אסדה
צילום: אלבטרוס

רוסאריו מעניקה לנאוויטס מחיר יעד של 12.4 שקל, פער של 53%

רוסאריו מערכים את שווי המאגר במפרץ מקסיקו בכ-1.35 מיליארד דולר, המשקף לנאוויטס שווי אחזקה של כ-101 מיליון דולר
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה נאוויטס

אלון סלע, אנליסט רוסאריו ייעוץ ומחקר פרסם היום תחילת סיקור לשותפות נאוויטס פטרוליום והציב מחיר יעד למניה של 12.4 שקל - אפסייד של 53% על המחיר המניה נכון להיום. 

על פי סקירתו של סלע, מדובר בהזדמנות בתחום הנפט והגז, וזאת לאור המשבר הקשה שחוותה תעשיית הגז והנפט. לדבריו, השותפות זיהתה הזדמנויות אטרקטיביות בפרויקטים של פיתוח בצפון אמריקה. יציאתן של חברות גדולות בענף מפרויקטים בשלבי פיתוח, והתמקדותן בפרויקטים מניבים, אשר מאפשרות לה הזדמנות כניסה לפרויקטים במחירים הזדמנותיים. כמו כן, החיסכון הדרמטי בעלויות הפיתוח וההפקה (עלויות החכרת אסדות וכדומה) מהווה הזדמנות ייחודית של העת הנוכחית.

אלון סלע: "הנכס המשמעותי היום בפעילות השותפות הינו האחזקה במאגר בקסקין. הפרויקט מבליט את התוכנית האסטרטגית של החברה עם ניצול ההזדמנויות שקיימות היום בשוק הנפט במפרץ מקסיקו, ארה"ב. הגדלת האחזקה בשותפות ל 7.5% ,ירידה בעלויות והקדמת תהליך ההפקה, הופכים את הפרויקט לאטרקטיבי כאשר שוויו אינו מתבטא באופן מלא במחיר המניה. אנו מעריכים את שווי מאגר בקסקין צפון בכ-1.35 מיליארד דולר, המשקף שווי אחזקה לנאוויטס של כ-101.7 מיליון דולר. המחיר ההוגן למניה בשלב זה עומד על כ-12.4 שקל, גבוה בכ-53% ממחירה הנוכחי".

נאוויטס פטרוליום הינה שותפות מוגבלת, אשר עוסקת בחיפושים, פיתוח והפקה של נפט וגז טבעי - בארה"ב (במימי מפרץ מקסיקו ובמדינות טקסס ולואיזיאנה) ובקנדה. נכסי השותפות העיקריים הם מאגר בקסקין, אשר הינו תגלית מוכחת, הנחשבת לאחת מתגליות הנפט הגדולות במפרץ מקסיקו. השותפות מחזיקה ב-7.5ֵֵ% מהמאגר,

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בסדר...... (ל"ת)
    ם 21/01/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 21/01/2018 14:39
    הגב לתגובה זו
    גם היא קודחת בקרוב במפרץ מכסיקו.
  • 4.
    מני 21/01/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
    כל ההמלצות של רוסאריו ו-ווליו בייס מגיעות מפוזיציה
  • 3.
    נועם שגידעון יכניס יד לכיס יותר מידי ממונף (ל"ת)
    kobes 21/01/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יריב 21/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    מחר מחיר הנפט שוב ירד, ואז מה?
  • 1.
    אבי 21/01/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
    היפוך מגמה ברור במניות דלק קבוצה . הסוחרים עברו משורט ללנוג . מניה שנסחרה במחיר לא ראלי תקופה ארוכה ... קנתה את חברת איתקה שמפיקה נפט במחיר מציאה . נכנסה לקידוחים במפרץ מכסיקו עם עליות מיזעריות במים רדודים ועם פוטנציאל וסיכויים טובים . דוחות טובים וסיכוי לנפט גם בישראל . החברה היונית לא קיבלה החלטת פיתוח סופית כפי שהתחייבה עד סוף השנה עקב בעיות מימון ועקב חתימה על חוזים במחירים נמוכים ועקב עליות עצומות לקידוח ביחס לכמות הגז. מהיות הגז ניסירות במחצית משווין להתעורר
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".

יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

פורסטר הוסיף: "אין מדינה בעולם ששומרת גז טבעי לדורות כמו ישראל. בארה"ב, לדוגמה, היחס עומד על כ־15 שנה בלבד בזכות חיפושים מתמשכים. גם אצלנו, על פי ההסכמים הקיימים, יש מלאי שמספיק ליותר מ־30 שנה עוד לפני גילויים חדשים".