קרנות סל זרות: שנת פריצה, אולם ההבטחה טרם מומשה
הרפורמה של רשות ניירות ערך שנכנסה לתוקף באמצע שנת 2023 בכל האמור בסיווג קרנות נאמנות פאסיביות אשר יושמה לראשונה במהלך שנת 2023 תמכה בצמיחת היקף הנכסים של קרנות סל זרות שכן לראשונה מתאפשרת השוואה נוחה בין מוצרי השקעה דומים על מדדי חו"ל. קרנות הסל הזרות הרשומות למסחר בבורסת ת"א מנהלות כ-6.5 מיליארד שקל בהשוואה לכ-2.2 מיליארד שקל בלבד בסוף שנת 2022 וכ-890 מיליון שקל בסוף שנת 2021.
רוח גבית חזקה
אין ספק כי החדירה המאסיבית של מדד S&P 500 לתיקי ההשקעות של הציבור הרחב על רקע הרפורמה המשפטית והמלחמה, היוותה את הרוח הגבית העזה ביותר אשר קרנות הסל הזרות יכולות היו לייחל לו. הקרנות הפאסיביות העוקבות אחר מדד S&P 500 ורשומות למסחר בבורסת תל אביב ניהלו נכון לסוף שנת 2023 כ- 48 מיליארד שקל מתוך כ- 92.5 מיליארד שקל קרנות פאסיביות העוקבות אחר מדדי מניות זרים. קרנות הסל הזרות גייסו אשתקד כ- 1.7 מיליארד שקל מתוך גיוס שנתי של כ- 16.4 מיליארד שקל, מדובר בגיוס של כ- 10.5% מהצבירה בקרנות אלו ונתח השוק שלהן במוצרים העוקבים אחר מדד זה טיפס מרמה של 5.7% לרמה של 7.6% המשקף גידול של כ- 30% בנתח השוק.הרגולציה - קרן סל זרה על מדד S&P500 מותר, קרן סל זרה מנוטרלת על מדד S&P 500 אסור
קרנות הסל הזרות מנועות מלשווק קרנות סל מנוטרלות מטבע ולפיכך בשנים של תיסוף בשער החליפין הם מציגות מוצר נחות ביחס לקרנות הסל המקומיות על מדדים זרים שמחזיקות על המדף מוצרים חשופי מט"ח לצד מוצרים מנוטרלי מטבע. המנפיקים הזרים אינם שחקן בשוק הקרנות המחקות על מדדים זרים ומנועים רגולטורית מלהשיק קרנות סל על מדדי מניות מקומיים. שנת 2023 הייתה שנת פריצה לקטגוריית קרנות החוץ הנסחרות בתל אביב ואולם התחום עדיין רחוק מרחק רב מלממש את הפוטנציאל הגלום בו.
כ-5 מיליארד שקל המהווים כ- 78% מהנכסים המנוהלים בקרנות הסל הזרות מנוהלים ב- 2 קרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P500, זאת כאשר הקרן הגדולה מבין השתיים שמנוהלת על ידי בלקרוק עומדת על כ- 48% מהנכסים. קרנות הסל הזרות העוקבות אחר מדד ה-MSCI WORLD שנחשב למדד היחס הבולט להשקעה בשוק המניות העולמי מנהלות כ- 770 מיליון שקל בלבד והם גייסו בשנת 2023 כ- 230 מיליון שקל.
בלקרוק ואינווסקו השיקו בבורסת תל אביב 36 קרנות סל על מגוון מדדי מניות ומדדי איגרות חוב ואולם רק 5 קרנות סל מנהלות נכסים בהיקף העולה על 100 מיליון שקל, בעוד קרנות סל רבות מדשדשות עם היקף נכסים נמוך.
בתקופה בה השקל נחלש באופן מהותי אל מול הדולר ניתן היה לצפות כי המוצרים החשופים לדולר של המנפיקים הזרים יזכו לעדנה. ואולם, מדהים לראות שהמשקיעים הישראלים התעלמו כמעט לחלוטין מאפשרויות ההשקעה הנוחות בחוב ממשלתי וקונצרני אמריקאי. קרנות הסל הזרות העוקבות אחר אפיק השקעה זה ניהלו נכון לסוף שנת 2023 כ- 208 מיליון שקל בלבד לאחר שגייסו במהלך שנת 2023 כ- 75 מיליון שקל.
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- תשואה של 6.5% בשנה - מספיק לכם, ואיך להגדיל את הרווחים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלי קרנות הסל הזרים עדיין מתקשים בהנגשת המוצרים שלהם לציבור היועצים ולציבור הרחב בישראל, הן בהיבטים של חומרי עזר שיווקיים, בדגש על תכנים בשפה העברית והן בהיבטים של מערך הפצה.
דרוש עידוד רגולטורי
פיתוח קרנות הסל המקומיות על מדדים זרים חלף השקעה בקרנות סל זרות מעבר לים הוא מטרה חשובה ולפיכך יש ליישר קו עם הרגולציה בשווקים זרים ולייצר העדפה רגולטורית למוצרים הנסחרים בבורסת תל אביב ומפוקחים על ידי הרגולטור המקומי. רק העדפה שכזו תמשוך את המנפיקים הזרים לרשום קרנות סל נוספות למסחר בישראל ותגביר את התחרות ואת המגוון לציבור המשקיעים. עבור הרוב המכריע של הציבור הישראלי רכישה של קרן סל על מדד זר במטבע מקומי היא האופציה הזולה ביותר וחובה להנגישה בצורה אופטימלית.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
