גל אביב בלנדר
צילום: סיון פרג'

בלנדר צומחת, אבל עדיין מפסידה; נערכת ל-IPO בת"א בשווי 280 מ' ש'

חברת הפינטק הישראלית ב-IPO לפי שווי של 280 מיליון שקל. הסכום שיגוייס ישמש להקים בנק דיגיטלי ולחדור למרכז אירופה, שם תנצל את חוסר הנגישות הקיים לאשראי ואת העלייה בשכר
איתי פת-יה | (5)

חברת הפינטק הישראלית בלנדר מפרסמת תשקיף לקראת הנפקתה בת"א לפי שווי של 280 מיליון שקל, זאת במטרה לקדם את תכניותיה להקים בנק דיגיטלי ולהתרחב למדינות מרכז אירופה. הכנסות בלנדר הסתכמו בשנת 2020 ב-29.5 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל ב-2019 וכ-11 מיליון שקל ב-2018. בשורה התחתונה, החברה הפסידה כ-4.6 מיליון שקל בחצי הראשון של 2020, לעומת הפסד של כ-5.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019. בכל 2019 הפסידה 9.8 מיליון שקל.

בלנדר העמידה אשראי בהיקף כולל של כ-665 מיליון שקל בכ-30 אלף הלוואות (כלומר, סכום ממוצע של 20.1 אלף שקל להלוואה). בסוף יוני 2020 היו לחברה 32,517 לקוחות משלמים (רובם בתיווך באשראי, P2P). בלנדר היא חברת ה-P2P הראשונה שעומדת להיות מונפקת כאשר גם טריא הפועלת בתחום  מכוונת להנפקה בבורסה בת"א. 

 

בלנדר עוסקת בתיווך אשראי בישראל מאז 2014, ולאחר שב-2017 החלה בפעילות מתן אשראי בליטא ובהמשך בלטביה, כעת היא מעוניינת להגדיל את סל השירותים שלה ולחדור לטריטוריה שמאופיינת במחסור בנגישות לאשראי, גידול בשכר הממוצע של משקי הבית וכן יחס נמוך בין חוב פרטי להכנסה פנויה. תחילה מדובר בפולין ובצ'כיה, ובהמשך בהונגריה, סלובקיה ומדינות נוספות.

במצגת שמפרסמים בחברה במקביל לטיוטת התשקיף, נכתב כי מלכתחילה הבנק הדיגיטלי של בלנדר יפנה לשירותים רווחיים, זאת גם על חשבון הצמיחה המהירה במספר הלקוחות. את בלנדר מעניין אם כן מיהם הלקוחות, ולא כמה יש. לדבריה, מאחורי חברות דוגמת Revoult ו-N26 שהציגו צמיחה מהירה במספר המשתמשים עומד מודל עסקי "עתיר הון והפסדים".

לעומת זאת בבלנדר שואפים להידמות לחברות כמו רובין הוד, הלהיט של המשקיעים האמריקאיים הצעירים, שהשיקה פעילות עו"ש ב-2019 (שווה כ-11.2 מיליארד דולר); Betterment שעוסקת בייעוץ השקעות רובוטי וב-2020 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-800 מיליון דולר); או SoFi שנותנת הלוואות לסטודנטים וב-2018 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-4.8 מיליארד דולר).

לפי חברת הייעוץ Kearney המצוטטת במצגת, בשנים 2019-2011 ברחבי אירופה בנקים מסורתיים חוו ירידה של 2 מיליון לקוחות בעוד שבנקים דיגיטליים חדשים גייסו 15 מיליון לקוחות. לפי דוח של מקינזי, עד שנת 2025 בנקים דיגיטליים חדשים עשויים לנגוס עד 40% מהכנסות הכוללות של הבנקים המסורתיים. עם קבלת הרישיון להפעלת בנק דיגיטלי, בבלנדר מתכננים לגייס פקדונות מהציבור בריביות של 2% לערך לשם הוזלת מקורות המימון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, בבלנדר מעלים מספר גורמי סיכון לפעילות החברה. הרעה או האטה בפעילות הכלכלית ובצדה עלייה בשיעור האבטלה עלולה לגרום לירידה בביקוש לאשראי ולקיטון במספר לקוחות העומדים בקריטריונים של בלנדר, וכן לפגוע ביכולת ההחזר של הלקוחות הקיימים ולהביא לעלייה בנזקי האשראי. יתר על כן, אינדיקטורים בינלאומיים מצביעים על סכסוכי סחר, ירידה בגלובליזציה ובשיתופי פעולה בינלאומיים שהתגברו בצל הקורונה והגבירו את חוסר הוודאות לגבי המשך הצמיחה במדינות החברות בגוש האירו.

