סופרים הפסדים - ההשלכות הקשות של נפילת מחיר הנפט
נפט מחיר הנפט אמנם מתאושש הבוקר (ד') ומתחזק בכ-2.5%, אך התחזיות הקודרות לגבי מחירו העתידי ממשיכות לצאת משלל בתי השקעות שמסמנים יעד של 20 דולר לחבית - ואף מתחת לכך. זאת, כשמחיר הנפט מסכם צניחה של כ-70% בשנה וחצי האחרונות, כולל 17% מתחילת 2016.
בתחילה עוד נראה היה שלירידת מחיר הנפא תהיה השפעה חיובית על הכלכלה העולמית בכלל והאמריקנית בנפט - בשל החיסכון בהוצאות לאנרגיה ובעיקר החיסכון בהוצאות על דלק. אבל בחודשים האחרונים מתברר שלקריסת מחיר הנפט יש השלכות בעייתיות.
בדו"ח שפרסמה חברת הייעוץ אליקס פרטנרס (AlixPartners), נטען כי כבר ברמת המחירים הנוכחית, יצרניות הנפט באמריקה מפסידות קרוב ל-2 מיליארד דולר בכל שבוע(!). עקב כך, קיימת הערכה שהיצרניות האמריקניות תיאלצנה לקצץ את התקציבים שלהן בכ-50% לעומת שנת 2014.
בעקבות זאת, קיימות הערכות בשווקים כי לפחות שליש מיצרניות הנפט והגז בארה"ב תעמודנה על סף פשיטת רגל עד אמצע שנת 2017 במחירים הנוכחיים. נכון לעכשיו, כבר יותר מ-30 חברות קטנות בקשה להגנה מפני פשיטת רגל - ועם ירידה נוספת במחיר הזהב השחור, מספר החברות אף עשוי לגדול. חברות אלו חייבות במצטבר למעלה מ-13 מיליארד דולר, וכל ירידה נוספת במחיר תחמיר את מצבן עוד יותר: שאיבת נפט נהיית פחות ופחות כלכלית, ערכן העתידי יורד - והסיכון לקיומן גובר. תוסיפו לכך אפשרות לפיטורים המוניים בחברות הללו - וכבר מדובר בהסתבכות כלכלית נוספת.
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההגיון הכלכלי מורה כי מצבן הרע של חברות אלו אמור להביא את החברות החזקות יותר לרכוש אותן או להתמזג איתן, אך בשל חובות כה כבדים - החברות הקונות לא מעוניינות לכסות את החובות הכבדים של החברות הקטנות - כך שהקונות ה'פוטנציאליות' בעצם ממתינות לפשיטות רגל של הקטנות - כדי שחובן יימחק, ורק אז ייכנסו לפעולה.
אם נסתכל ב'זום-אאוט' - נבין כמה מצבן של חברות מסחריות יכול להיות בעיות קטנות לכלכלה העולמית - ביחס למצבן של מדינות: סעודיה לדוגמא, שמתבססת על היותה יצואנית נפט כבר נכנסה לגירעון של 100 מיליארד דולר, והודיעה על תקציב צנע במדינה הכולל קיצוץ בסובסידיות לאזרחיה. יצואניות נפט נוספות שכבר נפגעות מהמצב הן רוסיה וברזיל - מדינות שמצבן הכלכלי רעוע במילא (על רקע המשבר בסין, נפילת המטבע המקומי שלהן ועוד).
- 1.יהודה55 15/01/2016 07:44הגב לתגובה זואינני מבין את הקורולציה שעושים כל הכלכלנים בין מחירי האנרגיה המתרסקים לבין המפולת בשווקים. ההיגיון הבריא מבין שמחירי אנרגיה זולים ,מיטיבים עם כושר הרווח של כל החברות במשק ,לבד מחברות האנרגיה . אף חברה לא נפגת ,אלא להפך, עלויות היצור יורדות ,והרוחים עולים. מסקנה , השווקים צריכים לעלות ,ולא לרדת. אז נכון ,כמה וכמה חברות שעיסוקן שיווק ,ויצור אנרגיה יפגעו ,או יחוסלו, אך מספרן זעום לעומת כלל המשק. לעניות דעתי נוצרות היזדמנויות קניה ויש לנצלן.
