בהמתנה ל'צמח': ארה"ב אישרה לייצא עד 8 מיליון טון גז טבעי מפרוייקט FLNG
בזמן שמשקיעי הנפט והגז בישראל ממתינים לממשלה החדשה שתקום כדי לאשר את מסקנות וועדת צמח, נראה שבזירה אחרת - תחום ייצוא הגז הולך וצובר תאוצה. חברת פנגאה, הזרוע של דייהו אשר בוחנת יחד עם שותפות 'תמר' הקמת מתקן LNG צף (FLNG) דיווחה היום כי קיבלה אישור רגולטורי בארה"ב לייצא LNG בהיקף של 8 מיליון טון בשנה.
לחברת פנגאה שלושה פרוייקטים הנמצאים בתכנון בתחום ה-FLNG. הפרוייקט המוביל ביותר הוא באזור מפרץ מקסיקו שבארה"ב. פרוייקט נוספים נוסף נחתם מול שותפות 'תמר' אשר נמצא בשלב תכנון ההנדסי. הפרוייקט השלישי ממוקם במוזמביק ששם נתגלו מצבורי גז משמעותיים.
במסגרת האישור עשויה פנגאה לייצא כמות גז משמעותית בהיקף של 8 מיליון טון בשנה. לשם השוואה בפרוייקט 'תמר' מדברת נובל על מתקן אשר ייאפשר לייצא 3.4 מיליון טון בשנה. אמנם, כמויות הגז הן אינן מבוטלות, אך הדבר עשוי להמחיש מעט כיצד עשוי להיראות שוק הגז הטבעי בעוד מספר שנים כאשר כמות הפרוייקטים של ה-LNG תעלה.
למרות האישור שקיבל הפרוייקט בארה"ב, הוא עדיין לא קיבל את כל האישורים הסופיים מהממשל האמריקני. הבקשות לאישור הפרוייקט צפויות להיות מוגשות במהלך הרבעון השני של 2013 ובחברת פנגאה מתכננים להפעיל אותו לכל המוקדם בשנת 2018.
בשיחה עם Bizportal מתייחס ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים: "אישור הפרויקט הינו חלק ממדיניות חדשה בארה"ב לייצא גז, מדיניות המהווה איום רציני על שוק ה- LNG העולמי. מנגד אישור הפרויקט מהווה הצבעת אמון של האמריקנים ביכולות של פנגאה לייצא גז באמצעות מתקן צף FLNG. עובדה זו מהווה איתות חיובי לפרויקט יצוא הגז מתמר".
- 9.לאנליסט האנרגיה 07/02/2013 13:14הגב לתגובה זונתת בעבר המלצת קניה למניית הזדמנות ישראלית ושער יעד 38. מבקש לדעת, האם חל עדכון בהמלצתך, ואם כן, מה המלצתך כיום? בתודה מראש ובברכה, אחד מהקוראים
- 8.פירסום חשוב לגבי 07/02/2013 11:40הגב לתגובה זובאחת מהכתבות היום(בדה מרקר), נזכרו לפתע לפרסם כי הסקרים הססמיים מצאו כי רישיון יועד הדרומי עשוי להכיל כמות נאה של 2.5 TCF גז טבעי. מענין מאוד שעד היום, לא ידענו שום דבר על כך!!
- 7.כתבה מתאריך 2.1.13 06/02/2013 23:40הגב לתגובה זובכתבה מתאריך הנ"ל בענין קידוח ישי צויין כי עובי שיכבת הגז הוא רק 15 מטר שמשמעותו ככל הנראה מאגר של פחות מ-1TCF והכתב הנכבד לא ציין כלל אם מדובר בעובי 15 מטר ברוטו או נטו, שזה כמובן משנה מאוד להבנת גודל התגלית והמשמעות הכלכלית!! לעומת זאת, החברה דיווחה ביום 3.1.13 כי עובי השיכבה הינו 15 מטר נטו, אך לא טרחה לציין כמה הברוטו!? הלזה לא תקראו הטעיית המשקיעים???
- הדיווח החלקי שניתן 07/02/2013 00:29הגב לתגובה זורק סילף את המצב האמיתי וגרם להטעיית כולם. האם נדע כבר מה קורה בשטח, או שימשיכו להעלים מאיתנו מידע?! עוד כמה זמן תמשיכו בסאגה הזאת???
