק באמצעות קרן לייזר ובעלות שולית זניחה לעומת מיירטים רקטיים. זוהי פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה עולמית שצפויה לשנות את משוואת ההגנה האווירית.


הטכנולוגיה כבר הוכיחה את עצמה בקרב. כפי שפורסם במאי האחרון, דגמים מבצעיים של מערכות לייזר לטווח קצר מתוצרת רפאל פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים. כעת, עם הוכחת היכולת המבצעית של "אור איתן", צפויה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההגנה באמצעות מערכות נשק לייזר לטווח ארוך.