מנכ"ל מזור: "יושבים פה אנשים שמדברים על הקמת תעשייה, זה מדהים"
הפאנל האחרון בכנס הביומד של Bizportal היה תחת הכותרת "מסטרט-אפ לחברה גלובאלית. סוזנה נחום-זילברברג אמרה כי "אחת הבעיות הגדולות של חברות הביומד הצעירות זה עניין המשאבים, ברגע שיש לך מוצר מנצח אתה צריך לדעת לכוון אותו ולהיעזר במומחים הנכונים בכדי שיגיע לשוק מוכן. ולא תמיד השוק האמריקני זה השוק הנכון. אנחנו ממש לא חוששים להתחיל מהשוק הסיני, אולי אין הרבה סיפורי הצלחה שהתחילו בשוק הזה, אבל אנחנו לא חוששים מכך וחושבים שיש שם פוטנציאל".
מיקי מלך, מנכ"לית קב' ארזי ישראל, אמרה גם היא כי לא חייבים לרוץ דווקא לשוק האמריקני, "קצת יותר קשה להיכנס לשוק האמריקני ואנחנו זיהינו לא מעט שווקים מתפתחים שניתן להיכנס אליהם, ובעצם בכך לאפשר לחברות להתחיל לראות הכנסות. אנחנו רואים את הרגולציה העולמית מחשיבה את אישור ה-CE אפילו יותר מאת ה-FDA. פולין זה שוק מאוד מתפתח וגם דר' אמריקה".
אביב לוטן מנכ"ל ITGI חיזק טענה זו ואמר כי "אפשר לעשות לא מעט בלי בכלל להגיע לשוק האמריקני, אפילו לעשות אקזיט יפה מאוד. לא חייבים לרוץ רק אחרי אישור FDA. אני רוצה להגיד גם שאמריקה הלטינית היא שוק מעניין מבחינתנו וגם רוסיה, ששם כמעט ואין שוק של מכשור רפואי והרופאים שם הם מצויינים".
ד"ר אסף טוקר , סמנכ"ל פיתוח עסקי בקפיטל פוינט אמר: "הצטרפנו לחברה לפי כשנה וחצי וניסינו לאתר לאילו חברות בפורטפוליו (שעומד על 24 חברות) יש סיכוי להצליח, ואנחנו ממקדים את עיקר הפעילות באותן חברות. אנחנו לא מהססים לסגור חברות. עכשיו אנחנו בסוף תהליך הבחינה, כאשר בסופו של דבר ננסה להכניס משקיע אסטרטגי בכדי למקסם את אותן חברות שאנחנו חושבים שיש להן סיכוי להצליח". הוא הוסיף כי "התחושה היא שהמשקיעים מפחדים מחברות החזקה, שם לפעמים מכסים הפסדים באמצעות החברות הטובות, גם זה מביא אותנו לתפיסה של התמקדמות בחברות הטובות בפורטפוליו שלנו".
- 3.כל הכבוד לחולמים, שמעיזים ויוזמים...ומתמידים! (ל"ת)שאפו! 12/04/2013 00:04הגב לתגובה זו
- 2.אנליסט 10/04/2013 23:18הגב לתגובה זומזור עם 2 מוצרים מנצחים...וקשרים במקומות נכונים אז מה הפלא
- 1.אנונימי 10/04/2013 20:19הגב לתגובה זובדןמה לברינסווי מדובר במכשיר ולא בתרופות וכאן טמונה ההצלחה
- האורטופד 10/04/2013 22:53הגב לתגובה זוהפוטנציאל אדיר. בהצלחה.
- שטוית למכור 10 מערכות בשנה זה אפילו לא חצי מהוצאה שוטפת (ל"ת)gg 10/04/2013 21:17הגב לתגובה זו
מתוך כנס ניהול סיכונים: רכבות הרים זה כיף, פשיטת רגל לא: על ניהול סיכונים בארגונים
הבוקר (ד') מתקיימת הוועידה השנתית לניהול סיכונים בארגון חברת מידע כנסים, אותה מנחה צח ברקי, סמנכ"ל בדן אנד ברדסטריט, שטוען בפתיחת הוועידה שעל אף שמרבית הנתונים בישראל חיוביים, מצב העסקים בכל זאת הולך ונהיה רע ויותר: "העסקים מתקשים לצמוח ולשמור על הרווחיות שלהם, ויש תחושה שהממשלה לא מבינה שהנתונים לא משקפים את מצב העסקים", מוסיף ברקי. מטרת המעידה ללמוד טוב יותר איך לטפל בסיכונים שצצים בדרך וכן להבין את ההיגיון שבהם. כרמלה חרמש, יועצת לניהול סיכונים, טוענת כי לאחר הפקת הלקחים מהמשבר הכלכלי ב-2008, ברור ונהיר כי "ארגונים שהצליחו לאמץ תרבות ניהול סיכונים כשותפות של כלל הארגון שרדו את המשבר טוב יותר מארגונים בהם כל אחד טיפל בסיכון של עצמו". בעולם שבו כמעט אין פעילות כלכלית שאין בה סיכונים, הארגונים צריכים להבין שהם אחראים על הסיכונים הללו. "החשוב מכל זה שתרבות ניהול הסיכונים תתחיל מהדירקטוריון וההנהלה הבכירה. הם המובילים בקביעת הערכים, והתנהגותם תשקף את הערכים האלה. ניהול הסיכונים צריך להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון האסטרטגי של הארגון" אומרת חרמש, ומוסיפה כי עוד חשוב "שלא יהיו סיכונים שאין להם אבא" - צריכה להיות בעלות ברורה על סיכונים ספציפיים ואדם ספציפי שאחראי לכל סיכון, ינטר אותו וידווח לגביו. חרמש גורסת שהדבר החשוב ביותר בניהול הסיכונים הוא התקשורת בארגון וזרימת המידע - הן מהעובדים להנהלה והן בין יחידות דומות בארגון, כשיש לעודד דיווחים על כשלים שכאלה. "כמו כן, חשוב שהארגון יאפשר בחינה ביקורתית של תהליכי קבלת החלטות באווירה בונה, יעודד הצגת מספר רב של נקודות מבט וכן קיום מנגנונים המאפשרים לעובדים להעלות חששות או חוסר נוחיות - וכן שיתקבלו תגובות מהגורמים הרלוונטיים בארגון". רו"ח דני מגן נשא דברים באשר למודלים סטטיסטיים וההיגיון שבהם, תוך שציין שהמודלים האלה תמיד מתבססים על סטטיסטיקה היסטורית ושהם לא לוקחים בחשבון "ברבור שחור": "ישנן תבניות התנהגות אנושית שגורמות לכשלונות של מודלים כלכליים, כמו תאוות בצע השלכה מהעבר לגבי העתיד. אנשים מגדילים סיכון כדי להגדיל תשואה במקביל, ולא תמיד זה עובד. תאוות הבצע הזאת מגדילה סיכונים ועלולה לגרום לקריסה. כמו כן, הסתמכות על ההיסטוריה בלבד מנטרל את ההיגיון הבריא". עוד ציין מגן שאנשים צריכים להבין את הקסם של המודלים והנתונים ולא להסתמך יתרה עליהם אלא לשלב במודלים האלה גם היגיון בריא, ונקב בשמה של אורבנקורפ שפשטה רגל על אף הדירוגים הגבוהים כדוגמה לסיכון של המודל הממוחשב. "בעקבות משבר 2008 הסקנו מסקנות שמובילות אותנו לפתרונות כמו הגבלת מינוף ורגולציה, המלצה שלא להשתמש במודלים שלא מבינים לעומקם, הפנמה שהמטרה של מחלקת בקרת סיכונים היא צמצום סיכונים ולא התנגדות לשינויים. יש חברות גדולות שקרסו כתוצאה מכך שדבקו במה שעבד המון שנים אך הפסיק לעבוד. כמו כן, חשוב להחזיק מחלקת 'איפכא מסתברא' שמטרתה לסתור את הגישה המקובלת". בהמשך לאותם תאווי בצע – רואה החשבון שי מדינה, מנהל תחום הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, עסק בסיכון ההונאות והמעילות, והציג נתונים מדאיגים – "היקף הנזק הנגרם לארגונים כתוצאה ממעשי הונאות ומעילות מוערך בכ-6.3 טריליון דולר. על פי סקר שערכה לשכת בוחני ההונאות העולמית (ACFE), 56% מההונאות והמעילות בארגונים בעולם בוצעו על ידי עובדים בכירים. 61% מהמעילות נחשפו ע"י גורם פנימי בארגון, 25% נחשפו ע"י גורם חיצוני ו-14% נחשפו בעקבות קריסת החברה או בקשתה להקפאת הליכים". בעבר, מספר מדינה, כשנחשפה מעילה הסתפקו בטיפול נקודתי. עם זאת, בשנים האחרונות החלו בביצוע סקרי סיכונים ככלי בקרה: "הבעיה עם הסקרים היא שהם השלב הראשון. אם אין לזה המשך, אנחנו נתקעים. יש צורך בתכנית מתמשכת שמדגישה את אקטיביות הארגון במניעת מעילות והונאות". בתכנית המתודולוגית שמדינה הציג אכן יש סקר סיכונים, אך מתווספים שלבים של בחינת תרחישים, האימפקט שלהם, היקפם הכספי ועוד, ואז בונים סדרת פתרונות ותכנית עבודה ליישום. בהמשך ישיר למדינה, בני אלון, מנכ"ל ומייסד דיטליקס טכנולוגיות תוכנה, דיבר על איתור ומניעת אותן מעילות והונאות – בדרך הטכנולוגיה. "פיתחנו מערכת שבודקת את רישום פקודות היומן ומאתרת חריגות – לדוגמה, שורה המעידה על משיכת מזומן בשש בוקר, כשהסניף נפתח בשמונה. המערכת לא בודקת רק את עובדי החברה, אלא גם את הלקוחות, עובדי ה-IT וגורמים חיצוניים נוספים, וזאת על ידי איסוף מידע וניתוחו באמצעות מאות אלגוריתמים, שעוזרים בהערכת הסיכון. המערכת מנטרת את כלל צמתי התשלום, חוקרת פעולות כספים, רישום פקודות היומן, שינויים במערכות תומכות תשלום ושולפת נתונים רלוונטיים. בדיקות אנליטיות, לוגיות וכן של דפוסי התנהגות, מתאמים ועוד מתבצעות באופן שוטף ומתריעות בפני תרחישים".
