אריקה בי קיור מזנקת אחרי ששווייה קרס ל-60 מיליון שקל; מה הסיבה?
חברת אריקה בי-קיור, היצרנית והמשווקת של המכשיר בי קיור לייזר, המשמש לטיפול בכאבים באמצעות קרני לייזר, הונפקה בבורסה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. החברה הוקמה בשנת 2007 ע"י מיקי שלוסר, שמחזיק 74% מהמניות שלה. בשנים 2018 – 2020 החברה הציגה עלייה עקבית ברווחים, ובשנת 2020 אף נרשם בה רווח נקי של 12 מיליון שקלים. אבל מאז התהפכו התוצאות. בתזמון מושלם, אריקה הנפיקה בשיא התוצאות, ומיד אחרי ההנפקה העסקים הלכו ודעכו. זה לא מקרי, הרבה חברות במקרה מנפיקות בשיא ומיד לאחר מכן נופלות בעסקים ובמחיר המניה. באריקה זה היה מאוד בולט.
בגיוס הוזרמו לחברה 88 מיליון דולר לפי שווי של שקל לפי שווי של 520 מיליון שקל אחרי הכסף. השווי אפילו הספיק לעלות ל-750 מיליון שקל ואז החלה נפילה, עד לכ-60 מיליון שקל. זאת נפילה של משבר אמון. השוק לא מאמין לחברה. דוחות חלשים-גרועים זה מכה והם דרמטיים למחיר המניה, אבל משבר אמון הוא קטסטרופה למניה. השוק סבור שעבדו עליו, וחיזוק לכך נמצא גם במכירה של בעל השליטה במקביל להנפקה של מניות בסכום של 20 מיליון שקל.
נפילה בעסקים=נפילה במניה
עוד במהלך 2021 בצעה החברה הפחתה של תחזיות הרווח שלה. בסוף השנה, היא סיימה עם הכנסות של 105 מיליון שקל, 5 מיליון מתחת לתחזיות המופחתות שלה. מה שפגע ברווחי החברה היו הירידות בהכנסות מצד אחד והעלייה בהוצאות השיווק מצד שני, שהגיעו לכדי 83 מיליון שקלים. את שנת 2021 סיימה החברה עם הפסד נקי של 9.7 מיליון שקלים.
למרות כל הניסיונות, ההידרדרות של החברה נמשכה גם אל תוך שנת 2022. במהלך המחצית הראשונה של השנה נרשם בה מספר גדול של התפטרויות. בין השאר התפטרו גם סמנכ"ל הכספים שלה וגם המנכ"ל.
- אריקה כרמל תשווק בבלעדיות את YA-MAN וצופה גידול של 20% במכירות
- אריקה ניפחה את הדוחות - רשות ניירות ערך גרמה לה לתקן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם צפי הרווחים לשנת 2022 איננו מזהיר. בתאריך 16 ביוני השנה, פרסמה החברה עדכון שלפיו תהיה ירידה של 28 מיליון שקלים בהכנסות. לפי הדיווח, ההפסד הצפוי לששת החודשים הראשונים יעמוד על 17 מיליון שקלים. לא לילד הזה פיללו המשקיעים. ואז נפלה המניה משווי של כ-130-140 מיליון שקל לכ-60 מיליון שקל, והיום היא כאמור נוסקת לשווי של כ-120 מיליון שקל - 100% ביומיים.
- 1.לרון 12/07/2022 10:42הגב לתגובה זומתי יבו היפוך אמיתי בשווקים? אריקה זו ההוכחה ,כשהמחירים יהיו נמוכים מספיק בלי קשר לאינפלציה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
