חברת האשראי החוץ בנקאי מקס: צניחה של 57% ברווח הנקי – בגלל הקורונה
חברת האשראי החוץ בנקאי MAX, פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2020, מהם עולה כי בעקבות משבר הקורונה הרווח הנקי של החברה צנח בכ-57%, ועמד על כ-47 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2019. גם הכנסות החברה נפגעו משמעותית והסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל לעומת כ-1.37 מיליארד שקל בשנת 2019.
עם זאת, הרווח הנקי לרבעון הרביעי כמעט הוכפל ביחס לרבעון הרביעי בשנה שעברה ועמד ב-2020 על כ-15 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד. וזאת למרות שהכנסות החברה ברבעון הרביעי קטנו ב-11.2% ועמדו על 308 מיליון שקל, לעומת כ-346.8 מיליון שקל אשתקד.
על פי נתוני החברה, כמות כרטיסי האשראי עמדה בסוף 2020 על כ-2.8 מיליון כרטיסים, גידול של כ-3.6%, וכן כמות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים גדלה בכ-5.8% והגיעה לכ-1.1 מיליון כרטיסי אשראי – כלומר, כאשר העולם יחזור לנורמליות גם רווחי החברה ישתפרו בהתאם, שכן הציבור יחזור לצרוך יותר.
מחזור ההנפקה של החברה הסתכם בכ-79.4 מיליארד שקל, קיטון של כ-8%, שנבע מירידה משמעותית במחזורי חו"ל עקב משבר הקורונה וסגירת השמיים וכן מתקופות הסגר וההגבלות במשק במהלך 2020 שגרמו לירידה בצריכה הפרטית. החברה מציינת כי למרות השלכות משבר הקורונה, היא הצליחה להגדיל את מחזור ההנפקה החוץ-בנקאי בשנת 2020 בכ-3.7% לעומת שנת 2019.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיזהרו כשאתם חורגים ממסגרת האשראי כי אם תחרגו – תשלמו ביוקר: יתרת תיק האשראי הצרכני (לקוחות פרטיים) של החברה הסתכמה בסוף 2020 בכ-5.3 מיליארד שקל, קיטון של כ-4.6%, כאשר שיעור הריבית הממוצעת לצרכן שמאחר לשלם עמד על 7.7%, ללא שינוי מהותי ביחס ל-2019. תיק האשראי לעסקים של החברה קטן הרבה יותר והסתכם בסוף שנת 2020 בכ-409 מיליון שקל, גידול של כ-4.3% ושיעור הריבית הממוצעת לעסקים עמד על 5.4%, לעומת 6.4% בסוף שנת 2019 – הוזלה של כ15% באשראי לעסקים.
הישראלים נשארו בארץ
על פי נתוני מקס, לסגירת השמיים וההגבלות על הטיסות היו כמובן השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית כאשר עם תחילת התפשטות הנגיף נרשמה צניחה חדה בביצוע העסקאות בחו"ל (ללא אונליין) בהשוואה לשנת 2019, אולם עם חלוף הזמן הצטמצם הפער בעסקאות בחו"ל בהשוואה לתקופה טרום המשבר, אם כי עדיין הפער ניכר גם כעת - ועומד על מינוס 67%.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
