המצב המדיני יכריע את כיוונו של שוק המניות ב-2006

כך עולה ממחקר שפרסם בית ההשקעות, גרין בול. ארז צדוק: בתקופות של אירועים גיאו-פוליטיים או ביטחוניים משמעותיים, המתאם בין שוק המניות לכלכלת ישראל נחלש יותר מהרגיל
דרור איטח |

הגאות בבורסה בשנה האחרונה, שמשכה לא מעט כסף זר, מעלה את השאלה למה נזקפות עליות אלו. שתי סברות נבחנות לענות על השאלה. האחת, השיפור במצב הכלכלי במשק, והשניה, התהליכים הפוליטיים-בטחוניים. ממחקר שערכו בבית ההשקעות גרין עולה כי בטווחים קצרים-בינוניים אין קשר בין שוק המניות הישראלי ובין המצב הכלכלי בארץ.

על פי המחקר, המצב בישראל קיצוני יותר מהנעשה במדינות מתפתחות אחרות בעולם. לכן סבור מנכ"ל גרין-בול, ארז צדוק, כי השנת 2006 המצב המדיני יכריע האם שוק המניות הישראלי ימשיך בנסיקה, ולא המצב הכלכלי בארץ.

לדברי צדוק, במדינות מפותחות הקשר בין שוק המניות לכלכלה גבוה, זאת מכיוון שבמדינות אלו שהינן 'נטולות דאגות', אין הרבה אינדיקטורים העשויים להשפיע על שווקי המניות, למעט האינדיקטורים הכלכליים. מדינות לדוגמת: אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה, יפן, ספרד, ארה"ב, אירלנד וצרפת,

מנגד, בשווקים מתעוררים, האירועים הפוליטיים וביטחוניים, חזקים מהנתונים כלכליים.

המחקר שבדק את הקשר בין שווקי המניות לכלכלות המקומיות, גילה כי ממוצע הקשר הקיים בשווקים המתעוררים, נמוך ב-41% מממוצע הקשר בין שווקי המניות לכלכלות מקומיות במדינות מפותחות. לדברי צדוק, הקשר בין שוק המניות הישראלי לכלכלת ישראל נמוך ב-54% מהממוצע העולמי.

לגבי ישראל, גם בשווקים המתעוררים היא לא מככבת, כאשר הקשר הקיים בישראל נמוך ב-21% מהממוצע בשווקים המתעוררים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.