לין: הממשלה צריכה לשאוף ליעד תוצר לנפש אירופי

בכנס של איגוד לשכות המסחר אמר נשיא האיגוד, אוריאל לין, כי המהלך ההכרחי שיבטיח את המשך צמיחת המגזר העסקי כולו הינו ביטול האפליות הסקטוריאליות בין ענפי העסקים
שי פאוזנר |

ישראל מצויה היום בתקופת צמיחה מואצת, שקיבלה חיזוק ברבעונים האחרונים. השאלה המרכזית העומדת היום על הפרק אינה איך לחזור למסלול של צמיחה - את זה עשינו בהצלחה לא מבוטלת, אלא איך אנחנו מבססים את תהליך הצמיחה כמהלך של קבע, ורותמים את הצמיחה במשק לתועלת החברה כולה. כך אמר הבוקר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס הכלכלי של האיגוד, בנושא המדיניות הכלכלית חברתית לאחר בחירות 2006.

לדבריו, "היעד הכלכלי המרכזי אליו ישראל צריכה וגם יכולה להגיע הוא תוצר לנפש ברמה אירופאית של 27 אלף דולר לנפש. והיעד החברתי: יותר עבודה, יותר עובדים ופחות תלות בקצבאות.היעד הכלכלי-חברתי החשוב ביותר הינו הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וחיזוק האוכלוסיות החלשות".

שיעור ההשתתפות עומד כיום על 55.4%, תוספת של 1.4% לעומת 2002, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לשיעור ההשתתפות במדינות ה-OECD העומד כיום על 70.1%.

לין מציע בנוסף לעודד את העובדים לצאת לעבוד באמצעות הפחתת עלויות ביטוח הלאומי ומס בריאות, לאלה המשתכרים עד 4,000 שקל והפחתת שיעור מס ההכנסה ברמות שכר נמוכות ובינוניות של עד 11,000 שקל.

כדי להבטיח צמיחה ארוכת טווח, על המדינה לנקוט במדיניות אמיצה שתאפשר את המשך גידולו ופיתוחו של המגזר העסקי כולו. איגוד לשכות המסחר מציע לממשלה לנקוט בשורה של מהלכים להשגת מטרה זו, ביניהם: מאבק שיטתי לצמצום הביורוקרטיה כחסם כלכלי מרכזי; צמצום גודלו של המגזר הציבורי שלא באמצעות פיטורים אלא על-ידי מדיניות לניוד עובדים ולעידוד פרישה מרצון; הגברת התחרות במשק; צמצום העלויות המוכתבות על המגזר העסקי על-ידי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה, כמו חברת החשמל, הרשויות המקומיות ועוד.

המהלך ההכרחי שיבטיח את המשך צמיחת המגזר העסקי כולו הינו ביטול האפליות הסקטוריאליות בין הענפים השונים במגזר העסקי, וקביעת מדיניות כלכלית שוויונית לכל המגזר העסקי. אפליות אלה באות לידי ביטוי בתחומים שונים כמו חיובי ארנונה שונים למשרדים לעומת מפעלים, מתן מענקים לחיילים משוחררים בענפים מסוימים, אפליות בתקנים של מוצרים מיובאים לעומת ייצור מקומי ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש
צילום: אורן טסלר

בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?

אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק אש

בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר  את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית. 

מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו

בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.

הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות  הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט. 

השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר

מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.

ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.