מהפכה בשוק הפרסום ברשת: מכרזים שקופים על המיקום

הפרסום בתוצאות החיפוש הצמיח תעשיה של חברות הדואגות לכך - בתשלום. עתה מציעים בשוק מכרז בו יכול המפרסם לדעת כמה שילם המתחרה שלו על המיקום. האם השיטה תביא לשינוי בענף הפרסום כולו? הצצה אל מאחורי הקלעים של מנועי החיפוש
אפרת אדיר |

השינוי בדרך החשיבה של מפרסמים על נושא הרייטינג בעקבות הפשטות והדיוק שניתן להשיג בתחום זה באינטרנט, צפוי להיות רק סנונית ראשונה של השפעות ה-WEB על שוק הפרסום ה"מסורתי". את הדברים מעריך יוני ספיר, מנכ"ל חברת הפרסום האינטראקטיבי, מרלין תקשורת. רק כדי לסבר את האוזן, הרי שדו"ח תעשיית הבידור והמדיה של PWC העולמית שפורסם ביולי 2006 מציג צפי לפיו, האינטרנט ימשיך להיות אמצעי הפרסום עם שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 18.1% ויהווה כ-10% משוק הפרסום הגלובלי בשנת 2010. הפרסום באינטרנט מתמקד כיום בעיקר בתחום שטחי פרסום, הכוללים באנרים ופופ-אפים, כאשר חלק גדול ממשתמשי האינטרנט סובל מהפרסום האגרסיבי ומתקשה לגלוש בצורה מהירה ונוחה. בנוסף, הקונספט הפרסומי הזה מתאים לחברות מובילות ומוכרות במשק, המשתמשות בפרסום באינטרנט לצד קמפיינים יקרים בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה ובשילוט חוצות. בעלי עסקים קטנים ובינוניים אשר אינם יכולים להרשות לעצמם פרסום רחב היקף, מעדיפים פרסום מפולח, אפקטיבי, זול ונושא תוצאות קצרות טווח. לשם כך, קיימת האפשרות לפרסם באינטרנט באמצעות תוצאות חיפוש. אחד הנושאים ה"חמים" בשוק הפרסום הוא הפרסום באמצעות שילוב לינקים בתוך מנועי חיפש ברשת, כאשר גוגל הפכו את העניין לאמנות של ממש עם שיטת פרסום על ידי הצמדת לינק (קישור לאתר או עמוד פרסום ברשת) הקשור לנושא החיפוש שביצע הגולש. על-פי קונספט הפרסום באמצעות תוצאות חיפוש - או בשפת השוק "פרסום טקסטואלי", יכול בעל עסק להיות נוכח במסגרת תוצאות החיפוש של הגולש ובשטח הרלוונטי לתחום שלו בלבד. לדוגמא: משרדי עו"ד יופיעו במסגרת תוצאות חיפוש ממוקד שביצע הגולש תחת עשרות ביטויי חיפוש כגון: משפט, עורך-דין, פסק דין ועוד. בדרך זו, יגיע בעל העסק למשתמשים המעוניינים במידע הפרסומי. מחקר של חברת רדאר מחקרים הבינלאומית מינואר 2006 מגלה, כי מפרסמים בארה"ב ובקנדה הוציאו כ-5.75 מליארד דולר ב- 2005 על שיווק מבוסס חיפוש. מדובר בזינוק של 44% לעומת 2004. מתוך הסכום הזה, 83% הועבר לקמפיינים בשיטת תשלום לפי הקלקה. אולם הצורך הגובר של מפרסמים לנצח את המתחרים שלהם בתחרות האין סופית על המקליק הפוטנציאלי, הביאה לקפיצת דרך נוספת שהגיעה בשנתיים האחרונות לישראל. מדובר על חברות המפעילות מערך בתשלום למפרסמים המבקשים להופיע בתוך מנועי חיפוש עצמאיים ומנועי חיפוש בתוך אתרי מידע מובילים, בצד תוצאות החיפוש הרגיל (אלה שמתקבלות בשל ריבוי כניסות לאתר בנושא המבוקש). זו דרך מצויינת לדאוג