הנאסד"ק חצה את רף ה-2,200 נק': מגי'ק קופצת ב-15%
עם פתיחת חציו השני של יום המסחר הנוכחי, עברו המדדים של וול-סטריט להסחר בעליות שערים חדות. דיווחי מאקרו חיוביים מתחילת היום, כמו אווירה כללית טובה לקראת סיכום עונת הדוחות והתקוות לקראת מחצית שניה חזקה יותר, מביאים את המשקיעים לקבוע רמות שיא חדשות ב-2005.
מדד הנאסד"ק קופץ בשעה אחרונה ב-0.85%. המדד חצה את רמת ההתנגדות של 2,200 נקודות והוא נסחר כעת ב-2,212 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס שסבל אמש ממחירי הנפט עולה היום ב-54% לרמה של 10,681 נקודות.
מאקרו
כשעה לפני פתיחת המסחר פרסם הממשל האמריקני, כי הכנסות הצרכנים המקומיים עלו ביוני האחרון ב-0.5%, לעומת תחזית לעליה של 0.4%. בלבד. הוצאות הצרכנים גדלו בתקופה ב-0.8%, בהתאם לתחזיות.
הזמנות המפעלים עלו ביוני ב-15, בהתאם לתחזיות השוק. במאי נרשמה עליה חדה יותר של 3.6% בסעיף.
ישראליות
האנליסטים של CIBC חתכו היום את ההמלצה לאורבוטק ל"תשואת שוק", אך בו בעת העלו את מחיר היעד למניה ל-27 דולר. האנליסטים סרגיי וסצ'ונוק ואביבית מנה-קליל סבורים, כי המניה הגיעה לשוויה הראוי ומעדיפים להמתין למימוש לצורך בניית האחזקה במניה. היום מתממשת המניה ב-1.3% לאחר שאמש זינקה ב-4.5% בעקבות הדוחות החיוביות ועגדכון התחזיות כלפי מעלה.
חברת התוכנה של קבוצת פורמולה, מג'יק, הודיעה היום על הסכם מסגרת של מיליוני שקלים עם ממשלת ישראל. ההסכם מסדיר, לתקופה של שלוש וחצי שנים, את נושא התחזוקה, השידרוג ותוספת רשיונות התוכנה של מג'יק עבור כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מניות מג'יק מזנקות ב-15.6%.
בית ההשקעות הישראלי, פסגות אופק, העלה את מחיר היעד של ליפמן ב-5 דולר ל-40 דולר ושימר עבורה המלצת "קניה". בגוף הפיננסי סבורים, כי תחזיות המשקיעים לגבי שיעור הצמיחה של השוק הרלוונטי לחברה ולחץ המחירים היו חריפים מידי יחסית למציאות ומעריך, כי השוק ימשיך לצמוח ובשיעורים גבוהים מבשנים קודמות. מניות ליפמן מוסיפות 1.96%.
מנכ"ל חברת התקשורת הסלולארית, פרטנר, עמיקם כהן מכר אתמול (שני) 341,666 ממניות החברה במחיר של 38.6 שקל למניה (בדומה למחיר הסגירה בתל אביב) ובהיקף כולל של 13.2 מיליון שקל. בשבוע שעבר עלו מניות החברה בכ-5% על רקע פרסום הדוחות. מניות פרטנר עולות היום 0.47%.
חברת הביוטכנולוגיה, קריקס, דווחה היום על התרחבות ההפסד הרבעוני. השורה התחתונה של החברה הסתכמה בהפסד של 5.95 מיליון דולר או 19 למניה לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר או 11 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש שעבר גייסה קריקס כ-75 מיליון דולר בנאסד"ק. למרות הדוחות עולה קריקס ב-0.5%.
טאואר הפתיעה היום את השוק לטובה. ההפסד התרחב אמנם אך פחות מהצפוי. הסתכם ב-47.2 מיליון דולר או 71 סנט למניה, כשבשווקים ציפו כי תציג הפסד גבוה יותר של 75 סנט למניה. הכנסות הרבעון צנחו ב-19% ל-27.2 מיליון דולא - מפספסות קלותא תתחזיות האנליסטים (27.6 מיליון דולר). טאואר יורדת ב-2.4%.
סינרון שתפרסם דוחות ביום חמישי הקרוב עולה ב-0.65% נוספים לאחר שאמש זינקה בכ-5%. נייס שתפרסם מחר יורדת ב-1.2% לאחר זינוק של 6.8% אמש. אלווריון שתפרסם מחר דוחות ועדכונים לאחר אזהרת הרווח בחודש שעבר יורדת ב-1.47%.
ארוטק דווחה היום על חוזה לאספקת שתי מערכות הדמיית נהיגה למארינס האמריקניים. שווי החוזה מוערך בכ-700 אלף דולרץ המניה מגיבה בעליה של 2.57%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
