נייר חדרה
צילום: נייר חדרה
דוחות

נייר חדרה משתפרת; "אנחנו נמצאים בעמדת זינוק מצוינת ל-2021"

למרות הירידה במכירות בתחום המשרדי בגלל הקורונה, התחומים האחרים לרבות מכירת האריזות עלו והמרווחים השתפרו;
נושאים בכתבה נייר חדרה

חברת נייר חדרה מדווחת על שיפור של 22% ב-EBITDA ברבעון הרביעי של 2020 ביחס לרבעון המקביל ל-49 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-363 מיליון שקל לעומת  373 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון במחזור המכירות נבע בעיקר מירידה במגזר ניירות כתיבה והדפסה בסך של כ-27 מיליון שקל בגלל ירידה משמעותית בכמות שיוצרה ונמכרה, עקב ההגבלות והסגרים הכלליים שהוטלו ובסגירת מוסדות חינוך רבים. כמו כן, ההכנסות במגזר שיווק צרכי משרד ירדו בסך של כ-4 מיליון שקל, גם הן על רקע ההגבלות והסגרים שהוטלו. ירידת ההכנסות במגזר ניירות כתיבה והדפסה האפילה על הגידול בהכנסות במגזרי שרשרת הערך, בדגש על מכירות מגזר אריזות קרטון שגדלו ב-14 מיליון שקל ובמגזר גלילי נייר לקרטון, בסך של 22 מיליון שקל. הגידול בשני מגזרים אלה, בהשוואה לאשתקד, הושג הודות לגידול בתפוקות הייצור וחרף ירידת מחירי המכירה.

סך הכנסות החברה בשנת 2020 - 1,480 מיליון שקל לעומת 1,617 מיליון שקל ב-2019.  הקיטון במחזור המכירות נבע בעיקר מירידה במגזר ניירות כתיבה והדפסה בסך של 155 מיליון שקל.

 

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי עלה ב-41% ל-62 מיליון שקל (כ-17% מההכנסות) בהשוואה ל-44 מיליון (12% מההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי צמח בשנת 2020 כולה ב-10% והסתכם ב-233 מיליון (כ-16% מההכנסות) בהשוואה ל-212 מיליון ש"ח, (13% מההכנסות), אשתקד.

הרווח התפעולי (לפני הוצאות והכנסות חד פעמיות) ברבעון הרביעי הסתכם ב-11 מיליון  לעומת הפסד תפעולי שולי ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי השנתי (לפני הוצאות והכנסות חד פעמיות) הסתכם בשנת 2020 ב-47 מיליון שקל לעומת 41 מיליון ב-2019.

השיפור במרווחים נובע  להתייעלות תפעולית שנקטה החברה.  ה-EBITDA בשנת 2020 הסתכם לכ-194 מיליון שקל לעומת 192 מיליון בשנת 2019.

על רקע הדוחות אמר גדי קוניא, מנכ"ל קבוצת נייר חדרה: "את שנת 2020, שאת תוצאותיה הכספיות פרסמנו היום אפיינו שתי מגמות מרכזיות. הראשונה, שיפור תפעולי ניכר בכל מגזרי שרשרת הערך של הקבוצה והשנייה, גידול בביקוש למוצרי החברה, על אף משבר הקורונה.

"בשנת 2020 הקבוצה שיפרה את תפוקות הייצור, לרמתן הגבוהה ביותר אי פעם ובנוסף לכך, התייעלה. השיפור חוצה את כל שרשרת הערך, מאמניר ועד כרמל, שכל אחת מהן הגדילה את תפוקתה השנה בהיקף ניכר. גולת הכותרת היא, הגידול בתפוקת הייצור של מכונה 8, המייצרת גלילי נייר ממוחזרים לקרטון, שייצרה השנה את הכמות הגדולה ביותר שיוצרה בה מיום הקמתה לפני כעשר שנים, למעלה מ- 220,000 טון, נתון שנחשב עד לא מזמן כ"תקרת הזכוכית" של המכונה.

