רכבים חדשים
צילום: רשתות חברתיות

הכבישים פקוקים יותר: 120 אלף כלי רכב חדשים עלו על הכבוש, למה זה צפוי להשתנות?

כמה רכבים יש בישראל ל-1,000 איש, איזה צבעים של רכב הישראלים אוהבים ולמה שוק הרכב בטווח הבינוני ישתנה לחלוטין? 

אביחי טדסה | (3)

מספר כלי הרכב עלה בשנה שעברה ב-119 אלף והגיע ל-4.22 מיליון. כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ב-2024 נרשמו לתנועה כמעט 400 אלף רכבים חדשים, אך כ-277.5 אלף כלי רכב ירדו מהכביש – כתוצאה מתאונות, גניבות או פשוט התיישנות.

רמת המינוע, כלומר מספר המכוניות לכל אלף תושבים, המשיכה לטפס גם היא – 421 רכבים לאלף תושבים לעומת 417 בשנה שעברה. לשם השוואה, בשנת 2000 המספר עמד על 284 בלבד. עם זאת, ישראל עדיין רחוקה מהרמות של מדינות מערביות כמו בריטניה (602 רכבים לאלף תושבים) או יפן (735). אבל צריך לזכור: משקי הבית כאן גדולים יותר, יש כאן יותר ילדים, והישראלים נוסעים יותר קילומטרים בכל רכב מאשר באירופה.

הגיל הממוצע של רכב - 7.7 שנים

הגיל הממוצע של הרכב בישראל ממשיך לעלות, ועמד בסוף 2024 על 7.7 שנים – לעומת 7.1 בלבד לפני שלוש שנים. זאת אינדיקציה לכך שחלק מהציבור כבר לא ממהר להחליף רכב חדש כל שנתיים-שלוש. לכאורה זה אומר יותר תקלות, פחות בטיחות ויותר זיהום. אבל זה לא בהכרח, זה תלוי בשמירה על הרכב, רכב של כמה שנים על הכביש הוא בהחלט רכב טוב ובטיחותי. 

89% מהמכוניות הן לבנות, שחורות או אפורות. צבעים כמו כחול, אדום או ירוק כמעט ונכחדו מהכביש – רק 6.1% מהמכוניות שעלו על הכביש אשתקד לא היו באחד משלושת הצבעים הנפוצים. הצבע הלבן לבדו מהווה כמעט חצי מהמכוניות החדשות.

רק 4.2% מהמכוניות הפרטיות בישראל חשמליות, כשהשיעור כמובן צפוי לגדול (ב-2024 כ-25% מהרכבים החדשים שנמסרו היו חדשים, בחודשים הראשונים של 2025 השיעור ירד ל-16%). לשם השוואה, רכבים היברידיים מהווים 11.2% מהמכוניות, בעוד 78% עדיין מונעים בבנזין. בצי הרכב הכבד התמונה שונה: כמעט כל המסחריות והמשאיות פועלות בדיזל – 94.4% מהן. גם רוב האוטובוסים עדיין מונעים בדיזל (87.5%), אם כי 8% כבר חשמליים ו-4.5% מונעים בגז דחוס.


חברות הליסינג, שבעבר היוו את עמוד השדרה של רכישות רכבים בישראל, אחראיות היום רק ל-32% מהרכישות החדשות. ברכבים חשמליים – נתח השוק שלהן אף נמוך יותר, ועומד על 11.5% בלבד. המשמעות: הציבור הפרטי קונה יותר רכבים – גם חשמליים – על חשבונן של חברות הציים.

נתון מעניין שבלט בדו״ח הוא ירידה במספר הרכבים שהיו מעורבים בתאונות עם נפגעים: 3.5 רכבים לתאונה בשנת 2024, לעומת 3.9 בשנת 2023. זאת, אף שמספר הנפגעים הכולל דווקא עלה – מה שמרמז על תאונות חמורות יותר.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

אם נביט קדימה, אז יש כאן פרויקטים מאוד גדולים של המטרו והרכבת הקלה שאומנם מתעכבים אבל עשויים ליתר את החזקת שני רכבים לכל משפחה, ויש כאן אוכלוסיה גדולה במרכז שיכולה להסתדר עם אוטובוסים ורכבות. יש גם תחליפים לסופ"ש של השכרת רכבים נקודתית-יומית, כך שהחזקת הרכב היקרה עשויה להתחלף באפשרויות אחרות. זה ישפיע על היחס של הרכבים למספר התושבים וזה עשוי להשפיע על הפקקים לטובה. אבל המהפכה הגדולה תהיה הרכבים האוטנומיים והרובוטקסי.

זה יקרה, השאלה רק איך ומתי. כשזה יקרה וזה יכול להיות 3, 5,10 שנים מהיום, הצורך ברכבים ייפחת. יהיו רכבים אוטנומיים שבעצם ישמש את הבעלים שלהם ולאחר מכן ישמשו כמומניות להסעת אחרים. זה יוביל להפחתה דרמטית בכמויות הרכב וגם הפקקים, כשבמקביל גם התחבורה הציבורית תהיה חכמה יותר ואוטנומית. נכון, זה לא מחר בבוקר, אבל זה כבר קורה במספר מקומות בעולם - סין, ערים בארה"ב, ארצוןת סקנדינביה וזה הדבר הבא.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בגוש דן נסיעה ברכב פרטי הפכה לסיוט ונהגים מנרמלים את הסיוט (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפתעה 30/04/2025 10:59
    הגב לתגובה זו
    בשנים הקרובות....הבעיה תחריףויהיה קשה לצאת מהחנייה לרחוב הפקוקשלא נדבר על נסיעה לעיר אחרת
  • 1.
    אנונימי 30/04/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    היבואנים תקועים עם מלאי רכבים ענק שלא נמכר והלחץ גובר! עפי הערכה נרשמו בסוף שנת 2024 כ 50000 כלי רכב על שמות העובדים כיד 1 כדי להראות מכירות ברבעון הראשון שד 2025 המצב עוד יותר גרוע BOOM
הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.

הפלאג אין הזולה בישראל - BYD Atto2 DM-i

'שלמה מוטורס' יבואנית דגמי BYD לישראל השיקה את גירסת הפלאג אין ל Atto2 שוהשקה בישראל בשבוע שעבר. 

המחיר 150.0 אש"ח כולל הטבת השקה. 

יואב פולס |

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על השקת ה BYD Atto2 החשמלי על ידי 'שלמה מוטורס'. נזכיר, ה BYD Atto2 הוא קרוסאובר בסגמנט B+ Suv, כלומר עדיין לא גדול כמו קרוסאובר בסגמנט C, אבל גם לא ממש קטן כמו קרוסאוברים בסגמנט B. כבר בדיווח בשבוע שעבר עידכנו כי בקרוב תושק ה BYD Atto2 בגירסת פלאג אין, והיא אכן הושקה הבוקר במתחם החדש של BYD בשורק.

ה BYD Atto2 DM-i היא כאמור גירסת פלאג אין של הקרוסאובר החדש של BYD והיא מצטרפת ל BYD Sealion 5 DM-i שהושקה בתחילת השנה, ול BYD SEAL U DM-i ובכך משלים 'משפחה' של קרוסאוברים בתצורת פלאג אין, יחד עם ה Seal5 המשפחתית בתצורת פלאג אין, לצד ליין הדגמים החשמליים המוכרים של החברה, החל מהדולפין סרף העירונית ועד הטאנג הגדול.

ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין ארוך בשני ס"מ מאחיו החשמלי עם אורך כולל של 4.33 מטר, רוחב של 1.83 מטר וגובה של 1.675 מטר. בסיס הגלגלים 2.62 מטר.

הייחודיות של ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין היא שמדובר כרגע ברכב הפלאג אין הזול בישראל. ל BYD Atto2 סוללה בקיבולת 18Kwh המאפשרת טווח חשמלי של עד 90 ק"מ, וטווח משולב של בנזין וחשמל של 1000 ק"מ בתקן WLTP.


BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן


ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

יבואני הרכב תחת מתקפה רגולטורית - למה זה לא ישפיע על המחירים?

יבואני רכב גדולים זומנו לשימוע במשרד התחבורה אחרי שרשות התחרות קבעה שהשוק לא תחרותי; ביקורת שנתית קבועה נשמעת גם מצד המבקר שכינה את היבואנים הגדולים - קרטל רכב. השנה דווקא התחרות עלתה, אבל היא צריכה עצימות גדולה יותר, ולמה זה לא באמת משנה כבר ליבואני הרכב הגדולים?

רן קידר |
נושאים בכתבה קרטל הרכב

בשועות האחרונים התגברה הפעילות הרגולטורית בשוק הרכב הישראלי, עם זימון יבואנים מרכזיים לשימועים במשרד התחבורה. הרשות לתחרות, בראשות מיכל כהן, המליצה שלא לחדש רישיונות יבוא למותגים ספציפיים, כחלק ממאמץ להפחית ריכוזיות. ההליך כולל חידוש זמני של זיכיונות לתקופה של 3-4 חודשים בלבד, במקום 2-3 שנים כמקובל, מה שמעיד על חקירה פעילה. הדברים מתרחשים על רקע דוח מבקר המדינה האחרון, שחושף שליטה של ארבע יבואניות גדולות בכ-60% ממכירות הרכב החדש בישראל. הדוח, שפורסם באוקטובר, מדגיש כי הבעיות שנחשפו בדוח קודם מ-2022 לא רק שלא נפתרו, אלא אף הוחמרו, בעיקר בהיעדר התקדמות ביישום רפורמות.

אין תחרות עצימה בשוק הרכב

ההמלצה המרכזית של הרשות לתחרות מתמקדת בטלקאר, יבואנית קיה הוותיקה. הרשות קבעה כי חידוש זיכיונות למותגים כמו SERES (רכבי חשמל סיניים), DFSK (מסחריות סיניות) עלול לפגוע בתחרות. הסיבה: טלקאר מחזיקה בנתח שוק משמעותי בקטגוריית רכבי נוסעים (M1), והוספת מותגים נוספים עלולה להוביל ל"ייבוש" מכירותיהם, שיווק בכמויות נמוכות או במחירים לא תחרותיים, כדי למנוע תחרות פנימית עם קיה. טלקאר טוענת כי למדה על ההמלצה דרך התקשורת בלבד, ומשוכנעת שבשימוע תוכיח כי פעילותה תורמת לתחרות, במיוחד בקטגוריית החשמל.

הרשות שולחת אותות דומים ליבואנים גדולים נוספים, כמו יוניון שמייבאת את המותג GAC שעל הכוונת וכנראה שיש נוספים. לחברות יש אולטימטום - ויתור על זיכיונות כתנאי לחידוש. זיכיונות של מותגים גדולים אצל מספר יבואנים יבדקו בקרוב. צריך להדגיש כי משרד התחבורה אינו מחויב להמלצות רשות התחרות, אך נוטה לאמצן.

שוק הרכב הישראלי מוסדר בחוק שירותי הרכב מ-2016, שמטרתו להגביר תחרות דרך פתיחת יבוא מקביל, זעיר ואישי. החוק פטר יבואנים עקיפים מרישיונות מלאים, הוריד דרישות הון והפחית חובות שירות, ואף אפשר יבוא רכבים משומשים עד שנתיים מייצור. עם זאת, יישום החוק נותר חלקי. יבוא ישיר שולט ב-97% מהשוק, בעוד יבוא מקביל מהווה 3% בלבד. הריכוזיות נובעת ממבנה השוק: 12-18 יבואנים פעילים, אך בפועל: יוניון, כלמוביל, צ'מפיון מוטורס, דלק מוטורס, קרסו מוטורס וטלקאר שולטות.  

מדד CR4 ומדד HHI (הירשמן-הרפינדל) שבודקים ריכוזיות מעידים על שוק ריכוזי. דוח מבקר המדינה חוזר על כשלים אלה באופן כמעט זהה לדוחות קודמים, ומדגיש כי רפורמות כמו "לא עוצרים בנמל" (הסרת בדיקות מכון הרישוי) ו"מה שטוב לאירופה" (אימוץ תקנים אירופיים) לא הובילו לשינוי מהותי. השוק עמוס בחסמים, לרבות: רישום רכבים מקבילים כ"יד שנייה" (מה שפוגע בערך), מגבלה של 20 רכבים לשנה ליבואנים זעירים, ולוחות זמנים ארוכים להובלה. כפי שדווח כאן, הדוח מציין כי פתיחת המשק ליבוא איטית מאוד.