ביום ראשון הקרוב: ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הרפורמה בכלכלה הישראלית בדרך - ביום ראשון הקרוב ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מטרת החוק לסייע בשיקום החייבים ושילובם מחדש במרקם החיים הכלכלי. עוד מספק החוק כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.
החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מנהליות, במטרה לצמצם בירוקרטיה. בתוך כך, מי שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקלים יועברו לאחריות רשות האכיפה והגבייה ואילו מי שחובותיהם עולים על סכום זה יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שייקרא מעתה הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
כמו כן, החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום וההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב תהיה בסמכות בית משפט השלום (להרחבה לגבי השפעת החוק על בעלי דירות חייבים - קראו כאן).
בעקבות כניסת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים שתהיה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות.
עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית, מסרה כי "הכונס הרשמי קיים במשך 3 השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים".
- 1.גן עדן לחייבים! 12/09/2019 14:30הגב לתגובה זואני לא מדבר על מי שנכשל באמת, למרות שגם הוא היה צריך לחשוב טוב לפני לקיחת הלוואות. אני מדבר על נוכלים שלקחו כסף של אחרים.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")