- 6.מוד_רציו 06/02/2013 21:22הגב לתגובה זואם האמריקאים החליטו FLNG זה איום?! זה הדבר הכי מוצלח שיש, אם הם החליטו אז אנחנו צריכים רק לחקות אותם להצטרף וכמובן המשמעות ללכת אחריהם, זה פורמט יחיד להצלחה. אפה האיום מפגר? אתה ממשיך במדיניות של החביא מתחת לסינור? מה הקשר בינך לכלכלה? תחביא את זה? או שתממש את האפשרות להגיע מהר לשוק? כתבה כזו הינה כפי שהיא כתובה מביע רק אחד משני הדברים: או חסר בסיסי בהבנה בכלכלה או אי "דיוק" מגמתי.........ואני כותב בעדינות כדי שהתגובה שלי תכנס ליתר התגובות. תבינו אילו שכתבו את הכתבה, מי שמבין את משמעות הגילויים בלוויתן לא מוכר את: רציו, אבנר, ד' קידוחים !!! מי שמוכר/קונה יומית אלו שמתפרנסים מאלו שלא מבינים!!!! ומספיק להטעות את הבורים!!! יש סוף סוף במדינה אוצר טבע חוץ מחול שניתן למכור, להוזיל חשמל, להוריד מחירי תחבורה, סוף סוף לקבל אויר יותר נקי וזול פי 4 ממחירי הדלקים הנוזליים ואתם קוראים לזה איום??!! בושה גדולה או הטעייה יותר גדולה?! מי יכול ל"עשות" יותר כסף? הבנקים שחונקים אותכם בעמלו? או אוצר שמוערך ב מאות מליארדים של דולרים? קצת יותר חמצן במח של הממשלה החדשה וקצת פחות חמדנות שלהם ואנו על הדרך הנכונ
- 5.חובת הציבור לדעת 06/02/2013 19:22הגב לתגובה זואבקשכם לקרוא את תגובתי האישית בכתבה בביזפורטל המופיעה תחת הכותרת: "דריכות לקראת הדוחות של נובל..." ותבינו כיצד "המעכרים" הצליחו להוריד את הנייר משער 29 לשער 11 בערך, וכיצד ממשיכים להעלים מידע חשוב ומהותי מעיני הציבור!!!
- לא ברור שום דבר לגבי 06/02/2013 19:55הגב לתגובה זוכפי שתראו בתגובות שם לגבי הרשיונות: נטע, רועי, גבריאלה, כולל כמובן לגבי רשיון ישי.
- הדיווח המטעה של 06/02/2013 20:38בדיווח החברה מתאריך 2.1.13, צויין כי עובי שיכבת הגז הטבעי הינו כ-15 מטר נטו, אך לא ראיתי שום דיווח לגבי הכמות ברוטו וכל הכתבות שקראתי בנושא דיברו על 15 מטר בלבד, ולא צויין בהם אם זה נטו , או ברוטו. דבר כזה לדעתי, גרם להטעיית כולם ועכשיו ממתינים להבהרת החברה, אשר מתמהמהת משום מה. דעתי לסיכום היא, כי שום דבר פה אינו תיקני וכי אף משקיע אינו יודע באיזו כמות גז מדובר והאם הגילוי המשמעותי כהגדרת החברה הינו גם מסחרי או שלא?
- 4.זבל של מדינה הרגו את הענף עוד לפני שהתחיל להוציא משהו (ל"ת)תום 06/02/2013 19:09הגב לתגובה זו
- 3.שרלוק הולמס 06/02/2013 16:14הגב לתגובה זוהוכח לנו משקיעי הגז שהכתבות שאתם האנליסטים והכתבים מוציאים כתבות לטובת בעלי עיניין ולא לטובת ציבור הקוראים ירון זר לא קלע לשום צפי במניות ולפי דעתי אם הוא ישתוק הוא רק ירוויח אנליסט בשקל הצעת רכש בקרוב של תשובה ? איזה איום הרי הדרישה לגז טבעי הולכת וגוברת מר זר מה חשבת שליוויתן יספק את התצרוכת העולמית ?
- 2.צמח, מי יבוא להשקיע כאן? למי יש הממון הדרוש? (ל"ת)אבנר בן נר 06/02/2013 15:14הגב לתגובה זו
- 1.צמח 06/02/2013 13:00הגב לתגובה זובעוד 10 שנם לא יהיה למי למכור גם אם תתחננו. למכור כמה שיותר גז עכשיו כי בעוד 10 שנים אפשר יהיה לקנות אתו בעשרית המחיר

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.