הירשמו
  1. ראשי
  2. צרכנות פיננסית
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

ביום ראשון הקרוב: ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הרפורמה בכלכלה הישראלית בדרך - בהתאם לחוק החדש, חייבים מעל 150 אלף שקלים יועברו לטיפול הממונה לחדלות פירעון במקום בית המשפט המחוזי
מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה חדלות פירעון כלכלה משרד המשפטים

הרפורמה בכלכלה הישראלית בדרך - ביום ראשון הקרוב ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מטרת החוק לסייע בשיקום החייבים ושילובם מחדש במרקם החיים הכלכלי. עוד מספק החוק כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.

 

החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מנהליות, במטרה לצמצם בירוקרטיה. בתוך כך, מי שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקלים יועברו לאחריות רשות האכיפה והגבייה ואילו מי שחובותיהם עולים על סכום זה יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שייקרא מעתה הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

כמו כן, החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום וההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב תהיה בסמכות בית משפט השלום (להרחבה לגבי השפעת החוק על בעלי דירות חייבים - קראו כאן).

 

בעקבות כניסת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים שתהיה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות.

  

עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית, מסרה כי "הכונס הרשמי קיים במשך 3 השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גן עדן לחייבים! 12/09/2019 14:30
    הגב לתגובה זו
    אני לא מדבר על מי שנכשל באמת, למרות שגם הוא היה צריך לחשוב טוב לפני לקיחת הלוואות. אני מדבר על נוכלים שלקחו כסף של אחרים.
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואה מינוף בנק ישראל
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואה מינוף בנק ישראל
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן