דינה בן טל אל על
צילום: יחצ
ראיון

מנכ"לית אל על: "בסיכום ארבעת הרבעונים האחרונים אנחנו רווחיים". האם זה יהיה עקבי?

אל על ממשיכה להשתפר, רושמת רווח תפעולי של 9 מיליון דולר והפסד של 34 מיליון דולר; זה "הרבעון ראשון הטוב ביותר שלה מאז ההפרטה ב-2005" עם עלייה של 17% בהכנסות לעומת 2019 (כלומר לפני הקורונה) ותזרים של 73 מיליון דולר - אבל יש לה עוד הרבה דרך כדי להצליח; המשקיעים אוהבים את השיפור בשנה וחצי האחרונות והמניה השלימה עליה של 80%: אל על: "שיעורי תפוסה של 85% - זה כמו קיץ. כל אחוז זה 5 מיליון דולר שיורדים עד למטה"
נתנאל אריאל | (8)

חברת התעופה אל על אל על 2.03%  רושמת את "הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז ההפרטה ב-2005", כאשר ביחס לרבעון הראשון של 2019 (לפני הקורונה) מדובר בעלייה של 17% בהכנסות ל-500 מיליון דולר (לעומת 428.6 מיליון ברבעון המקביל ב-2019 ולעומת 283 ברבעון המקביל בשנה שעברה). היא גם רושמת, בפעם הראשונה מאז 2005, רווח תפעולי קטן של 9 מיליון דולר. האם זה מרשים? לא במיוחד, זה רק אומר שהשנים הקודמות היו גרועות - אל על הפסידה בחצי מהשנים בעשור שקדם לקורונה, כלומר היא הייתה בבעיה קשה עוד קודם, אבל כעת יש שיפור, תחת ההנהלה החדשה וזה נותן תקווה לחברה. היא מצליחה להשתפר וזה טוב מבחינתה. המשקיעים בינתיים רואים את השיפור בשנה האחרונה ומתגמלים את המניה בעליה של יותר מ-80%. אל על גם דיווחה ברבעון הקודם על צפי לעליה של 15% בהכנסות מדי שנה. מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה מדברת על שיעורי התפוסה הגבוהים : "שיעורי תפוסה של 85% - זה כמו קיץ, ב-2019 היינו על 80%. כל אחוז זה 5 מיליון דולר שיורדים עד למטה". מתי תעברו לרווחיות, ויותר מזה לרווחיות עקבית? בן-טל: "שמנו בתוכנית האסטרטגית תוכנית שנועד להביא אותנו ליציבות ברווחיות. היציבות צריכה להימדד על בסיס שנתי. בנטרול הרבעון האחרון של האומיקרון תראה שאנחנו כבר בשנה האחרונה היינו רווחיים. עכשיו אנחנו מדברים על הרבעון שהסתיים - הייתה פתיחת שנה חזקה, למרות שזה רבעון חלש עונתית, הראנו את מגמת המכירות, ההכנסות לצד הגיוון שאנחנו פועלים ליצור בהכנסות במטרה לייצר שולי רווח יותר גבוהים.  אתם מאמינים שתגיעו לרווחיות השנה? "אם לא הייתי מאמינה בתוכנית האסטרטגית לא הייתי מעזה להשיק אותה ולדבר עליה מדי רבעון" שנים דיברתם על כך שהתחרות לא הוגנת בטיסות למזרח כי אתם לא יכולים לטוס ישירות. עכשיו זה נפתח, אתם צופים שיפור משמעותי אבל כעת מתלוננים על התחרות כאשר חברות חדשות גם פתחו קווים במקביל אליכם? "שמנו מטרה לגדול בנתחי השוק בכל הרשת. נתיב מקוצר מייצר הזדמנות אבל גם לא מעט תחרות עם חברות נוספות שנכנסו. אבל בלי קיצור נתיבי הטיסה לא היינו יכולים לטוס פעמיים ביום למזרח בטיסות ישירות, טסים 3 פעמים בשבוע לפוקט (תאילנד), לא היינו יכולים לדבר על טיסות לאוסטרליה בלי זה, גם להודו לא היינו חוזרים בלי נתיב מקוצר. אנחנו בעד התחרות, למרות שזה מכניס גם מתחרים כמובן". בחברה הוסיפו עוד כי תשלומי השכר בחברה ירדו ב-17 מיליון דולר וכעת הם מהווים 25% מההכנסות של החברה, לעומת 33% קודם לכן. בעלויות. החברה חתמה על הסכמי שכר אבל גם צמצמה משמעותית את כח האדם כדי להתייעל - וגם זה יעזור לה להשתפר. אחת הבעיות הגדולות של אל על הייתה מצבת כח אדם גדולה מדי, ועד עובדים חזק מדי, שמנעו אפשרות שיפור והתייעלות. עם זאת, אל על בכל זאת רושמת הפסד של 34.4 מיליון שקל, שיפור לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019, וביחס להפסד של 66.4 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה.  ה-EBITDAR של אל על היה חיובי בגובה של כ-60 מיליון דולר, לעומת 16 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. ההפסד לפני מס עמד על 26 מיליון דולר, לעומת 71 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019. הרבעון הסתיים עם תזרים מזומנים של 73 מיליון דולר. המכירות ברבעון הסתכמו ב-674 מיליון דולר - כלומר ההכנסות כנראה יגדלו גם בהמשך וזה בהחלט חיובי מבחינת החברה. מחירי הדלק הסילוני ירדו ברבעון האחרון אבל הם גבוהים ב-29% לעומת המחירים ב-2019: השינוי במחירי הדלק הסילוני. מקור: דוחות אל על אל על רוצה להגדיל את צי המטוסים שלה ל-60 עד שנת 2028, והיא חוזרת לטוס למומבי וניו דלהי בהודו. סאן דור השיקה קו לאיסטנבול והיא החלה לטוס גם פאפוס, נאפולי, מונטנגרו. ואל על גם מעוניינת להתחיל בטיסות לאוסטרליה, הפיליפינים וכן מקומות נוספים בארה"ב. דוחות אל על לרבעון הראשון של 2023 אל על חתמה לאחרונה על מזכר הבנות עם חברת 'איסתא', במטרה לשווק מוצרים משלימים בתחום התיירות. על פי התוכנית, אל על תחזיק ב-40% מהחברה המשותפת, איסתא תחזיק ב-40% וקני רוזנברג יחזיק ב-20%. כלומר - הבעלות בפועל תהיה של קני רוזנברג ואל על. דינה בן-טל גננסיה, מנכ"לית אל על: "הרבעון הראשון הוא נקודת פתיחה מצוינת עבורנו, ומפה רק נגביר את הקצב. אנחנו ממוקדים ביישום האסטרטגיה החדשה עם ארגון גמיש, יעיל ובשל לתהליך, שבסופו נהיה חברה חזקה פיננסית ותזרימית, ורחבה יותר מבחינת מגוון השירותים והמוצרים; עם עלייה חזקה בשיעור התפוסה ל-85.3%". ינקל'ה (יעקב) שחר, סמנכ"ל הכספים הנכנס: "למרות סביבת המאקרו המאתגרת הצלחנו לחתוך את ההפסד הנקי, לעבור לרווח תפעולי ולעשות קפיצה משמעותית בהכנסות, למרות כושר ייצור של 93%. תזרים המזומנים שלנו יאפשר לנו גמישות מימונית וכן מרחב טוב יותר למימוש האסטרטגיה החדשה״. מניית אל על נסחרת כעת במחיר של 4.41 שקלים ושווי שוק של 840 מיליון שקל. לאחרונה הבעלים קני רוזנברג עלה לאחזקה של 50%, לאחר הצעת רכש לרכישת 5% ממניות החברה במחיר של 4.2 שקלים למניה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תומר 29/05/2023 15:13
    הגב לתגובה זו
    מזמן היה קורה והמניה היתה כבר ב1000 חזירים
  • 4.
    בני 24/05/2023 12:18
    הגב לתגובה זו
    אני הפסקתי לטוס איתם לעבודה לפני שנים. חרא חברה.יקרים,מאחרים,חא טסה בשבת, תכנית נוסע מתמיד מזעזעת..בקיצור, מי שמוכן לשלם יותר ולהתקע בחול לסופש בשביל לשבוע עידן רייכל בנחיתה..אני מרחם עליו
  • תום 29/05/2023 15:13
    הגב לתגובה זו
    איש פח
  • חרדים בעיקר. (ל"ת)
    שי 25/05/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
  • רק אני ועוד חמישה מיליון נוסעים (ל"ת)
    אמיר 24/05/2023 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהודי 24/05/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    בלי חלטורות וחברות בת אלא שמירת שבת מלאה
  • 2.
    עודו 24/05/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    בטיסות האחרונות שלי אני סוף סוף מרגיש שאני טס בחברה לאומית ועם שירות מעולה כמצופה מחברה לאומית
  • 1.
    מפריח השערוריות 24/05/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    שאל על הולכת בדרך הנכונה.כל הכבוד!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים