בהמתנה ל'צמח': ארה"ב אישרה לייצא עד 8 מיליון טון גז טבעי מפרוייקט FLNG
בזמן שמשקיעי הנפט והגז בישראל ממתינים לממשלה החדשה שתקום כדי לאשר את מסקנות וועדת צמח, נראה שבזירה אחרת - תחום ייצוא הגז הולך וצובר תאוצה. חברת פנגאה, הזרוע של דייהו אשר בוחנת יחד עם שותפות 'תמר' הקמת מתקן LNG צף (FLNG) דיווחה היום כי קיבלה אישור רגולטורי בארה"ב לייצא LNG בהיקף של 8 מיליון טון בשנה.
לחברת פנגאה שלושה פרוייקטים הנמצאים בתכנון בתחום ה-FLNG. הפרוייקט המוביל ביותר הוא באזור מפרץ מקסיקו שבארה"ב. פרוייקט נוספים נוסף נחתם מול שותפות 'תמר' אשר נמצא בשלב תכנון ההנדסי. הפרוייקט השלישי ממוקם במוזמביק ששם נתגלו מצבורי גז משמעותיים.
במסגרת האישור עשויה פנגאה לייצא כמות גז משמעותית בהיקף של 8 מיליון טון בשנה. לשם השוואה בפרוייקט 'תמר' מדברת נובל על מתקן אשר ייאפשר לייצא 3.4 מיליון טון בשנה. אמנם, כמויות הגז הן אינן מבוטלות, אך הדבר עשוי להמחיש מעט כיצד עשוי להיראות שוק הגז הטבעי בעוד מספר שנים כאשר כמות הפרוייקטים של ה-LNG תעלה.
למרות האישור שקיבל הפרוייקט בארה"ב, הוא עדיין לא קיבל את כל האישורים הסופיים מהממשל האמריקני. הבקשות לאישור הפרוייקט צפויות להיות מוגשות במהלך הרבעון השני של 2013 ובחברת פנגאה מתכננים להפעיל אותו לכל המוקדם בשנת 2018.
בשיחה עם Bizportal מתייחס ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים: "אישור הפרויקט הינו חלק ממדיניות חדשה בארה"ב לייצא גז, מדיניות המהווה איום רציני על שוק ה- LNG העולמי. מנגד אישור הפרויקט מהווה הצבעת אמון של האמריקנים ביכולות של פנגאה לייצא גז באמצעות מתקן צף FLNG. עובדה זו מהווה איתות חיובי לפרויקט יצוא הגז מתמר".
- 9.לאנליסט האנרגיה 07/02/2013 13:14הגב לתגובה זונתת בעבר המלצת קניה למניית הזדמנות ישראלית ושער יעד 38. מבקש לדעת, האם חל עדכון בהמלצתך, ואם כן, מה המלצתך כיום? בתודה מראש ובברכה, אחד מהקוראים
- 8.פירסום חשוב לגבי 07/02/2013 11:40הגב לתגובה זובאחת מהכתבות היום(בדה מרקר), נזכרו לפתע לפרסם כי הסקרים הססמיים מצאו כי רישיון יועד הדרומי עשוי להכיל כמות נאה של 2.5 TCF גז טבעי. מענין מאוד שעד היום, לא ידענו שום דבר על כך!!
- 7.כתבה מתאריך 2.1.13 06/02/2013 23:40הגב לתגובה זובכתבה מתאריך הנ"ל בענין קידוח ישי צויין כי עובי שיכבת הגז הוא רק 15 מטר שמשמעותו ככל הנראה מאגר של פחות מ-1TCF והכתב הנכבד לא ציין כלל אם מדובר בעובי 15 מטר ברוטו או נטו, שזה כמובן משנה מאוד להבנת גודל התגלית והמשמעות הכלכלית!! לעומת זאת, החברה דיווחה ביום 3.1.13 כי עובי השיכבה הינו 15 מטר נטו, אך לא טרחה לציין כמה הברוטו!? הלזה לא תקראו הטעיית המשקיעים???
- הדיווח החלקי שניתן 07/02/2013 00:29הגב לתגובה זורק סילף את המצב האמיתי וגרם להטעיית כולם. האם נדע כבר מה קורה בשטח, או שימשיכו להעלים מאיתנו מידע?! עוד כמה זמן תמשיכו בסאגה הזאת???
