די.אן.איי מנסה שוב להנפיק לברק רוזן; המניה מזנקת - חבל הצלה?
מניית די.אן.איי ביומד מזנקת בכ-20% לאחר שהחברה דיווחה על כוונתה להנפיק מניות לברק רוזן ולשותפו אסי טוכמאייר לפי מחיר של 30 אגורות למניה ובהיקף כספי של 17 מיליון שקל (64.7% מהחברה), בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות כמובן. ההצעה באה, לאחר שבשבוע שעבר דחתה אסיפת בעלי המניות של החברה הנפקה אפשרית לברק רוזן ועוד קבוצת משקיעים.
מה ההבדל בין ההנפקה שלא אושרה לפני שבוע להנפקה הזו? מבחינת המחיר למניה אין הבדל, אך כמות המניות שיוקצו קטנה יותר – ובניגוד להנפקה הקודמת שבה היו צפויים להשתתף מספר משקיעים נוספים חוץ מברק רוזן ואסי טוכמאייר (כמו בתי ההשקעות מור, מיטב דש ואקסלנס) בהנפקה הזו משתתפים רק ברק רוזן ואסי טוכמאייר.
ההנפקה בשבוע שעבר נפלה על חודו של קולו של צחי סולטן, המחזיק בכ-8.11% ממניות החברה והצביע באסיפה לאישור ההנפקה "נמנע". הדבר המוזר הוא שבעוד שעל אישור ההנפקה הוא הצביע נמנע, על תשלום העמלה לאיפקס הנפקות בגין ההנפקה הוא הצביע בעד (איפקס כמובן לא יקבלו את העמלה שכן ההצבעה על התשלום עמלה הובאה כמקשה אחת ביחד עם ההצעה לביצוע ההנפקה).
לחברה כמעט ואין פעילות
כל פעילותה של חברת די.אן.איי כיום היא אחזקה בחברת אנטרה (19.7%, סימול: ENTX) ובחברת ביממד (43%). לחברת קפיטל פוינט ולעוד משקיע פרטי ששמו אינו פורסם ישנה אופצית מכר במסגרתה הם יכולים להכריח את די.אן.אי לקנות מהם 629,460 מניות של אנטרה במחיר של 5.56 דולר למניה, בעוד שהמחיר מניה של אנטרה בבורסה עומד על 1.2 דולר בלבד.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופציה ניתנת למימוש באוקטובר 2021 ואלא אם כן אנטרה תזנק באורח פלא במאות אחוזים – סביר להניח שתמומש בידי קפיטל פוינט. במידה והאופציה תמומש די.אן.אי תאלץ לשלם לקפיטל פוינט כ-11.1 מיליון שקל עבור המניות (בעוד שאם תמכור את המניות לפי השער הנוכחי היא תקבל 2.4 מיליון שקל בלבד), לפי הדוח הכספי האחרון של די.אן.איי לחברה יש נכסים שוטפים של 85 אלף שקל בלבד. מבחינה חשבונאית, מלבד שינויים שיקרו במחיר של מניית אנטרה - לא צפוי להירשם הפסד כל שהוא בעת מימוש האופציה, שכן החברה רשמה את אופציית המכר הזו כהתחייבות.
מבחינת הדיסקאונט שבהנפקה, אין ספק שמדובר בדיסקאונט מאוד גדול – אך כנראה שלדי.אן.איי אין ברירה אחרת.
אנטרה עוסקת בעיקר בפיתוח דרך למתן התרופה למחלת דלדול העצמות דרך הפה, בניגוד לטיפול הנהוג כיום הכולל מספר זריקות ביום למשך חודשים ארוכים. לפי קצב שריפת המזומנים הנוכחי של החברה – הכסף בקופתה של החברה יגמר בתוך חצי שנה מהיום, על כן יש להעריך שצפויה הנפקה באנטרה בחודשים הקרובים.
ההחזקה השניה של החברה, היא כאמור בביממד – חברה שתחום הפעילות שלה דומה במקצת לאנטרה – היא מוכרת מערכת אולטרה סאונד לבדיקת צפיפות העצם – דבר שנדרש לצורך גילוי המחלה דלדול העצמות, בשנת 2019 ביממד רשמה הכנסות של כ-3.8 מיליון שקל ורווח נקי של 44 אלף דולר.
- נאייקס מגייסת 566 מיליון שקל ומרחיבה את פעילות טעינת הרכבים החשמליים
- IBI בתחילת סיקור לנאוויטס: "אפסייד של 29%"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת
עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