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
המשרד האמריקאי לאנרגיה עובר שינויי עומק שמעצבים מחדש את סדר העדיפויות האנרגטי של ארה״ב, לצד מהלך בינלאומי משמעותי מול סעודיה, חיבור טכנולוגי בין יצרנית כורים גרעיניים למיקרוסופט שתספק AI שיסייע ברגולוציה; בנוסף, הממשל מאריך את לוח הזמנים עבור פרויקט
דלק גרעיני מתקדם
מזכיר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, חשף ארגון מקיף מחדש של מחלקת האנרגיה (DOE), במהלך רחב שמגדיר מחדש את מבנה הכוח הפנימי של הסוכנות ואת סדרי העדיפויות בתחום האנרגיה בארה״ב. המבנה החדש מציב את המינהל הלאומי לביטחון גרעיני (NNSA) כאחד משלושת הגופים המרכזיים
המדווחים ישירות למזכיר ולסגנו, לצד תתי-המזכיר לענייני אנרגיה ולמדע. בדומה לשינויים קודמים במשרדי ממשל רפובליקניים, המהלך מעביר חלק מהפעילויות תחת משרדים חדשים ומקבצים תחומי ליבה תחת כותרות אסטרטגיות חדשות.
במסגרת השינויים, משרד האנרגיה העביר את משרד האנרגיה הגרעינית תחת תת-המזכיר לאנרגיה, תוך איחוד חלקים ממשרד פריסת הרשת ומשרד הדגמות האנרגיה הנקייה עם הפעילות הגרעינית. צעד זה מדגיש את השאיפה להעמיק את השימוש באנרגיה גרעינית הן לצורכי חשמל אזרחיים והן לצורכי הגנה. מעבר לכך, הרפורמה החדשה מחזקה את מעמדם של תחומי דלקים פוסיליים, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, בעוד שתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, רשתות חשמל ויעילות אנרגטית מאבדים סמלית את מעמדם העצמאי.
ובמלים פשוטות, המבנה הרגולטורי משתנה בהתאם למדיניות ממשל טראמפ. ולא רק זאת, ניתן לראות בבירור כיצד המדיניות הגיאו-פוליטית עובדת במקביל למדיניות האנרגיה, שתכליתה המרכזית היא למצב את ארה"ב במרכז המירוץ ל-AI, שמצריך כמויות אדירות של אנרגיה, ולנתק את התלות של ארה"ב בגורמים זרים.
הסכם גרעין אזרחי בין ארה״ב לסעודיה: הסדרה, טכנולוגיה ולגיטימציה
במקביל לשינויים הפנימיים, הבית הלבן הודיע כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חתמו על הסכם גרעין אזרחי, צעד משמעותי הממסד לראשונה שיתוף פעולה גרעיני בין וושינגטון לריאד. לפי מסמך רשמי של הבית הלבן, ההסכם מבסס שיתוף פעולה אזרחי
ומאשר כי חברות אמריקאיות יהיו הספק העיקרי של טכנולוגיה גרעינית עבור פרויקטים עתידיים בממלכה, תחת סטנדרטים אמריקאיים של אי-הפצת נשק גרעיני.
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזכיר האנרגיה כריס רייט הדגיש כי ההסכם כולל מנגנוני פיקוח דו-צדדיים, ומטרתו ליצור שותפות גרעינית מסוג חדש
בין המדינות. לדבריו, מדובר ב-"שילוב בין טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לבין התחייבות הדוקה לבטיחות ולאי-הפצה". ההסכם צפוי להשפיע על תעשיית האנרגיה במזרח התיכון ועל קשרי המסחר בין ארה״ב לסעודיה בעשורים הקרובים.
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
