קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה
לאחרונה נחתם תיקון לתקנות קופות הגמל (מספר 2) העוסק בין היתר בכל הקשור להקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. תיקון זה הנו בהמשך לתיקון אחר מחודש יולי 2003 שעסק אף הוא בנושא זה.
להלן עיקרי התיקונים האמורים:
1. תיקון תקנה 1 – הגדרות
נוספה הגדרת קופת גמל מרכזית ולפיה קופת גמל מרכזית הנה גם קופת גמל לדמי מחלה.
כמו-כן, נוספה הגדרה ספציפית לקופת גמל לדמי מחלה, כדלקמן:
"קופת גמל לדמי מחלה – קופה שהעמיתים בה הם מעבידים, ואשר נועדה לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות זכאות לדמי מחלה;"
הוראות הזכאות לדמי מחלה הנם כל אחד מהבאים:
1.1 חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976.
1.2 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג – 1993.
1.3 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד – 1994.
1.4 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן-זוג), התשנ"ח – 1998.
1.5 חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת-זוג), התש"ס – 2000.
1.6 הוראות בעניין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על עובדי העמית (המעביד).
2. הוספת תקנה 19(א)(4) – קביעת שיעורי ההפקדה של המעביד
הפקדת המעביד תהא בהתאם למחויבותו לעובדיו לפי הוראות הזכאות לדמי מחלה בשנה שקדמה לשנה בה הופקדו סכומים בקופה, אך לא יותר מן הנמוך מבין שני הסכומים הבאים:
2.1 סכום שהנו 2.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת.
2.2 סכום המהווה את ההפרש בין 7.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת (להלן – "תקרת הצבירה"), לבין יתרת הסכומים הצבורים לזכות המעביד בקופה.
3. הוספת תקנה 33א(4א) – העברת כספים בין קופות גמל לדמי מחלה
ניתן להעביר כספים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה אחת לקופת גמל לדמי מחלה אחרת, הואיל ושתי הקופות נועדו לאותה המטרה.
4. הוספת תקנה 39א לתקנות – תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה
4.1 תקנה 39א(א) לתקנות – קופת גמל לדמי מחלה תשלם למעביד סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת מחלה כהגדרתה בהוראות הזכאות לדמי מחלה, ובלבד שסכומים אלה ששולמו לעובד הגיעו לו בשל ימי מחלה בשנה שבה המעביד היה עמית בקופה כאמור.
לצורך התשלום תכין נציבות מס הכנסה טופס הצהרה מיוחד שעל הקופה לקבל ממעביד הדורש סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת המחלה. ללא הצגת הטופס, הקופה אינה רשאית לשלם למעביד את הסכומים האמורים.
4.2 תקנה 39א(ב) לתקנות – על מעביד שהנו עמית בקופה להגיש לקופה עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה אישור של רואה חשבון בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה שקדמה לשנת הדיווח. כמו-כן, על רואה החשבון לאשר כי המעביד אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת אחרת.
לצורך כך תכין נציבות מס הכנסה טופס מיוחד שעל הקופה לקבל מהמעביד עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה בגין השנה הקודמת.
מן הראוי לציין כי על תשלומים כאמור יחולו הוראות סעיף 3(ד) לפקודה, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל), התשמ"ב – 1981, חלה חובת ניכוי מס במקור מתשלומים אלה בשיעור של 40%.
4.3 תקנה 39א(ג) לתקנות – החל מיום 1 בינואר של כל שנה לא תקבל קופת גמל לדמי מחלה ממעביד הפקדות נוספות עד שיוגשו לה האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב.
4.3.1 תקנה 39א(ג)(1) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד ליום 1 באוקטובר של אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה באותה שנה.
4.3.2 תקנה 39א(ג)(2) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד לתום אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה בשנה שלאחריה.
4.4 תקנה 39א(ד) לתקנות – אם עד ליום בו המעביד הגיש את האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או בכל יום אחר בו הפקיד סכומים בקופה עלה הסכום שנצבר לזכות המעביד בקופה על תקרת הצבירה ביותר מ- 10%, תחזיר הקופה לעמית את ההפרש שבין הסכום שנצבר לזכותו כאמור לבין תקרת הצבירה (להלן – "הצבירה העודפת").
4.5 תקנה 39א(ה) לתקנות – על הקופה להחזיר למעביד את הצבירה העודפת תוך 30 ימים מיום הגשת האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או מיום הפקדת הסכומים בקופה, לפי העניין. אם הקופה לא החזירה למעביד את הצבירה העודפת או שהוא סירב לקבלה, חל איסור מוחלט על הקופה לקבל הפקדות נוספות מהמעביד.
4.6 תקנה 39א(ו) לתקנות – הסכום שיוחזר למעביד יופחת תחילה מן הסכומים שהוא הפקיד בקופה באותה שנה, ואילו היתרה תוחזר לו מסכומים שנצברו לזכותו מלפני אותה שנה.
4.7 תקנה 39א(ז) לתקנות – הקופה תחזיר למעביד את כל יתרת הסכום שנצבר לזכותו עד לסוף שנת המס שבה על-פי אישור רואה חשבון כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות אין המעביד מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.
5. הוספת תקנה 40 – איסור תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה
קופת גמל לדמי מחלה לא תשלם ולא תחזיר למעביד, בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, למעט החזרת כספים לפי תקנה 39א כאמור בסעיף 4 לעיל, או אם פורקה הקופה.
6. הוספת תקנה 40א – העברת סכומים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה
אם עובד פרש ממעביד שהוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה והחל לעבוד אצל מעביד חדש שגם הוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה, תעביר קופת הגמל לדמי מחלה של המעביד הראשון לחשבון המעביד החדש בקופת גמל לדמי מחלה סכומים הקבועים בהסכם העבודה הקיבוצי החל על העובד (אם חל) ובהתאם לכללים שבהסכם העבודה האמור.
7. תיקון תקנה 41טו – מועד התשלום למעביד
מעביד שהגיש בקשה לקבלת כספים מקופת גמל לדמי מחלה לצורך החזר דמי מחלה ששולמו לעובדים, יקבל את הכספים בתוך 15 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בקופה כנדרש, וחשבונו יזוכה ביום התשלום בריבית קופה בעד התקופה שמתום החודש הקודם ועד ליום התשלום בפועל.
פרופיל
צביקה משבנק, רו"ח (מוסמך במשפטים)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.