הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash

קרנות סל זרות: שנת פריצה, אולם ההבטחה טרם מומשה

יניב פגוט |
נושאים בכתבה S&P500 השקעות קרנות סל

הרפורמה של רשות ניירות ערך שנכנסה לתוקף באמצע שנת 2023 בכל האמור בסיווג קרנות נאמנות פאסיביות אשר יושמה לראשונה במהלך שנת 2023 תמכה בצמיחת היקף הנכסים של קרנות סל זרות שכן לראשונה מתאפשרת השוואה נוחה בין מוצרי השקעה דומים על מדדי חו"ל. קרנות הסל הזרות הרשומות למסחר בבורסת ת"א מנהלות כ-6.5 מיליארד שקל בהשוואה לכ-2.2 מיליארד שקל בלבד בסוף שנת 2022 וכ-890 מיליון שקל בסוף שנת 2021.

רוח גבית חזקה

אין ספק כי החדירה המאסיבית של מדד S&P 500 לתיקי ההשקעות של הציבור הרחב על רקע הרפורמה המשפטית והמלחמה, היוותה את הרוח הגבית העזה ביותר אשר קרנות הסל הזרות יכולות היו לייחל לו. הקרנות הפאסיביות העוקבות אחר מדד S&P 500 ורשומות למסחר בבורסת תל אביב ניהלו נכון לסוף שנת 2023 כ- 48 מיליארד שקל מתוך כ- 92.5 מיליארד שקל קרנות פאסיביות העוקבות אחר מדדי מניות זרים. קרנות הסל הזרות גייסו אשתקד כ- 1.7 מיליארד שקל מתוך גיוס שנתי של כ- 16.4 מיליארד שקל, מדובר בגיוס של כ- 10.5% מהצבירה בקרנות אלו ונתח השוק שלהן במוצרים העוקבים אחר מדד זה טיפס מרמה של 5.7% לרמה של 7.6% המשקף גידול של כ- 30% בנתח השוק.

הרגולציה - קרן סל זרה על מדד S&P500 מותר, קרן סל זרה מנוטרלת על מדד S&P 500 אסור

קרנות הסל הזרות מנועות מלשווק קרנות סל מנוטרלות מטבע ולפיכך בשנים של תיסוף בשער החליפין הם מציגות מוצר נחות ביחס לקרנות הסל המקומיות על מדדים זרים שמחזיקות על המדף מוצרים חשופי מט"ח לצד מוצרים מנוטרלי מטבע. המנפיקים הזרים אינם שחקן בשוק הקרנות המחקות על מדדים זרים ומנועים רגולטורית מלהשיק קרנות סל על מדדי מניות מקומיים. שנת 2023 הייתה שנת פריצה לקטגוריית קרנות החוץ הנסחרות בתל אביב ואולם התחום עדיין רחוק מרחק רב מלממש את הפוטנציאל הגלום בו.

כ-5 מיליארד שקל המהווים כ- 78% מהנכסים המנוהלים בקרנות הסל הזרות מנוהלים ב- 2 קרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P500, זאת כאשר הקרן הגדולה מבין השתיים שמנוהלת על ידי בלקרוק עומדת על כ- 48% מהנכסים.  קרנות הסל הזרות העוקבות אחר מדד ה-MSCI WORLD שנחשב למדד היחס הבולט להשקעה בשוק המניות העולמי מנהלות כ- 770 מיליון שקל בלבד והם גייסו בשנת 2023 כ- 230 מיליון שקל.

בלקרוק ואינווסקו השיקו בבורסת תל אביב 36 קרנות סל על מגוון מדדי מניות ומדדי איגרות חוב ואולם רק 5 קרנות סל מנהלות נכסים בהיקף העולה על 100 מיליון שקל, בעוד קרנות סל רבות מדשדשות עם היקף נכסים נמוך.

בתקופה בה השקל נחלש באופן מהותי אל מול הדולר ניתן היה לצפות כי המוצרים החשופים לדולר של המנפיקים הזרים יזכו לעדנה. ואולם, מדהים לראות שהמשקיעים הישראלים התעלמו כמעט לחלוטין מאפשרויות ההשקעה הנוחות בחוב ממשלתי וקונצרני אמריקאי. קרנות הסל הזרות העוקבות אחר אפיק השקעה זה ניהלו נכון לסוף שנת 2023 כ- 208 מיליון שקל בלבד לאחר שגייסו במהלך שנת 2023  כ- 75 מיליון שקל.

מנהלי קרנות הסל הזרים עדיין מתקשים בהנגשת המוצרים שלהם לציבור היועצים ולציבור הרחב בישראל, הן בהיבטים של חומרי עזר שיווקיים, בדגש על תכנים בשפה העברית והן בהיבטים של מערך הפצה.

דרוש עידוד רגולטורי

פיתוח קרנות הסל המקומיות על מדדים זרים חלף השקעה בקרנות סל זרות מעבר לים הוא מטרה חשובה ולפיכך יש ליישר קו עם הרגולציה בשווקים זרים ולייצר העדפה רגולטורית למוצרים הנסחרים בבורסת תל אביב ומפוקחים על ידי הרגולטור המקומי. רק העדפה שכזו תמשוך את המנפיקים הזרים לרשום קרנות סל נוספות למסחר בישראל ותגביר את התחרות ואת המגוון לציבור המשקיעים. עבור הרוב המכריע של הציבור הישראלי רכישה של קרן סל על מדד זר במטבע מקומי היא האופציה הזולה ביותר וחובה להנגישה בצורה אופטימלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%  


להמשך הכתבה לחץ כאן