הנאסד"ק חצה את רף ה-2,200 נק': מגי'ק קופצת ב-15%

על רקע חוזה עם הממשלה הישראלית. מדד הנאסד"ק קופץ ב-0.85%. טאואר מאבדת 2.5% למרות שההפסד היה נמוך מהתחזיות. סינרון ממשיכה בעליות מאמש. ארוטק מוסיפה 2.5% על רקע חוזה של 700 אלף דולר
רם דגן |

עם פתיחת חציו השני של יום המסחר הנוכחי, עברו המדדים של וול-סטריט להסחר בעליות שערים חדות. דיווחי מאקרו חיוביים מתחילת היום, כמו אווירה כללית טובה לקראת סיכום עונת הדוחות והתקוות לקראת מחצית שניה חזקה יותר, מביאים את המשקיעים לקבוע רמות שיא חדשות ב-2005.

מדד הנאסד"ק קופץ בשעה אחרונה ב-0.85%. המדד חצה את רמת ההתנגדות של 2,200 נקודות והוא נסחר כעת ב-2,212 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס שסבל אמש ממחירי הנפט עולה היום ב-54% לרמה של 10,681 נקודות.

מאקרו

כשעה לפני פתיחת המסחר פרסם הממשל האמריקני, כי הכנסות הצרכנים המקומיים עלו ביוני האחרון ב-0.5%, לעומת תחזית לעליה של 0.4%. בלבד. הוצאות הצרכנים גדלו בתקופה ב-0.8%, בהתאם לתחזיות.

הזמנות המפעלים עלו ביוני ב-15, בהתאם לתחזיות השוק. במאי נרשמה עליה חדה יותר של 3.6% בסעיף.

ישראליות

האנליסטים של CIBC חתכו היום את ההמלצה לאורבוטק ל"תשואת שוק", אך בו בעת העלו את מחיר היעד למניה ל-27 דולר. האנליסטים סרגיי וסצ'ונוק ואביבית מנה-קליל סבורים, כי המניה הגיעה לשוויה הראוי ומעדיפים להמתין למימוש לצורך בניית האחזקה במניה. היום מתממשת המניה ב-1.3% לאחר שאמש זינקה ב-4.5% בעקבות הדוחות החיוביות ועגדכון התחזיות כלפי מעלה.

חברת התוכנה של קבוצת פורמולה, מג'יק, הודיעה היום על הסכם מסגרת של מיליוני שקלים עם ממשלת ישראל. ההסכם מסדיר, לתקופה של שלוש וחצי שנים, את נושא התחזוקה, השידרוג ותוספת רשיונות התוכנה של מג'יק עבור כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מניות מג'יק מזנקות ב-15.6%.

בית ההשקעות הישראלי, פסגות אופק, העלה את מחיר היעד של ליפמן ב-5 דולר ל-40 דולר ושימר עבורה המלצת "קניה". בגוף הפיננסי סבורים, כי תחזיות המשקיעים לגבי שיעור הצמיחה של השוק הרלוונטי לחברה ולחץ המחירים היו חריפים מידי יחסית למציאות ומעריך, כי השוק ימשיך לצמוח ובשיעורים גבוהים מבשנים קודמות. מניות ליפמן מוסיפות 1.96%.

מנכ"ל חברת התקשורת הסלולארית, פרטנר, עמיקם כהן מכר אתמול (שני) 341,666 ממניות החברה במחיר של 38.6 שקל למניה (בדומה למחיר הסגירה בתל אביב) ובהיקף כולל של 13.2 מיליון שקל. בשבוע שעבר עלו מניות החברה בכ-5% על רקע פרסום הדוחות. מניות פרטנר עולות היום 0.47%.

חברת הביוטכנולוגיה, קריקס, דווחה היום על התרחבות ההפסד הרבעוני. השורה התחתונה של החברה הסתכמה בהפסד של 5.95 מיליון דולר או 19 למניה לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר או 11 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש שעבר גייסה קריקס כ-75 מיליון דולר בנאסד"ק. למרות הדוחות עולה קריקס ב-0.5%.

טאואר הפתיעה היום את השוק לטובה. ההפסד התרחב אמנם אך פחות מהצפוי. הסתכם ב-47.2 מיליון דולר או 71 סנט למניה, כשבשווקים ציפו כי תציג הפסד גבוה יותר של 75 סנט למניה. הכנסות הרבעון צנחו ב-19% ל-27.2 מיליון דולא - מפספסות קלותא תתחזיות האנליסטים (27.6 מיליון דולר). טאואר יורדת ב-2.4%.

סינרון שתפרסם דוחות ביום חמישי הקרוב עולה ב-0.65% נוספים לאחר שאמש זינקה בכ-5%. נייס שתפרסם מחר יורדת ב-1.2% לאחר זינוק של 6.8% אמש. אלווריון שתפרסם מחר דוחות ועדכונים לאחר אזהרת הרווח בחודש שעבר יורדת ב-1.47%.

ארוטק דווחה היום על חוזה לאספקת שתי מערכות הדמיית נהיגה למארינס האמריקניים. שווי החוזה מוערך בכ-700 אלף דולרץ המניה מגיבה בעליה של 2.57%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: