ביומד
צילום: iStock
דעה

די.אן.איי מנסה שוב להנפיק לברק רוזן; המניה מזנקת - חבל הצלה?

מדובר על דיסקאונט של 67%, לא נמוך בכלל. אך מצבה של די.אן.איי לא טוב והיא צריכה את הכספים הללו כדי לשלם השנה חוב לקפיטל פוינט, השוק אוהב את הדיווח והמניה מזנקת ב-20%
גלעד מנדל |

מניית די.אן.איי ביומד מזנקת בכ-20% לאחר שהחברה דיווחה על כוונתה להנפיק מניות לברק רוזן ולשותפו אסי טוכמאייר לפי מחיר של 30 אגורות למניה ובהיקף כספי של 17 מיליון שקל (64.7% מהחברה), בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות כמובן. ההצעה באה, לאחר שבשבוע שעבר דחתה אסיפת בעלי המניות של החברה הנפקה אפשרית לברק רוזן ועוד קבוצת משקיעים.

 

מה ההבדל בין ההנפקה שלא אושרה לפני שבוע להנפקה הזו? מבחינת המחיר למניה אין הבדל, אך כמות המניות שיוקצו קטנה יותר – ובניגוד להנפקה הקודמת שבה היו צפויים להשתתף מספר משקיעים נוספים חוץ מברק רוזן ואסי טוכמאייר (כמו בתי ההשקעות מור, מיטב דש ואקסלנס) בהנפקה הזו משתתפים רק ברק רוזן ואסי טוכמאייר.

 

ההנפקה בשבוע שעבר נפלה על חודו של קולו של צחי סולטן, המחזיק בכ-8.11% ממניות החברה והצביע באסיפה לאישור ההנפקה "נמנע". הדבר המוזר הוא שבעוד שעל אישור ההנפקה הוא הצביע נמנע, על תשלום העמלה לאיפקס הנפקות בגין ההנפקה הוא הצביע בעד (איפקס כמובן לא יקבלו את העמלה שכן ההצבעה על התשלום עמלה הובאה כמקשה אחת ביחד עם ההצעה לביצוע ההנפקה).

 

לחברה כמעט ואין פעילות

כל פעילותה של חברת די.אן.איי כיום היא אחזקה בחברת אנטרה (19.7%, סימול: ENTX) ובחברת ביממד (43%). לחברת קפיטל פוינט ולעוד משקיע פרטי ששמו אינו פורסם ישנה אופצית מכר במסגרתה הם יכולים להכריח את די.אן.אי לקנות מהם 629,460 מניות של אנטרה במחיר של 5.56 דולר למניה, בעוד שהמחיר מניה של אנטרה בבורסה עומד על 1.2 דולר בלבד.

 

האופציה ניתנת למימוש באוקטובר 2021 ואלא אם כן אנטרה תזנק באורח פלא במאות אחוזים – סביר להניח שתמומש בידי קפיטל פוינט. במידה והאופציה תמומש די.אן.אי תאלץ לשלם לקפיטל פוינט כ-11.1 מיליון שקל עבור המניות (בעוד שאם תמכור את המניות לפי השער הנוכחי היא תקבל 2.4 מיליון שקל בלבד), לפי הדוח הכספי האחרון של די.אן.איי לחברה יש נכסים שוטפים של 85 אלף שקל בלבד. מבחינה חשבונאית, מלבד שינויים שיקרו במחיר של מניית אנטרה - לא צפוי להירשם הפסד כל שהוא בעת מימוש האופציה, שכן החברה רשמה את אופציית המכר הזו כהתחייבות.

 

מבחינת הדיסקאונט שבהנפקה, אין ספק שמדובר בדיסקאונט מאוד גדול – אך כנראה שלדי.אן.איי אין ברירה אחרת.

 

אנטרה עוסקת בעיקר בפיתוח דרך למתן התרופה למחלת דלדול העצמות דרך הפה, בניגוד לטיפול הנהוג כיום הכולל מספר זריקות ביום למשך חודשים ארוכים. לפי קצב שריפת המזומנים הנוכחי של החברה – הכסף בקופתה של החברה יגמר בתוך חצי שנה מהיום, על כן יש להעריך שצפויה הנפקה באנטרה בחודשים הקרובים.

 

ההחזקה השניה של החברה, היא כאמור בביממד – חברה שתחום הפעילות שלה דומה במקצת לאנטרה – היא מוכרת מערכת אולטרה סאונד לבדיקת צפיפות העצם – דבר שנדרש לצורך גילוי המחלה דלדול העצמות, בשנת 2019 ביממד רשמה הכנסות של כ-3.8 מיליון שקל ורווח נקי של 44 אלף דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.