"עכשיו אחרי הקורונה - הביקושים לחידוש ושיפור המטוסים חוזרים"
מנועי בית שמש 0.22% הודיעה על הסכם מסגרת שחתמה מול לקוחה אסטרטגית לייצור חלקי מנועים מתקדמים, כשצפי ההכנסות ממנו הוא 45 מיליון דולר עם פוטנציאל להגדלתן לעד 58 מיליון דולר. בשיחה עם ביזפורטל, מספר המנכ"ל רם דרורי על העסקה וכן על מצב העסקים בימים אלה, התלויים בהתאוששות בתחום התעופה. "מטעמים של דיסקרטיות מול הלקוח לא פירטנו אילו חלקים בדיוק נייצר עבורו", הוא אומר. "באופן כללי מנועי בית שמש מייצרת חלקים סובבים קריטיים לליבת מנועי מטוסים – בעיקר להבים ודיסקים".
הלקוחה היא בעצמה יצרנית של חלקי מנועים, מדוע היא זקוקה למיקור חוץ אצל חברות מסוגכם? נדרשת מומחיות מיוחדת שאין לה?
"ליצרנית המנועים אמנם יש יכולות ייצור עצמיות אבל הן לא מכסות 100% מהקיבולת הדרושה לה ולכן היא מסתמכת בנתח מסוים על מיקור חוץ, כמו במקרה הזה. בדרך כלל יעשו את מיקור החוץ מול יצרנים שיודעים להוכיח יכולת לעמוד בדרישות של מוצר שכזה, שהן מאד גבוהות והחסמים גדולים מאד. ללקוחה בהסכם הנוכחי יש שיקולים משלה מה להשאיר בבית ומה להוציא החוצה. לשמחתנו יש לנו קשר טוב איתה והיא סומכת עלינו".
את צפי ההכנסות גזרתם מאורך חיים מינימלי של 21 שנה למנועים שמייצרת הלקוחה – מה המקסימום?
"למנוע סילוני אורך חיים שמגיע גם ל 30-40 שנה בייצור סדרתי. אם מוסיפים את ה'אפטר מרקט' זה יכול להיות גם יותר. קשה להגיד במדויק ואנחנו מספקים מצדנו הערכות, שעומדות כאמור על 21 שנים".
חוץ מאורך חיי המנוע וצפי ההכנסות, מה תוכלו לומר מבחינת מכירות כמותיות בעסקה? הן בעצם תלויות בלקוחות של הלקוחה שלכם.
"זה דגש חדש של מנוע של הלקוחה לפלטפורמה שיצאה עכשיו לשוק., שלא קשורה לקורונה ונגזרותיה. הסכומים שנתנו מתבססים על הזמנות בפועל שקיבלה הלקוחה ובחלקם על צפי מכירות שלה, אבל לא חשפנו את המספרים".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והכמות הזו שלא חשפתם, מבוססת בעצם על הזמנות של מטוסים חדשים על ידי חברות התעופה? אם כן, איך הדברים נראים כרגע – עד כמה חברות התעופה מחדשות את הציים?
"גם על הזמנות מטוסים חדשים וגם על חלקים לסרוויס - מנועים שירדו לטיפולים בהמשך. אני יכול לומר שהעסקה הזו מיועדת לפלטפורמה. כרגע מה שאנחנו רואים בשוק התעופה האזרחית זה שבסך הכל המטוסים והמנועים החדשים שנכנסו לשוק לפני כמה שנים מוכיחים התייעלות תפעולית יפה מבחינת חיסכון בדלק, הפחתת זיהום ורעשים, ועל כן בגדול החברות ממשיכות לייצר ביקוש. באופן ספציפי כמובן שבשנת הקורונה כולם עשו תהליך בלימה אבל עכשיו, ככל שהשוק הולך ונפתח, חוזרים הביקושים וזה סימן מעודד. כאמור, מבחינה תפעולית לחברות התעופה יש אינטרס להמשיך את מהלך חידוש הציים".
"ברור לכולם שהשוק יחזור לעצמו"
מנועי בית שמש שבשליטת (35%) קרן פימי פועלת בשני מגזרים, האחד הוא יצור חלקים למנועי סילון והשני הוא שירותים ומוצרים לשוק התעופה האזרחי והצבאי. מרבית המכירותיה הן לשוק האזרחי. את הרבעון הראשון של 2021 סגרה החברה עם ירידה של כ-48% במכירות, שהסתכמו בכ-28 מיליון דולר מול כ-49 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי הסתכם בכ-1 מיליון דולר, לעומת כ-4.8 מיליון דולר, ה-EBITDA עמד על כ-1.4 מיליון דולר מול כ-6.6 מיליון דולר והחברה עברה להפסד של כ-963 אלף דולר, לעומת רווח של כ-3.7 מיליון דולר שנה קודם לכן.
