משבר הסאב פריים בארה"ב, שהחל בראשית שנת 2008, אילץ את הפד' להוריד באופן דרסטי את הריביות, עד לרמות אפסיות. למעשה, מסוף שנת 2008 ועד עצם היום הזה, הריבית בארה"ב עומדת ברמות שפל היסטוריות שבין 0%-0.25%. המשבר הלך והחריף עד כדי כך שהמערכת הפיננסית בארה"ב הייתה קרובה לקריסה מוחלטת. חלק מהמוסדות הפיננסיים הולאמו ע"י הממשל האמריקני, וחלק נאלצו להכריז על פשיטת רגל (ליהמן ברדרס). המשבר הגדול גבה קורבנות נוספים בענפים אחרים, כגון ענף הרכב, שספג מכה אנושה, שגרמה לפשיטת רגל של אחת החברות הגדולות בענף - גנרל מוטורס.

ארה"ב התדרדרה למיתון החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, ואפילו היתה קרובה להגיע למצב של שפל כלכלי, בדומה לזה שהיה בשנות ה- 30.

כאשר קברניטי הכלכלה הגדולה בעולם הבינו שהכלכלה האמריקנית נקלעה למבוי סתום, תוכניות ההקלה הכמותית (Quantitative easing) החלו להיכנס לתמונה, ובכל פעם שמושקת תוכנית כזו, השווקים מגיבים בעליות, אך ערכו של הדולר נשחק.

מה היא בעצם "הקלה כמותית"?

כאשר הבנקים המרכזיים מרגישים שמיצו את כל האופציות המוכרות (בעיקר הורדות ריבית) ובכל זאת המצב לא משתפר, הם מעדיפים לשלוף את ה"שפן" שנקרא "הקלה כמותית", על מנת לעודד את הצמיחה במשק. במסגרת התוכנית הבנקים רוכשים כמות מסיבית של ניירות ערך, או אג"ח ממשלתיות, ובכך מגדילים את הנזילות בשווקים.

בשנים האחרונות הושקו 2 תוכניות גדולות לתמרוץ הכלכלה האמריקנית (QE + QE2) ובימים האחרונים מדברים כבר על QE3.

התוכנית הראשונה הושקה עם פרוץ המשבר והתפרסה בין השנים 2008-2010. במסגרת התכנית רכש הבנק המרכזי של ארה"ב את כל ה"נכסים הרעילים", שהובילו לאחד המשברים החמורים ביותר בתולדות הכלכלה העולמית. הבנק המרכזי רכש ניירות ערך מגובי משכנתאות, וחובות בנקאיים אחרים. רכישות ניירות הערך מידי מוסדות פיננסיים הסתכמו ביוני 2010 ב- 2.1 טריליון דולר.

התוכנית השנייה, הושקה בחודש נובמבר 2010, כאשר ההתאוששות הכלכלית התחילה לדעוך והצמיחה במשק הייתה אנמית. במסגרת התוכנית, הפד' רכש אג"ח ארוכות טווח בהיקף של 600 מיליארד דולר. הרכישות נעשו בהדרגה והתפרסו על פני 8 חודשים. התוכנית הסתיימה בסוף חודש יוני.

האם התוכניות השונות סיועו לכלכלה הגדולה בעולם ?

השאלה הזו זוכה לתשובות שונות, בהתאם לאמונות והשקפות הנשאלים. ככלל, הכלכלה האמריקנית מתאוששת בקצב טוב, אך עדיין נותרו מספר אתגרים שעלולים לאלץ את הפד' לנקוט באמצעים נוספים לעידוד הצמיחה. חלק מחברי הפד' מעריכים כי יש להמשיך ולתמוך בכלכלה, וחלקם טוענים כי צריך להתחיל לחשוב על הפסקת מדיניות הדפסת הכספים אשר להערכתם תוביל להתפרצות אינפלציונית משמעותית. מתנגדי ברננקי טוענים כי מדיניותו הפזרנית תוביל בסופו של דבר למחנק אשראי חמור, אשר יסכן את הכלכלה האמריקנית.

בינתיים, יו"ר הפד עדיין מודאג מהמצב בשוק העבודה, מציין העובדה בכל נאום והודעה שלו בתקופה האחרונה, ולכן עדיין תומך במדיניות מוניטארית מרחיבה. מתוך כך הצהיר לפני מספר שבועות כי בכוונתו להותיר את שיעור הריבית על כנו עד שנת 2014, מה שסיפק רוח גבית לשוק המניות מחד וריסק את הדולר מאידך.

למרות שיו"ר הפד' הפתיע את השווקים בתחילת השבוע שעבר, לאחר שרמז על האפשרות להשקתה של תוכנית רכישה שלישית, בכדי לתת זריקת עידוד נוספת לכלכלה האמריקנית, אמש נופצו התקוות בעניין, לאחר שחברי הפד' חשפו במהלך הפרוטוקולים של ישיבת הריבית האחרונה שאופציה זו אינה עומדת על הפרק בשלב זה. למעשה רק שניים מחברי הפד' מחזיקים בדעה שיש להשיק תוכנית תמריצים נוספת, האחרים חושבים כי אופציה זו תהיינה רלוונטית אם וכאשר תחול האטה בקצב ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב.

עצם העובדה כי לא תושק בעתיד הנראה לעיין תוכנית הקלה כמותית נוספת, עשויה להווה טריגר לתיקון בשווקים הפיננסיים ולמהלך התחזקות משמעותי של השטר הירוק.

אירוע נוסף שיכול להשפיע על שיקוליו של הפד' בעניין השקת תוכנית נוספת הינו אכזבה בנתוני התעסוקה, שיפורסמו בשישי הקרוב.

תרחיש שורי לדולר:

נתונים טובים יפחיתו משמעותית את הסיכויים להשקת תוכנית כמותית נוספת ולכן הדולר עשוי לזנק, בעיקר כנגד הין.

תרחיש דובי לדולר:

נתונים מאכזבים יגבירו את הסיכויים להשקת תוכנית כמותית נוספת. השווקים יצנחו, השטר הירוק יאבד גובה והמשקיעים יעדיפו לנתב את כספם אל הין, אשר נוטה להתחזק בעיתות של פסימיות וחוסר וודאות בשווקים. גם הזהב עשוי לזנק אל עבר אזור ה- 1800 דולר לאונקיה, אם וכאשר תרחיש זה אכן יתממש.