אריקה בי קיור מזנקת אחרי ששווייה קרס ל-60 מיליון שקל; מה הסיבה?
חברת אריקה בי-קיור, היצרנית והמשווקת של המכשיר בי קיור לייזר, המשמש לטיפול בכאבים באמצעות קרני לייזר, הונפקה בבורסה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. החברה הוקמה בשנת 2007 ע"י מיקי שלוסר, שמחזיק 74% מהמניות שלה. בשנים 2018 – 2020 החברה הציגה עלייה עקבית ברווחים, ובשנת 2020 אף נרשם בה רווח נקי של 12 מיליון שקלים. אבל מאז התהפכו התוצאות. בתזמון מושלם, אריקה הנפיקה בשיא התוצאות, ומיד אחרי ההנפקה העסקים הלכו ודעכו. זה לא מקרי, הרבה חברות במקרה מנפיקות בשיא ומיד לאחר מכן נופלות בעסקים ובמחיר המניה. באריקה זה היה מאוד בולט.
בגיוס הוזרמו לחברה 88 מיליון דולר לפי שווי של שקל לפי שווי של 520 מיליון שקל אחרי הכסף. השווי אפילו הספיק לעלות ל-750 מיליון שקל ואז החלה נפילה, עד לכ-60 מיליון שקל. זאת נפילה של משבר אמון. השוק לא מאמין לחברה. דוחות חלשים-גרועים זה מכה והם דרמטיים למחיר המניה, אבל משבר אמון הוא קטסטרופה למניה. השוק סבור שעבדו עליו, וחיזוק לכך נמצא גם במכירה של בעל השליטה במקביל להנפקה של מניות בסכום של 20 מיליון שקל.
נפילה בעסקים=נפילה במניה
עוד במהלך 2021 בצעה החברה הפחתה של תחזיות הרווח שלה. בסוף השנה, היא סיימה עם הכנסות של 105 מיליון שקל, 5 מיליון מתחת לתחזיות המופחתות שלה. מה שפגע ברווחי החברה היו הירידות בהכנסות מצד אחד והעלייה בהוצאות השיווק מצד שני, שהגיעו לכדי 83 מיליון שקלים. את שנת 2021 סיימה החברה עם הפסד נקי של 9.7 מיליון שקלים.
למרות כל הניסיונות, ההידרדרות של החברה נמשכה גם אל תוך שנת 2022. במהלך המחצית הראשונה של השנה נרשם בה מספר גדול של התפטרויות. בין השאר התפטרו גם סמנכ"ל הכספים שלה וגם המנכ"ל.
- אריקה כרמל תשווק בבלעדיות את YA-MAN וצופה גידול של 20% במכירות
- אריקה ניפחה את הדוחות - רשות ניירות ערך גרמה לה לתקן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם צפי הרווחים לשנת 2022 איננו מזהיר. בתאריך 16 ביוני השנה, פרסמה החברה עדכון שלפיו תהיה ירידה של 28 מיליון שקלים בהכנסות. לפי הדיווח, ההפסד הצפוי לששת החודשים הראשונים יעמוד על 17 מיליון שקלים. לא לילד הזה פיללו המשקיעים. ואז נפלה המניה משווי של כ-130-140 מיליון שקל לכ-60 מיליון שקל, והיום היא כאמור נוסקת לשווי של כ-120 מיליון שקל - 100% ביומיים.
- 1.לרון 12/07/2022 10:42הגב לתגובה זומתי יבו היפוך אמיתי בשווקים? אריקה זו ההוכחה ,כשהמחירים יהיו נמוכים מספיק בלי קשר לאינפלציה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
