המצב המדיני יכריע את כיוונו של שוק המניות ב-2006

כך עולה ממחקר שפרסם בית ההשקעות, גרין בול. ארז צדוק: בתקופות של אירועים גיאו-פוליטיים או ביטחוניים משמעותיים, המתאם בין שוק המניות לכלכלת ישראל נחלש יותר מהרגיל
דרור איטח |

הגאות בבורסה בשנה האחרונה, שמשכה לא מעט כסף זר, מעלה את השאלה למה נזקפות עליות אלו. שתי סברות נבחנות לענות על השאלה. האחת, השיפור במצב הכלכלי במשק, והשניה, התהליכים הפוליטיים-בטחוניים. ממחקר שערכו בבית ההשקעות גרין עולה כי בטווחים קצרים-בינוניים אין קשר בין שוק המניות הישראלי ובין המצב הכלכלי בארץ.

על פי המחקר, המצב בישראל קיצוני יותר מהנעשה במדינות מתפתחות אחרות בעולם. לכן סבור מנכ"ל גרין-בול, ארז צדוק, כי השנת 2006 המצב המדיני יכריע האם שוק המניות הישראלי ימשיך בנסיקה, ולא המצב הכלכלי בארץ.

לדברי צדוק, במדינות מפותחות הקשר בין שוק המניות לכלכלה גבוה, זאת מכיוון שבמדינות אלו שהינן 'נטולות דאגות', אין הרבה אינדיקטורים העשויים להשפיע על שווקי המניות, למעט האינדיקטורים הכלכליים. מדינות לדוגמת: אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה, יפן, ספרד, ארה"ב, אירלנד וצרפת,

מנגד, בשווקים מתעוררים, האירועים הפוליטיים וביטחוניים, חזקים מהנתונים כלכליים.

המחקר שבדק את הקשר בין שווקי המניות לכלכלות המקומיות, גילה כי ממוצע הקשר הקיים בשווקים המתעוררים, נמוך ב-41% מממוצע הקשר בין שווקי המניות לכלכלות מקומיות במדינות מפותחות. לדברי צדוק, הקשר בין שוק המניות הישראלי לכלכלת ישראל נמוך ב-54% מהממוצע העולמי.

לגבי ישראל, גם בשווקים המתעוררים היא לא מככבת, כאשר הקשר הקיים בישראל נמוך ב-21% מהממוצע בשווקים המתעוררים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.