טיגו מגייסת 50 מיליון דולר לפני המיזוג עם ספאק
טיגו אנרגיה של צבי אלון מגייסת 50 מיליון דולר כשהכוונה שלה להיכנס לוול סטריט דרך מיזוג עם ספאק. החברה מתקדמת בבמיזוג עם ספאק בשם Roth CH Acquisition IV לפי שווי של 600 מיליון דולר. טיגו מספקת פתרונות סולאריים ואגירת אנרגיה והמיזוג צפוי להיסגר ברבעון השני של השנה.
L1 Energy תשקיע בשטרות המירים סך של 50 מיליון דולר כשהשטרות שמהוות סוג של אג"ח ישאו ריבית שנתית קבועה של 5% עם מח"מ של 36 חודשים. כמו כן, תינתן אופציה להמיר את השטרות למניות רגילות של טיגו או למניות החברה ככל שתהפוך לחברה ציבורית (לרבות מיזוג לספא"ק), מחיר ההמרה נקבע לפי שווי חברה של 550 מיליון דולר (לפני הכסף).
"אנו מצפים להשתמש בכספי הגיוס כדי לקדם את המשימה שלנו לספק פתרונות סולאריים קריטיים להגברת הבטיחות והיעילות ולצמצום עלויות", אמר צבי אלון, יו"ר ומנכ"ל טיגו. "השקעה זו, לצד ההכנסות הצפויות מההסכם עם Roth CH Acquisition, מציבה אותנו בעמדה איתנה לקראת כניסתנו לשוק הציבורי והמשך מסלול הצמיחה המואץ שלנו".
על פי מתווה המיזוג עם הספאק, בעלי המניות בטיגו יקבלו לפחות 82% מהחברה הממוזגת כשצפוי בדומה להתנהלות בספאקים אחרים כי יהיו פדיונות של בעלי המניות בספאק ואז שיעור המניות שיקבלו בעלי המניות בחברה הנקלטת, במקרה הזה טיגו יהיה גבוה בעוד בעלי המניות מהציבור יחזיקו אחוזים בודדים. זה פתח למניפולציות - ראינו כבר ספאקים שמתחילים להיסחר ב-10 דולר, קופצים ל-40 דולר ונוחתים בדולר. אגב, גם האב שנסחרת בתל אביב בדרך למיזוג עם ספאק לכאורה לפי שווי של פי 3-4 מהשווי בתל אביב.
- טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה
- יוסי כרמיל מסכם 20 שנה בסלברייט: משווי אפסי ל-5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
