סופרים הפסדים - ההשלכות הקשות של נפילת מחיר הנפט
נפט מחיר הנפט אמנם מתאושש הבוקר (ד') ומתחזק בכ-2.5%, אך התחזיות הקודרות לגבי מחירו העתידי ממשיכות לצאת משלל בתי השקעות שמסמנים יעד של 20 דולר לחבית - ואף מתחת לכך. זאת, כשמחיר הנפט מסכם צניחה של כ-70% בשנה וחצי האחרונות, כולל 17% מתחילת 2016.
בתחילה עוד נראה היה שלירידת מחיר הנפא תהיה השפעה חיובית על הכלכלה העולמית בכלל והאמריקנית בנפט - בשל החיסכון בהוצאות לאנרגיה ובעיקר החיסכון בהוצאות על דלק. אבל בחודשים האחרונים מתברר שלקריסת מחיר הנפט יש השלכות בעייתיות.
בדו"ח שפרסמה חברת הייעוץ אליקס פרטנרס (AlixPartners), נטען כי כבר ברמת המחירים הנוכחית, יצרניות הנפט באמריקה מפסידות קרוב ל-2 מיליארד דולר בכל שבוע(!). עקב כך, קיימת הערכה שהיצרניות האמריקניות תיאלצנה לקצץ את התקציבים שלהן בכ-50% לעומת שנת 2014.
בעקבות זאת, קיימות הערכות בשווקים כי לפחות שליש מיצרניות הנפט והגז בארה"ב תעמודנה על סף פשיטת רגל עד אמצע שנת 2017 במחירים הנוכחיים. נכון לעכשיו, כבר יותר מ-30 חברות קטנות בקשה להגנה מפני פשיטת רגל - ועם ירידה נוספת במחיר הזהב השחור, מספר החברות אף עשוי לגדול. חברות אלו חייבות במצטבר למעלה מ-13 מיליארד דולר, וכל ירידה נוספת במחיר תחמיר את מצבן עוד יותר: שאיבת נפט נהיית פחות ופחות כלכלית, ערכן העתידי יורד - והסיכון לקיומן גובר. תוסיפו לכך אפשרות לפיטורים המוניים בחברות הללו - וכבר מדובר בהסתבכות כלכלית נוספת.
- ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההגיון הכלכלי מורה כי מצבן הרע של חברות אלו אמור להביא את החברות החזקות יותר לרכוש אותן או להתמזג איתן, אך בשל חובות כה כבדים - החברות הקונות לא מעוניינות לכסות את החובות הכבדים של החברות הקטנות - כך שהקונות ה'פוטנציאליות' בעצם ממתינות לפשיטות רגל של הקטנות - כדי שחובן יימחק, ורק אז ייכנסו לפעולה.
אם נסתכל ב'זום-אאוט' - נבין כמה מצבן של חברות מסחריות יכול להיות בעיות קטנות לכלכלה העולמית - ביחס למצבן של מדינות: סעודיה לדוגמא, שמתבססת על היותה יצואנית נפט כבר נכנסה לגירעון של 100 מיליארד דולר, והודיעה על תקציב צנע במדינה הכולל קיצוץ בסובסידיות לאזרחיה. יצואניות נפט נוספות שכבר נפגעות מהמצב הן רוסיה וברזיל - מדינות שמצבן הכלכלי רעוע במילא (על רקע המשבר בסין, נפילת המטבע המקומי שלהן ועוד).
- 1.יהודה55 15/01/2016 07:44הגב לתגובה זואינני מבין את הקורולציה שעושים כל הכלכלנים בין מחירי האנרגיה המתרסקים לבין המפולת בשווקים. ההיגיון הבריא מבין שמחירי אנרגיה זולים ,מיטיבים עם כושר הרווח של כל החברות במשק ,לבד מחברות האנרגיה . אף חברה לא נפגת ,אלא להפך, עלויות היצור יורדות ,והרוחים עולים. מסקנה , השווקים צריכים לעלות ,ולא לרדת. אז נכון ,כמה וכמה חברות שעיסוקן שיווק ,ויצור אנרגיה יפגעו ,או יחוסלו, אך מספרן זעום לעומת כלל המשק. לעניות דעתי נוצרות היזדמנויות קניה ויש לנצלן.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
נפט פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
נפט פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")