כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock
דוחות

חברת האשראי החוץ בנקאי מקס: צניחה של 57% ברווח הנקי – בגלל הקורונה

הרווח הנקי ב-2020 עמד על כ-47 מיליון שקל, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2019, כלומר ירידה של 57%; הכנסות החברה הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, קיטון של 10.2% לעומת שנת 2019.
סתיו קורן |

חברת האשראי החוץ בנקאי MAX, פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2020, מהם עולה כי בעקבות משבר הקורונה הרווח הנקי של החברה צנח בכ-57%, ועמד על כ-47 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2019. גם הכנסות החברה נפגעו משמעותית והסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל לעומת כ-1.37 מיליארד שקל בשנת 2019.

 

עם זאת, הרווח הנקי לרבעון הרביעי כמעט הוכפל ביחס לרבעון הרביעי בשנה שעברה ועמד ב-2020 על כ-15 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד. וזאת למרות שהכנסות החברה ברבעון הרביעי קטנו ב-11.2% ועמדו על 308 מיליון שקל, לעומת כ-346.8 מיליון שקל אשתקד.

 

על פי נתוני החברה, כמות כרטיסי האשראי עמדה בסוף 2020 על כ-2.8 מיליון כרטיסים, גידול של כ-3.6%, וכן כמות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים גדלה בכ-5.8% והגיעה לכ-1.1 מיליון כרטיסי אשראי – כלומר, כאשר העולם יחזור לנורמליות גם רווחי החברה ישתפרו בהתאם, שכן הציבור יחזור לצרוך יותר.

 

מחזור ההנפקה של החברה הסתכם בכ-79.4 מיליארד שקל, קיטון של כ-8%, שנבע מירידה משמעותית במחזורי חו"ל עקב משבר הקורונה וסגירת השמיים וכן מתקופות הסגר וההגבלות במשק במהלך 2020 שגרמו לירידה בצריכה הפרטית. החברה מציינת כי למרות השלכות משבר הקורונה, היא הצליחה להגדיל את מחזור ההנפקה החוץ-בנקאי בשנת 2020 בכ-3.7% לעומת שנת 2019.

תיזהרו כשאתם חורגים ממסגרת האשראי כי אם תחרגו – תשלמו ביוקר: יתרת תיק האשראי הצרכני (לקוחות פרטיים) של החברה הסתכמה בסוף 2020 בכ-5.3 מיליארד שקל, קיטון של כ-4.6%, כאשר שיעור הריבית הממוצעת לצרכן שמאחר לשלם עמד על 7.7%, ללא שינוי מהותי ביחס ל-2019. תיק האשראי לעסקים של החברה קטן הרבה יותר והסתכם בסוף שנת 2020 בכ-409 מיליון שקל, גידול של כ-4.3% ושיעור הריבית הממוצעת לעסקים עמד על 5.4%, לעומת 6.4% בסוף שנת 2019 – הוזלה של כ15% באשראי לעסקים.

 

הישראלים נשארו בארץ

על פי נתוני מקס, לסגירת השמיים וההגבלות על הטיסות היו כמובן השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית כאשר עם תחילת התפשטות הנגיף נרשמה צניחה חדה בביצוע העסקאות בחו"ל (ללא אונליין) בהשוואה לשנת 2019, אולם עם חלוף הזמן הצטמצם הפער בעסקאות בחו"ל בהשוואה לתקופה טרום המשבר, אם כי עדיין הפער ניכר גם כעת - ועומד על מינוס 67%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים