פטורים ממס - המשך הרפורמה במערכת המיסים
תחילתו של חוק זה ביום 1.1.2006 (להלן - יום התחילה), אלא אם נאמר לענין מסוים במפורש אחרת.
פטור ממס על הכנסה של עיוור/נכה מריבית על פיצויים בשל נזק גוף
סעיף 9(5)(ב) לפקודה קובע, בין היתר, כי הכנסה של עיוור או של נכה בשיעור של 100% או בשיעור של 90% (משוקלל), מריבית המשולמת לו על כספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חיסכון או בקופת גמל, שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל בשל פגיעת גוף, תהיה פטורה ממס, עד לתקרה שסכומה כיום הוא 118,680 ₪.
בחוק הועלה המס על הכנסה מריבית לשיעור של 20%, כפי שיופורט להלן. במקביל, הועלתה תקרת ההכנסה הפטורה כאמור ל-212,040 ₪.
פטור ממס להפרשי הצמדה
סעיף 9(13) לפקודה קובע פטור ממס להפרשי הצמדה (למעט הפרשי הצמדה חלקיים) ששולמו ליחיד על פיקדון בנקאי או תכנית חיסכון, אם אינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידיו.
בחוק נקבע כי פטור כאמור יחול לגבי הפרשי הצמדה על כל נכס, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 9 (13).
הפרשי הצמדה חלקיים
הפרשי הצמדה חלקיים כמוהם כריבית על השקעה שאינה צמודה למדד. למען הסר ספק, נקבע בסעיף 3(ה6) כי הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית ולא כהכנסה מהפרשי הצמדה הפטורה ממס.
הפרשי הצמדה חלקיים מוגדרים בתקנות מס הכנסה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים), התשס"ג-2003, כהפרשי הצמדה המחושבים על חלק מסכום או חלק מחוב, או לפי חלק משיעור עליית המדד או על חלק מהתקופה שבה נצבר החוב, וכן אותו חלק מהפרשי הצמדה העולה על שיעור עליית המדד.
רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים וקרן השתלמות בסכום הפרשי הצמדה
על פי סעיפים 3(ה4) ו-(ה5) לפקודה, רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, ריבית ורווחים שקיבל מקרן השתלמות ורווחים שקיבל מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, רואים אותם כריבית. מרכיב הפרשי ההצמדה ברווחים אלה זכאי לפטור ממס בידי יחיד, לפי סעיף 9(13) לפקודה, אם אינם הכנסה מעסק בידיו.
כדי לבודד מרכיב זה, נקבע בחוק כי רווחים שקיבל יחיד בסכום הפרשי הצמדה, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.
פטור ממס בעד הכנסה ממכירת מקרקעין של קופת גמל לגיל פרישה
סעיף 9(2) לפקודה קובע פטור ממס להכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי וקופת גמל, בתנאים הקבועים בו.
החוק מבהיר כי לגבי קופת גמל לגיל פרישה, הפטור יחול גם על הכנסה ממכירת מקרקעין וכן על שבח מקרקעין החייב במס שבח מקרקעין, שרואים אותו כמקדמה על חשבון מס ההכנסה. קופת גמל תמשיך להיות חייבת במס מכירה ובמס רכישה במכירת המקרקעין.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
המלחמה שיתקה את הצריכה הפרטית ונרשמה ירידה של 4.8% בהוצאות משקי הבית ו-12.8% בהשקעות; הבנייה למגורים נפלה ב-17.6% אבל ענף ההייטק המשיך למשוך השקעות; הלמ"ס מפרסמת את האומדן השלישי לרבעון השני של 2025 שמצביע על האטה חדה בפעילות הכלכלית ועל פגיעה רוחבית
במגזר העסקי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את האומדן השלישי לחשבונות הלאומיים לרבעון השני של 2025, ממנו עולה כי הכלכלה הישראלית רשמה ירידה משמעותית בתוצר המקומי הגולמי ירידה שנתית של 3.9% (1.0% בחישוב רבעוני) שזה מגיע אחרי עלייה של 3.1% ברבעון הראשון של השנה. התוצר העסקי, שמשקף את פעילות המגזר הפרטי, ירד בקצב שנתי של 6.8%.
הירידה בתוצר הושפעה במידה רבה ממערכת "עם כלביא", שפגעה משמעותית בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים. הלמ"ס מציינת כי מדובר באחת הפגיעות הרחבות ביותר שנרשמו ברבעון בודד מזה שנים. התוצר לנפש ירד בשיעור חד של 4.9% במונחים שנתיים, ובסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה צנועה בלבד של 0.9% לעומת המחצית השנייה של 2024.
תוצר מקומי גולמי לנפש
תרשים 1 - נתונים מנוכי עונתיות, ש"ח
קרדיט הלמ״ס
תוצר מקומי גולמי - מנוכי עונתיות
תרשים 2 - שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
קרדיט הלמ״ס
- חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידה חדה בצריכה - הישראלים קנו פחות
ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-4.8% בחישוב שנתי (1.2% בחישוב רבעוני), והצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-5.7%. מדובר בירידה כוללת שמשקפת האטה רוחבית בכל רכיבי הצריכה.
