גל אביב בלנדר
צילום: סיון פרג'

בלנדר צומחת, אבל עדיין מפסידה; נערכת ל-IPO בת"א בשווי 280 מ' ש'

חברת הפינטק הישראלית ב-IPO לפי שווי של 280 מיליון שקל. הסכום שיגוייס ישמש להקים בנק דיגיטלי ולחדור למרכז אירופה, שם תנצל את חוסר הנגישות הקיים לאשראי ואת העלייה בשכר
איתי פת-יה | (5)

חברת הפינטק הישראלית בלנדר מפרסמת תשקיף לקראת הנפקתה בת"א לפי שווי של 280 מיליון שקל, זאת במטרה לקדם את תכניותיה להקים בנק דיגיטלי ולהתרחב למדינות מרכז אירופה. הכנסות בלנדר הסתכמו בשנת 2020 ב-29.5 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל ב-2019 וכ-11 מיליון שקל ב-2018. בשורה התחתונה, החברה הפסידה כ-4.6 מיליון שקל בחצי הראשון של 2020, לעומת הפסד של כ-5.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019. בכל 2019 הפסידה 9.8 מיליון שקל.

בלנדר העמידה אשראי בהיקף כולל של כ-665 מיליון שקל בכ-30 אלף הלוואות (כלומר, סכום ממוצע של 20.1 אלף שקל להלוואה). בסוף יוני 2020 היו לחברה 32,517 לקוחות משלמים (רובם בתיווך באשראי, P2P). בלנדר היא חברת ה-P2P הראשונה שעומדת להיות מונפקת כאשר גם טריא הפועלת בתחום  מכוונת להנפקה בבורסה בת"א. 

 

בלנדר עוסקת בתיווך אשראי בישראל מאז 2014, ולאחר שב-2017 החלה בפעילות מתן אשראי בליטא ובהמשך בלטביה, כעת היא מעוניינת להגדיל את סל השירותים שלה ולחדור לטריטוריה שמאופיינת במחסור בנגישות לאשראי, גידול בשכר הממוצע של משקי הבית וכן יחס נמוך בין חוב פרטי להכנסה פנויה. תחילה מדובר בפולין ובצ'כיה, ובהמשך בהונגריה, סלובקיה ומדינות נוספות.

במצגת שמפרסמים בחברה במקביל לטיוטת התשקיף, נכתב כי מלכתחילה הבנק הדיגיטלי של בלנדר יפנה לשירותים רווחיים, זאת גם על חשבון הצמיחה המהירה במספר הלקוחות. את בלנדר מעניין אם כן מיהם הלקוחות, ולא כמה יש. לדבריה, מאחורי חברות דוגמת Revoult ו-N26 שהציגו צמיחה מהירה במספר המשתמשים עומד מודל עסקי "עתיר הון והפסדים".

לעומת זאת בבלנדר שואפים להידמות לחברות כמו רובין הוד, הלהיט של המשקיעים האמריקאיים הצעירים, שהשיקה פעילות עו"ש ב-2019 (שווה כ-11.2 מיליארד דולר); Betterment שעוסקת בייעוץ השקעות רובוטי וב-2020 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-800 מיליון דולר); או SoFi שנותנת הלוואות לסטודנטים וב-2018 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-4.8 מיליארד דולר).

לפי חברת הייעוץ Kearney המצוטטת במצגת, בשנים 2019-2011 ברחבי אירופה בנקים מסורתיים חוו ירידה של 2 מיליון לקוחות בעוד שבנקים דיגיטליים חדשים גייסו 15 מיליון לקוחות. לפי דוח של מקינזי, עד שנת 2025 בנקים דיגיטליים חדשים עשויים לנגוס עד 40% מהכנסות הכוללות של הבנקים המסורתיים. עם קבלת הרישיון להפעלת בנק דיגיטלי, בבלנדר מתכננים לגייס פקדונות מהציבור בריביות של 2% לערך לשם הוזלת מקורות המימון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, בבלנדר מעלים מספר גורמי סיכון לפעילות החברה. הרעה או האטה בפעילות הכלכלית ובצדה עלייה בשיעור האבטלה עלולה לגרום לירידה בביקוש לאשראי ולקיטון במספר לקוחות העומדים בקריטריונים של בלנדר, וכן לפגוע ביכולת ההחזר של הלקוחות הקיימים ולהביא לעלייה בנזקי האשראי. יתר על כן, אינדיקטורים בינלאומיים מצביעים על סכסוכי סחר, ירידה בגלובליזציה ובשיתופי פעולה בינלאומיים שהתגברו בצל הקורונה והגבירו את חוסר הוודאות לגבי המשך הצמיחה במדינות החברות בגוש האירו.

