המצב המדיני יכריע את כיוונו של שוק המניות ב-2006
הגאות בבורסה בשנה האחרונה, שמשכה לא מעט כסף זר, מעלה את השאלה למה נזקפות עליות אלו. שתי סברות נבחנות לענות על השאלה. האחת, השיפור במצב הכלכלי במשק, והשניה, התהליכים הפוליטיים-בטחוניים. ממחקר שערכו בבית ההשקעות גרין עולה כי בטווחים קצרים-בינוניים אין קשר בין שוק המניות הישראלי ובין המצב הכלכלי בארץ.
על פי המחקר, המצב בישראל קיצוני יותר מהנעשה במדינות מתפתחות אחרות בעולם. לכן סבור מנכ"ל גרין-בול, ארז צדוק, כי השנת 2006 המצב המדיני יכריע האם שוק המניות הישראלי ימשיך בנסיקה, ולא המצב הכלכלי בארץ.
לדברי צדוק, במדינות מפותחות הקשר בין שוק המניות לכלכלה גבוה, זאת מכיוון שבמדינות אלו שהינן 'נטולות דאגות', אין הרבה אינדיקטורים העשויים להשפיע על שווקי המניות, למעט האינדיקטורים הכלכליים. מדינות לדוגמת: אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה, יפן, ספרד, ארה"ב, אירלנד וצרפת,
מנגד, בשווקים מתעוררים, האירועים הפוליטיים וביטחוניים, חזקים מהנתונים כלכליים.
המחקר שבדק את הקשר בין שווקי המניות לכלכלות המקומיות, גילה כי ממוצע הקשר הקיים בשווקים המתעוררים, נמוך ב-41% מממוצע הקשר בין שווקי המניות לכלכלות מקומיות במדינות מפותחות. לדברי צדוק, הקשר בין שוק המניות הישראלי לכלכלת ישראל נמוך ב-54% מהממוצע העולמי.
לגבי ישראל, גם בשווקים המתעוררים היא לא מככבת, כאשר הקשר הקיים בישראל נמוך ב-21% מהממוצע בשווקים המתעוררים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
