קרנות סל זרות: שנת פריצה, אולם ההבטחה טרם מומשה
הרפורמה של רשות ניירות ערך שנכנסה לתוקף באמצע שנת 2023 בכל האמור בסיווג קרנות נאמנות פאסיביות אשר יושמה לראשונה במהלך שנת 2023 תמכה בצמיחת היקף הנכסים של קרנות סל זרות שכן לראשונה מתאפשרת השוואה נוחה בין מוצרי השקעה דומים על מדדי חו"ל. קרנות הסל הזרות הרשומות למסחר בבורסת ת"א מנהלות כ-6.5 מיליארד שקל בהשוואה לכ-2.2 מיליארד שקל בלבד בסוף שנת 2022 וכ-890 מיליון שקל בסוף שנת 2021.
רוח גבית חזקה
אין ספק כי החדירה המאסיבית של מדד S&P 500 לתיקי ההשקעות של הציבור הרחב על רקע הרפורמה המשפטית והמלחמה, היוותה את הרוח הגבית העזה ביותר אשר קרנות הסל הזרות יכולות היו לייחל לו. הקרנות הפאסיביות העוקבות אחר מדד S&P 500 ורשומות למסחר בבורסת תל אביב ניהלו נכון לסוף שנת 2023 כ- 48 מיליארד שקל מתוך כ- 92.5 מיליארד שקל קרנות פאסיביות העוקבות אחר מדדי מניות זרים. קרנות הסל הזרות גייסו אשתקד כ- 1.7 מיליארד שקל מתוך גיוס שנתי של כ- 16.4 מיליארד שקל, מדובר בגיוס של כ- 10.5% מהצבירה בקרנות אלו ונתח השוק שלהן במוצרים העוקבים אחר מדד זה טיפס מרמה של 5.7% לרמה של 7.6% המשקף גידול של כ- 30% בנתח השוק.הרגולציה - קרן סל זרה על מדד S&P500 מותר, קרן סל זרה מנוטרלת על מדד S&P 500 אסור
קרנות הסל הזרות מנועות מלשווק קרנות סל מנוטרלות מטבע ולפיכך בשנים של תיסוף בשער החליפין הם מציגות מוצר נחות ביחס לקרנות הסל המקומיות על מדדים זרים שמחזיקות על המדף מוצרים חשופי מט"ח לצד מוצרים מנוטרלי מטבע. המנפיקים הזרים אינם שחקן בשוק הקרנות המחקות על מדדים זרים ומנועים רגולטורית מלהשיק קרנות סל על מדדי מניות מקומיים. שנת 2023 הייתה שנת פריצה לקטגוריית קרנות החוץ הנסחרות בתל אביב ואולם התחום עדיין רחוק מרחק רב מלממש את הפוטנציאל הגלום בו.
כ-5 מיליארד שקל המהווים כ- 78% מהנכסים המנוהלים בקרנות הסל הזרות מנוהלים ב- 2 קרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P500, זאת כאשר הקרן הגדולה מבין השתיים שמנוהלת על ידי בלקרוק עומדת על כ- 48% מהנכסים. קרנות הסל הזרות העוקבות אחר מדד ה-MSCI WORLD שנחשב למדד היחס הבולט להשקעה בשוק המניות העולמי מנהלות כ- 770 מיליון שקל בלבד והם גייסו בשנת 2023 כ- 230 מיליון שקל.
בלקרוק ואינווסקו השיקו בבורסת תל אביב 36 קרנות סל על מגוון מדדי מניות ומדדי איגרות חוב ואולם רק 5 קרנות סל מנהלות נכסים בהיקף העולה על 100 מיליון שקל, בעוד קרנות סל רבות מדשדשות עם היקף נכסים נמוך.
בתקופה בה השקל נחלש באופן מהותי אל מול הדולר ניתן היה לצפות כי המוצרים החשופים לדולר של המנפיקים הזרים יזכו לעדנה. ואולם, מדהים לראות שהמשקיעים הישראלים התעלמו כמעט לחלוטין מאפשרויות ההשקעה הנוחות בחוב ממשלתי וקונצרני אמריקאי. קרנות הסל הזרות העוקבות אחר אפיק השקעה זה ניהלו נכון לסוף שנת 2023 כ- 208 מיליון שקל בלבד לאחר שגייסו במהלך שנת 2023 כ- 75 מיליון שקל.
