בהמתנה ל'צמח': ארה"ב אישרה לייצא עד 8 מיליון טון גז טבעי מפרוייקט FLNG
בזמן שמשקיעי הנפט והגז בישראל ממתינים לממשלה החדשה שתקום כדי לאשר את מסקנות וועדת צמח, נראה שבזירה אחרת - תחום ייצוא הגז הולך וצובר תאוצה. חברת פנגאה, הזרוע של דייהו אשר בוחנת יחד עם שותפות 'תמר' הקמת מתקן LNG צף (FLNG) דיווחה היום כי קיבלה אישור רגולטורי בארה"ב לייצא LNG בהיקף של 8 מיליון טון בשנה.
לחברת פנגאה שלושה פרוייקטים הנמצאים בתכנון בתחום ה-FLNG. הפרוייקט המוביל ביותר הוא באזור מפרץ מקסיקו שבארה"ב. פרוייקט נוספים נוסף נחתם מול שותפות 'תמר' אשר נמצא בשלב תכנון ההנדסי. הפרוייקט השלישי ממוקם במוזמביק ששם נתגלו מצבורי גז משמעותיים.
במסגרת האישור עשויה פנגאה לייצא כמות גז משמעותית בהיקף של 8 מיליון טון בשנה. לשם השוואה בפרוייקט 'תמר' מדברת נובל על מתקן אשר ייאפשר לייצא 3.4 מיליון טון בשנה. אמנם, כמויות הגז הן אינן מבוטלות, אך הדבר עשוי להמחיש מעט כיצד עשוי להיראות שוק הגז הטבעי בעוד מספר שנים כאשר כמות הפרוייקטים של ה-LNG תעלה.
למרות האישור שקיבל הפרוייקט בארה"ב, הוא עדיין לא קיבל את כל האישורים הסופיים מהממשל האמריקני. הבקשות לאישור הפרוייקט צפויות להיות מוגשות במהלך הרבעון השני של 2013 ובחברת פנגאה מתכננים להפעיל אותו לכל המוקדם בשנת 2018.
בשיחה עם Bizportal מתייחס ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים: "אישור הפרויקט הינו חלק ממדיניות חדשה בארה"ב לייצא גז, מדיניות המהווה איום רציני על שוק ה- LNG העולמי. מנגד אישור הפרויקט מהווה הצבעת אמון של האמריקנים ביכולות של פנגאה לייצא גז באמצעות מתקן צף FLNG. עובדה זו מהווה איתות חיובי לפרויקט יצוא הגז מתמר".
- 9.לאנליסט האנרגיה 07/02/2013 13:14הגב לתגובה זונתת בעבר המלצת קניה למניית הזדמנות ישראלית ושער יעד 38. מבקש לדעת, האם חל עדכון בהמלצתך, ואם כן, מה המלצתך כיום? בתודה מראש ובברכה, אחד מהקוראים
- 8.פירסום חשוב לגבי 07/02/2013 11:40הגב לתגובה זובאחת מהכתבות היום(בדה מרקר), נזכרו לפתע לפרסם כי הסקרים הססמיים מצאו כי רישיון יועד הדרומי עשוי להכיל כמות נאה של 2.5 TCF גז טבעי. מענין מאוד שעד היום, לא ידענו שום דבר על כך!!
- 7.כתבה מתאריך 2.1.13 06/02/2013 23:40הגב לתגובה זובכתבה מתאריך הנ"ל בענין קידוח ישי צויין כי עובי שיכבת הגז הוא רק 15 מטר שמשמעותו ככל הנראה מאגר של פחות מ-1TCF והכתב הנכבד לא ציין כלל אם מדובר בעובי 15 מטר ברוטו או נטו, שזה כמובן משנה מאוד להבנת גודל התגלית והמשמעות הכלכלית!! לעומת זאת, החברה דיווחה ביום 3.1.13 כי עובי השיכבה הינו 15 מטר נטו, אך לא טרחה לציין כמה הברוטו!? הלזה לא תקראו הטעיית המשקיעים???
- הדיווח החלקי שניתן 07/02/2013 00:29הגב לתגובה זורק סילף את המצב האמיתי וגרם להטעיית כולם. האם נדע כבר מה קורה בשטח, או שימשיכו להעלים מאיתנו מידע?! עוד כמה זמן תמשיכו בסאגה הזאת???
