או.פי.סי נפלה ב-40% בשל הרעה בפעילות בארה"ב; הרבעון השלישי מעיד על שיפור

הירידה במניה מיוחסת גם לעליית הריבית; נסחרת ב-5.3 מיליארד שקל, מכפיל רווח מתואם של כ-17, אם כי רבעון שלישי חזק עונתית. החברה מצפה להכפיל את הפעילות בשוק האמריקאי עד 2026
איציק יצחקי | (6)

השנה האחרונה לא היתה קלה לחברת או.פי.סי או פי סי אנרגיה 0.81% המחזיקה בתחנות כוח בארץ ובארה"ב, בעיקר על רקע ההרעה בפעילות בארה"ב ועליית הריבית שהפכה את ההשקעה בתחום לפחות אטרקטיבית ביחס לחלופות. מניית החברה בהתאמה נפלה ב-40% למחיר של כ-23 שקל המבטא שווי של כ-5.3 מיליארד שקל.  הרבעון השלישי מסמן שיפור עסקי ועדיין חשוב להדגיש כי מדובר ברבעון עונתית טוב יותר בארץ, גם על רגע עדכון של רשות החשמל בנוגע למקבצי שעות הביקוש. ההשפעה של עדכון זה על או.פי.סי היא פגיעה כוללת בפעילות (שכבר גלומה בתוצאות ב-2023), אבל במקביל גם - קפיצה בפעילות הרבעון השלישי על פני רבעונים אחרים, במיוחד רבעון ראשון (הרחבה בהמשך). 

או.פי.סי אנרגיה מדווחת על EBITDA מתואם של 379 מיליון שקל - עלייה של 38% ביחס לרבעון מקביל. ה-EBITDA התואם של הפעילות המקומית הוכפל ל-235 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם ברבעון מסתכם בכ-82 מיליון שקל, שיפור לעומת תקופה מקבילה אשתקד. הרווח מבטא מכפיל רווח של כ-17 בהינתן השווי הנוכחי. עם זאת, הרווח ברבעון השלישי בארץ עונתית גבוה יותר בשל  

הנהלת החברה מדווחת כי בחודש נובמבר הושלמה הקמת הפרויקט הסולארי Maple Hill בארה"ב בהספק של כ-126 מגה וואט, ופלטפורמת הנכסים הפעילים באנרגיה מתחדשת גדלה לכ-360 מגה וואט. עוד מדגישה הנהלת החברה כי למועד אישור הדוח, למלחמת "חרבות ברזל" אין השפעה מהותית על פעילות החברה.

על רקע התוצאות אמר גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה: "הצמיחה בישראל הושגה, בין היתר, עם תחילת הפעלת תחנת צומת בהספק של כ-400 MW ואיחוד הפעילות של תחנת גת בהספק של כ-75 MW, במהלך הרבעון השני של השנה. אנו ממשיכים בתנופת הצמיחה והפיתוח בישראל, בפרט בתחום החשמל הסולארי, ובהמשך לזכייתנו במכרז המשמעותי של רמ"י בנאות חובב להקמת מתקנים סולאריים בהספק של כ-245 MW בשילוב אגירה של כ-1,375 MWh, במהלך הרבעון השלישי שולם 20% מסכום התמורה ונחתם הסכם הרשאה ותכנון."

״בהמשך לפרוייקט Maple Hill, את הקמתו השלמנו החודש, אנו ממשיכים במלוא העוצמה עם תכניות הפיתוח העסקי של cpv בתחומי האנרגיה המתחדשת בארה״ב. עד שנת 2026 נכפיל למעשה היקף הפעילות בתחומים אלה בשוק האמריקאי להספק של כ-750 מגה-וואט  ול-EBITDA של כ-72 מיליון דולר״.

"שיפור ברבעון השלישי" גיורא אלמוגי, מנכ"ל אופיסי,   קרדיט: אפרת מזור

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בארה"ב, בחודש יולי החל לפעול פרויקט Three Rivers בהיקף של 1,258 MW, אשר CPV יזמה והקימה ובו מחזיקה בשיעור של 10%, ובכך הצטרף לצי תחנות הכוח החדישות והיעילות של CPV בגז טבעי. בנוסף, בחודש נובמבר הושלמה ההקמה של הפרויקט הסולארי Maple Hill שגם אותו CPV יזמה והקימה בהספק של כ-126 MW, ופלטפורמת הנכסים הפעילים באנרגיה מתחדשת של CPV גדלה לכ- 360 מגה וואט.