- 6.מוד_רציו 06/02/2013 21:22הגב לתגובה זואם האמריקאים החליטו FLNG זה איום?! זה הדבר הכי מוצלח שיש, אם הם החליטו אז אנחנו צריכים רק לחקות אותם להצטרף וכמובן המשמעות ללכת אחריהם, זה פורמט יחיד להצלחה. אפה האיום מפגר? אתה ממשיך במדיניות של החביא מתחת לסינור? מה הקשר בינך לכלכלה? תחביא את זה? או שתממש את האפשרות להגיע מהר לשוק? כתבה כזו הינה כפי שהיא כתובה מביע רק אחד משני הדברים: או חסר בסיסי בהבנה בכלכלה או אי "דיוק" מגמתי.........ואני כותב בעדינות כדי שהתגובה שלי תכנס ליתר התגובות. תבינו אילו שכתבו את הכתבה, מי שמבין את משמעות הגילויים בלוויתן לא מוכר את: רציו, אבנר, ד' קידוחים !!! מי שמוכר/קונה יומית אלו שמתפרנסים מאלו שלא מבינים!!!! ומספיק להטעות את הבורים!!! יש סוף סוף במדינה אוצר טבע חוץ מחול שניתן למכור, להוזיל חשמל, להוריד מחירי תחבורה, סוף סוף לקבל אויר יותר נקי וזול פי 4 ממחירי הדלקים הנוזליים ואתם קוראים לזה איום??!! בושה גדולה או הטעייה יותר גדולה?! מי יכול ל"עשות" יותר כסף? הבנקים שחונקים אותכם בעמלו? או אוצר שמוערך ב מאות מליארדים של דולרים? קצת יותר חמצן במח של הממשלה החדשה וקצת פחות חמדנות שלהם ואנו על הדרך הנכונ
- 5.חובת הציבור לדעת 06/02/2013 19:22הגב לתגובה זואבקשכם לקרוא את תגובתי האישית בכתבה בביזפורטל המופיעה תחת הכותרת: "דריכות לקראת הדוחות של נובל..." ותבינו כיצד "המעכרים" הצליחו להוריד את הנייר משער 29 לשער 11 בערך, וכיצד ממשיכים להעלים מידע חשוב ומהותי מעיני הציבור!!!
- לא ברור שום דבר לגבי 06/02/2013 19:55הגב לתגובה זוכפי שתראו בתגובות שם לגבי הרשיונות: נטע, רועי, גבריאלה, כולל כמובן לגבי רשיון ישי.
- הדיווח המטעה של 06/02/2013 20:38בדיווח החברה מתאריך 2.1.13, צויין כי עובי שיכבת הגז הטבעי הינו כ-15 מטר נטו, אך לא ראיתי שום דיווח לגבי הכמות ברוטו וכל הכתבות שקראתי בנושא דיברו על 15 מטר בלבד, ולא צויין בהם אם זה נטו , או ברוטו. דבר כזה לדעתי, גרם להטעיית כולם ועכשיו ממתינים להבהרת החברה, אשר מתמהמהת משום מה. דעתי לסיכום היא, כי שום דבר פה אינו תיקני וכי אף משקיע אינו יודע באיזו כמות גז מדובר והאם הגילוי המשמעותי כהגדרת החברה הינו גם מסחרי או שלא?
- 4.זבל של מדינה הרגו את הענף עוד לפני שהתחיל להוציא משהו (ל"ת)תום 06/02/2013 19:09הגב לתגובה זו
- 3.שרלוק הולמס 06/02/2013 16:14הגב לתגובה זוהוכח לנו משקיעי הגז שהכתבות שאתם האנליסטים והכתבים מוציאים כתבות לטובת בעלי עיניין ולא לטובת ציבור הקוראים ירון זר לא קלע לשום צפי במניות ולפי דעתי אם הוא ישתוק הוא רק ירוויח אנליסט בשקל הצעת רכש בקרוב של תשובה ? איזה איום הרי הדרישה לגז טבעי הולכת וגוברת מר זר מה חשבת שליוויתן יספק את התצרוכת העולמית ?
- 2.צמח, מי יבוא להשקיע כאן? למי יש הממון הדרוש? (ל"ת)אבנר בן נר 06/02/2013 15:14הגב לתגובה זו
- 1.צמח 06/02/2013 13:00הגב לתגובה זובעוד 10 שנם לא יהיה למי למכור גם אם תתחננו. למכור כמה שיותר גז עכשיו כי בעוד 10 שנים אפשר יהיה לקנות אתו בעשרית המחיר
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
