בלנדר צומחת, אבל עדיין מפסידה; נערכת ל-IPO בת"א בשווי 280 מ' ש'
חברת הפינטק הישראלית בלנדר מפרסמת תשקיף לקראת הנפקתה בת"א לפי שווי של 280 מיליון שקל, זאת במטרה לקדם את תכניותיה להקים בנק דיגיטלי ולהתרחב למדינות מרכז אירופה. הכנסות בלנדר הסתכמו בשנת 2020 ב-29.5 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל ב-2019 וכ-11 מיליון שקל ב-2018. בשורה התחתונה, החברה הפסידה כ-4.6 מיליון שקל בחצי הראשון של 2020, לעומת הפסד של כ-5.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019. בכל 2019 הפסידה 9.8 מיליון שקל.
בלנדר העמידה אשראי בהיקף כולל של כ-665 מיליון שקל בכ-30 אלף הלוואות (כלומר, סכום ממוצע של 20.1 אלף שקל להלוואה). בסוף יוני 2020 היו לחברה 32,517 לקוחות משלמים (רובם בתיווך באשראי, P2P). בלנדר היא חברת ה-P2P הראשונה שעומדת להיות מונפקת כאשר גם טריא הפועלת בתחום מכוונת להנפקה בבורסה בת"א.
בלנדר עוסקת בתיווך אשראי בישראל מאז 2014, ולאחר שב-2017 החלה בפעילות מתן אשראי בליטא ובהמשך בלטביה, כעת היא מעוניינת להגדיל את סל השירותים שלה ולחדור לטריטוריה שמאופיינת במחסור בנגישות לאשראי, גידול בשכר הממוצע של משקי הבית וכן יחס נמוך בין חוב פרטי להכנסה פנויה. תחילה מדובר בפולין ובצ'כיה, ובהמשך בהונגריה, סלובקיה ומדינות נוספות.
- "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
- בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצגת שמפרסמים בחברה במקביל לטיוטת התשקיף, נכתב כי מלכתחילה הבנק הדיגיטלי של בלנדר יפנה לשירותים רווחיים, זאת גם על חשבון הצמיחה המהירה במספר הלקוחות. את בלנדר מעניין אם כן מיהם הלקוחות, ולא כמה יש. לדבריה, מאחורי חברות דוגמת Revoult ו-N26 שהציגו צמיחה מהירה במספר המשתמשים עומד מודל עסקי "עתיר הון והפסדים".
לעומת זאת בבלנדר שואפים להידמות לחברות כמו רובין הוד, הלהיט של המשקיעים האמריקאיים הצעירים, שהשיקה פעילות עו"ש ב-2019 (שווה כ-11.2 מיליארד דולר); Betterment שעוסקת בייעוץ השקעות רובוטי וב-2020 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-800 מיליון דולר); או SoFi שנותנת הלוואות לסטודנטים וב-2018 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-4.8 מיליארד דולר).
לפי חברת הייעוץ Kearney המצוטטת במצגת, בשנים 2019-2011 ברחבי אירופה בנקים מסורתיים חוו ירידה של 2 מיליון לקוחות בעוד שבנקים דיגיטליים חדשים גייסו 15 מיליון לקוחות. לפי דוח של מקינזי, עד שנת 2025 בנקים דיגיטליים חדשים עשויים לנגוס עד 40% מהכנסות הכוללות של הבנקים המסורתיים. עם קבלת הרישיון להפעלת בנק דיגיטלי, בבלנדר מתכננים לגייס פקדונות מהציבור בריביות של 2% לערך לשם הוזלת מקורות המימון.
- המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
- היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מנגד, בבלנדר מעלים מספר גורמי סיכון לפעילות החברה. הרעה או האטה בפעילות הכלכלית ובצדה עלייה בשיעור האבטלה עלולה לגרום לירידה בביקוש לאשראי ולקיטון במספר לקוחות העומדים בקריטריונים של בלנדר, וכן לפגוע ביכולת ההחזר של הלקוחות הקיימים ולהביא לעלייה בנזקי האשראי. יתר על כן, אינדיקטורים בינלאומיים מצביעים על סכסוכי סחר, ירידה בגלובליזציה ובשיתופי פעולה בינלאומיים שהתגברו בצל הקורונה והגבירו את חוסר הוודאות לגבי המשך הצמיחה במדינות החברות בגוש האירו.
כמו כן קיימים סיכונים של תחרות בתחום המתעורר של בנקאות דיגיטלית ומכשולים רגולטוריים שתצטרך החברה לצלוח – "ככל שהקבוצה לא תקבל את הרישיון הבנקאי, לא תוכל לפעול כבנק דיגיטלי, ותיאלץ לאתר מקורות מימון חלופיים לפיקדונות, אשר ישמשו אותה כמקור כספי לצורך מתן אשראי צרכני", נכתב. עוד צוין כי ככל שרשות שוק ההון בישראל לא תאשר את בקשת הרישיון של בלנדר, הדבר עלול להביא לפגיעה בתוצאות וברווחיות של הקבוצה.
לבלנדר כיום 35.5 אלף לקוחות ועד עתה העמידה הלוואות בהיקף של כ-650 מיליון שקל. בתחום תיווך האשראי בישראלי היחס בין ההכנסה מלקוח לבין עלות רכישת הלקוח (LTV/CAC) גבוה מ-3, כשסכום ההלוואה הממוצעת עומד על 22 אלף שקל וזמן החזר עלות רכישת הלקוח (TROI) הוא כחודש. הריבית הממשית בהלוואות שמעמידה החברה בישראל הוא 11% בממוצע ואילו שיעור הכשל הוא 2.6-3.8%.
בפעילות מתן האשראי בליטא סכום ההלוואה הממוצעת הוא 6 אלף יורו, יחס ה-LTV/CAC הוא בין 3-8. הריבית הממשית עומדת על 19.4% בממוצע ובמחצית הראשונה של 2020 שיעור ההקצאה לנזקי אשראי הסתכם ב-2.6%. לפי בלנדר, במדינות מרכז אירופה תוכל לקבל מלקוחות בעלי סיכון נמוך ריביות של 14% לערך. 83% מהכנסות החברה מגיעים מהפצה בערוצים עקיפים (B2B2C), דוגמת זירות מסחר ייעודיות להלוואות ואשראי בנקודות מכירה. שאר הלקוחות מגיעים דרך אתר החברה והאפליקציה שלה.
בלנדר הוקמה ב-2014 ע"י המנכ"ל גל אביב, הפעיל זה עשור כיזם ומשקיע הון סיכון, אחיו בועז, בוגר יחידת המודיעין 81 ומייסד PetWise, וברק גור, ממייסדי אסימוב. החברה מעסיקה כ-60 עובדים. בין המשקיעים בחברה - ידיעות אחרונות (6.4%) ובלומברג קפיטל (9.4%).
- 4.מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש ל 11/01/2021 14:11הגב לתגובה זומי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש להם אחוז עצום של חובות אבודים. המלווים מפסידים כסף. כולם! אין להם בכלל מערך גבייה. הממשק גרוע ולא עודכן מאז הנקה של הפלטפורמה. זאת פשוט בדיחה. המניע הזאת לא שווה פרוטה
- 3.רועי 11/01/2021 03:48הגב לתגובה זורציתי כסף זמין ומהיר ,בתכלס יש להם התנהלות של שוק אפור. במשך שנים שילמתי בלי בעיה אבל כל שנה הם מוצאים על מה לגבות מכם קנס של כמה מאות שקלים ושמנסים לברר על מה ולמה .. אין להם ממש שירות לקוחות ועד שעונה מישהו אז הוא מדבר כמו גובה חובות מהשוק האפור בצורה גסה ואיומים. בקיצור ממליץ לא להתקרב הם לא חברה לגיטימית שפועלת לטובת האזרח הפשוט.
- 2.אני לא מתקרב לזה 10/01/2021 15:07הגב לתגובה זובתור אחד שעבד בבנק אני יודע שגם בבנקים השיעור גבוה יותר, ולחברות האלה מגיעים לווים שסורבו בבנקים. מישהו שם משחק עם ההגדרות והמספרים כדי להציג מספרים יפים.
- 1.פיני 10/01/2021 14:59הגב לתגובה זורק לקוח לחוץ שנדחה ע"י הבנק יפנה לקחת אשראי בריביות נשך כאילו.
- מיני 10/01/2021 19:55הגב לתגובה זותבדוק לפני שמדבר?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
