אסדה
צילום: אלבטרוס

רוסאריו מעניקה לנאוויטס מחיר יעד של 12.4 שקל, פער של 53%

רוסאריו מערכים את שווי המאגר במפרץ מקסיקו בכ-1.35 מיליארד דולר, המשקף לנאוויטס שווי אחזקה של כ-101 מיליון דולר
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה נאוויטס

אלון סלע, אנליסט רוסאריו ייעוץ ומחקר פרסם היום תחילת סיקור לשותפות נאוויטס פטרוליום והציב מחיר יעד למניה של 12.4 שקל - אפסייד של 53% על המחיר המניה נכון להיום. 

על פי סקירתו של סלע, מדובר בהזדמנות בתחום הנפט והגז, וזאת לאור המשבר הקשה שחוותה תעשיית הגז והנפט. לדבריו, השותפות זיהתה הזדמנויות אטרקטיביות בפרויקטים של פיתוח בצפון אמריקה. יציאתן של חברות גדולות בענף מפרויקטים בשלבי פיתוח, והתמקדותן בפרויקטים מניבים, אשר מאפשרות לה הזדמנות כניסה לפרויקטים במחירים הזדמנותיים. כמו כן, החיסכון הדרמטי בעלויות הפיתוח וההפקה (עלויות החכרת אסדות וכדומה) מהווה הזדמנות ייחודית של העת הנוכחית.

אלון סלע: "הנכס המשמעותי היום בפעילות השותפות הינו האחזקה במאגר בקסקין. הפרויקט מבליט את התוכנית האסטרטגית של החברה עם ניצול ההזדמנויות שקיימות היום בשוק הנפט במפרץ מקסיקו, ארה"ב. הגדלת האחזקה בשותפות ל 7.5% ,ירידה בעלויות והקדמת תהליך ההפקה, הופכים את הפרויקט לאטרקטיבי כאשר שוויו אינו מתבטא באופן מלא במחיר המניה. אנו מעריכים את שווי מאגר בקסקין צפון בכ-1.35 מיליארד דולר, המשקף שווי אחזקה לנאוויטס של כ-101.7 מיליון דולר. המחיר ההוגן למניה בשלב זה עומד על כ-12.4 שקל, גבוה בכ-53% ממחירה הנוכחי".

נאוויטס פטרוליום הינה שותפות מוגבלת, אשר עוסקת בחיפושים, פיתוח והפקה של נפט וגז טבעי - בארה"ב (במימי מפרץ מקסיקו ובמדינות טקסס ולואיזיאנה) ובקנדה. נכסי השותפות העיקריים הם מאגר בקסקין, אשר הינו תגלית מוכחת, הנחשבת לאחת מתגליות הנפט הגדולות במפרץ מקסיקו. השותפות מחזיקה ב-7.5ֵֵ% מהמאגר,

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בסדר...... (ל"ת)
    ם 21/01/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 21/01/2018 14:39
    הגב לתגובה זו
    גם היא קודחת בקרוב במפרץ מכסיקו.
  • 4.
    מני 21/01/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
    כל ההמלצות של רוסאריו ו-ווליו בייס מגיעות מפוזיציה
  • 3.
    נועם שגידעון יכניס יד לכיס יותר מידי ממונף (ל"ת)
    kobes 21/01/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יריב 21/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    מחר מחיר הנפט שוב ירד, ואז מה?
  • 1.
    אבי 21/01/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    היפוך מגמה ברור במניות דלק קבוצה . הסוחרים עברו משורט ללנוג . מניה שנסחרה במחיר לא ראלי תקופה ארוכה ... קנתה את חברת איתקה שמפיקה נפט במחיר מציאה . נכנסה לקידוחים במפרץ מכסיקו עם עליות מיזעריות במים רדודים ועם פוטנציאל וסיכויים טובים . דוחות טובים וסיכוי לנפט גם בישראל . החברה היונית לא קיבלה החלטת פיתוח סופית כפי שהתחייבה עד סוף השנה עקב בעיות מימון ועקב חתימה על חוזים במחירים נמוכים ועקב עליות עצומות לקידוח ביחס לכמות הגז. מהיות הגז ניסירות במחצית משווין להתעורר
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.