מנכל הראל השקעות
צילום: יחצ

הראל עברה לרווח של 93 מיליון שקל, אבל תשואה נמוכה על ההון של 4% בלבד

הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכמו ב-9.8 מיליארד שקל, עלייה של 10% ברבעון השני של 2023; החברה מנהלת נכסים בהיקף של 400 מיליארד שקל. אבל התוצאות של הראל חלשות ביחס למתחרות שלה
עדן ספיר |

בדומה לשאר חברות הביטוח (חוץ ממגדל) גם חברת הביטוח הראל הראל השקעות 0% מדווחת על מעבר מהפסד לרווח ​ברבעון השני של שנת 2023, כאשר הרווח הכולל לאחר מס הסתכם ב-93 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לאחר מס של 436 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. לדברי חברת הביטוח, הרווח ברבעון הושפע ברובו משיפור חיתומי בתחומי הפעילות השונים בסביבת תשואה ריאלית אפסית.

אבל הבעיה של הראל היא התשואה הנמוכה שלה על ההון. היא ייצרה תשואה על ההון של 4% בלבד, בעוד הפניקס עם 9%, כלל עם 7.6%, מנורה עם 7.5% (ומגדל עם תשואה שלילית של 2%). הראל היא חברת הביטוח השניה בגודלה, אבל התוצאות שלה חלשות יחסית - רווח של 93 מיליון לעומת 265 מיליון למנורה, 217 להפניקס, 154 לכלל (ומגדל עם הפסד של 41 מיליון). 

רוב חברות הביטוח עברו מהפסד לרווח ברבעון הנוכחי כשאר הסיבה היא שוק ההון. חברות הביטוח מאוד משופעות ממה שקורה בשווקים - בגלל פעילות הנוסטרו שלהן. בעוד הרבעון השני השנה היה חיובי עם עליות יפות בשנה שעברה היו ירידות חדות בשווקים שגרמו לתוצאות החלשות. כאשר אז - הראל הפסידה 400 מיליון, כלל הפסידה 510 מיליון, מגדל הפסידה מיליארד שקל, ומנורה הפסידה 73 מיליון. הפניקס היא היחידה שהרוויחה ברבעון המקביל, אז רשמה רווח של 184 מיליון שקל.

לדוחות שאר חברות הביטוח:

>>> הפניקס הרוויחה 217 מיליון שקל ברבעון השני; תשואה על ההון של 9%

>>> כלל - איחוד דוחות מקס הקפיץ את הרווח פי 2 ל-154 מיליון שקל

>>> מגדל: הפסד רבעוני של 41 מיליון שקל

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

בכל מקרה, לדברי הראל - ברבעון השני של שנת 2023, ירידת עקום הריבית הביאה לגידול של 104 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח בריאות ובביטוח כללי. זאת, לעומת קיטון בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח כללי בסך של 385 מיליון שקל בגין עלייה של עקום הריבית, ברבעון המקביל של שנת 2022. ההון העצמי של הראל הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובחלוקה למגזרים:

בביטוח הבריאות הרווח הכולל לפני מס בביטוח בריאות הסתכם ב-35 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של 201 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. הרווח ברבעון השני של שנת 2023 הושפע משיפור בתשואות שהושגו בשוק ההון, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וכן משיפור חיתומי בפוליסות קבוצתיות ובכיסוי תרופות עקב כניסת תרופות לסל הבריאות. השפעה זו קוזזה בחלקה בשל עלייה בכמות התביעות בכיסויי אמבולטורי, וכן בעקבות גידול בסך של 54 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות של ענף סיעוד בעקבות ירידה של עקום הריבית.

בביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח הרווח הכולל לפני מס  הסתכם ב-52 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של 253 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. ברבעון השני של שנת 2023, הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים הסתכם ב-18 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של 279 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. הפרמיות שהורווחו ברוטו בביטוח חיים הסתכמו ברבעון ב-1.8 מיליארד שקל, עליה של 24%, בעיקר בשל שינוי בעיתוי הפקדות חד פעמיות.

ברבעון השני של שנת 2023, הרווח בתחום הפנסיה והגמל הסתכם ב-34 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022, גידול של 31%. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל בקבוצה עמד על 141 מיליארד שקל ו-61 מיליארד שקל, בהתאמה, לעומת 123 מיליארד שקל ו-52 מיליארד שקל, בהתאמה.

בביטוח כללי ההפסד הכולל לפני מס בביטוח כללי הסתכם ב-60 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של 17 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022. במהלך ברבעון נרשם גידול של 50 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות בביטוח הכללי בשל ירידה של עקום הריבית. ברבעון המקביל של שנת 2022, ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח כללי קטנו בכ-143 מיליון שקל בשל עלייה של עקום הריבית.  

בתחום הפיננסים, הרווח הכולל לפני מס במגזר שוק ההון והשירותים הפיננסים הסתכם ב-23 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של 18 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2022, גידול של 28%. היקף הנכסים המנוהלים במגזר שוק ההון והשירותים הפיננסים, על ידי בית ההשקעות "הראל פיננסים" עמד על 71 מיליארד שקל, לעומת 58 מיליארד שקל, גידול של כ-22%.

מניית הראל רשמה ירידה של של 8% מתחילת השנה ונסחרת במחיר של 28 שקלים ושווי שוק של 6 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

אר פי אופטיקל עם הזמנה פוטנציאלית נוספת של עד 15 מיליון דולר; דניה סיבוס עם הרחבת כביש 6 בחצי מיליארד שקל; דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירת חשמל בנמל חיפה; ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז בנתוני האינפלציה - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 


מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך - קרנות נאמנות מצליחות על פני זמן. ניתוח של גיא טל - המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד


לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%