מנכ"לית אל על: "בסיכום ארבעת הרבעונים האחרונים אנחנו רווחיים". האם זה יהיה עקבי?
חברת התעופה אל על אל על 2.65% רושמת את "הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז ההפרטה ב-2005", כאשר ביחס לרבעון הראשון של 2019 (לפני הקורונה) מדובר בעלייה של 17% בהכנסות ל-500 מיליון דולר (לעומת 428.6 מיליון ברבעון המקביל ב-2019 ולעומת 283 ברבעון המקביל בשנה שעברה). היא גם רושמת, בפעם הראשונה מאז 2005, רווח תפעולי קטן של 9 מיליון דולר. האם זה מרשים? לא במיוחד, זה רק אומר שהשנים הקודמות היו גרועות - אל על הפסידה בחצי מהשנים בעשור שקדם לקורונה, כלומר היא הייתה בבעיה קשה עוד קודם, אבל כעת יש שיפור, תחת ההנהלה החדשה וזה נותן תקווה לחברה. היא מצליחה להשתפר וזה טוב מבחינתה. המשקיעים בינתיים רואים את השיפור בשנה האחרונה ומתגמלים את המניה בעליה של יותר מ-80%. אל על גם דיווחה ברבעון הקודם על צפי לעליה של 15% בהכנסות מדי שנה.
מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה מדברת על שיעורי התפוסה הגבוהים : "שיעורי תפוסה של 85% - זה כמו קיץ, ב-2019 היינו על 80%. כל אחוז זה 5 מיליון דולר שיורדים עד למטה".
מתי תעברו לרווחיות, ויותר מזה לרווחיות עקבית?
בן-טל: "שמנו בתוכנית האסטרטגית תוכנית שנועד להביא אותנו ליציבות ברווחיות. היציבות צריכה להימדד על בסיס שנתי. בנטרול הרבעון האחרון של האומיקרון תראה שאנחנו כבר בשנה האחרונה היינו רווחיים. עכשיו אנחנו מדברים על הרבעון שהסתיים - הייתה פתיחת שנה חזקה, למרות שזה רבעון חלש עונתית, הראנו את מגמת המכירות, ההכנסות לצד הגיוון שאנחנו פועלים ליצור בהכנסות במטרה לייצר שולי רווח יותר גבוהים.
אתם מאמינים שתגיעו לרווחיות השנה?
"אם לא הייתי מאמינה בתוכנית האסטרטגית לא הייתי מעזה להשיק אותה ולדבר עליה מדי רבעון"
שנים דיברתם על כך שהתחרות לא הוגנת בטיסות למזרח כי אתם לא יכולים לטוס ישירות. עכשיו זה נפתח, אתם צופים שיפור משמעותי אבל כעת מתלוננים על התחרות כאשר חברות חדשות גם פתחו קווים במקביל אליכם?
"שמנו מטרה לגדול בנתחי השוק בכל הרשת. נתיב מקוצר מייצר הזדמנות אבל גם לא מעט תחרות עם חברות נוספות שנכנסו. אבל בלי קיצור נתיבי הטיסה לא היינו יכולים לטוס פעמיים ביום למזרח בטיסות ישירות, טסים 3 פעמים בשבוע לפוקט (תאילנד), לא היינו יכולים לדבר על טיסות לאוסטרליה בלי זה, גם להודו לא היינו חוזרים בלי נתיב מקוצר. אנחנו בעד התחרות, למרות שזה מכניס גם מתחרים כמובן".
בחברה הוסיפו עוד כי תשלומי השכר בחברה ירדו ב-17 מיליון דולר וכעת הם מהווים 25% מההכנסות של החברה, לעומת 33% קודם לכן. בעלויות. החברה חתמה על הסכמי שכר אבל גם צמצמה משמעותית את כח האדם כדי להתייעל - וגם זה יעזור לה להשתפר. אחת הבעיות הגדולות של אל על הייתה מצבת כח אדם גדולה מדי, ועד עובדים חזק מדי, שמנעו אפשרות שיפור והתייעלות.
עם זאת, אל על בכל זאת רושמת הפסד של 34.4 מיליון שקל, שיפור לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019, וביחס להפסד של 66.4 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה.
ה-EBITDAR של אל על היה חיובי בגובה של כ-60 מיליון דולר, לעומת 16 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. ההפסד לפני מס עמד על 26 מיליון דולר, לעומת 71 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019. הרבעון הסתיים עם תזרים מזומנים של 73 מיליון דולר.
המכירות ברבעון הסתכמו ב-674 מיליון דולר - כלומר ההכנסות כנראה יגדלו גם בהמשך וזה בהחלט חיובי מבחינת החברה.
מחירי הדלק הסילוני ירדו ברבעון האחרון אבל הם גבוהים ב-29% לעומת המחירים ב-2019:
אל על רוצה להגדיל את צי המטוסים שלה ל-60 עד שנת 2028, והיא חוזרת לטוס למומבי וניו דלהי בהודו. סאן דור השיקה קו לאיסטנבול והיא החלה לטוס גם פאפוס, נאפולי, מונטנגרו. ואל על גם מעוניינת להתחיל בטיסות לאוסטרליה, הפיליפינים וכן מקומות נוספים בארה"ב.
אל על חתמה לאחרונה על מזכר הבנות עם חברת 'איסתא', במטרה לשווק מוצרים משלימים בתחום התיירות. על פי התוכנית, אל על תחזיק ב-40% מהחברה המשותפת, איסתא תחזיק ב-40% וקני רוזנברג יחזיק ב-20%. כלומר - הבעלות בפועל תהיה של קני רוזנברג ואל על.
דינה בן-טל גננסיה, מנכ"לית אל על: "הרבעון הראשון הוא נקודת פתיחה מצוינת עבורנו, ומפה רק נגביר את הקצב. אנחנו ממוקדים ביישום האסטרטגיה החדשה עם ארגון גמיש, יעיל ובשל לתהליך, שבסופו נהיה חברה חזקה פיננסית ותזרימית, ורחבה יותר מבחינת מגוון השירותים והמוצרים; עם עלייה חזקה בשיעור התפוסה ל-85.3%".
ינקל'ה (יעקב) שחר, סמנכ"ל הכספים הנכנס: "למרות סביבת המאקרו המאתגרת הצלחנו לחתוך את ההפסד הנקי, לעבור לרווח תפעולי ולעשות קפיצה משמעותית בהכנסות, למרות כושר ייצור של 93%. תזרים המזומנים שלנו יאפשר לנו גמישות מימונית וכן מרחב טוב יותר למימוש האסטרטגיה החדשה״.
מניית אל על נסחרת כעת במחיר של 4.41 שקלים ושווי שוק של 840 מיליון שקל. לאחרונה הבעלים קני רוזנברג עלה לאחזקה של 50%, לאחר הצעת רכש לרכישת 5% ממניות החברה במחיר של 4.2 שקלים למניה.
- 5.תומר 29/05/2023 15:13הגב לתגובה זומזמן היה קורה והמניה היתה כבר ב1000 חזירים
- 4.בני 24/05/2023 12:18הגב לתגובה זואני הפסקתי לטוס איתם לעבודה לפני שנים. חרא חברה.יקרים,מאחרים,חא טסה בשבת, תכנית נוסע מתמיד מזעזעת..בקיצור, מי שמוכן לשלם יותר ולהתקע בחול לסופש בשביל לשבוע עידן רייכל בנחיתה..אני מרחם עליו
- תום 29/05/2023 15:13הגב לתגובה זואיש פח
- חרדים בעיקר. (ל"ת)שי 25/05/2023 09:41הגב לתגובה זו
- רק אני ועוד חמישה מיליון נוסעים (ל"ת)אמיר 24/05/2023 15:46הגב לתגובה זו
- 3.יהודי 24/05/2023 11:30הגב לתגובה זובלי חלטורות וחברות בת אלא שמירת שבת מלאה
- 2.עודו 24/05/2023 10:55הגב לתגובה זובטיסות האחרונות שלי אני סוף סוף מרגיש שאני טס בחברה לאומית ועם שירות מעולה כמצופה מחברה לאומית
- 1.מפריח השערוריות 24/05/2023 10:42הגב לתגובה זושאל על הולכת בדרך הנכונה.כל הכבוד!

נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
עלייה של 25% בהכנסות ל-224.6 מיליון דולר; הרווח למניה על 2.16 דולר - סנט מעל הצפי; צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 215-225 מיליון דולר; וול סטריט מבינה שהרבעון הרביעי יהיה נמוך מהשלישי וחוששת
נובה, נובה -8.04% ספקית פתרונות המדידה הישראלית לתעשיית המוליכים למחצה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה ממשיכה ליהנות מצמיחה בביקוש למערכות מדידה לתחומי הזיכרונות והמעבדים המתקדמים - מגזרים שנהנים מההאצה בהשקעות בתשתיות בינה מלאכותית ובייצור שבבים מתקדמים, אבל בעוד הרבעון השלישי נראה חזק מהצפוי, הרביעי מאכזב את וול סטריט.
מניית Nova Measuring Instruments Ltd. -2.44% נופלת בשיעור של 10% במסחר המוקדם בנאסד"ק אחרי פרסום התוצאות. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-9.2 מיליארד דולר ) אחרי שזינקה כ-72% מתחילת השנה ו-88% במהלך 12 החודשים האחרונים.
הרווח למניה (Non-GAAP) ברבעון השלישי עמד על 2.16 דולר, לעומת תחזית הקונצנזוס של 2.15 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 222 מיליון דולר, ובזינוק של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שימו לב לנקודה הבאה - רק סנט מעל התחזית, ולא הרבה מעל בהכנסות. נובה זינקה בחודשים האחרונים כאילו היא הולכת "להפגיז" בתוצאות וזה לא קרה. השוק טיפח ציפיות והתאכזב. מעבר לכך, התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת - 215-225 מיליון דולר, אמצע טווח של 220 מיליון דולר שזה מתחת להכנסות ברבעון השלישי. וול סטריט רוצה צמיחה מתמשכת מדי רבעון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו כאמור ב-224.6 מיליון דולר, עלייה של 2% לעומת הרבעון השני של השנה, ו-25% לעומת הרבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 61.4 מיליון דולר, או 1.90 דולר למניה בדילול מלא, עליה של 19% לעומת התקופה המקבילה.
לפי Non-GAAP, הרווח הנקי היה 70 מיליון דולר, או 2.16 דולר למניה, עלייה של 24% לעומת אשתקד. שיעור הרווח הגולמי נותר יציב - 56.7%, לעומת 56.6% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות עלו ל-63.6 מיליון דולר, לעומת 52.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
