מאגר לוויתן נחשב לאחד ממאגרי הגז הגדולים במזרח התיכון, ממלא תפקיד מפתח ביציבות האנרגטית של ישראל, ומשמש גם ככלי לקידום דיפלומטיה כלכלית וביטחונית. לפי שר האנרגיה של ישראל, אלי כהן, ישראל צפויה להתחיל לייצא גז טבעי לאחת ממדינות אירופה כבר בשנה הבאה.

בראיון לחדשות 12, אמר כהן כי הרחבת ייצוא הגז תאפשר לישראל להרחיב את השפעתה בשוק הגז הבינלאומי, מה שיאפשר לה לשמור על ביטחון אנרגטי ולהעמיק עוד יותר את הקשרים עם מדינות ערביות נוספות. בעבר כבר דובר על כך שישראל תייצא גז גם לערב הסעודית דרך התשתית הקיימת המחברת בין ישראל, ירדן ומצרים, במידה וייחתם הסכם שלום בין המדינות.

 

   שר האנרגיה אלי כהן, בביקורו היום באסדת לוויתן. קרדיט: אלי כהן, טוויטר

השגרירים האירופיים מביעים עניין גובר בשיתופי פעולה אנרגטיים עם ישראל, דבר שבא לידי ביטוי בביקורים ובדיונים על אפשרויות הייצוא. כהן הדגיש כי הרחבת ייצוא הגז תורמת לשיפור הכלכלה הישראלית ולהגברת ההכנסות, כל זאת תוך שמירה על מספיק משאבים לשנים הבאות עבור הציבור הישראלי. מצד שני, המעבר הגלובלי לאנרגיות מתחדשות מחייב לשקול יצוא בזמן שבו הביקוש לגז עדיין גבוה.

• ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
• עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לחשיבות הכלכלית, הגדלת הייצוא עשויה להשפיע גם על מדיניות הביטחון של ישראל, כאשר ישנם גורמים המעוניינים לחזק את התלות של מדינות האזור בגז ישראלי במטרה להשפיע על סוגיות מדיניות נוספות, כמו המשא ומתן הנוכחי על שחרור חטופים.

 

כמות הגז המיוצא כמעט תוכפל

שותפות לוויתן קיבלה בחודש יוני אישור עקרוני להגדיל את הייצוא מלוויתן, זאת לצד הרחבת האספקה למשק המקומי של גז טבעי שיופק במסגרת שלב 1ב' של הפרויקט. הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות העביר לבעלי השותפות, לבקשתן, מסמך ובו אינדיקציה לכמות הגז הטבעי הנוסף אותו יוכלו לייצא מהמאגר.

אינדיקציה זו ניתנה כחלק מבחינת האפשרות להרחבה משמעותית של כושר ההפקה מהמאגר, מכ-12 BCM לשנה כיום ל-21 BCM לשנה בעתיד. ההרחבה תסייע במידה ניכרת בהגדלת היצע הגז הטבעי במשק המקומי ותניב הכנסות נוספות למדינה המוערכות במיליארדי שקלים. הכמות הינה נגזרת של הכללים הקבועים בהחלטות הממשלה שבחנו את צרכי המשק הישראלי ב- 25 השנים הקרובות ובהתבסס בין היתר על תחזיות הביקוש לגז טבעי, כפי שהוצגו על ידי חברת נגה ורשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות.

• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
• קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום

בעקבות האישור העקרוני, השותפות הודיעה כי בכוונתה להתקדם בתכנון הנדסי מפורט של פרויקט לווייתן 1ב' בעלות של 500-400 מיליון דולר. מהדו"חות של ניו מד אנרג'י, בעלת ההחזקות הגדולה במאגר לווייתן, לשנת 2023 עולה כי השותפות במאגר מעריכות את היקף ההכנסות המקסימלי שלהן מיצוא לאורך חיי ההסכמים הנוכחיים עם מצרים וירדן בכ־22.5 מיליארד דולר.

 

היתרונות והחסרונות של ייצוא גז

דו"ח שפורסם בשנה שעברה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין במפורש כי ככל שמדינת ישראל מרחיבה את היתרי הייצוא של מאגרי הגז שלה, עליה לדאוג למקור אנרגיה חלופי עבור תושביה. הדו"ח הזהיר כי על פי הניתוח שנערך, ייתכן שכמות היתרות שתישאר לשוק המקומי לא תוכל לספק את הביקוש המקומי עד לשנת 2044. אולם, יש לשקול גם את ההיבט הכלכלי.

הערכות בשוק מצביעות על כך שהמחיר הממוצע של גז המיוצא ממאגרים ישראליים גבוה בכ-20% מהמחיר בשוק המקומי. המחיר הגבוה יותר מתורגם להכנסות גבוהות יותר עבור חברות הגז, מה שמשמש כטיעון בידי תומכי הרחבת הייצוא, הטוענים כי הדבר מעודד כניסה של משקיעים זרים לשוק הגז הישראלי. ואכן, לאחרונה זכו ענקיות אנרגיה בינלאומיות, בשותפות עם חברות ישראליות, במכרזים לרישיונות חיפוש גז טבעי, דוגמת חברת ENI מאיטליה.

יתרונות נוספים של ייצוא הגז כוללים כאמור חיזוק הקשרים הדיפלומטיים של ישראל, במיוחד עם מדינות כמו מצרים וירדן, וכן הגדלת ההכנסות ממיסים. חברות הגז המנצלות את משאבי הטבע של ישראל כפופות לשלושה סוגי מיסוי: מס חברות רגיל, תמלוגים בשיעור של 12.5% מההכנסות בגין השימוש במשאב הטבע, ותשלומים לקרן העושר הישראלית.

בשנת 2023, לראשונה, עברו ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי את רף ה-2 מיליארד שקלים. תפקידה של קרן העושר הוא להשקיע את הכספים שהיא מקבלת ולהשתמש ברווחי ההשקעות לטובת החברה והדורות הבאים בישראל. התשלומים לקרן מתבצעים רק לאחר שמאגר גז מגיע לרמת רווחיות מסוימת, כאשר כיום מאגר תמר, שהחל בהפקה ב-2013, הוא המאגר היחיד המשלם לקרן.