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בתחילת 2020, טרם התפשטות הקורונה בעולם המערבי, היה שער המניה 145 שקל בשיא. לאחר מכן צנחה המניה בחדות בקרוב ל-70% לשער של 45 שקלים. מאז הספיקה לעלות חזרה בכ-50%, כשכעת השער הוא 69 שקל, המשקף לחברה שווי של 610 מיליון שקל - עדיין רחוק בכ-50% מהשיא בינואר אשתקד.
התאוששות המניה, אמנם לא באופן מלא, מעידה בעיקר על ציפיות המשקיעים לעתיד. השאלה היא איך נראים עסקי החברה בהווה מבחינת התלות בשוק התעופה. דרורי אכן מתייחס לכך בשיחה עמו: "ההתאוששות של הענף הזה היא תהליך שלוקח זמן ואנחנו עוד לא יודעים לדייק אותו מבחינת הקצב. ועדיין, ברור לכולם שהשוק יחזור לעצמו, פשוט כרגע יש אי וודאות לגבי מתי. לשבת במטוס עם 150-250 איש זה פחות מטרידה בהיבט הקורונה. הבעיה הגדולה היא ההנחיות הלא ברורות של מעברי גבול בין מדינות".
ולסיום, בעתיד הרחוק יותר – אתם רואים תרחיש שבו באירופה או ארצות הברית יהיו פחות טיסות אזרחיות בפנים היבשת, ויתעדפו כחלופה תחבורה יבשתית – רכבות או רכבים - מטעמים סביבתיים?
"כרגע הנחת העבודה היא שיהיה שינוי בהרגלי הצריכה של התנועה האווירית, וצריך להדגיש שבינתיים דווקא כשמדברים על התאוששות בתחום רואים את הטיסות הפנים יבשתיות או בתוך המדינות, מה שנקרא ה'דומסטיק', חוזרות בקצב מהיר יותר מה'אינטרנשיונל'. יש פה שני גורמים שצריך להתייחס אליהם: הראשון הוא האלטרנטיבות היבשתיות, שהן גם כן מזהמות. רכב חשמלי 'ירוק' הרבה יותר מרכבים מונעי דלק ועדיין יצור החשמל עבורם מזהם. מעבר לכך נסיעה ברכב חשופה למגבלות של תשתיות - כלומר פקקים.
שנית, כמו שציינתי קודם לפלטפורמות החדשות בתחום התעופה יעדי הפחתת זיהום מאד משמעותיים, שמונחים הן על ידי הרגולציה והן על ידי היצרניות עצמן. ברור שטיסה היא לא דבר שתורם לאיכות הסביבה, אבל עדיין השינויים בתחום מביאים להפחתת הזיהום ברמה משמעותית. אני מכיר את התנועות האלה שמנסות לייצר חלופות לטיסות והן באמת מושכות הרבה באזז. אבל, התנועה האווירית, בוודאי הדומסטיק עליו דיברנו, היא ברמה כל כך יעילה ובמחיר כל כך נמוך שאני לא מניח שנראה שינוי לטובת התחבורה היבשתית. חברות הלואו קוסט מטיסות אותך היום 2-4 שעות ב-50-100 דולר. עדיין צריך לומר את הדברים בזהירות, דברים יכולים לקרות".
גרף מניית מנועי בית שמש:
- 4.מנכל חח"י 22/06/2021 13:55הגב לתגובה זוסולרי, רוח ...במקרה הכי גרוע: גז טיבעי חוץ מזה: בלילה תחנת הכח עובדת על פארש (המשק ישן) לכן, טעינת רכבים לא מוסיפה זיהום.
- סע עם רכב ללונדון (ל"ת)שמוליק 22/06/2021 14:32הגב לתגובה זו
- 3.שגיא 22/06/2021 13:24הגב לתגובה זוגם את הרכב החשמלי יחליף מונע מימני או הברידי חשמלי מימני וגם מטוסים אבל זה יקח עוד כמה שנים כדאי לך מעכשיו להתחיל להערך למנועי מימן לפחות במודעות העסקית.
- 2.TL 22/06/2021 13:05הגב לתגובה זועל כן העתיד נמצא על הקרקע - דרך צינורות וואקום יותר פשוט מול כל השכלולים הנדרשים עבור מטוס
- 1.מבין 22/06/2021 12:56הגב לתגובה זוהתעופה גוססת
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 0.51% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