כי המתחרה שלך יופיע אחריך בתוצאות החיפוש ולא פחות חשוב - זו דרך כמעט יחידה להוציא עסקים בינוניים וקטנים מהאלמוניות שכופה רשת האינטרנט האין סופית על חברות שאין להן תקציב פרסום בעולם ה"אמיתי" המאפשר לדחוף לקוחות אל האתר שלהן. כשנתיים בלבד לאחר הופעת חברות "דירוג החיפוש" (כך קוראים להן בענף), מגיעה השעה שהתחרות בתחום זה כה גדולה, עד שהיא מצריכה פתרונות יצירתיים למשוך לקוחות-מפרסמים. דוגמא לכך היא מרלין תקשורת אשר פיתחה מנוע פרסום ייחודי בארץ, הפועל בשיטה של מכרז גלוי על חמשת המקומות הראשונים בפרסום הטקסטואלי באמצעות תוצאות חיפוש. שיחה עם מנכ"ל החברה, יוני ספיר, מגלה טפח מהנעשה מאחורי הקלעים של תוצאות החיפוש אשר כולנו מבצעים באינטרנט. כיום, עובדים עם החברה כ-150 אתרים, ביניהם: נענע, ערוץ הספורט, YNET, MSN, THE MARKER, הארץ ואחרים. כל אלה, מסתבר, שותפים להכנסות מההקלקה על פרסומות טקסטואליות בתוך עמודי מנוע החיפוש באתר בכ-30% עד 50%. ספיר מסביר, כי שיעור השותפות תלוי בגודל האתר. ספיר מסביר את הרעיון - "מנוע החיפוש גוגל ומנועי חיפוש ופרסום אחרים, דוגמת פורטלו וצ'ארט, מוכרים פרסום טקסטואלי לא מפולח לפי מיקום ועלות הקלקה בתשלום קבוע, מבלי לדווח למפרסמים המתחרים כמה שילם כל מפרסם על מנת להופיע באחד מחמשת המקומות הראשונים בתוצאות החיפוש. לעומתם, פועלת מרלין תקשורת בשקיפות מוחלטת בכל תהליכי הבידינג (מכרז על המיקום בעמוד תוצאות החיפוש)". לדבריו, "לראשונה יכול המפרסם לראות מהו הסכום אותו הציעו חמשת מתחריו העיקריים המדורגים בראש, להציע סכום גבוה יותר על מנת להתמקם גבוה יותר בתוצאות החיפוש, ולקבל התראת SMS על שינוי במקום". בנוסף, מסביר ספיר, קיימת אפשרות להוסיף למודעה תמונות או מידע נוסף לבחירה, המופיעים בחלון הנפתח במהירות גבוהה יחסית לזו של הלינק לאתר ובעלות של 30% מעלות ההקלקה על האתר. בצורה כזו, הגולש יכול לבחור להיכנס רק לאתרים רלוונטיים והמפרסם חוסך כיוון שהוא אינו משלם עבור כניסות לאתרו על ידי גולשים לא רלוונטיים. בשיחה עם Bizportal מסביר מנכ"ל מרלין תקשורת, יוני ספיר, "לאחר פיתוח ממושך ולמידת נושא הפרסום באינטרנט, הגענו למסקנה ששוק הפרסום לוקה בחסרונות רבים. בשיטה שפיתחנו כל המשתמשים במנוע הפרסום נהנים: מפרסמים בעלי אתרים (בהתמקדות על עסקים קטנים ובינוניים) ובעלי האתרים שותפי מדיה, המציגים את מודעות מערכת החיפוש באתרם וחולקים עם מרלין תקשורת את ההכנסות". שיטה זו של שקיפות בתהליך הפרסום מצטיירת כיעילה ומשרתת את האינטרס התחרותי של המפרסמים הקטנים והבינוניים, אך יש לזכור, כי במידה והיא תאומץ בקרב מנועי פרסום וחיפוש נוספים, ואולי אף תתרחב בעתיד למדיות אחרות, כדוגמת הטלוויזיה, קיימת האפשרות שמחירי הפרסום יזנקו על חשבונו של המפרסם הקטן כדי לשמור על רווחיות ותחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.