אסדה
צילום: אלבטרוס

רוסאריו מעניקה לנאוויטס מחיר יעד של 12.4 שקל, פער של 53%

רוסאריו מערכים את שווי המאגר במפרץ מקסיקו בכ-1.35 מיליארד דולר, המשקף לנאוויטס שווי אחזקה של כ-101 מיליון דולר
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה נאוויטס

אלון סלע, אנליסט רוסאריו ייעוץ ומחקר פרסם היום תחילת סיקור לשותפות נאוויטס פטרוליום והציב מחיר יעד למניה של 12.4 שקל - אפסייד של 53% על המחיר המניה נכון להיום. 

על פי סקירתו של סלע, מדובר בהזדמנות בתחום הנפט והגז, וזאת לאור המשבר הקשה שחוותה תעשיית הגז והנפט. לדבריו, השותפות זיהתה הזדמנויות אטרקטיביות בפרויקטים של פיתוח בצפון אמריקה. יציאתן של חברות גדולות בענף מפרויקטים בשלבי פיתוח, והתמקדותן בפרויקטים מניבים, אשר מאפשרות לה הזדמנות כניסה לפרויקטים במחירים הזדמנותיים. כמו כן, החיסכון הדרמטי בעלויות הפיתוח וההפקה (עלויות החכרת אסדות וכדומה) מהווה הזדמנות ייחודית של העת הנוכחית.

אלון סלע: "הנכס המשמעותי היום בפעילות השותפות הינו האחזקה במאגר בקסקין. הפרויקט מבליט את התוכנית האסטרטגית של החברה עם ניצול ההזדמנויות שקיימות היום בשוק הנפט במפרץ מקסיקו, ארה"ב. הגדלת האחזקה בשותפות ל 7.5% ,ירידה בעלויות והקדמת תהליך ההפקה, הופכים את הפרויקט לאטרקטיבי כאשר שוויו אינו מתבטא באופן מלא במחיר המניה. אנו מעריכים את שווי מאגר בקסקין צפון בכ-1.35 מיליארד דולר, המשקף שווי אחזקה לנאוויטס של כ-101.7 מיליון דולר. המחיר ההוגן למניה בשלב זה עומד על כ-12.4 שקל, גבוה בכ-53% ממחירה הנוכחי".

נאוויטס פטרוליום הינה שותפות מוגבלת, אשר עוסקת בחיפושים, פיתוח והפקה של נפט וגז טבעי - בארה"ב (במימי מפרץ מקסיקו ובמדינות טקסס ולואיזיאנה) ובקנדה. נכסי השותפות העיקריים הם מאגר בקסקין, אשר הינו תגלית מוכחת, הנחשבת לאחת מתגליות הנפט הגדולות במפרץ מקסיקו. השותפות מחזיקה ב-7.5ֵֵ% מהמאגר,

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בסדר...... (ל"ת)
    ם 21/01/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 21/01/2018 14:39
    הגב לתגובה זו
    גם היא קודחת בקרוב במפרץ מכסיקו.
  • 4.
    מני 21/01/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
    כל ההמלצות של רוסאריו ו-ווליו בייס מגיעות מפוזיציה
  • 3.
    נועם שגידעון יכניס יד לכיס יותר מידי ממונף (ל"ת)
    kobes 21/01/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יריב 21/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    מחר מחיר הנפט שוב ירד, ואז מה?
  • 1.
    אבי 21/01/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    היפוך מגמה ברור במניות דלק קבוצה . הסוחרים עברו משורט ללנוג . מניה שנסחרה במחיר לא ראלי תקופה ארוכה ... קנתה את חברת איתקה שמפיקה נפט במחיר מציאה . נכנסה לקידוחים במפרץ מכסיקו עם עליות מיזעריות במים רדודים ועם פוטנציאל וסיכויים טובים . דוחות טובים וסיכוי לנפט גם בישראל . החברה היונית לא קיבלה החלטת פיתוח סופית כפי שהתחייבה עד סוף השנה עקב בעיות מימון ועקב חתימה על חוזים במחירים נמוכים ועקב עליות עצומות לקידוח ביחס לכמות הגז. מהיות הגז ניסירות במחצית משווין להתעורר
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.