כמו כן קיימים סיכונים של תחרות בתחום המתעורר של בנקאות דיגיטלית ומכשולים רגולטוריים שתצטרך החברה לצלוח – "ככל שהקבוצה לא תקבל את הרישיון הבנקאי, לא תוכל לפעול כבנק דיגיטלי, ותיאלץ לאתר מקורות מימון חלופיים לפיקדונות, אשר ישמשו אותה כמקור כספי לצורך מתן אשראי צרכני", נכתב. עוד צוין כי ככל שרשות שוק ההון בישראל לא תאשר את בקשת הרישיון של בלנדר, הדבר עלול להביא לפגיעה בתוצאות וברווחיות של הקבוצה.

לבלנדר כיום 35.5 אלף לקוחות ועד עתה העמידה הלוואות בהיקף של כ-650 מיליון שקל. בתחום תיווך האשראי בישראלי היחס בין ההכנסה מלקוח לבין עלות רכישת הלקוח (LTV/CAC) גבוה מ-3, כשסכום ההלוואה הממוצעת עומד על 22 אלף שקל וזמן החזר עלות רכישת הלקוח (TROI) הוא כחודש. הריבית הממשית בהלוואות שמעמידה החברה בישראל הוא 11% בממוצע ואילו שיעור הכשל הוא 2.6-3.8%.

בפעילות מתן האשראי בליטא סכום ההלוואה הממוצעת הוא 6 אלף יורו, יחס ה-LTV/CAC הוא בין 3-8. הריבית הממשית עומדת על 19.4% בממוצע ובמחצית הראשונה של 2020 שיעור ההקצאה לנזקי אשראי הסתכם ב-2.6%. לפי בלנדר, במדינות מרכז אירופה תוכל לקבל מלקוחות בעלי סיכון נמוך ריביות של 14% לערך. 83% מהכנסות החברה מגיעים מהפצה בערוצים עקיפים (B2B2C), דוגמת זירות מסחר ייעודיות להלוואות ואשראי בנקודות מכירה. שאר הלקוחות מגיעים דרך אתר החברה והאפליקציה שלה.

בלנדר הוקמה ב-2014 ע"י המנכ"ל גל אביב, הפעיל זה עשור כיזם ומשקיע הון סיכון, אחיו בועז, בוגר יחידת המודיעין 81 ומייסד PetWise, וברק גור, ממייסדי אסימוב. החברה מעסיקה כ-60 עובדים. בין המשקיעים בחברה - ידיעות אחרונות (6.4%) ובלומברג קפיטל (9.4%). 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש ל 11/01/2021 14:11
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש להם אחוז עצום של חובות אבודים. המלווים מפסידים כסף. כולם! אין להם בכלל מערך גבייה. הממשק גרוע ולא עודכן מאז הנקה של הפלטפורמה. זאת פשוט בדיחה. המניע הזאת לא שווה פרוטה
  • 3.
    רועי 11/01/2021 03:48
    הגב לתגובה זו
    רציתי כסף זמין ומהיר ,בתכלס יש להם התנהלות של שוק אפור. במשך שנים שילמתי בלי בעיה אבל כל שנה הם מוצאים על מה לגבות מכם קנס של כמה מאות שקלים ושמנסים לברר על מה ולמה .. אין להם ממש שירות לקוחות ועד שעונה מישהו אז הוא מדבר כמו גובה חובות מהשוק האפור בצורה גסה ואיומים. בקיצור ממליץ לא להתקרב הם לא חברה לגיטימית שפועלת לטובת האזרח הפשוט.
  • 2.
    אני לא מתקרב לזה 10/01/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    בתור אחד שעבד בבנק אני יודע שגם בבנקים השיעור גבוה יותר, ולחברות האלה מגיעים לווים שסורבו בבנקים. מישהו שם משחק עם ההגדרות והמספרים כדי להציג מספרים יפים.
  • 1.
    פיני 10/01/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    רק לקוח לחוץ שנדחה ע"י הבנק יפנה לקחת אשראי בריביות נשך כאילו.
  • מיני 10/01/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
    תבדוק לפני שמדבר?
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 0%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל היה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל.  אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטיס. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות  עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שם רווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.