וול סטריט חתמה כמעט לל"ש: מרק צללה ב-7.7%
וול סטריט חתמה את יום המסחר הנועל את השבוע כמעט ללא שינוי מפתיחתו. מה שהתחיל בוול סטריט כיום ירוק נחתם בדשדוש סביב רמות הפתיחה, כשמי שמכביד על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול הוא מחיר הנפט ששב להגביה עוף וחצה את רף ה-65 דולר לחבית כמו גם פסק דין כנגד ענקית הפרמצבטיקה מרק, אשר משך את מדד התעשיות המסורתיות אל עבר נקודת האפס.
מדד הנאסד"ק חתם בירידה מזערית בת 0.02% לרמה של 2,135.56 נקודות. מדד הדאו ג'ונס חתם בתוספת מזערית של 0.04% לרמה של 10,559.23 נקודות. החוזים העתידיים על מחירה של חבית זהב שחור למסירה בספטמבר ננעלו בגובה 65.35 דולר - זינוק של 3.3% אל מול שער הנעילה אמש, לאחר שגולדמן זאקס ומריל לינץ' העלו את התחזיות עבור מחירה של חבית נפט בסיום 2005.
מניות בכותרות
מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, מרק (סימול: MRK) צללו ב-7.7%, בעקבות פסק דין שניתן בטקסס ואשר קבע, כי החברה אחראית למותו של אדם, אשר נטל את תרופת הויוקס, שהורדה מן המדפים לפני כ-10 חודשים. המושבעים במשפט פסקו, כי על מרק לשלם פיצויים של 230 מיליון דולר למשפחתו של הנפגע על הנזקים, הכאב והסבל שנגרמו להם וכמובן גם למטופל.
מניות יצרנית האופנה - GAP, איבדו היו 1.9%, לאחר שהנמיכה תחזיות הרווח עבור השנה הקרובה. החברה אמנם עמדה בתחזיות האנליסטים לרבעון האחרון, אך הורידה את תחזיתה לשנת 2005. בחברה מעריכים כי הרווח למניה ינוע בסיום השנה בין 1.3 ל-1.34 דולר למניה.
מניות קוקה קולה ריכזו עניין בוול סטריט וקפצו ב-1.95%, לאחר שבנק ההשקעות UBS העלה ההמלה עבור המניה לרמת "קניה" מרמת "ניטראלי", כשהוא חוזה אפסייד קרב בפעילותה.
ישראליות בוול סטריט
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע עברו שוב לצידו האדום של המתרס וחתמו בירידה של 0.3%, במחזור של למעלה מ-100 מיליון דולר. אתמול עלתה המניה ב-0.63% לרמה של 33.5 דולר, לאחר שהודיעה על קבלת אישור טנטטיבי מה-FDA לתרופת הגרניסטרון. היו ימים בהם אישורים חדשים במיוחד לתרופה עם מכירות של 140 מיליון דולר היו מזניקים את מניות טבע אל על, אך עושה רושם שאלו חלפו והשוק מקבל באדישות את החדשות או אולי הן מגולמות זה מכבר במחיר המניה.
ווקלטק איבדה 3.23% במחזור דל למדי, לאחר שאמש הודיעה, כי קיבלה הודעה ממזכירות הנאסד"ק, כי אינה עומדת בתנאי הסף הנדרשים לרשימת החברות הקטנות (הסמול-קאפ). ווקלטק התבקשה להציג לנאסד"ק תכנית לעמידה בדרישות עד ל-26 באוגוסט - בעוד כשבוע בדיוק.
עוד בלטו היום מקרב הישראליות של וול סטריט: סופרקום שירדה ב-3.95%, אודיוקודס שתיקנה ב-2.6% מעט מעליות השערים מהן נהנתה בימים האחרונים, אמ-סיסטמס שנפלה ב-1.9% ומג'יק ואלדין עם ירידות של 1.5% ו-1.2%, בהתאמה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
