קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה

המאמר עוסק בהקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. הכותב, רו"ח צביקה משבנק, מפרט מהם התנאים שנקבעו בתיקון לתקנות קופת הגמל, העוסק בהקמת קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה.
עו"ד לילך דניאל |

לאחרונה נחתם תיקון לתקנות קופות הגמל (מספר 2) העוסק בין היתר בכל הקשור להקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. תיקון זה הנו בהמשך לתיקון אחר מחודש יולי 2003 שעסק אף הוא בנושא זה.

להלן עיקרי התיקונים האמורים:

1. תיקון תקנה 1 – הגדרות

נוספה הגדרת קופת גמל מרכזית ולפיה קופת גמל מרכזית הנה גם קופת גמל לדמי מחלה.

כמו-כן, נוספה הגדרה ספציפית לקופת גמל לדמי מחלה, כדלקמן:

"קופת גמל לדמי מחלה – קופה שהעמיתים בה הם מעבידים, ואשר נועדה לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות זכאות לדמי מחלה;"

הוראות הזכאות לדמי מחלה הנם כל אחד מהבאים:

1.1 חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976.

1.2 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג – 1993.

1.3 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד – 1994.

1.4 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן-זוג), התשנ"ח – 1998.

1.5 חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת-זוג), התש"ס – 2000.

1.6 הוראות בעניין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על עובדי העמית (המעביד).

2. הוספת תקנה 19(א)(4) – קביעת שיעורי ההפקדה של המעביד

הפקדת המעביד תהא בהתאם למחויבותו לעובדיו לפי הוראות הזכאות לדמי מחלה בשנה שקדמה לשנה בה הופקדו סכומים בקופה, אך לא יותר מן הנמוך מבין שני הסכומים הבאים:

2.1 סכום שהנו 2.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת.

2.2 סכום המהווה את ההפרש בין 7.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת (להלן – "תקרת הצבירה"), לבין יתרת הסכומים הצבורים לזכות המעביד בקופה.

3. הוספת תקנה 33א(4א) – העברת כספים בין קופות גמל לדמי מחלה

ניתן להעביר כספים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה אחת לקופת גמל לדמי מחלה אחרת, הואיל ושתי הקופות נועדו לאותה המטרה.

4. הוספת תקנה 39א לתקנות – תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה

4.1 תקנה 39א(א) לתקנות – קופת גמל לדמי מחלה תשלם למעביד סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת מחלה כהגדרתה בהוראות הזכאות לדמי מחלה, ובלבד שסכומים אלה ששולמו לעובד הגיעו לו בשל ימי מחלה בשנה שבה המעביד היה עמית בקופה כאמור.

לצורך התשלום תכין נציבות מס הכנסה טופס הצהרה מיוחד שעל הקופה לקבל ממעביד הדורש סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת המחלה. ללא הצגת הטופס, הקופה אינה רשאית לשלם למעביד את הסכומים האמורים.

4.2 תקנה 39א(ב) לתקנות – על מעביד שהנו עמית בקופה להגיש לקופה עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה אישור של רואה חשבון בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה שקדמה לשנת הדיווח. כמו-כן, על רואה החשבון לאשר כי המעביד אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת אחרת.

לצורך כך תכין נציבות מס הכנסה טופס מיוחד שעל הקופה לקבל מהמעביד עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה בגין השנה הקודמת.

מן הראוי לציין כי על תשלומים כאמור יחולו הוראות סעיף 3(ד) לפקודה, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל), התשמ"ב – 1981, חלה חובת ניכוי מס במקור מתשלומים אלה בשיעור של 40%.

4.3 תקנה 39א(ג) לתקנות – החל מיום 1 בינואר של כל שנה לא תקבל קופת גמל לדמי מחלה ממעביד הפקדות נוספות עד שיוגשו לה האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב.

4.3.1 תקנה 39א(ג)(1) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד ליום 1 באוקטובר של אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה באותה שנה.

4.3.2 תקנה 39א(ג)(2) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד לתום אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה בשנה שלאחריה.

4.4 תקנה 39א(ד) לתקנות – אם עד ליום בו המעביד הגיש את האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או בכל יום אחר בו הפקיד סכומים בקופה עלה הסכום שנצבר לזכות המעביד בקופה על תקרת הצבירה ביותר מ- 10%, תחזיר הקופה לעמית את ההפרש שבין הסכום שנצבר לזכותו כאמור לבין תקרת הצבירה (להלן – "הצבירה העודפת").

4.5 תקנה 39א(ה) לתקנות – על הקופה להחזיר למעביד את הצבירה העודפת תוך 30 ימים מיום הגשת האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או מיום הפקדת הסכומים בקופה, לפי העניין. אם הקופה לא החזירה למעביד את הצבירה העודפת או שהוא סירב לקבלה, חל איסור מוחלט על הקופה לקבל הפקדות נוספות מהמעביד.

4.6 תקנה 39א(ו) לתקנות – הסכום שיוחזר למעביד יופחת תחילה מן הסכומים שהוא הפקיד בקופה באותה שנה, ואילו היתרה תוחזר לו מסכומים שנצברו לזכותו מלפני אותה שנה.

4.7 תקנה 39א(ז) לתקנות – הקופה תחזיר למעביד את כל יתרת הסכום שנצבר לזכותו עד לסוף שנת המס שבה על-פי אישור רואה חשבון כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות אין המעביד מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.

5. הוספת תקנה 40 – איסור תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה

קופת גמל לדמי מחלה לא תשלם ולא תחזיר למעביד, בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, למעט החזרת כספים לפי תקנה 39א כאמור בסעיף 4 לעיל, או אם פורקה הקופה.

6. הוספת תקנה 40א – העברת סכומים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה

אם עובד פרש ממעביד שהוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה והחל לעבוד אצל מעביד חדש שגם הוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה, תעביר קופת הגמל לדמי מחלה של המעביד הראשון לחשבון המעביד החדש בקופת גמל לדמי מחלה סכומים הקבועים בהסכם העבודה הקיבוצי החל על העובד (אם חל) ובהתאם לכללים שבהסכם העבודה האמור.

7. תיקון תקנה 41טו – מועד התשלום למעביד

מעביד שהגיש בקשה לקבלת כספים מקופת גמל לדמי מחלה לצורך החזר דמי מחלה ששולמו לעובדים, יקבל את הכספים בתוך 15 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בקופה כנדרש, וחשבונו יזוכה ביום התשלום בריבית קופה בעד התקופה שמתום החודש הקודם ועד ליום התשלום בפועל.

פרופיל

צביקה משבנק, רו"ח (מוסמך במשפטים)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.