סופרים הפסדים - ההשלכות הקשות של נפילת מחיר הנפט

פשיטת רגל של חברות נפט עשויה להיות הסנונית הראשונה - קריסת הזהב השחור עשויה ליצור בעיות חמורות בעולם
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט אמנם מתאושש הבוקר (ד') ומתחזק בכ-2.5%, אך התחזיות הקודרות לגבי מחירו העתידי ממשיכות לצאת משלל בתי השקעות שמסמנים יעד של 20 דולר לחבית - ואף מתחת לכך. זאת, כשמחיר הנפט מסכם צניחה של כ-70% בשנה וחצי האחרונות, כולל 17% מתחילת 2016.

בתחילה עוד נראה היה שלירידת מחיר הנפא תהיה השפעה חיובית על הכלכלה העולמית בכלל והאמריקנית בנפט - בשל החיסכון בהוצאות לאנרגיה ובעיקר החיסכון בהוצאות על דלק. אבל בחודשים האחרונים מתברר שלקריסת מחיר הנפט יש השלכות בעייתיות.  

 בדו"ח שפרסמה חברת הייעוץ אליקס פרטנרס (AlixPartners), נטען כי כבר ברמת המחירים הנוכחית, יצרניות הנפט באמריקה מפסידות קרוב ל-2 מיליארד דולר בכל שבוע(!). עקב כך, קיימת הערכה שהיצרניות האמריקניות תיאלצנה לקצץ את התקציבים שלהן בכ-50% לעומת שנת 2014.

בעקבות זאת, קיימות הערכות בשווקים כי לפחות שליש מיצרניות הנפט והגז בארה"ב תעמודנה על סף פשיטת רגל עד אמצע שנת 2017 במחירים הנוכחיים. נכון לעכשיו, כבר יותר מ-30 חברות קטנות בקשה להגנה מפני פשיטת רגל - ועם ירידה נוספת במחיר הזהב השחור, מספר החברות אף עשוי לגדול. חברות אלו חייבות במצטבר למעלה מ-13 מיליארד דולר, וכל ירידה נוספת במחיר תחמיר את מצבן עוד יותר: שאיבת נפט נהיית פחות ופחות כלכלית, ערכן העתידי יורד - והסיכון לקיומן גובר. תוסיפו לכך אפשרות לפיטורים המוניים בחברות הללו - וכבר מדובר בהסתבכות כלכלית נוספת.

ההגיון הכלכלי מורה כי מצבן הרע של חברות אלו אמור להביא את החברות החזקות יותר לרכוש אותן או להתמזג איתן, אך בשל חובות כה כבדים - החברות הקונות לא מעוניינות  לכסות את החובות הכבדים של החברות הקטנות - כך שהקונות ה'פוטנציאליות' בעצם ממתינות לפשיטות רגל של הקטנות - כדי שחובן יימחק, ורק אז ייכנסו לפעולה.

אם נסתכל ב'זום-אאוט' - נבין כמה מצבן של חברות מסחריות יכול להיות בעיות קטנות לכלכלה העולמית - ביחס למצבן של מדינות: סעודיה לדוגמא, שמתבססת על היותה יצואנית נפט כבר נכנסה לגירעון של 100 מיליארד דולר, והודיעה על תקציב צנע במדינה הכולל קיצוץ בסובסידיות לאזרחיה. יצואניות נפט נוספות שכבר נפגעות מהמצב הן רוסיה וברזיל - מדינות שמצבן הכלכלי רעוע במילא (על רקע המשבר בסין, נפילת המטבע המקומי שלהן ועוד).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יהודה55 15/01/2016 07:44
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין את הקורולציה שעושים כל הכלכלנים בין מחירי האנרגיה המתרסקים לבין המפולת בשווקים. ההיגיון הבריא מבין שמחירי אנרגיה זולים ,מיטיבים עם כושר הרווח של כל החברות במשק ,לבד מחברות האנרגיה . אף חברה לא נפגת ,אלא להפך, עלויות היצור יורדות ,והרוחים עולים. מסקנה , השווקים צריכים לעלות ,ולא לרדת. אז נכון ,כמה וכמה חברות שעיסוקן שיווק ,ויצור אנרגיה יפגעו ,או יחוסלו, אך מספרן זעום לעומת כלל המשק. לעניות דעתי נוצרות היזדמנויות קניה ויש לנצלן.
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה.
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס?
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה.
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס?