דעה

להשקיע ב-S&P 500 או בבורסה ההמקומית? התשובה עשויה להפתיע אתכם

בעוד שהטרנד בשוק ההון המקומי הוא להסיט כספים מהבורסה בתל-אביב להשקעות בחו"ל בעיקר ב-S&P 500; קרנות השקעה ואנשי עסקים מובילים ממשיכים להעמיק את המעורבות במשק הישראלי ולרכוש חברות מקומיות; מה הם מבינים ששוק ההון מפספס?
צפריר אפרתי | (12)

שוק ההון, יודע כל מי שחי את השוק מספיק זמן, מאופיין באופנות שמתחלפות מדי כמה שנים. מניות הגז והנפט, הקנביס ולאחר מכן הבלוקצ'יין נהנו מעליות חדות עם כל הודעה שרמזה על כניסה לתחום הלוהט העכשווי. וותיקי השוק אף זוכרים את חברות הנדל"ן שרכשו קרקעות במזרח אירופה טרום התפוצצות הבועה ב-2008. גם שוק המניות הגלובלי לא חסין מטרנדים: פעם המטאוורס מתואר כדבר הגדול הבא, רק כדי לפנות את מקומו לטרנד הבא – הבינה המלאכותית. ושוב, כל חברה שמציינת את צמד המילים המורכב מהטרנד הנוכחי בהודעה למשקיעים עולה באחוזים ניכרים.

האופנה הנוכחית, שהחלה בתחילת שנת 2023, היא להסיט כספים למדדי המניות בארה"ב. סאפ, סנופי, S&P - הפך למונח שגור גם בפי משקיעים שאינם יודעים את משמעותו ואילו מניות מרכיבות אותו. כספי פנסיה של הציבור נוהרים למסלול המבוקש ואף הגופים המוסדיים הישראלים מסיטים חלק ניכר מהמסלולים הכלליים למדדי המניות בחו"ל. מסלולים עוקבי מדד S&P500 ונאסד"ק נפתחים כפטריות אחרי הגשם והציבור נוהר בהמוניו. קרנות הסל הגדולות כבר מנהלות מיליארדי שקלים במסלולי S&P ומדי חודש כספים נוספים מועברים למדד הנכסף.

.

צפריר אפרתי. קרדיט: פוקוס

יש לציין שהאופנה מגובה בשיקולים כלכליים ומסחריים: ראשית, אין חולק על כך שהבורסה המקומית אכן מציגה ביצועי חסר לעומת הבורסה האמריקאית בשנה וחצי האחרונות. זאת, עקב שורה של גורמים: תחילה היתה זו אי הוודאות הקשורה לקידום הרפורמה המשפטית שהעיבה על השוק המקומי, ומאז 7 באוקטובר נוספה לכך ההידרדרות הבטחונית והכלכלית בישראל. הוצאות המדינה לצורך מימון המלחמה צפויות לעלות ובהתאם לכך עומק הגירעון. בנוסף, המשקיעים רוצים לקחת חלק במהפכת הבינה המלאכותית באמצעות חשיפה לחברות הטכנולוגיה הגדולות, ואלה, מה לעשות, נסחרות בוול-סטריט ולא בתל-אביב.

למה הכספים עוזבים את תל אביב?

אלא שטרנדים, כדרכם, נוטים להקצין – וזה נכון גם לגבי מי שמבקשים לחסל, או להקטין לשיעור מזערי, את החשיפה שלהם לבורסה המקומית. הקטנת חשיפה לשוק המקומי כחלק מניהול סיכונים מושכל בתקופת מלחמה היא מתבקשת. מכאן ועד להשקיע את הרוב המכריע של החיסכון הפנסיוני או אף את כולו במדד ספציפי בארה"ב, המורכב בעיקרו ממניות טכנולוגיה, הדרך ארוכה.

המשק הישראלי הוא משק חזק, גם על רקע שורת נתוני המאקרו הלא מחמיאים, ובראשם הגידול בגרעון ובחוב הציבורי. הוא משופע בחברות טובות, הנהנות מרווחיות איתנה – חלקן ציבוריות וחלקן פרטיות, שמהוות השקעה טובה לטווח בינוני. ומכיוון שאנחנו ישראלים, יש לנו יתרון על משקיע שווייצרי או בלגי בזיהוי הזדמנויות השקעה בשוק ישראלי. לכן, אך טבעי הוא שנשקיע יותר בשוק המקומי מאשר משקיע שווייצרי או בלגי.

את העובדה הפשוטה הזו מבינים היטב אנשי עסקים וקרנות השקעה פרטיות, המנצלים את רמות המחירים הנוחות לביצוע רכישות בשוק הלא סחיר - גם בימים אלה. דוגמאות מהתקופה האחרונה לא חסרות: האחים אמיר רכשו כ-24.9% ואת השליטה האפקטיבית בשופרסל, קבוצה בהובלת משפחת וייל רכשה את הדואר (לאחר שגברה על קבוצה בהובלת רמי לוי, שאף הוא חשק בעסקה), קרן פורטיסימו רכשה את סלקום, קרן בלקסטון רכשה את פריוריטי, פנגו רכשה את גט, קרן פימי במגעים לרכוש את מרעום דולפין, קרן מנור אוורגרין נכנסה לשותפות בחברת עמוס גזית.

במלים אחרות: משקיעים מתוחכמים שאינם ממונפים ויש להם הון פנוי להשקעה לא רק שלא מקטינים את החשיפה שלהם לשוק המקומי אלא אף מעמיקים את המעורבות שלהם בו, באמצעות ביצוע רכישות אסטרטגיות, במחירים שהם מזהים כהזדמנותיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז למה בכל זאת המשקיעים המוסדיים הגדולים מקטינים חשיפה לבורסה המקומית? הסיבות לכך הן בראש ובראשונה מבניות: היקף הכספים שמנוהל על ידי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הפך אותן ל"גדולות מדי" על הבורסה בתל-אביב. גופי ענק אלה נדרשים לבצע עסקאות בהיקפי מסחר עצומים מדי יום, שפשוט לא ניתן לבצע במאות מניות קטנות שנסחרות בבורסה המקומית. לכן, הן מסיטים יותר ויותר כסף לחו"ל, שם היקפי המסחר מאפשרים להם לפעול יותר בחופשיות.

החיסרון לגודל ממנו סובלים גופי ההשקעה הגדולים הוא הזדמנות עבור המשקיעים הפרטיים וגופי השקעה קטנים יותר, שיכולים לנצל את רמות המחירים הנוחות לטווח הבינוני שבהן נסחרות חלק מהמניות בבורסה המקומית.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ברור שנשקיע רק פה 05/06/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
    מממנת אלפי ישראלים בבתי מלון. באיזה מדינה יש כזאת נדיבות אפילו לא בקטאר ולא בסעודיה ולא בארהב הגדולה רק פה הכל כלול בחינם .
  • 9.
    זאת בדיחה או טרגדיה 05/06/2024 09:30
    הגב לתגובה זו
    טבע. טאואר. אי סיאל משער 80 בשיא לשער של בייגלה. חבורת אנשי הכספים בדירקטוריונים מפשלת בגדול. כל המניות מרוסקות . העיקר ממליצים על בזק שער 70 . על אלוני חץ שתעלה 50% . נתנו כח לאנשים שרוצים רק עמלות כולם גם משקיעים בחו"ל . כולל בנק ישראל שמשקיע במניות בחו"ל. ישראל זאת מדינה לגריטה לא בטוח שתשרוד את המלחמה הקרובה . ישראל מנוהלת בידי מפגרים
  • 8.
    היועץ 05/06/2024 08:17
    הגב לתגובה זו
    מי החסר מוח שישיקיע פה כסף בהשוואה לארהב? למי שיש טיפה שכל ואין פה הרבה כאלה מסתבר מבין שהמשק הולך ל 5 שנים אבודות כלכלית המיסים עוד לא התחילו לעלות והמחירים של הכל בשמיים התיקים של הבנקים מפוצצים בהלוואות בריביות מטורפות ממשלה מסוכנת וקיצונית שגורמת לנידוי בעולם גם במדינות כביכול ידודיתיות. מה יש להשקיע פה כסף עכשיו? בורסה של שקל וחצי אחד מעביר לשני סחורה ..מניות שקונים ואי אפשר למכור כי אין מחזור.. חלאס עם למכור לכבשים את השוק פה
  • 7.
    בן 05/06/2024 01:37
    הגב לתגובה זו
    ואז השוק שלנו יטוס
  • 6.
    קשקשן... גם אם כל ישראל ישקיעו בסנופי לא יזיז אותו (ל"ת)
    כתבה פח 04/06/2024 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זוהר 04/06/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאתה לא באמת מבין איך עובד הs&p, או שפשוט הבית השקעות רוצה לעשות כסף על גב המשקיעים
  • 4.
    יש כטבמים בניו יורק? 04/06/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    מי שסומך על נסראללה שישקיע בארץ
  • 3.
    איש פשוט 04/06/2024 16:33
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה אין גרף או טבלה שמראה השוואת עליית המדדים בטווחים של שנה, 3 שנים, 5 שנים ו - 10 שנים. שלא לדבר על 20 שנים ו - 30 שנים (בערך מועד הפעלת מדד ת"א 25)
  • זוהר 04/06/2024 18:15
    הגב לתגובה זו
    אין כדי שלא תוכל לדעת את האמת
  • 2.
    כשאני רואה מי הממשלה ומי שר האוצר ואיך בוזזים את ה 04/06/2024 14:55
    הגב לתגובה זו
    כשאני רואה מי הממשלה ומי שר האוצר ואיך בוזזים את הקופה,אני משתדל לברוח מכאן. פרט למעט מניות בנקים ומעט מניות חברות הגז,אני מעדיף להשקיע את החלק המנייתי בארהב
  • 1.
    גילי 04/06/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
    פוקוס בית השקעות = מקצוענים
  • מקצוענים בתשואת חסר (ל"ת)
    עמרי 04/06/2024 19:26
    הגב לתגובה זו
אקונרגי - וובינר משקיעים
צילום: ביזפורטל

אקונרג'י מרחיבה פעילות באירופה וצופה שילוש בהכנסות עד 2027

החברה מדווחת על קפיצה משמעותית בפרויקטים המחוברים לרשת, הגדלת הכנסות ושיתופי פעולה אסטרטגיים ברחבי היבשת; הדגש הוא על תמהיל טכנולוגי מגוון, ניצול הזדמנויות במודל Co-Location ומיקוד בשוק הגרמני

רן קידר |
נושאים בכתבה אקונרג'י

חברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י אקונרג'י -0.08% , פרסמה סקירת פעילות מעודכנת וכן תחזית לשנים הקרובות. על פי הנתונים, היקף הפרויקטים המחוברים והמתוכננים לחיבור עומד על 869 מגה-וואט, ועוד 1,087 מגה-וואט בפרויקטים בשלבי הקמה מתקדמים. מדובר בכפול מהיקף הפעילות בשלב המקביל בשנה הקודמת, עם צפי להכנסות שנתיות מתואמת שצפויות לעבור את רף 230 מיליון אירו כבר במהלך 2027. גם התחזית עבור 2026 במצגת שפורסמה גבוהה מתחזיות עבר עבור 2026. 


אקונרג'י שמה דגש מיוחד על שילוב טכנולוגיות של ייצור ואגירה, תוך ניצול אסטרטגיית ה־Co-Location, שמאפשרת להקים מערכת אגירה בסמוך למתקן הפקת חשמל. כך נוצר מערך אינטגרטיבי שבו האנרגיה הסולארית שמיוצרת ביום יכולה להיאגר ולהישלח לרשת בשעות אחרות, בעיקר בשעות הערב או בזמני ביקוש גבוה. המודל פותר בעיה מוכרת בתחום האנרגיה המתחדשת, חוסר סנכרון בין זמני הייצור לזמני הצריכה, והוא בלב בלב אסטרטגיית הצמיחה של אקונרג'י, שמשתמשת בו ברומניה, פולין, איטליה וספרד. הצפי לעלייה בהכנסות מבוסס במידה רבה על הרחבת פרויקטים כאלה.

למשל, בפרויקט Parau 2 ברומניה, שצפוי להתחיל לפעול ברבעון השני של 2025, ההספק הכולל הוא 343 מגה־וואט, ורכיב אגירה הוא 150 מגה־וואט שעה. זהו פרויקט הדגל של החברה, עם צפי להכנסות שנתיות של כ-־50 מיליון אירו ו-EBITDA של 40 מיליון אירו. בנוסף לרומניה (עם 2,543 מגה-וואט, מתוכם כשליש כבר בשלבי הקמה ופעילות) הפריסה הגיאוגרפית של אקונרג'י כוללת את גם את איטליה (עם צבר של 2,954 מגה-וואט), פולין (1,829 מגה-וואט), גרמניה (403 מגה-ואט, בעיקר בפיתוח), אנגליה, ספרד ויוון. נכון להיום, החברה פועלת עם פייפליין כולל של מעל 12.8 ג'יגה־וואט, מתוכם כ־5.8 ג'יגה בפרויקטים בשלבי פיתוח מתקדם. 

פרויקטים וחוזי מכירה ארוכי טווח לעומת אתגרים רגולטוריים באירופה

אקונרג'י מקדמת חתימה על חוזים ארוכי טווח למכירת חשמל (PPA) במספר שווקים. בפולין, למשל, נחתם הסכם למכירת חשמל ל־14 שנה בהיקף של 52 מגה־וואט, ואילו באנגליה מתקדם פרויקט בהספק כולל של 150 מגה־וואט תחת מודל Merchant, לצד סגירה פיננסית מתקדמת בשיתוף בנק אירופי. 

בגרמניה, החברה מבצעת את הכניסה האסטרטגית הראשונה לשוק, עם רכישה של שני פרויקטים סולאריים בהספק של 100 מגה־וואט בסך הכול, עם הפעלה מתוכננת ברבעון האחרון של 2025. זו נקודת פתיחה לשוק שמוגדר ע"י החברה כיעד אסטרטגי, בין היתר בזכות יציבות רגולטורית, תעריפי תמרוץ ותנאי מימון מועדפים.