איפה הגלאס-סטיגל שלנו? הלקח שצריכה המפולת ללמד
אדם נכנס בבוקר לסניף הבנק, שבו מתנהל חשבונו. הוא יכול להפקיד מזומן, להזמין כרטיס חיוב, לדון עם מנהל הסניף על אשראי נדיב או לעלות לקומת עסקים ולשבת מול יועץ השקעות. בבית, מאוחר יותר, הוא ייכנס למערכת מסחר אינטרנטית שמספק לו הבנק ויבצע מסחר בניירות ערך. זהו המצב המצוי בסקטור הבנקאות בישראל שנת 2007. האם זהו המצב הרצוי? לא ממש בטוח.
בארה"ב, עוד בשנת 1933, כשהדי קריסת הבורסה ב-1929 עוד טרם שככו, והממשל האמריקני ניסה בכל כוחו למזער את הנזק האדיר לכלכלת המדינה, נחקק חוק בשם "גלאס-סטיגל". הוראתו המרכזית של החוק, מבלי להיכנס לדקויות, הייתה הפרדה בין בנקים מסחריים ובין בנקים להשקעות. במה דברים אמורים?
החוק יצר, הלכה למעשה, שני סוגי בנקים: האחד, הבנק ה"קלאסי" הוא הבנק שנותן אשראי, נותן הלוואות ומציע פקדונות. השני, בנק להשקעות שתפקידו לחבר בעצם בין המשקיע לבין שוק ההון. המטרה הייתה בעצם לטפל באחת הרעות החולות של התקופה, שקדמה לשפל הגדול של שנת 1929: האפשרות של הבנקים להלוות לציבור כספים על מנת להשקיע השוק ההון הייתה הרסנית, משום שהבנקים הלוו לציבור כספים תמורת עתודות זהב וכסף הולכות וקטנות ובעלות נמוכה יותר, כלומר הבנקים יכלו להלוות לציבור סכומי כסף גדולים מבעבר.
מצב זה גרם למשקיעים הלווים להיות פחות בררנים בקשר למסלולי ההשקעה שלהם ובאופוריה הכללית שנוצרה ערב המפולת, כספים רבים הופנו לאפיקים ספקולטיביים יותר ויותר עד לפיצוץ הבלתי נמנע.
ואכן, אם אדם ייכנס לדוגמה לסניף בנק צ'ייס מנהטן בניו יורק וירצה לרכוש מניות מיקרוסופט- מהר מאוד הוא יגלה כי הדבר אינו אפשרי פשוט משום שצ'ייס מנהטן הינו בנק מסחרי, שאסור לו לעסוק בענייני שוק ההון. הפרדה זו הייתה חיונית עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והיא חיונית עוד יותר בשווקים היום, שהפכו להיות גלובאליים עם היקפי כסף נזיל אדירים.
המצב בארץ, כאמור, אינו המצב הרצוי על פי חוק "גלאס-סטיגל". הסיבות לכך הן ריכוזיות גבוהה של מערכת הבנקאות הישראלית, לובי חזק של הבנקים במסדרונות המחוקק וחשש מפני אובדן פעילות בשוק ההון, המניבה לבנקים עמלות רבות. עם זאת, ראוי לציין לטובה את "רפורמת בכר", אשר אושרה בכנסת באמצע שנת 2005 בעקבות "ועדת בכר".
מטרת הרפורמה המוצהרת היא הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון ע"י הצעדים הבאים: הפרדה בין הבנקים לקופות הגמל וקרנות הנאמנות וכן הגברת התחרות בתחום החסכון הפנסיוני. ניגוד העניינים הבולט ביותר, שהוביל בין היתר לרפורמה, הוא שמחד הבנקים חבשו כובע של גוף מייעץ ומאידך הם אלו שהחזיקו את רוב קרנות הנאמנות טרם הרפורמה ולכן יועצי ההשקעות הבנקאיים לא יכולים היו להיות אובייקטיביים. ואכן, מאז החלת הרפורמה, נמכרו רוב הקרנות והקופות הבנקאיות לחברות ביטוח ולבתי השקעות ובמובן זה אולי ישראל מתקדמת ב"רוח גלאס-סטיגל".
אני חלילה לא מצביע על האפשרות שהמצב כיום בארץ דומה למצב בארה"ב טרם השפל הגדול, אולם המצב המצוי הוא בוודאי לא מיטבי אם מתבוננים דרך משקפי הציבור. ראוי למחוקק הישראלי להמשיך ולהפנות תשומת ליבו לסוגיה החשובה, שאם היא טובה לשוק האמריקאי היא לבטח טובה לשוק הישראלי, הקטן ממנו בהרבה. נותר רק להעמיד את "רפורמת בכר" במבחן השנים.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מאזדה 3 (רשתות)בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
צמד אחים מחדרה, שבבעלותם סוכנות רכב, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בעקבות חשד כי הצהירו על מחירי רכב הנמוכים באופן משמעותי משוויים האמיתי, לכאורה מתוך כוונה לחמוק מתשלומי מס
משה ועמית קלינגר, שני אחים, בעלי חברה ליבוא ומכירת רכבים פרטיים ומסחריים, נלקחו לחקירה בעקבות חשד כי הצהירו על מחירים לרכבים שהם נמוכים מהשווי האמיתי שלהם, זאת כדי להתחמק מתשלום מס למדינה על סך עשרות מיליוני שקלים, תוך חשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
בית משפט השלום בחיפה שחרר היום בתנאים מגבילים את האחים קלינגר, יבואני רכב ובעלי חברת "K M motors" שבחדרה, החשודים כי ייבאו לארץ רכבים מחו"ל, תוך הצהרה על מחירים כוזבים. החשדות עלו במסגרת חקירה שמנהלת רשות המסים בעניינם, באמצעות חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון בשיתוף עם בית המכס אילת. במסגרת החקירה עלה חשד לביצוע עבירות על פקודת המכס, מס קנייה, חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון, בהיקפים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים.
אמש בוצעו חיפושים בביתם של החשודים ובעסק, ונתפסו מסמכים שונים. בתום החיפוש נלקחו החשודים לחקירה ראשונית במשרדי מכס ומע"מ חיפה והצפון. היום, כאמור, הורה בית המשפט על שחרורם בתנאים מגבילים וכעת החקירה נמשכת.
