המצב המדיני יכריע את כיוונו של שוק המניות ב-2006

כך עולה ממחקר שפרסם בית ההשקעות, גרין בול. ארז צדוק: בתקופות של אירועים גיאו-פוליטיים או ביטחוניים משמעותיים, המתאם בין שוק המניות לכלכלת ישראל נחלש יותר מהרגיל
דרור איטח |

הגאות בבורסה בשנה האחרונה, שמשכה לא מעט כסף זר, מעלה את השאלה למה נזקפות עליות אלו. שתי סברות נבחנות לענות על השאלה. האחת, השיפור במצב הכלכלי במשק, והשניה, התהליכים הפוליטיים-בטחוניים. ממחקר שערכו בבית ההשקעות גרין עולה כי בטווחים קצרים-בינוניים אין קשר בין שוק המניות הישראלי ובין המצב הכלכלי בארץ.

על פי המחקר, המצב בישראל קיצוני יותר מהנעשה במדינות מתפתחות אחרות בעולם. לכן סבור מנכ"ל גרין-בול, ארז צדוק, כי השנת 2006 המצב המדיני יכריע האם שוק המניות הישראלי ימשיך בנסיקה, ולא המצב הכלכלי בארץ.

לדברי צדוק, במדינות מפותחות הקשר בין שוק המניות לכלכלה גבוה, זאת מכיוון שבמדינות אלו שהינן 'נטולות דאגות', אין הרבה אינדיקטורים העשויים להשפיע על שווקי המניות, למעט האינדיקטורים הכלכליים. מדינות לדוגמת: אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה, יפן, ספרד, ארה"ב, אירלנד וצרפת,

מנגד, בשווקים מתעוררים, האירועים הפוליטיים וביטחוניים, חזקים מהנתונים כלכליים.

המחקר שבדק את הקשר בין שווקי המניות לכלכלות המקומיות, גילה כי ממוצע הקשר הקיים בשווקים המתעוררים, נמוך ב-41% מממוצע הקשר בין שווקי המניות לכלכלות מקומיות במדינות מפותחות. לדברי צדוק, הקשר בין שוק המניות הישראלי לכלכלת ישראל נמוך ב-54% מהממוצע העולמי.

לגבי ישראל, גם בשווקים המתעוררים היא לא מככבת, כאשר הקשר הקיים בישראל נמוך ב-21% מהממוצע בשווקים המתעוררים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.