פטורים ממס - המשך הרפורמה במערכת המיסים
תחילתו של חוק זה ביום 1.1.2006 (להלן - יום התחילה), אלא אם נאמר לענין מסוים במפורש אחרת.
פטור ממס על הכנסה של עיוור/נכה מריבית על פיצויים בשל נזק גוף
סעיף 9(5)(ב) לפקודה קובע, בין היתר, כי הכנסה של עיוור או של נכה בשיעור של 100% או בשיעור של 90% (משוקלל), מריבית המשולמת לו על כספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חיסכון או בקופת גמל, שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל בשל פגיעת גוף, תהיה פטורה ממס, עד לתקרה שסכומה כיום הוא 118,680 ₪.
בחוק הועלה המס על הכנסה מריבית לשיעור של 20%, כפי שיופורט להלן. במקביל, הועלתה תקרת ההכנסה הפטורה כאמור ל-212,040 ₪.
פטור ממס להפרשי הצמדה
סעיף 9(13) לפקודה קובע פטור ממס להפרשי הצמדה (למעט הפרשי הצמדה חלקיים) ששולמו ליחיד על פיקדון בנקאי או תכנית חיסכון, אם אינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידיו.
בחוק נקבע כי פטור כאמור יחול לגבי הפרשי הצמדה על כל נכס, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 9 (13).
הפרשי הצמדה חלקיים
הפרשי הצמדה חלקיים כמוהם כריבית על השקעה שאינה צמודה למדד. למען הסר ספק, נקבע בסעיף 3(ה6) כי הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית ולא כהכנסה מהפרשי הצמדה הפטורה ממס.
הפרשי הצמדה חלקיים מוגדרים בתקנות מס הכנסה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים), התשס"ג-2003, כהפרשי הצמדה המחושבים על חלק מסכום או חלק מחוב, או לפי חלק משיעור עליית המדד או על חלק מהתקופה שבה נצבר החוב, וכן אותו חלק מהפרשי הצמדה העולה על שיעור עליית המדד.
רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים וקרן השתלמות בסכום הפרשי הצמדה
על פי סעיפים 3(ה4) ו-(ה5) לפקודה, רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, ריבית ורווחים שקיבל מקרן השתלמות ורווחים שקיבל מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, רואים אותם כריבית. מרכיב הפרשי ההצמדה ברווחים אלה זכאי לפטור ממס בידי יחיד, לפי סעיף 9(13) לפקודה, אם אינם הכנסה מעסק בידיו.
כדי לבודד מרכיב זה, נקבע בחוק כי רווחים שקיבל יחיד בסכום הפרשי הצמדה, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.
פטור ממס בעד הכנסה ממכירת מקרקעין של קופת גמל לגיל פרישה
סעיף 9(2) לפקודה קובע פטור ממס להכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי וקופת גמל, בתנאים הקבועים בו.
החוק מבהיר כי לגבי קופת גמל לגיל פרישה, הפטור יחול גם על הכנסה ממכירת מקרקעין וכן על שבח מקרקעין החייב במס שבח מקרקעין, שרואים אותו כמקדמה על חשבון מס ההכנסה. קופת גמל תמשיך להיות חייבת במס מכירה ובמס רכישה במכירת המקרקעין.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