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- תשואה של 6.5% בשנה - מספיק לכם, ואיך להגדיל את הרווחים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלי קרנות הסל הזרים עדיין מתקשים בהנגשת המוצרים שלהם לציבור היועצים ולציבור הרחב בישראל, הן בהיבטים של חומרי עזר שיווקיים, בדגש על תכנים בשפה העברית והן בהיבטים של מערך הפצה.
דרוש עידוד רגולטורי
פיתוח קרנות הסל המקומיות על מדדים זרים חלף השקעה בקרנות סל זרות מעבר לים הוא מטרה חשובה ולפיכך יש ליישר קו עם הרגולציה בשווקים זרים ולייצר העדפה רגולטורית למוצרים הנסחרים בבורסת תל אביב ומפוקחים על ידי הרגולטור המקומי. רק העדפה שכזו תמשוך את המנפיקים הזרים לרשום קרנות סל נוספות למסחר בישראל ותגביר את התחרות ואת המגוון לציבור המשקיעים. עבור הרוב המכריע של הציבור הישראלי רכישה של קרן סל על מדד זר במטבע מקומי היא האופציה הזולה ביותר וחובה להנגישה בצורה אופטימלית.
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןשופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח
האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת
האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות.
הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.
אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב
הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.
- שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
הצלחה בפרוקיטי היוקרה - מכירת 137 דירות ברבעון ב-704 מיליון שקל
ישראל קנדה ישראל קנדה 0.83% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה תמונה כפולה של התקדמות מצד אחד אבל לחץ מימוני מהצד האחר. ההכנסות ברבעון מטפסות לכ-402.6 מיליון שקל, עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בזכות
הכרה בהכנסות מפרויקטים שהגיעו לשלב ביצוע מתקדם כמו Rainbow בתל אביב ומידטאון ירושלים. במקביל, החברה מרחיבה השנה את פעילותה המלונאית, בין היתר באמצעות רכישת פעילות מלונות בראון ומיזוג חטיבת המלונות עם קבוצת DNA, מה שמוסיף לה פורטפוליו כולל של כ-4,000 חדרים
בישראל וביוון.
למרות זאת, הרווח הנקי ברבעון יורד ל-68.2 מיליון שקל, לעומת 172.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-60% . הירידה מוסברת בעיקר בשחיקה בחלק החברה ברווחי חברות המוצמדות בשיטת השווי המאזני, וגידול בהוצאות מימון. ועדיין המספרים של ישראל קנדה מרשימים. ישראל קנדה מציגה תמונה טובה בהרבה משוק הנדל"ן בכללותו. מגזר היוקרה מגלה סימני התאוששות. החברה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר דיווחה כי מכרה מאז תחילת הרבעון הרביעי 137 דירות - חלקן חוזים חתומים, היתר בבקשות למכירה, בסכום מצטבר של 704 מיליון שקל.
מהנתונים המצטברים עולה כי מתחילת השנה מכרה החברה 337 דירות תמורת כ-2 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ-6.03 מיליון שקל לדירה. מדובר בהיקף יוצא דופן ביחס לשוק, במיוחד לאור קיפאון יחסי ששרר בתקופה האחרונה במכירת דירות יוקרה בתל אביב ובמרכז הארץ.
בישראל קנדה מדווחים כי בפרויקט מידטאון בירושלים נמכרו מאז תחילת השנה 261 דירות ושטחי משרדים בהיקף של כ-4,000 מ"ר. גם בפרויקט ריינבו בשדה דב בתל אביב, שממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, נמכרו 267 מתוך 459 דירות עד כה, שיעור שיווק של כ-58%. המחיר הממוצע לדירה בפרויקט עמד על כ-81 אלף שקל למ"ר.
- ישראל קנדה מכרה דירות ב-1.33 מיליארד שקל; מחיר ממוצע לדירה - 6.1 מיליון שקל
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל החלה החברה בשיווק של פרויקט PEOPLE בתל אביב, שם נמכרו 57 דירות (כולל כתבי הרשמה) תמורת כ-213 מיליון שקל. בפרויקטים מרכזיים אלה ניכרת מגמה של המשך עניין מצד קהל היעד, על אף תנאי השוק המאתגרים, הכוללים ריביות גבוהות ועלויות מימון כבדות.
