הנאסד"ק חצה את רף ה-2,200 נק': מגי'ק קופצת ב-15%
עם פתיחת חציו השני של יום המסחר הנוכחי, עברו המדדים של וול-סטריט להסחר בעליות שערים חדות. דיווחי מאקרו חיוביים מתחילת היום, כמו אווירה כללית טובה לקראת סיכום עונת הדוחות והתקוות לקראת מחצית שניה חזקה יותר, מביאים את המשקיעים לקבוע רמות שיא חדשות ב-2005.
מדד הנאסד"ק קופץ בשעה אחרונה ב-0.85%. המדד חצה את רמת ההתנגדות של 2,200 נקודות והוא נסחר כעת ב-2,212 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס שסבל אמש ממחירי הנפט עולה היום ב-54% לרמה של 10,681 נקודות.
מאקרו
כשעה לפני פתיחת המסחר פרסם הממשל האמריקני, כי הכנסות הצרכנים המקומיים עלו ביוני האחרון ב-0.5%, לעומת תחזית לעליה של 0.4%. בלבד. הוצאות הצרכנים גדלו בתקופה ב-0.8%, בהתאם לתחזיות.
הזמנות המפעלים עלו ביוני ב-15, בהתאם לתחזיות השוק. במאי נרשמה עליה חדה יותר של 3.6% בסעיף.
ישראליות
האנליסטים של CIBC חתכו היום את ההמלצה לאורבוטק ל"תשואת שוק", אך בו בעת העלו את מחיר היעד למניה ל-27 דולר. האנליסטים סרגיי וסצ'ונוק ואביבית מנה-קליל סבורים, כי המניה הגיעה לשוויה הראוי ומעדיפים להמתין למימוש לצורך בניית האחזקה במניה. היום מתממשת המניה ב-1.3% לאחר שאמש זינקה ב-4.5% בעקבות הדוחות החיוביות ועגדכון התחזיות כלפי מעלה.
חברת התוכנה של קבוצת פורמולה, מג'יק, הודיעה היום על הסכם מסגרת של מיליוני שקלים עם ממשלת ישראל. ההסכם מסדיר, לתקופה של שלוש וחצי שנים, את נושא התחזוקה, השידרוג ותוספת רשיונות התוכנה של מג'יק עבור כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מניות מג'יק מזנקות ב-15.6%.
בית ההשקעות הישראלי, פסגות אופק, העלה את מחיר היעד של ליפמן ב-5 דולר ל-40 דולר ושימר עבורה המלצת "קניה". בגוף הפיננסי סבורים, כי תחזיות המשקיעים לגבי שיעור הצמיחה של השוק הרלוונטי לחברה ולחץ המחירים היו חריפים מידי יחסית למציאות ומעריך, כי השוק ימשיך לצמוח ובשיעורים גבוהים מבשנים קודמות. מניות ליפמן מוסיפות 1.96%.
מנכ"ל חברת התקשורת הסלולארית, פרטנר, עמיקם כהן מכר אתמול (שני) 341,666 ממניות החברה במחיר של 38.6 שקל למניה (בדומה למחיר הסגירה בתל אביב) ובהיקף כולל של 13.2 מיליון שקל. בשבוע שעבר עלו מניות החברה בכ-5% על רקע פרסום הדוחות. מניות פרטנר עולות היום 0.47%.
חברת הביוטכנולוגיה, קריקס, דווחה היום על התרחבות ההפסד הרבעוני. השורה התחתונה של החברה הסתכמה בהפסד של 5.95 מיליון דולר או 19 למניה לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר או 11 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש שעבר גייסה קריקס כ-75 מיליון דולר בנאסד"ק. למרות הדוחות עולה קריקס ב-0.5%.
טאואר הפתיעה היום את השוק לטובה. ההפסד התרחב אמנם אך פחות מהצפוי. הסתכם ב-47.2 מיליון דולר או 71 סנט למניה, כשבשווקים ציפו כי תציג הפסד גבוה יותר של 75 סנט למניה. הכנסות הרבעון צנחו ב-19% ל-27.2 מיליון דולא - מפספסות קלותא תתחזיות האנליסטים (27.6 מיליון דולר). טאואר יורדת ב-2.4%.
סינרון שתפרסם דוחות ביום חמישי הקרוב עולה ב-0.65% נוספים לאחר שאמש זינקה בכ-5%. נייס שתפרסם מחר יורדת ב-1.2% לאחר זינוק של 6.8% אמש. אלווריון שתפרסם מחר דוחות ועדכונים לאחר אזהרת הרווח בחודש שעבר יורדת ב-1.47%.
ארוטק דווחה היום על חוזה לאספקת שתי מערכות הדמיית נהיגה למארינס האמריקניים. שווי החוזה מוערך בכ-700 אלף דולרץ המניה מגיבה בעליה של 2.57%.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)