"מבחינה פיננסית, לחברה איתנות פיננסית ונזילות משמעותית, עם יתרות מזומנים במטה הקבוצה ובישראל בהיקף של כ-694 מיליון שקל, ומסגרות אשראי מחייבות לא מנוצלות בהיקף של כ-540 מיליון שקל. בארה"ב חתמנו בחודש אוגוסט על הסכם למימון המשך הקמת פרויקטי האנרגיה המתחדשת של CPV. אנו מאמינים בחוסנו של המשק הישראלי להתגבר על התקופה הלא פשוטה, לצאת בסופה מחוזקים ולחזור למגמת צמיחה כלכלית".

 

זינוק בהכנסות במקביל להגדלת היקף הפרויקטים

ההכנסות ברבעון צמחו בכ-54.7% לכ-851 מיליון שקל, בהשוואה לכ-550 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראל צמחו ההכנסות בכ-57% ל-781 מיליון שקל לעומת כ-498 מיליון שקל, בעיקר לאור איחוד תחנת גת, עלייה בצריכת הלקוחות, השפעת השינוי במקבצי שעות הביקוש וכן עלייה בתעריף התשתיות. בנוסף, נרשמו ברבעון הכנסות של כ-28 מיליון שקל בגין מכירת חשמל מתחנת צומת, שהחלה לפעול בתום הרבעון השני 2023. בארה"ב צמחו ההכנסות לכ-70 מיליון שקל, לעומת כ-52 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר בשל איחוד לראשונה של פרויקט Mountain Wind ברבעון השני 2023 וכן ממתן שירותים.

בישראל, ה-EBITDA כאמור כמעט והוכפל ברבעון לכ-235 מיליון שקל בעיקר משינוי במקבצי שעות הביקוש בתחנות רותם וחדרה, וכן מתחנות הכוח צומת וגת שנכנסו להפעלה מסחרית. בארה"ב ה-EBITDA הסתכם לכ-151 מיליון שקל, לעומת כ-161 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הירידה במרווחי החשמל בחלק מתחנות הכוח לעומת אשתקד, קוזזה בעיקר בשל גידורים שבוצעו בעבר ומומשו בהפסד ברבעון המקביל אשתקד.

חלק החברה ברווחי חברות כלולות בארה"ב הסתכם ברבעון לכ-79 מיליון שקל, לעומת כ-124 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעולות רגילות ברבעון עלה בכ-23.8% לכ-203 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם ברבעון, עלה לכ-82 מיליון שקל, לעומת 62 מיליון ברבעון המקביל.

 

מה זה מקבצי שעות הביקוש ואיך זה השפיע על תוצאות הרבעון?

הנהלת החברה מעדכנת בהמשך לעדכונים קודמים כי לפי כשנה פרסמה רשות החשמל החלטה לתיקון מקבצי שעות הביקוש במטרה להתאים את מבנה תעריפי העומס והזמן לשילוב משמעותי של אנרגיה סולארית ואגירה. במילים אחרות, רשות החשמל החליטה לייעל את רכישות החשמל ולעשות זאת מול הספקים שלה בהתאם לביקושים ולמחירים ולתזמון של ההיצע.

העדכון הזה משפיע באופן שלילי על תוצאות הקבוצה כשההערכה היא שמדובר על פגיעה של  של 35 מיליון שקל בשנה. במקביל שינוי מקבצי הביקוש משנה אתה ההתפלגות על פני הרבעונים ומגדיל באופן משמעותי את הפעילות בחודשי הקיץ - יוני ספטמבר עם דגש חזק על הרבעון השלישי, על חשבון יתר הרבעונים ובמיוחד ברבעון הראשון. זה בעצם אומר שהרבעון השלישי מוטה כלפי מעלה בשל עונתיות. הכפלת ה-EBITDA נובעת בין היתר בשל השינוי הזה, במקביל גם להפעלת תחנות כוח נוספות.  

 

תוצאות בתשעה חודשים

ההכנסות בתשעה חודשים צמחו בכ-38.5% לכ-1.97 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.42 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בישראל ההכנסות צמחו לכ-1.78 מיליארד שקל, לעומת כ-1.28 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בצריכת הלקוחות ועליה ברכיב הייצור, וכן מאיחוד לראשונה של תחנת גת. בנוסף, הגידול בישראל נובע גם מגידול בהכנסות בשל עלייה בתעריף התשתיות, עליה בצריכת הלקוחות מאיחוד תחנת גת וכן מתחילת הפעלת תחנת צומת. בארה"ב ההכנסות צמחו לכ-192 מיליון שקל, לעומת כ-144 מיליון שקל, בשל איחוד לראשונה של פרויקט Mountain wind ברבעון השני ב-2023, וכן מעלייה בהכנסות בהיקף השירותים שניתנו לפרויקטים.

