קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה

המאמר עוסק בהקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. הכותב, רו"ח צביקה משבנק, מפרט מהם התנאים שנקבעו בתיקון לתקנות קופת הגמל, העוסק בהקמת קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה.
עו"ד לילך דניאל |

לאחרונה נחתם תיקון לתקנות קופות הגמל (מספר 2) העוסק בין היתר בכל הקשור להקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. תיקון זה הנו בהמשך לתיקון אחר מחודש יולי 2003 שעסק אף הוא בנושא זה.

להלן עיקרי התיקונים האמורים:

1. תיקון תקנה 1 – הגדרות

נוספה הגדרת קופת גמל מרכזית ולפיה קופת גמל מרכזית הנה גם קופת גמל לדמי מחלה.

כמו-כן, נוספה הגדרה ספציפית לקופת גמל לדמי מחלה, כדלקמן:

"קופת גמל לדמי מחלה – קופה שהעמיתים בה הם מעבידים, ואשר נועדה לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות זכאות לדמי מחלה;"

הוראות הזכאות לדמי מחלה הנם כל אחד מהבאים:

1.1 חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976.

1.2 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג – 1993.

1.3 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד – 1994.

1.4 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן-זוג), התשנ"ח – 1998.

1.5 חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת-זוג), התש"ס – 2000.

1.6 הוראות בעניין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על עובדי העמית (המעביד).

2. הוספת תקנה 19(א)(4) – קביעת שיעורי ההפקדה של המעביד

הפקדת המעביד תהא בהתאם למחויבותו לעובדיו לפי הוראות הזכאות לדמי מחלה בשנה שקדמה לשנה בה הופקדו סכומים בקופה, אך לא יותר מן הנמוך מבין שני הסכומים הבאים:

2.1 סכום שהנו 2.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת.

2.2 סכום המהווה את ההפרש בין 7.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת (להלן – "תקרת הצבירה"), לבין יתרת הסכומים הצבורים לזכות המעביד בקופה.

3. הוספת תקנה 33א(4א) – העברת כספים בין קופות גמל לדמי מחלה

ניתן להעביר כספים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה אחת לקופת גמל לדמי מחלה אחרת, הואיל ושתי הקופות נועדו לאותה המטרה.

4. הוספת תקנה 39א לתקנות – תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה

4.1 תקנה 39א(א) לתקנות – קופת גמל לדמי מחלה תשלם למעביד סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת מחלה כהגדרתה בהוראות הזכאות לדמי מחלה, ובלבד שסכומים אלה ששולמו לעובד הגיעו לו בשל ימי מחלה בשנה שבה המעביד היה עמית בקופה כאמור.

לצורך התשלום תכין נציבות מס הכנסה טופס הצהרה מיוחד שעל הקופה לקבל ממעביד הדורש סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת המחלה. ללא הצגת הטופס, הקופה אינה רשאית לשלם למעביד את הסכומים האמורים.

4.2 תקנה 39א(ב) לתקנות – על מעביד שהנו עמית בקופה להגיש לקופה עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה אישור של רואה חשבון בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה שקדמה לשנת הדיווח. כמו-כן, על רואה החשבון לאשר כי המעביד אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת אחרת.

לצורך כך תכין נציבות מס הכנסה טופס מיוחד שעל הקופה לקבל מהמעביד עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה בגין השנה הקודמת.

מן הראוי לציין כי על תשלומים כאמור יחולו הוראות סעיף 3(ד) לפקודה, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל), התשמ"ב – 1981, חלה חובת ניכוי מס במקור מתשלומים אלה בשיעור של 40%.

4.3 תקנה 39א(ג) לתקנות – החל מיום 1 בינואר של כל שנה לא תקבל קופת גמל לדמי מחלה ממעביד הפקדות נוספות עד שיוגשו לה האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב.

4.3.1 תקנה 39א(ג)(1) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד ליום 1 באוקטובר של אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה באותה שנה.

4.3.2 תקנה 39א(ג)(2) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד לתום אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה בשנה שלאחריה.

4.4 תקנה 39א(ד) לתקנות – אם עד ליום בו המעביד הגיש את האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או בכל יום אחר בו הפקיד סכומים בקופה עלה הסכום שנצבר לזכות המעביד בקופה על תקרת הצבירה ביותר מ- 10%, תחזיר הקופה לעמית את ההפרש שבין הסכום שנצבר לזכותו כאמור לבין תקרת הצבירה (להלן – "הצבירה העודפת").

4.5 תקנה 39א(ה) לתקנות – על הקופה להחזיר למעביד את הצבירה העודפת תוך 30 ימים מיום הגשת האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או מיום הפקדת הסכומים בקופה, לפי העניין. אם הקופה לא החזירה למעביד את הצבירה העודפת או שהוא סירב לקבלה, חל איסור מוחלט על הקופה לקבל הפקדות נוספות מהמעביד.

4.6 תקנה 39א(ו) לתקנות – הסכום שיוחזר למעביד יופחת תחילה מן הסכומים שהוא הפקיד בקופה באותה שנה, ואילו היתרה תוחזר לו מסכומים שנצברו לזכותו מלפני אותה שנה.

4.7 תקנה 39א(ז) לתקנות – הקופה תחזיר למעביד את כל יתרת הסכום שנצבר לזכותו עד לסוף שנת המס שבה על-פי אישור רואה חשבון כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות אין המעביד מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.

5. הוספת תקנה 40 – איסור תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה

קופת גמל לדמי מחלה לא תשלם ולא תחזיר למעביד, בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, למעט החזרת כספים לפי תקנה 39א כאמור בסעיף 4 לעיל, או אם פורקה הקופה.

6. הוספת תקנה 40א – העברת סכומים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה

אם עובד פרש ממעביד שהוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה והחל לעבוד אצל מעביד חדש שגם הוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה, תעביר קופת הגמל לדמי מחלה של המעביד הראשון לחשבון המעביד החדש בקופת גמל לדמי מחלה סכומים הקבועים בהסכם העבודה הקיבוצי החל על העובד (אם חל) ובהתאם לכללים שבהסכם העבודה האמור.

7. תיקון תקנה 41טו – מועד התשלום למעביד

מעביד שהגיש בקשה לקבלת כספים מקופת גמל לדמי מחלה לצורך החזר דמי מחלה ששולמו לעובדים, יקבל את הכספים בתוך 15 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בקופה כנדרש, וחשבונו יזוכה ביום התשלום בריבית קופה בעד התקופה שמתום החודש הקודם ועד ליום התשלום בפועל.

פרופיל

צביקה משבנק, רו"ח (מוסמך במשפטים)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.