ביומד
צילום: iStock
דעה

די.אן.איי מנסה שוב להנפיק לברק רוזן; המניה מזנקת - חבל הצלה?

מדובר על דיסקאונט של 67%, לא נמוך בכלל. אך מצבה של די.אן.איי לא טוב והיא צריכה את הכספים הללו כדי לשלם השנה חוב לקפיטל פוינט, השוק אוהב את הדיווח והמניה מזנקת ב-20%
גלעד מנדל |

מניית די.אן.איי ביומד מזנקת בכ-20% לאחר שהחברה דיווחה על כוונתה להנפיק מניות לברק רוזן ולשותפו אסי טוכמאייר לפי מחיר של 30 אגורות למניה ובהיקף כספי של 17 מיליון שקל (64.7% מהחברה), בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות כמובן. ההצעה באה, לאחר שבשבוע שעבר דחתה אסיפת בעלי המניות של החברה הנפקה אפשרית לברק רוזן ועוד קבוצת משקיעים.

 

מה ההבדל בין ההנפקה שלא אושרה לפני שבוע להנפקה הזו? מבחינת המחיר למניה אין הבדל, אך כמות המניות שיוקצו קטנה יותר – ובניגוד להנפקה הקודמת שבה היו צפויים להשתתף מספר משקיעים נוספים חוץ מברק רוזן ואסי טוכמאייר (כמו בתי ההשקעות מור, מיטב דש ואקסלנס) בהנפקה הזו משתתפים רק ברק רוזן ואסי טוכמאייר.

 

ההנפקה בשבוע שעבר נפלה על חודו של קולו של צחי סולטן, המחזיק בכ-8.11% ממניות החברה והצביע באסיפה לאישור ההנפקה "נמנע". הדבר המוזר הוא שבעוד שעל אישור ההנפקה הוא הצביע נמנע, על תשלום העמלה לאיפקס הנפקות בגין ההנפקה הוא הצביע בעד (איפקס כמובן לא יקבלו את העמלה שכן ההצבעה על התשלום עמלה הובאה כמקשה אחת ביחד עם ההצעה לביצוע ההנפקה).

 

לחברה כמעט ואין פעילות

כל פעילותה של חברת די.אן.איי כיום היא אחזקה בחברת אנטרה (19.7%, סימול: ENTX) ובחברת ביממד (43%). לחברת קפיטל פוינט ולעוד משקיע פרטי ששמו אינו פורסם ישנה אופצית מכר במסגרתה הם יכולים להכריח את די.אן.אי לקנות מהם 629,460 מניות של אנטרה במחיר של 5.56 דולר למניה, בעוד שהמחיר מניה של אנטרה בבורסה עומד על 1.2 דולר בלבד.

 

האופציה ניתנת למימוש באוקטובר 2021 ואלא אם כן אנטרה תזנק באורח פלא במאות אחוזים – סביר להניח שתמומש בידי קפיטל פוינט. במידה והאופציה תמומש די.אן.אי תאלץ לשלם לקפיטל פוינט כ-11.1 מיליון שקל עבור המניות (בעוד שאם תמכור את המניות לפי השער הנוכחי היא תקבל 2.4 מיליון שקל בלבד), לפי הדוח הכספי האחרון של די.אן.איי לחברה יש נכסים שוטפים של 85 אלף שקל בלבד. מבחינה חשבונאית, מלבד שינויים שיקרו במחיר של מניית אנטרה - לא צפוי להירשם הפסד כל שהוא בעת מימוש האופציה, שכן החברה רשמה את אופציית המכר הזו כהתחייבות.

 

מבחינת הדיסקאונט שבהנפקה, אין ספק שמדובר בדיסקאונט מאוד גדול – אך כנראה שלדי.אן.איי אין ברירה אחרת.

 

אנטרה עוסקת בעיקר בפיתוח דרך למתן התרופה למחלת דלדול העצמות דרך הפה, בניגוד לטיפול הנהוג כיום הכולל מספר זריקות ביום למשך חודשים ארוכים. לפי קצב שריפת המזומנים הנוכחי של החברה – הכסף בקופתה של החברה יגמר בתוך חצי שנה מהיום, על כן יש להעריך שצפויה הנפקה באנטרה בחודשים הקרובים.

 

ההחזקה השניה של החברה, היא כאמור בביממד – חברה שתחום הפעילות שלה דומה במקצת לאנטרה – היא מוכרת מערכת אולטרה סאונד לבדיקת צפיפות העצם – דבר שנדרש לצורך גילוי המחלה דלדול העצמות, בשנת 2019 ביממד רשמה הכנסות של כ-3.8 מיליון שקל ורווח נקי של 44 אלף דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?