די.אן.איי מנסה שוב להנפיק לברק רוזן; המניה מזנקת - חבל הצלה?
מניית די.אן.איי ביומד מזנקת בכ-20% לאחר שהחברה דיווחה על כוונתה להנפיק מניות לברק רוזן ולשותפו אסי טוכמאייר לפי מחיר של 30 אגורות למניה ובהיקף כספי של 17 מיליון שקל (64.7% מהחברה), בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות כמובן. ההצעה באה, לאחר שבשבוע שעבר דחתה אסיפת בעלי המניות של החברה הנפקה אפשרית לברק רוזן ועוד קבוצת משקיעים.
מה ההבדל בין ההנפקה שלא אושרה לפני שבוע להנפקה הזו? מבחינת המחיר למניה אין הבדל, אך כמות המניות שיוקצו קטנה יותר – ובניגוד להנפקה הקודמת שבה היו צפויים להשתתף מספר משקיעים נוספים חוץ מברק רוזן ואסי טוכמאייר (כמו בתי ההשקעות מור, מיטב דש ואקסלנס) בהנפקה הזו משתתפים רק ברק רוזן ואסי טוכמאייר.
ההנפקה בשבוע שעבר נפלה על חודו של קולו של צחי סולטן, המחזיק בכ-8.11% ממניות החברה והצביע באסיפה לאישור ההנפקה "נמנע". הדבר המוזר הוא שבעוד שעל אישור ההנפקה הוא הצביע נמנע, על תשלום העמלה לאיפקס הנפקות בגין ההנפקה הוא הצביע בעד (איפקס כמובן לא יקבלו את העמלה שכן ההצבעה על התשלום עמלה הובאה כמקשה אחת ביחד עם ההצעה לביצוע ההנפקה).
לחברה כמעט ואין פעילות
כל פעילותה של חברת די.אן.איי כיום היא אחזקה בחברת אנטרה (19.7%, סימול: ENTX) ובחברת ביממד (43%). לחברת קפיטל פוינט ולעוד משקיע פרטי ששמו אינו פורסם ישנה אופצית מכר במסגרתה הם יכולים להכריח את די.אן.אי לקנות מהם 629,460 מניות של אנטרה במחיר של 5.56 דולר למניה, בעוד שהמחיר מניה של אנטרה בבורסה עומד על 1.2 דולר בלבד.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופציה ניתנת למימוש באוקטובר 2021 ואלא אם כן אנטרה תזנק באורח פלא במאות אחוזים – סביר להניח שתמומש בידי קפיטל פוינט. במידה והאופציה תמומש די.אן.אי תאלץ לשלם לקפיטל פוינט כ-11.1 מיליון שקל עבור המניות (בעוד שאם תמכור את המניות לפי השער הנוכחי היא תקבל 2.4 מיליון שקל בלבד), לפי הדוח הכספי האחרון של די.אן.איי לחברה יש נכסים שוטפים של 85 אלף שקל בלבד. מבחינה חשבונאית, מלבד שינויים שיקרו במחיר של מניית אנטרה - לא צפוי להירשם הפסד כל שהוא בעת מימוש האופציה, שכן החברה רשמה את אופציית המכר הזו כהתחייבות.
מבחינת הדיסקאונט שבהנפקה, אין ספק שמדובר בדיסקאונט מאוד גדול – אך כנראה שלדי.אן.איי אין ברירה אחרת.
אנטרה עוסקת בעיקר בפיתוח דרך למתן התרופה למחלת דלדול העצמות דרך הפה, בניגוד לטיפול הנהוג כיום הכולל מספר זריקות ביום למשך חודשים ארוכים. לפי קצב שריפת המזומנים הנוכחי של החברה – הכסף בקופתה של החברה יגמר בתוך חצי שנה מהיום, על כן יש להעריך שצפויה הנפקה באנטרה בחודשים הקרובים.
ההחזקה השניה של החברה, היא כאמור בביממד – חברה שתחום הפעילות שלה דומה במקצת לאנטרה – היא מוכרת מערכת אולטרה סאונד לבדיקת צפיפות העצם – דבר שנדרש לצורך גילוי המחלה דלדול העצמות, בשנת 2019 ביממד רשמה הכנסות של כ-3.8 מיליון שקל ורווח נקי של 44 אלף דולר.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
