פטורים ממס - המשך הרפורמה במערכת המיסים

ביום 25.7.2005 התקבלה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005 (להלן - החוק). החוק מיישם את המלצותיה של ועדה משותפת של מינהל הכנסות המדינה ורשות המיסים, בענין גיבוש תכנית רב שנתית להמשך הרפורמה במערכת המיסים. להלן פירוט עיקרי השינויים בנוגע לפטורים ממס.
עו"ד לילך דניאל |

תחילתו של חוק זה ביום 1.1.2006 (להלן - יום התחילה), אלא אם נאמר לענין מסוים במפורש אחרת.

פטור ממס על הכנסה של עיוור/נכה מריבית על פיצויים בשל נזק גוף

סעיף 9(5)(ב) לפקודה קובע, בין היתר, כי הכנסה של עיוור או של נכה בשיעור של 100% או בשיעור של 90% (משוקלל), מריבית המשולמת לו על כספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חיסכון או בקופת גמל, שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל בשל פגיעת גוף, תהיה פטורה ממס, עד לתקרה שסכומה כיום הוא 118,680 ₪.

בחוק הועלה המס על הכנסה מריבית לשיעור של 20%, כפי שיופורט להלן. במקביל, הועלתה תקרת ההכנסה הפטורה כאמור ל-212,040 ₪.

פטור ממס להפרשי הצמדה

סעיף 9(13) לפקודה קובע פטור ממס להפרשי הצמדה (למעט הפרשי הצמדה חלקיים) ששולמו ליחיד על פיקדון בנקאי או תכנית חיסכון, אם אינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידיו.

בחוק נקבע כי פטור כאמור יחול לגבי הפרשי הצמדה על כל נכס, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 9 (13).

הפרשי הצמדה חלקיים

הפרשי הצמדה חלקיים כמוהם כריבית על השקעה שאינה צמודה למדד. למען הסר ספק, נקבע בסעיף 3(ה6) כי הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית ולא כהכנסה מהפרשי הצמדה הפטורה ממס.

הפרשי הצמדה חלקיים מוגדרים בתקנות מס הכנסה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים), התשס"ג-2003, כהפרשי הצמדה המחושבים על חלק מסכום או חלק מחוב, או לפי חלק משיעור עליית המדד או על חלק מהתקופה שבה נצבר החוב, וכן אותו חלק מהפרשי הצמדה העולה על שיעור עליית המדד.

רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים וקרן השתלמות בסכום הפרשי הצמדה

על פי סעיפים 3(ה4) ו-(ה5) לפקודה, רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, ריבית ורווחים שקיבל מקרן השתלמות ורווחים שקיבל מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, רואים אותם כריבית. מרכיב הפרשי ההצמדה ברווחים אלה זכאי לפטור ממס בידי יחיד, לפי סעיף 9(13) לפקודה, אם אינם הכנסה מעסק בידיו.

כדי לבודד מרכיב זה, נקבע בחוק כי רווחים שקיבל יחיד בסכום הפרשי הצמדה, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.

פטור ממס בעד הכנסה ממכירת מקרקעין של קופת גמל לגיל פרישה

סעיף 9(2) לפקודה קובע פטור ממס להכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי וקופת גמל, בתנאים הקבועים בו.

החוק מבהיר כי לגבי קופת גמל לגיל פרישה, הפטור יחול גם על הכנסה ממכירת מקרקעין וכן על שבח מקרקעין החייב במס שבח מקרקעין, שרואים אותו כמקדמה על חשבון מס ההכנסה. קופת גמל תמשיך להיות חייבת במס מכירה ובמס רכישה במכירת המקרקעין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.