- 6.מוד_רציו 06/02/2013 21:22הגב לתגובה זואם האמריקאים החליטו FLNG זה איום?! זה הדבר הכי מוצלח שיש, אם הם החליטו אז אנחנו צריכים רק לחקות אותם להצטרף וכמובן המשמעות ללכת אחריהם, זה פורמט יחיד להצלחה. אפה האיום מפגר? אתה ממשיך במדיניות של החביא מתחת לסינור? מה הקשר בינך לכלכלה? תחביא את זה? או שתממש את האפשרות להגיע מהר לשוק? כתבה כזו הינה כפי שהיא כתובה מביע רק אחד משני הדברים: או חסר בסיסי בהבנה בכלכלה או אי "דיוק" מגמתי.........ואני כותב בעדינות כדי שהתגובה שלי תכנס ליתר התגובות. תבינו אילו שכתבו את הכתבה, מי שמבין את משמעות הגילויים בלוויתן לא מוכר את: רציו, אבנר, ד' קידוחים !!! מי שמוכר/קונה יומית אלו שמתפרנסים מאלו שלא מבינים!!!! ומספיק להטעות את הבורים!!! יש סוף סוף במדינה אוצר טבע חוץ מחול שניתן למכור, להוזיל חשמל, להוריד מחירי תחבורה, סוף סוף לקבל אויר יותר נקי וזול פי 4 ממחירי הדלקים הנוזליים ואתם קוראים לזה איום??!! בושה גדולה או הטעייה יותר גדולה?! מי יכול ל"עשות" יותר כסף? הבנקים שחונקים אותכם בעמלו? או אוצר שמוערך ב מאות מליארדים של דולרים? קצת יותר חמצן במח של הממשלה החדשה וקצת פחות חמדנות שלהם ואנו על הדרך הנכונ
- 5.חובת הציבור לדעת 06/02/2013 19:22הגב לתגובה זואבקשכם לקרוא את תגובתי האישית בכתבה בביזפורטל המופיעה תחת הכותרת: "דריכות לקראת הדוחות של נובל..." ותבינו כיצד "המעכרים" הצליחו להוריד את הנייר משער 29 לשער 11 בערך, וכיצד ממשיכים להעלים מידע חשוב ומהותי מעיני הציבור!!!
- לא ברור שום דבר לגבי 06/02/2013 19:55הגב לתגובה זוכפי שתראו בתגובות שם לגבי הרשיונות: נטע, רועי, גבריאלה, כולל כמובן לגבי רשיון ישי.
- הדיווח המטעה של 06/02/2013 20:38בדיווח החברה מתאריך 2.1.13, צויין כי עובי שיכבת הגז הטבעי הינו כ-15 מטר נטו, אך לא ראיתי שום דיווח לגבי הכמות ברוטו וכל הכתבות שקראתי בנושא דיברו על 15 מטר בלבד, ולא צויין בהם אם זה נטו , או ברוטו. דבר כזה לדעתי, גרם להטעיית כולם ועכשיו ממתינים להבהרת החברה, אשר מתמהמהת משום מה. דעתי לסיכום היא, כי שום דבר פה אינו תיקני וכי אף משקיע אינו יודע באיזו כמות גז מדובר והאם הגילוי המשמעותי כהגדרת החברה הינו גם מסחרי או שלא?
- 4.זבל של מדינה הרגו את הענף עוד לפני שהתחיל להוציא משהו (ל"ת)תום 06/02/2013 19:09הגב לתגובה זו
- 3.שרלוק הולמס 06/02/2013 16:14הגב לתגובה זוהוכח לנו משקיעי הגז שהכתבות שאתם האנליסטים והכתבים מוציאים כתבות לטובת בעלי עיניין ולא לטובת ציבור הקוראים ירון זר לא קלע לשום צפי במניות ולפי דעתי אם הוא ישתוק הוא רק ירוויח אנליסט בשקל הצעת רכש בקרוב של תשובה ? איזה איום הרי הדרישה לגז טבעי הולכת וגוברת מר זר מה חשבת שליוויתן יספק את התצרוכת העולמית ?
- 2.צמח, מי יבוא להשקיע כאן? למי יש הממון הדרוש? (ל"ת)אבנר בן נר 06/02/2013 15:14הגב לתגובה זו
- 1.צמח 06/02/2013 13:00הגב לתגובה זובעוד 10 שנם לא יהיה למי למכור גם אם תתחננו. למכור כמה שיותר גז עכשיו כי בעוד 10 שנים אפשר יהיה לקנות אתו בעשרית המחיר
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.06% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
