חברת האשראי החוץ בנקאי מקס: צניחה של 57% ברווח הנקי – בגלל הקורונה
חברת האשראי החוץ בנקאי MAX, פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2020, מהם עולה כי בעקבות משבר הקורונה הרווח הנקי של החברה צנח בכ-57%, ועמד על כ-47 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2019. גם הכנסות החברה נפגעו משמעותית והסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל לעומת כ-1.37 מיליארד שקל בשנת 2019.
עם זאת, הרווח הנקי לרבעון הרביעי כמעט הוכפל ביחס לרבעון הרביעי בשנה שעברה ועמד ב-2020 על כ-15 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד. וזאת למרות שהכנסות החברה ברבעון הרביעי קטנו ב-11.2% ועמדו על 308 מיליון שקל, לעומת כ-346.8 מיליון שקל אשתקד.
על פי נתוני החברה, כמות כרטיסי האשראי עמדה בסוף 2020 על כ-2.8 מיליון כרטיסים, גידול של כ-3.6%, וכן כמות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים גדלה בכ-5.8% והגיעה לכ-1.1 מיליון כרטיסי אשראי – כלומר, כאשר העולם יחזור לנורמליות גם רווחי החברה ישתפרו בהתאם, שכן הציבור יחזור לצרוך יותר.
מחזור ההנפקה של החברה הסתכם בכ-79.4 מיליארד שקל, קיטון של כ-8%, שנבע מירידה משמעותית במחזורי חו"ל עקב משבר הקורונה וסגירת השמיים וכן מתקופות הסגר וההגבלות במשק במהלך 2020 שגרמו לירידה בצריכה הפרטית. החברה מציינת כי למרות השלכות משבר הקורונה, היא הצליחה להגדיל את מחזור ההנפקה החוץ-בנקאי בשנת 2020 בכ-3.7% לעומת שנת 2019.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיזהרו כשאתם חורגים ממסגרת האשראי כי אם תחרגו – תשלמו ביוקר: יתרת תיק האשראי הצרכני (לקוחות פרטיים) של החברה הסתכמה בסוף 2020 בכ-5.3 מיליארד שקל, קיטון של כ-4.6%, כאשר שיעור הריבית הממוצעת לצרכן שמאחר לשלם עמד על 7.7%, ללא שינוי מהותי ביחס ל-2019. תיק האשראי לעסקים של החברה קטן הרבה יותר והסתכם בסוף שנת 2020 בכ-409 מיליון שקל, גידול של כ-4.3% ושיעור הריבית הממוצעת לעסקים עמד על 5.4%, לעומת 6.4% בסוף שנת 2019 – הוזלה של כ15% באשראי לעסקים.
הישראלים נשארו בארץ
על פי נתוני מקס, לסגירת השמיים וההגבלות על הטיסות היו כמובן השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית כאשר עם תחילת התפשטות הנגיף נרשמה צניחה חדה בביצוע העסקאות בחו"ל (ללא אונליין) בהשוואה לשנת 2019, אולם עם חלוף הזמן הצטמצם הפער בעסקאות בחו"ל בהשוואה לתקופה טרום המשבר, אם כי עדיין הפער ניכר גם כעת - ועומד על מינוס 67%.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.2% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