ה-EBITDA המתואם בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 עלה בכ-35.7% לכ-813 מיליון שקל, לעומת כ-599 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2022. מתוך סכום זה בישראל, ה-EBITDA צמח בכ-67.9% לכ-445 מיליון שקל בהשוואה לכ-265 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע מאיחוד לראשונה של תוצאות גת, עלייה בצריכת הלקוחות וכן עליה ברכיב הייצור בסך כולל של כ-58 מיליון שקל, כמו כן ירידה במחיר הגז עם כניסת הסכמי אנרג'יאן לתוקף, בקיזוז עלייה במחיר הגז הטבעי כתוצאה מהתחזקות הדולר ביחס לשקל. יצוין כי בתקופה המקבילה אשתקד תחנות הכוח רותם וחדרה הושבתו לפרקי זמן שונים לצורך עבודות תחזוקה והשפיעו על התוצאות אשתקד.

ה-EBITDA של הפעילות בארה"ב בתקופה גדל בכ-10.5% לכ-388 מיליון שקל, כאשר עיקר השינוי נובע מכך שהירידה במרווחי החשמל קוזזה בשל גידורי מרווח אנרגיה שבוצעו בעיקרם במהלך שנת 2022 ומומשו ברווח של כ-85 מיליון שקל בתקופה ב-2023, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד נרשם הפסד של כ-201 מיליון שקל מגידורים.

חלק החברה ברווחי חברות כלולות בארה"ב בתשעת החודשים לשנת 2023 הסתכם לכ-179 מיליון שקל, לעומת כ-190 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות רגילות בתקופה עלה בכ-28.2% לכ-327 מיליון שקל, בהשוואה לכ-255 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 רווח נקי של כ-140 מיליון שקל, בהשוואה לכ-180 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2022. הרווח הנקי המתואם בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עלה בכ-38.3% לכ-166 מיליון שקל (כ-140 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-120 מיליון שקל (כ-84 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם משקף התאמה בגין הכנסות שאינן תזרימיות מהפרשי שער משערוך הלוואות בינחברתיות וזאת לצורך שיפור ההשוואתיות בין התקופות.

הונה העצמי של החברה המיוחס לבעלי המניות של החברה עומד על כ-4.06 מיליארד שקל. לחברה יתרות מזומן במטה הקבוצה ובישראל של כ-694 מיליון שקל, וכן מסגרות אשראי בלתי מנוצלות בהיקף של כ-540 מיליון שקל.

 

התפתחויות בחודשים האחרונים

בנובמבר 2023 הושלמה הקמת הפרויקט הסולארי Maple Hill, אותו CPV יזמה והקימה, בהספק של כ-126 MW באנרגיה סולארית. הפרויקט ממוקם בפנסילבניה, ארה"ב. כמו כן, במאי 2023 התקשרה CPV בהסכם השקעת Tax equity מחייב, בהמשך למסמך העקרונות עליו חתמה עם "שותף מס" להשקעה בפרויקט Maple Hill, בהיקף של כ-78 מיליון דולר. סכום השקעת שותף המס גבוה מהסכום שהוערך במקור, לאור השפעת חוק ה-IRA, שהביא להגדלת זיכוי המס על ההשקעה בפרויקט ל-40%.

באוגוסט 2023 נחתם הסכם עם מספר תאגידי מימון בינלאומיים ותאגיד מימון ישראלי, בהיקף כולל של כ-370 מיליון דולר, למימון פרויקטי ופעילות CPV בארה"ב, הנדרשים להקמה ותקופת הפעלה ראשונית של פרויקטי החברה (Maple Hill, Stagecoach ופרויקט Backbone).

ביולי 2023, החלה תקופת ההפעלה המסחרית של תחנת הכוח Three Rivers. תחנת הכוח בהספק של כ-1,258 מגה וואט, בטכנולוגיה קונבנציונלית, במחזור משולב, הממוקמת במדינת אילינוי, ארה"ב, ופועלת בשוק ה-PJM. סה"כ עלות ההקמה של הפרויקט הסתכמה בכ-8.4 מיליארד שקל (כ-1.3 מיליארד דולר). קבוצת CPV מחזיקה בפרויקט בשיעור של 10%.

ביוני 2023 החלה CPV בהקמת פרויקט סולארי Backbone (170 MW) במרילנד, הזכאי לשיעור ITC מוגדל של כ-40% בעקבות חוק ה-IRA בעלות השקעה מוערכת של כ-155 מיליון דולר (נטו מהשקעת שותף המס), וצפוי לתרום EBITDA מוערך של כ-13 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה בתקופת הסכמי ה-PPA.

במאי 2023 נחתמו בין החברה לבין בזן הסכמי PPA חדשים להספקת החשמל למתקני הצריכה של קבוצת בזן בהיקף מקסימאלי של 125 מגה וואט, במסגרתו ההתקשרות נכללו הוראות לעניין אספקת חשמל בהיקף של כ- 50 מגה וואט ממתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, באופן מדורג החל מינואר 2025 וכן תעודות ירוקות.

במאי 2023 זכתה החברה במכרזים של רשות מקרקעי ישראל לתכנון ואופציה לרכישת זכויות חכירה במקרקעין להקמת מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשילוב אגירה בשלושה מתחמים בנאות חובב, בהיקף מצטבר של כ-2,270 דונם, בהם להערכת החברה ניתן להקים פרויקטים סולאריים בהספק מצטבר של כ-245 מגוואט ובתוספת קיבולת אגירה מוערכת בהספק של כ-1,375 מגוואט"ש תמורת כ-484 מיליון שקל. בחודש יולי 2023, שולם כ-20% מסכום התמורה הכוללת בגין המתחמים. כמו כן, הומלץ לקדם את פיתוח המתחמים במסגרת הועדה לתשתיות לאומיות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוזר (ל"ת)
    אלי 20/11/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא שווה חצי מהשווי שוק שלה (ל"ת)
    מנתח דוחות 19/11/2023 09:23
    הגב לתגובה זו
  • ורדה 19/11/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
    לך על זה בכל הכח.
  • 2.
    נסחרת במחיר מלא למרות הירידה (ל"ת)
    משקיע 17/11/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מ. כהן 17/11/2023 11:35
    הגב לתגובה זו
    לא מבין כלום מיים המספרים.
  • עידן 17/11/2023 18:17
    הגב לתגובה זו
    אנשים לומדים כל החיים שלהם כלכלה ומתקשים לחזות מחירי מניה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

גולף אנד קו, בני ברק
צילום: שי אפשטיין
דוחות

״עם כלביא״ פגע בגולף פעמיים: המלחמה והדולר שחקו את הרווח ב-80%

המלחמה והשקל-דולר הרסו לגולף את הרבעון - ההכנסות נשארו יציבות על 222 מיליון שקל, אבל הרווח הנקי נחתך בכ-80% ל-5.6 מיליון שקל; גולף תחלק 10 מיליון שקל דיבידנד ותרחיב פעילות עם רכישת זיכיון רשת סבון

מנדי הניג |

זה לא שהשורה התחתונה של גולף יציבה. אנחנו התרגלנו לראות גלים בשורת הרווח לאורך הרבעונים האחרונים כשהוא נע בין מיליונים בודדים עד ל22-26 ברבעונים טובים. הרבעון השני הקודם אפילו הפתיע כשהוא זינק ל-26.1 מיליון מ-3 מיליון ב-2023. אבל הרבעון האחרון מפתיע ולא לטובה, גולף סוגרת את התקופה עם 5.6 מיליון לבעלי המניות.

״עם כלביא״ פגע בגולף פעמיים. בהתחלה זה היה מהכיוון הברור - המערכה מול איראן שיתקה את המשק ל-12 ימים, סגרה את הלקוחות בבתים והשאירה את החנויות ריקות. אפילו הפעילות באונליין לא הצליחה לפצות על הפגיעה ולתמוך בשורת הרווח. ואז עם סיום המבצע וזינוק השקל הגיעה המכה השנייה. השקל שזינק מול הדולר אמור היה להיטיב עם היבואנים, אבל במקרה של גולף הוא הפך לבומרנג: הוצאות הגידור תפחו והגיעו ל־17 מיליון שקל, לעומת 5 מיליון בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.

על פניו, השקל החזק אמור להיטיב עם היבואנים. לגולף יש ״יותר כסף״ לרכוש את פריטי האופנה ולייצר אותם, אבל זה פועל גם כבומרנג כי כשהמטבע המקומי שווה יותר, נהיה שווה יותר לייבא פריטי הלבשה והמחירים יורדים. גולף נאלצת לחתוך במחירים כדי להשוות אותם לשוק ולשמור על רלוונטיות. הקבוצה הצליחה לשמור על רמת ההכנסות והם נשארו יציבות סביב 222 מיליון שקל. 

לאור התוצאות גולף הכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל לבעלי המניות, ובמקביל היא הודיעה על רכישת זיכיון רשת "סבון" בישראל, צעד שירחיב את פריסת המותגים שלה אל תחום הטיפוח והקוסמטיקה - הסוף לסאגה: קבוצת גולף תפעיל את רשת סבון בישראל תמורת 6.5 מיליון שקל.

בהמשך לפרסום התוצאות, מניית גולף מגיבה בירידה של 0.4% ונסחרת לפי שווי שוק של כ־344 מיליון שקל. בחודש האחרון הקבוצה דשדשה עם ירידה של כ-1%, אבל במבט רחב יותר היא עדיין מציגה תשואה של כ־31% מתחילת השנה וזינוק של יותר מ־120% ב־12 החודשים האחרונים.