כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock
דוחות

חברת האשראי החוץ בנקאי מקס: צניחה של 57% ברווח הנקי – בגלל הקורונה

הרווח הנקי ב-2020 עמד על כ-47 מיליון שקל, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2019, כלומר ירידה של 57%; הכנסות החברה הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, קיטון של 10.2% לעומת שנת 2019.
סתיו קורן |

חברת האשראי החוץ בנקאי MAX, פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2020, מהם עולה כי בעקבות משבר הקורונה הרווח הנקי של החברה צנח בכ-57%, ועמד על כ-47 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2019. גם הכנסות החברה נפגעו משמעותית והסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל לעומת כ-1.37 מיליארד שקל בשנת 2019.

 

עם זאת, הרווח הנקי לרבעון הרביעי כמעט הוכפל ביחס לרבעון הרביעי בשנה שעברה ועמד ב-2020 על כ-15 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד. וזאת למרות שהכנסות החברה ברבעון הרביעי קטנו ב-11.2% ועמדו על 308 מיליון שקל, לעומת כ-346.8 מיליון שקל אשתקד.

 

על פי נתוני החברה, כמות כרטיסי האשראי עמדה בסוף 2020 על כ-2.8 מיליון כרטיסים, גידול של כ-3.6%, וכן כמות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים גדלה בכ-5.8% והגיעה לכ-1.1 מיליון כרטיסי אשראי – כלומר, כאשר העולם יחזור לנורמליות גם רווחי החברה ישתפרו בהתאם, שכן הציבור יחזור לצרוך יותר.

 

מחזור ההנפקה של החברה הסתכם בכ-79.4 מיליארד שקל, קיטון של כ-8%, שנבע מירידה משמעותית במחזורי חו"ל עקב משבר הקורונה וסגירת השמיים וכן מתקופות הסגר וההגבלות במשק במהלך 2020 שגרמו לירידה בצריכה הפרטית. החברה מציינת כי למרות השלכות משבר הקורונה, היא הצליחה להגדיל את מחזור ההנפקה החוץ-בנקאי בשנת 2020 בכ-3.7% לעומת שנת 2019.

תיזהרו כשאתם חורגים ממסגרת האשראי כי אם תחרגו – תשלמו ביוקר: יתרת תיק האשראי הצרכני (לקוחות פרטיים) של החברה הסתכמה בסוף 2020 בכ-5.3 מיליארד שקל, קיטון של כ-4.6%, כאשר שיעור הריבית הממוצעת לצרכן שמאחר לשלם עמד על 7.7%, ללא שינוי מהותי ביחס ל-2019. תיק האשראי לעסקים של החברה קטן הרבה יותר והסתכם בסוף שנת 2020 בכ-409 מיליון שקל, גידול של כ-4.3% ושיעור הריבית הממוצעת לעסקים עמד על 5.4%, לעומת 6.4% בסוף שנת 2019 – הוזלה של כ15% באשראי לעסקים.

 

הישראלים נשארו בארץ

על פי נתוני מקס, לסגירת השמיים וההגבלות על הטיסות היו כמובן השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית כאשר עם תחילת התפשטות הנגיף נרשמה צניחה חדה בביצוע העסקאות בחו"ל (ללא אונליין) בהשוואה לשנת 2019, אולם עם חלוף הזמן הצטמצם הפער בעסקאות בחו"ל בהשוואה לתקופה טרום המשבר, אם כי עדיין הפער ניכר גם כעת - ועומד על מינוס 67%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.