פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

ביום ראשון הקרוב: ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הרפורמה בכלכלה הישראלית בדרך - בהתאם לחוק החדש, חייבים מעל 150 אלף שקלים יועברו לטיפול הממונה לחדלות פירעון במקום בית המשפט המחוזי
מורן ישעיהו | (1)

הרפורמה בכלכלה הישראלית בדרך - ביום ראשון הקרוב ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מטרת החוק לסייע בשיקום החייבים ושילובם מחדש במרקם החיים הכלכלי. עוד מספק החוק כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.

 

החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מנהליות, במטרה לצמצם בירוקרטיה. בתוך כך, מי שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקלים יועברו לאחריות רשות האכיפה והגבייה ואילו מי שחובותיהם עולים על סכום זה יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שייקרא מעתה הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

כמו כן, החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום וההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב תהיה בסמכות בית משפט השלום (להרחבה לגבי השפעת החוק על בעלי דירות חייבים - קראו כאן).

 

בעקבות כניסת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים שתהיה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות.

  

עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית, מסרה כי "הכונס הרשמי קיים במשך 3 השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גן עדן לחייבים! 12/09/2019 14:30
    הגב לתגובה זו
    אני לא מדבר על מי שנכשל באמת, למרות שגם הוא היה צריך לחשוב טוב לפני לקיחת הלוואות. אני מדבר על נוכלים שלקחו כסף של אחרים.
סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

מותק, המוצרים התכווצו, אבל המחיר דווקא עלה: איך עובדים עלינו ברשתות השיווק

בעולם של אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה שמרקיע שחקים, רשתות השיווק וענקיות המזון כבר לא מסתפקות בהעלאת מחירים גלויה - הן מפעילות מערך מתוחכם של לוחמה פסיכולוגית, הנדסת אריזות ומניפולציות חושיות, שנועדו לגרום לנו לשלם הרבה יותר ולקבל הרבה פחות; לפניכם הרשימה המלאה לכל הטריקים המלוכלכים של התעשייה - ואיך תצליחו להתגונן מפניהם

ענת גלעד |

המחיר בתווית המדף נראה לכם מוכר, האריזה נוצצת ומזמינה, והעגלה מתמלאת בקצב הרגיל. אבל כשאתם מגיעים הביתה ופורקים את השקיות, משהו מרגיש לא בסדר: שקית החטיפים נגמרת בשלושה ביסים, צנצנת הממרח נראית ריקה כבר אחרי יומיים, והחשבון הסופי בבנק רק הולך ותופח. האמת היא שאתם לא מדמיינים - אתם פשוט נמצאים תחת מתקפה שיווקית מתוכננת היטב. היצרניות והקמעונאיות משקיעות הון במיטב המוחות כדי לוודא שתוציאו את המקסימום בכל ביקור בסופרמרקט, תוך שהן מסתירות את עליות המחירים האמיתיות מאחורי עיצובים חדשים ואשליות אופטיות.

הנדסת המוצר והאריזה - כשהפחות נראה כמו יותר

היצרנים הגדולים יודעים שאתם זוכרים את המחיר, אבל לא את המשקל המדויק. כאן מתחילים הטריקים:

התכווצות (שרינקפלציה) - הטריק המלוכלך מכולם. מקטינים את כמות המוצר באריזה (למשל מ-100 גרם ל-80 גרם) אך שומרים על מחיר זהה. האריזה מעוצבת כך שהשינוי בוויזואליות יהיה מינימלי, והצרכן הממוצע פשוט לא שם לב שהתמורה לכספו צנחה.

התחתית הקעורה - שימו לב לצנצנות ממרחים, ריבות, או מיכלי גלידה. היצרנים מעצבים את התחתית כך שהיא בולטת פנימה לתוך הכלי. מבחוץ האריזה נראית גבוהה ומלאה, אך בפנים יש הרבה פחות מקום למוצר.

אשליית ה"חזית" הרחבה - עיצוב אריזות רחבות וגבוהות מאוד בחזית, אך צרות ודקיקות בעומקן. על המדף הן נראות גדולות ומרשימות, אך הנפח הריאלי קטן משמעותית ממה שהעין תופסת.