סופרים הפסדים - ההשלכות הקשות של נפילת מחיר הנפט
נפט מחיר הנפט אמנם מתאושש הבוקר (ד') ומתחזק בכ-2.5%, אך התחזיות הקודרות לגבי מחירו העתידי ממשיכות לצאת משלל בתי השקעות שמסמנים יעד של 20 דולר לחבית - ואף מתחת לכך. זאת, כשמחיר הנפט מסכם צניחה של כ-70% בשנה וחצי האחרונות, כולל 17% מתחילת 2016.
בתחילה עוד נראה היה שלירידת מחיר הנפא תהיה השפעה חיובית על הכלכלה העולמית בכלל והאמריקנית בנפט - בשל החיסכון בהוצאות לאנרגיה ובעיקר החיסכון בהוצאות על דלק. אבל בחודשים האחרונים מתברר שלקריסת מחיר הנפט יש השלכות בעייתיות.
בדו"ח שפרסמה חברת הייעוץ אליקס פרטנרס (AlixPartners), נטען כי כבר ברמת המחירים הנוכחית, יצרניות הנפט באמריקה מפסידות קרוב ל-2 מיליארד דולר בכל שבוע(!). עקב כך, קיימת הערכה שהיצרניות האמריקניות תיאלצנה לקצץ את התקציבים שלהן בכ-50% לעומת שנת 2014.
בעקבות זאת, קיימות הערכות בשווקים כי לפחות שליש מיצרניות הנפט והגז בארה"ב תעמודנה על סף פשיטת רגל עד אמצע שנת 2017 במחירים הנוכחיים. נכון לעכשיו, כבר יותר מ-30 חברות קטנות בקשה להגנה מפני פשיטת רגל - ועם ירידה נוספת במחיר הזהב השחור, מספר החברות אף עשוי לגדול. חברות אלו חייבות במצטבר למעלה מ-13 מיליארד דולר, וכל ירידה נוספת במחיר תחמיר את מצבן עוד יותר: שאיבת נפט נהיית פחות ופחות כלכלית, ערכן העתידי יורד - והסיכון לקיומן גובר. תוסיפו לכך אפשרות לפיטורים המוניים בחברות הללו - וכבר מדובר בהסתבכות כלכלית נוספת.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההגיון הכלכלי מורה כי מצבן הרע של חברות אלו אמור להביא את החברות החזקות יותר לרכוש אותן או להתמזג איתן, אך בשל חובות כה כבדים - החברות הקונות לא מעוניינות לכסות את החובות הכבדים של החברות הקטנות - כך שהקונות ה'פוטנציאליות' בעצם ממתינות לפשיטות רגל של הקטנות - כדי שחובן יימחק, ורק אז ייכנסו לפעולה.
אם נסתכל ב'זום-אאוט' - נבין כמה מצבן של חברות מסחריות יכול להיות בעיות קטנות לכלכלה העולמית - ביחס למצבן של מדינות: סעודיה לדוגמא, שמתבססת על היותה יצואנית נפט כבר נכנסה לגירעון של 100 מיליארד דולר, והודיעה על תקציב צנע במדינה הכולל קיצוץ בסובסידיות לאזרחיה. יצואניות נפט נוספות שכבר נפגעות מהמצב הן רוסיה וברזיל - מדינות שמצבן הכלכלי רעוע במילא (על רקע המשבר בסין, נפילת המטבע המקומי שלהן ועוד).
- 1.יהודה55 15/01/2016 07:44הגב לתגובה זואינני מבין את הקורולציה שעושים כל הכלכלנים בין מחירי האנרגיה המתרסקים לבין המפולת בשווקים. ההיגיון הבריא מבין שמחירי אנרגיה זולים ,מיטיבים עם כושר הרווח של כל החברות במשק ,לבד מחברות האנרגיה . אף חברה לא נפגת ,אלא להפך, עלויות היצור יורדות ,והרוחים עולים. מסקנה , השווקים צריכים לעלות ,ולא לרדת. אז נכון ,כמה וכמה חברות שעיסוקן שיווק ,ויצור אנרגיה יפגעו ,או יחוסלו, אך מספרן זעום לעומת כלל המשק. לעניות דעתי נוצרות היזדמנויות קניה ויש לנצלן.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