כמו כן קיימים סיכונים של תחרות בתחום המתעורר של בנקאות דיגיטלית ומכשולים רגולטוריים שתצטרך החברה לצלוח – "ככל שהקבוצה לא תקבל את הרישיון הבנקאי, לא תוכל לפעול כבנק דיגיטלי, ותיאלץ לאתר מקורות מימון חלופיים לפיקדונות, אשר ישמשו אותה כמקור כספי לצורך מתן אשראי צרכני", נכתב. עוד צוין כי ככל שרשות שוק ההון בישראל לא תאשר את בקשת הרישיון של בלנדר, הדבר עלול להביא לפגיעה בתוצאות וברווחיות של הקבוצה.

לבלנדר כיום 35.5 אלף לקוחות ועד עתה העמידה הלוואות בהיקף של כ-650 מיליון שקל. בתחום תיווך האשראי בישראלי היחס בין ההכנסה מלקוח לבין עלות רכישת הלקוח (LTV/CAC) גבוה מ-3, כשסכום ההלוואה הממוצעת עומד על 22 אלף שקל וזמן החזר עלות רכישת הלקוח (TROI) הוא כחודש. הריבית הממשית בהלוואות שמעמידה החברה בישראל הוא 11% בממוצע ואילו שיעור הכשל הוא 2.6-3.8%.

בפעילות מתן האשראי בליטא סכום ההלוואה הממוצעת הוא 6 אלף יורו, יחס ה-LTV/CAC הוא בין 3-8. הריבית הממשית עומדת על 19.4% בממוצע ובמחצית הראשונה של 2020 שיעור ההקצאה לנזקי אשראי הסתכם ב-2.6%. לפי בלנדר, במדינות מרכז אירופה תוכל לקבל מלקוחות בעלי סיכון נמוך ריביות של 14% לערך. 83% מהכנסות החברה מגיעים מהפצה בערוצים עקיפים (B2B2C), דוגמת זירות מסחר ייעודיות להלוואות ואשראי בנקודות מכירה. שאר הלקוחות מגיעים דרך אתר החברה והאפליקציה שלה.

בלנדר הוקמה ב-2014 ע"י המנכ"ל גל אביב, הפעיל זה עשור כיזם ומשקיע הון סיכון, אחיו בועז, בוגר יחידת המודיעין 81 ומייסד PetWise, וברק גור, ממייסדי אסימוב. החברה מעסיקה כ-60 עובדים. בין המשקיעים בחברה - ידיעות אחרונות (6.4%) ובלומברג קפיטל (9.4%). 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש ל 11/01/2021 14:11
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש להם אחוז עצום של חובות אבודים. המלווים מפסידים כסף. כולם! אין להם בכלל מערך גבייה. הממשק גרוע ולא עודכן מאז הנקה של הפלטפורמה. זאת פשוט בדיחה. המניע הזאת לא שווה פרוטה
  • 3.
    רועי 11/01/2021 03:48
    הגב לתגובה זו
    רציתי כסף זמין ומהיר ,בתכלס יש להם התנהלות של שוק אפור. במשך שנים שילמתי בלי בעיה אבל כל שנה הם מוצאים על מה לגבות מכם קנס של כמה מאות שקלים ושמנסים לברר על מה ולמה .. אין להם ממש שירות לקוחות ועד שעונה מישהו אז הוא מדבר כמו גובה חובות מהשוק האפור בצורה גסה ואיומים. בקיצור ממליץ לא להתקרב הם לא חברה לגיטימית שפועלת לטובת האזרח הפשוט.
  • 2.
    אני לא מתקרב לזה 10/01/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    בתור אחד שעבד בבנק אני יודע שגם בבנקים השיעור גבוה יותר, ולחברות האלה מגיעים לווים שסורבו בבנקים. מישהו שם משחק עם ההגדרות והמספרים כדי להציג מספרים יפים.
  • 1.
    פיני 10/01/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    רק לקוח לחוץ שנדחה ע"י הבנק יפנה לקחת אשראי בריביות נשך כאילו.
  • מיני 10/01/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
    תבדוק לפני שמדבר?
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים