אריקה בי קיור מזנקת אחרי ששווייה קרס ל-60 מיליון שקל; מה הסיבה?
חברת אריקה בי-קיור, היצרנית והמשווקת של המכשיר בי קיור לייזר, המשמש לטיפול בכאבים באמצעות קרני לייזר, הונפקה בבורסה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. החברה הוקמה בשנת 2007 ע"י מיקי שלוסר, שמחזיק 74% מהמניות שלה. בשנים 2018 – 2020 החברה הציגה עלייה עקבית ברווחים, ובשנת 2020 אף נרשם בה רווח נקי של 12 מיליון שקלים. אבל מאז התהפכו התוצאות. בתזמון מושלם, אריקה הנפיקה בשיא התוצאות, ומיד אחרי ההנפקה העסקים הלכו ודעכו. זה לא מקרי, הרבה חברות במקרה מנפיקות בשיא ומיד לאחר מכן נופלות בעסקים ובמחיר המניה. באריקה זה היה מאוד בולט.
בגיוס הוזרמו לחברה 88 מיליון דולר לפי שווי של שקל לפי שווי של 520 מיליון שקל אחרי הכסף. השווי אפילו הספיק לעלות ל-750 מיליון שקל ואז החלה נפילה, עד לכ-60 מיליון שקל. זאת נפילה של משבר אמון. השוק לא מאמין לחברה. דוחות חלשים-גרועים זה מכה והם דרמטיים למחיר המניה, אבל משבר אמון הוא קטסטרופה למניה. השוק סבור שעבדו עליו, וחיזוק לכך נמצא גם במכירה של בעל השליטה במקביל להנפקה של מניות בסכום של 20 מיליון שקל.
נפילה בעסקים=נפילה במניה
עוד במהלך 2021 בצעה החברה הפחתה של תחזיות הרווח שלה. בסוף השנה, היא סיימה עם הכנסות של 105 מיליון שקל, 5 מיליון מתחת לתחזיות המופחתות שלה. מה שפגע ברווחי החברה היו הירידות בהכנסות מצד אחד והעלייה בהוצאות השיווק מצד שני, שהגיעו לכדי 83 מיליון שקלים. את שנת 2021 סיימה החברה עם הפסד נקי של 9.7 מיליון שקלים.
למרות כל הניסיונות, ההידרדרות של החברה נמשכה גם אל תוך שנת 2022. במהלך המחצית הראשונה של השנה נרשם בה מספר גדול של התפטרויות. בין השאר התפטרו גם סמנכ"ל הכספים שלה וגם המנכ"ל.
- אריקה כרמל תשווק בבלעדיות את YA-MAN וצופה גידול של 20% במכירות
- אריקה ניפחה את הדוחות - רשות ניירות ערך גרמה לה לתקן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם צפי הרווחים לשנת 2022 איננו מזהיר. בתאריך 16 ביוני השנה, פרסמה החברה עדכון שלפיו תהיה ירידה של 28 מיליון שקלים בהכנסות. לפי הדיווח, ההפסד הצפוי לששת החודשים הראשונים יעמוד על 17 מיליון שקלים. לא לילד הזה פיללו המשקיעים. ואז נפלה המניה משווי של כ-130-140 מיליון שקל לכ-60 מיליון שקל, והיום היא כאמור נוסקת לשווי של כ-120 מיליון שקל - 100% ביומיים.
- 1.לרון 12/07/2022 10:42הגב לתגובה זומתי יבו היפוך אמיתי בשווקים? אריקה זו ההוכחה ,כשהמחירים יהיו נמוכים מספיק בלי קשר לאינפלציה
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
