גל אביב בלנדר
צילום: סיון פרג'

בלנדר צומחת, אבל עדיין מפסידה; נערכת ל-IPO בת"א בשווי 280 מ' ש'

חברת הפינטק הישראלית ב-IPO לפי שווי של 280 מיליון שקל. הסכום שיגוייס ישמש להקים בנק דיגיטלי ולחדור למרכז אירופה, שם תנצל את חוסר הנגישות הקיים לאשראי ואת העלייה בשכר
איתי פת-יה | (5)

חברת הפינטק הישראלית בלנדר מפרסמת תשקיף לקראת הנפקתה בת"א לפי שווי של 280 מיליון שקל, זאת במטרה לקדם את תכניותיה להקים בנק דיגיטלי ולהתרחב למדינות מרכז אירופה. הכנסות בלנדר הסתכמו בשנת 2020 ב-29.5 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל ב-2019 וכ-11 מיליון שקל ב-2018. בשורה התחתונה, החברה הפסידה כ-4.6 מיליון שקל בחצי הראשון של 2020, לעומת הפסד של כ-5.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019. בכל 2019 הפסידה 9.8 מיליון שקל.

בלנדר העמידה אשראי בהיקף כולל של כ-665 מיליון שקל בכ-30 אלף הלוואות (כלומר, סכום ממוצע של 20.1 אלף שקל להלוואה). בסוף יוני 2020 היו לחברה 32,517 לקוחות משלמים (רובם בתיווך באשראי, P2P). בלנדר היא חברת ה-P2P הראשונה שעומדת להיות מונפקת כאשר גם טריא הפועלת בתחום  מכוונת להנפקה בבורסה בת"א. 

 

בלנדר עוסקת בתיווך אשראי בישראל מאז 2014, ולאחר שב-2017 החלה בפעילות מתן אשראי בליטא ובהמשך בלטביה, כעת היא מעוניינת להגדיל את סל השירותים שלה ולחדור לטריטוריה שמאופיינת במחסור בנגישות לאשראי, גידול בשכר הממוצע של משקי הבית וכן יחס נמוך בין חוב פרטי להכנסה פנויה. תחילה מדובר בפולין ובצ'כיה, ובהמשך בהונגריה, סלובקיה ומדינות נוספות.

במצגת שמפרסמים בחברה במקביל לטיוטת התשקיף, נכתב כי מלכתחילה הבנק הדיגיטלי של בלנדר יפנה לשירותים רווחיים, זאת גם על חשבון הצמיחה המהירה במספר הלקוחות. את בלנדר מעניין אם כן מיהם הלקוחות, ולא כמה יש. לדבריה, מאחורי חברות דוגמת Revoult ו-N26 שהציגו צמיחה מהירה במספר המשתמשים עומד מודל עסקי "עתיר הון והפסדים".

לעומת זאת בבלנדר שואפים להידמות לחברות כמו רובין הוד, הלהיט של המשקיעים האמריקאיים הצעירים, שהשיקה פעילות עו"ש ב-2019 (שווה כ-11.2 מיליארד דולר); Betterment שעוסקת בייעוץ השקעות רובוטי וב-2020 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-800 מיליון דולר); או SoFi שנותנת הלוואות לסטודנטים וב-2018 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-4.8 מיליארד דולר).

לפי חברת הייעוץ Kearney המצוטטת במצגת, בשנים 2019-2011 ברחבי אירופה בנקים מסורתיים חוו ירידה של 2 מיליון לקוחות בעוד שבנקים דיגיטליים חדשים גייסו 15 מיליון לקוחות. לפי דוח של מקינזי, עד שנת 2025 בנקים דיגיטליים חדשים עשויים לנגוס עד 40% מהכנסות הכוללות של הבנקים המסורתיים. עם קבלת הרישיון להפעלת בנק דיגיטלי, בבלנדר מתכננים לגייס פקדונות מהציבור בריביות של 2% לערך לשם הוזלת מקורות המימון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, בבלנדר מעלים מספר גורמי סיכון לפעילות החברה. הרעה או האטה בפעילות הכלכלית ובצדה עלייה בשיעור האבטלה עלולה לגרום לירידה בביקוש לאשראי ולקיטון במספר לקוחות העומדים בקריטריונים של בלנדר, וכן לפגוע ביכולת ההחזר של הלקוחות הקיימים ולהביא לעלייה בנזקי האשראי. יתר על כן, אינדיקטורים בינלאומיים מצביעים על סכסוכי סחר, ירידה בגלובליזציה ובשיתופי פעולה בינלאומיים שהתגברו בצל הקורונה והגבירו את חוסר הוודאות לגבי המשך הצמיחה במדינות החברות בגוש האירו.

כמו כן קיימים סיכונים של תחרות בתחום המתעורר של בנקאות דיגיטלית ומכשולים רגולטוריים שתצטרך החברה לצלוח – "ככל שהקבוצה לא תקבל את הרישיון הבנקאי, לא תוכל לפעול כבנק דיגיטלי, ותיאלץ לאתר מקורות מימון חלופיים לפיקדונות, אשר ישמשו אותה כמקור כספי לצורך מתן אשראי צרכני", נכתב. עוד צוין כי ככל שרשות שוק ההון בישראל לא תאשר את בקשת הרישיון של בלנדר, הדבר עלול להביא לפגיעה בתוצאות וברווחיות של הקבוצה.

לבלנדר כיום 35.5 אלף לקוחות ועד עתה העמידה הלוואות בהיקף של כ-650 מיליון שקל. בתחום תיווך האשראי בישראלי היחס בין ההכנסה מלקוח לבין עלות רכישת הלקוח (LTV/CAC) גבוה מ-3, כשסכום ההלוואה הממוצעת עומד על 22 אלף שקל וזמן החזר עלות רכישת הלקוח (TROI) הוא כחודש. הריבית הממשית בהלוואות שמעמידה החברה בישראל הוא 11% בממוצע ואילו שיעור הכשל הוא 2.6-3.8%.

בפעילות מתן האשראי בליטא סכום ההלוואה הממוצעת הוא 6 אלף יורו, יחס ה-LTV/CAC הוא בין 3-8. הריבית הממשית עומדת על 19.4% בממוצע ובמחצית הראשונה של 2020 שיעור ההקצאה לנזקי אשראי הסתכם ב-2.6%. לפי בלנדר, במדינות מרכז אירופה תוכל לקבל מלקוחות בעלי סיכון נמוך ריביות של 14% לערך. 83% מהכנסות החברה מגיעים מהפצה בערוצים עקיפים (B2B2C), דוגמת זירות מסחר ייעודיות להלוואות ואשראי בנקודות מכירה. שאר הלקוחות מגיעים דרך אתר החברה והאפליקציה שלה.

בלנדר הוקמה ב-2014 ע"י המנכ"ל גל אביב, הפעיל זה עשור כיזם ומשקיע הון סיכון, אחיו בועז, בוגר יחידת המודיעין 81 ומייסד PetWise, וברק גור, ממייסדי אסימוב. החברה מעסיקה כ-60 עובדים. בין המשקיעים בחברה - ידיעות אחרונות (6.4%) ובלומברג קפיטל (9.4%). 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש ל 11/01/2021 14:11
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה כסף במתנה שיקח מהם הלוואה ולא יחזיר. יש להם אחוז עצום של חובות אבודים. המלווים מפסידים כסף. כולם! אין להם בכלל מערך גבייה. הממשק גרוע ולא עודכן מאז הנקה של הפלטפורמה. זאת פשוט בדיחה. המניע הזאת לא שווה פרוטה
  • 3.
    רועי 11/01/2021 03:48
    הגב לתגובה זו
    רציתי כסף זמין ומהיר ,בתכלס יש להם התנהלות של שוק אפור. במשך שנים שילמתי בלי בעיה אבל כל שנה הם מוצאים על מה לגבות מכם קנס של כמה מאות שקלים ושמנסים לברר על מה ולמה .. אין להם ממש שירות לקוחות ועד שעונה מישהו אז הוא מדבר כמו גובה חובות מהשוק האפור בצורה גסה ואיומים. בקיצור ממליץ לא להתקרב הם לא חברה לגיטימית שפועלת לטובת האזרח הפשוט.
  • 2.
    אני לא מתקרב לזה 10/01/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    בתור אחד שעבד בבנק אני יודע שגם בבנקים השיעור גבוה יותר, ולחברות האלה מגיעים לווים שסורבו בבנקים. מישהו שם משחק עם ההגדרות והמספרים כדי להציג מספרים יפים.
  • 1.
    פיני 10/01/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    רק לקוח לחוץ שנדחה ע"י הבנק יפנה לקחת אשראי בריביות נשך כאילו.
  • מיני 10/01/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
    תבדוק לפני שמדבר?
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים