איפה הגלאס-סטיגל שלנו? הלקח שצריכה המפולת ללמד

הלל קורן מסביר כיצד הפרידו האמריקנים כבר בשנות ה-30 של המאה שעברה את המערכת הבנקאית באופן שמגן על המשקיע
הלל קורן |

אדם נכנס בבוקר לסניף הבנק, שבו מתנהל חשבונו. הוא יכול להפקיד מזומן, להזמין כרטיס חיוב, לדון עם מנהל הסניף על אשראי נדיב או לעלות לקומת עסקים ולשבת מול יועץ השקעות. בבית, מאוחר יותר, הוא ייכנס למערכת מסחר אינטרנטית שמספק לו הבנק ויבצע מסחר בניירות ערך. זהו המצב המצוי בסקטור הבנקאות בישראל שנת 2007. האם זהו המצב הרצוי? לא ממש בטוח.

בארה"ב, עוד בשנת 1933, כשהדי קריסת הבורסה ב-1929 עוד טרם שככו, והממשל האמריקני ניסה בכל כוחו למזער את הנזק האדיר לכלכלת המדינה, נחקק חוק בשם "גלאס-סטיגל". הוראתו המרכזית של החוק, מבלי להיכנס לדקויות, הייתה הפרדה בין בנקים מסחריים ובין בנקים להשקעות. במה דברים אמורים?

החוק יצר, הלכה למעשה, שני סוגי בנקים: האחד, הבנק ה"קלאסי" הוא הבנק שנותן אשראי, נותן הלוואות ומציע פקדונות. השני, בנק להשקעות שתפקידו לחבר בעצם בין המשקיע לבין שוק ההון. המטרה הייתה בעצם לטפל באחת הרעות החולות של התקופה, שקדמה לשפל הגדול של שנת 1929: האפשרות של הבנקים להלוות לציבור כספים על מנת להשקיע השוק ההון הייתה הרסנית, משום שהבנקים הלוו לציבור כספים תמורת עתודות זהב וכסף הולכות וקטנות ובעלות נמוכה יותר, כלומר הבנקים יכלו להלוות לציבור סכומי כסף גדולים מבעבר.

מצב זה גרם למשקיעים הלווים להיות פחות בררנים בקשר למסלולי ההשקעה שלהם ובאופוריה הכללית שנוצרה ערב המפולת, כספים רבים הופנו לאפיקים ספקולטיביים יותר ויותר עד לפיצוץ הבלתי נמנע.

ואכן, אם אדם ייכנס לדוגמה לסניף בנק צ'ייס מנהטן בניו יורק וירצה לרכוש מניות מיקרוסופט- מהר מאוד הוא יגלה כי הדבר אינו אפשרי פשוט משום שצ'ייס מנהטן הינו בנק מסחרי, שאסור לו לעסוק בענייני שוק ההון. הפרדה זו הייתה חיונית עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והיא חיונית עוד יותר בשווקים היום, שהפכו להיות גלובאליים עם היקפי כסף נזיל אדירים.

המצב בארץ, כאמור, אינו המצב הרצוי על פי חוק "גלאס-סטיגל". הסיבות לכך הן ריכוזיות גבוהה של מערכת הבנקאות הישראלית, לובי חזק של הבנקים במסדרונות המחוקק וחשש מפני אובדן פעילות בשוק ההון, המניבה לבנקים עמלות רבות. עם זאת, ראוי לציין לטובה את "רפורמת בכר", אשר אושרה בכנסת באמצע שנת 2005 בעקבות "ועדת בכר".

מטרת הרפורמה המוצהרת היא הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון ע"י הצעדים הבאים: הפרדה בין הבנקים לקופות הגמל וקרנות הנאמנות וכן הגברת התחרות בתחום החסכון הפנסיוני. ניגוד העניינים הבולט ביותר, שהוביל בין היתר לרפורמה, הוא שמחד הבנקים חבשו כובע של גוף מייעץ ומאידך הם אלו שהחזיקו את רוב קרנות הנאמנות טרם הרפורמה ולכן יועצי ההשקעות הבנקאיים לא יכולים היו להיות אובייקטיביים. ואכן, מאז החלת הרפורמה, נמכרו רוב הקרנות והקופות הבנקאיות לחברות ביטוח ולבתי השקעות ובמובן זה אולי ישראל מתקדמת ב"רוח גלאס-סטיגל".

אני חלילה לא מצביע על האפשרות שהמצב כיום בארץ דומה למצב בארה"ב טרם השפל הגדול, אולם המצב המצוי הוא בוודאי לא מיטבי אם מתבוננים דרך משקפי הציבור. ראוי למחוקק הישראלי להמשיך ולהפנות תשומת ליבו לסוגיה החשובה, שאם היא טובה לשוק האמריקאי היא לבטח טובה לשוק הישראלי, הקטן ממנו בהרבה. נותר רק להעמיד את "רפורמת בכר" במבחן השנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.