"באשר לחוסנו של השוק בו פועלים שלושת מגזרי שרשרת הערך, אציין כי הביקוש למוצרי הקבוצה, שכמפעל חיוני עבד מסביב לשעון לכל אורך ימות השנה, לא רק שלא נפגע, אלא שבחודשים האחרונים ניכרת בו ובעולם כולו, צמיחה חדה. בכל העולם היקפי הייצור של גלילי הנייר לקרטון ומוצרי האריזה מקרטון מטפסים והם ברמתם הגבוהה ביותר מזה שנים. גם מגמת המחירים השתנתה לחיוב בסוף שנת 2020. הגידול בביקוש לאריזות קרטון מונע להערכתנו, בין היתר, מגידול ניכר בתנועת המוצרים והסחורות בעולם וכן, מקפיצת מדרגה בהיקפי ה- e-commerce השנה, שנת הקורונה.

"אנו מאמינים כי השיפור התפעולי והיעילות הגבוהה שהוצגו במפעלי הקבוצה, מציבים את החברה בעמדת זינוק מצוינת לשנת 2021 ואנו כמובן ערוכים בצורה מיטבית לספק את הביקוש הגדל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ליאור הלמן, סמנכ"ל הכספים של קבוצת נייר חדרה הוסיף: "איתנות החברה בהיבט הפיננסי ובהיבט התפעולי-עסקי כאחד, בלטו לחיוב במהלך השנה שהסתיימה. את הביטוי הכספי לשיפור התפעולי ניתן לראות היטב בשיעור הרווח הגולמי מסך ההכנסות, שהשתפר השנה באופן ניכר. בנוסף, אנו גאים כי חרף אתגרי "שנת הקורונה" הצלחנו להמשיך להשקיע באמצעי ייצור, לטובת המשך השיפור התפעולי ובמקביל, להוריד את רמת החוב והמינוף. איתנות זו תאפשר לנו להמשיך בפיתוח החברה ובשיפור רווחיותה. חלוקת הדיבידנד בסך 10 מיליון שקלים, עדות נוספת לחוסנה של נייר חדרה, מבוצעת אף היא תוך הקפדה על שמירת רמת מינוף נמוכה"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סוצר 04/03/2021 20:23
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שיורד גשם כולם נרטבים כרגע לפי השבירה בסנופי היא תחזיר את כל העליות 7% חבל הייתי צריך לשחרר אותה היום.דווקא חשבתי שהיא חזקה נגד הזרם ושיהיה ירוק ביום א היא תרביץ.זה תרחיש שירד מהפרק.מבאסים האריקאים האלה מקווה שבכל זאת תפגין עוצמה שבןע הבא. שבת שלום לכולם.תזכרו זה רק כסף.זה לא בא איתכם אחרי 120 שנה
  • 5.
    גניה 04/03/2021 18:41
    הגב לתגובה זו
    גניה הולך מכונה מס' 4 מושבטט
  • 4.
    מביט למרומים 04/03/2021 17:25
    הגב לתגובה זו
    מחזור של 1.5 מיליארד, ורווח סימלי של 5 מיליון שקלים... כבר 5 שנים ו 20 רבעונים מבטיחים ולא מקיימים. מפסידים ללא הפסקה. ל ebitda אין שום משמעות: כמעט כולה מורכבת מפחת, בעוד שמנגד מבוצעות השקעות ברכוש, וכן העיוות שיוצר IFRS 16. איך שווי חברה 1.4 ביליון? איך?
  • 3.
    חנניה 04/03/2021 13:48
    הגב לתגובה זו
    מדוע תגובתי טרם פורסמה? לא הוגן!
  • 2.
    חנניה 04/03/2021 12:46
    הגב לתגובה זו
    המפעל עובד בשבת!!. לא להתפתות לקנות מניותיו,ישיי דוידי( למרות שמו דויד בן ישיי) לא רואה בעיניים, אם לא יפסיק את עבודת המפעל בשבת קודש עלוו לאבד כל הצלחתו בפימי,כי פי(אלה מי?) ד' דיבר"!.
  • 1.
    רווח של 4 מיליון שקל - איזה שיפור ואיזה נעליים (ל"ת)
    המוסדי 04/03/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.