מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

אריקה בי קיור מזנקת אחרי ששווייה קרס ל-60 מיליון שקל; מה הסיבה?

ההנפקה הגרועה של השנה: אריקה בי קיור, ירדה משווי של 750 מיליון שקל ל-60 מיליון שקל, עכשיו היא מזנקת, אחרי הכל - גם לחברה כזו, יש ערך...
משה כסיף | (1)

חברת אריקה בי-קיור, היצרנית והמשווקת של המכשיר בי קיור לייזר, המשמש לטיפול בכאבים באמצעות קרני לייזר, הונפקה בבורסה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. החברה הוקמה בשנת 2007 ע"י מיקי שלוסר, שמחזיק 74% מהמניות שלה. בשנים 2018 – 2020 החברה הציגה עלייה עקבית ברווחים, ובשנת 2020 אף נרשם בה רווח נקי של 12 מיליון שקלים. אבל מאז התהפכו התוצאות. בתזמון מושלם, אריקה הנפיקה בשיא התוצאות, ומיד אחרי ההנפקה העסקים הלכו ודעכו. זה לא מקרי, הרבה חברות במקרה מנפיקות בשיא ומיד לאחר מכן נופלות בעסקים ובמחיר המניה. באריקה זה היה מאוד בולט. 

בגיוס הוזרמו לחברה 88 מיליון דולר לפי שווי של שקל לפי שווי של 520 מיליון שקל אחרי הכסף. השווי אפילו הספיק לעלות ל-750 מיליון שקל ואז החלה נפילה, עד לכ-60 מיליון שקל.  זאת נפילה של משבר אמון. השוק לא מאמין לחברה. דוחות חלשים-גרועים זה מכה והם דרמטיים למחיר המניה, אבל משבר אמון הוא קטסטרופה למניה. השוק סבור שעבדו עליו, וחיזוק לכך נמצא גם במכירה של בעל השליטה במקביל להנפקה של מניות בסכום של 20 מיליון שקל. 

נפילה בעסקים=נפילה במניה

עוד במהלך 2021 בצעה החברה הפחתה של תחזיות הרווח שלה. בסוף השנה, היא סיימה עם הכנסות של 105 מיליון שקל, 5 מיליון מתחת לתחזיות המופחתות שלה. מה שפגע ברווחי החברה היו הירידות בהכנסות מצד אחד והעלייה בהוצאות השיווק מצד שני, שהגיעו לכדי 83 מיליון שקלים. את שנת 2021 סיימה החברה עם הפסד נקי של 9.7 מיליון שקלים.

למרות כל הניסיונות, ההידרדרות של החברה נמשכה גם אל תוך שנת 2022. במהלך המחצית הראשונה של השנה נרשם בה מספר גדול של התפטרויות. בין השאר התפטרו גם סמנכ"ל הכספים שלה וגם המנכ"ל

גם צפי הרווחים לשנת 2022 איננו מזהיר. בתאריך 16 ביוני השנה, פרסמה החברה עדכון שלפיו תהיה ירידה של 28 מיליון שקלים בהכנסות. לפי הדיווח, ההפסד הצפוי לששת החודשים הראשונים יעמוד על 17 מיליון שקלים. לא לילד הזה פיללו המשקיעים. ואז נפלה המניה משווי של כ-130-140 מיליון שקל לכ-60 מיליון שקל, והיום היא כאמור נוסקת לשווי של כ-120 מיליון שקל - 100% ביומיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 12/07/2022 10:42
    הגב לתגובה זו
    מתי יבו היפוך אמיתי בשווקים? אריקה זו ההוכחה ,כשהמחירים יהיו נמוכים מספיק בלי קשר לאינפלציה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.82%   והכסף כסף 1.5%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.