הקאמבק של שוק ההנפקות - למה מניות ה-IPO'S מזנקות בעשרות אחוזים ביום המסחר הראשון ולמה אתם לא יכולים ליהנות מכך?
הבורסה שלנו חוזרת בחודשים האחרונים לחיים. זה לא מתבטא במדדים המובילים, אבל יש "אקשן" בשוק הראשוני. בורסה בהגדרה אמורה לספק לחברות מקום בו הן יכולות לקבל מימון ובמקביל לספק למשקיעים מגוון של אפשרויות השקעה. בחודשים האחרונים זה קורה - כמות ה-IPO'S גדלה בקצב מרשים ובין החברות המנפיקות יש גם גדולות ואיכותיות, להבדיל מגלי הנפקות בעבר. מספר ההנפקות הראשוניות מתחילת השנה מסתכם ב-12 ויש סיכוי להתקרב ל-20. זה הרבה יותר מבשנה הקודמת וזה בראייה יחסית לא מעט - יש לנו בבורסה כ-440 חברות וגידול של 20 חברות הוא גידול של כ-5% במספר החברות הנסחרות. זה לא מעט. דרך נוספת להסתכל על זה היא דרך הגידול בשווי החברות הנסחרות, בכמות הסחורה הצפה (שווי השוק שבידי הציבור) או במחזורי המסחר שנובעים מהמניות החדשות - כאן, התרומה של ההנפקות החדשות צפויה להיות גדולה יותר.
אלו בשורות טובות. הבורסה חוזרת לחיים. אחרי הכל, בורסה זה לא רק מדדים, בורסה זה לא רק מניות בנקים, בורסה זה לא רק טבע ונייס. בורסה זה אוסף גדול של חברות וככל שהחברות האלו מעניינות, מייצרות כותרות, צומחות, כך הן מחזירות את המשקיעים. אז איך זה קרה, איך פתאום בתקופה האחרונה הבורסה מצליחה להביא חברות טובות ומעניינות?
ראשית - זה לא רק בשנה האחרונה. זה בעיקר בשנה האחרונה אבל זה קפץ מדרגה בשנה שעברה. האמת, זה נשמע קצת היתולי, אבל צרוף מקרים מוזר - זה התחיל בהנפקה של הבורסה עצמה. שנית, הסיבה היא פשוטה ככה צריך להיות, זה המצב הטבעי. העובדה שהבורסה היתה לא אטרקטיבית ל-IPO's היא המצב החריג, לא מה שקורה עכשיו. אבל יש סיבה מאחורי הקלעים שאחראית על ההבדל הגדול בין השנה האחרונה למצב לפני כן הוא השימוש ב"הנפקה בהצעה לא אחידה".
רשות ניירות ערך לפני כארבע שנים יישמה הקלות רגולטריות כדי להקל על החברות הנסחרות. אפשר להתווכח על חלק מההקלות, בעיקר בדיווחים (לדוגמה - אפשרות לדווח על תוצאות כספיות רק פעם בחצי שנה), אבל אי אפשר להתווכח על התרומה של ההקלות בנוגע לחיתום בהנפקות לא אחידות (שיעור ההתחייבות החיתומית ומספר הניצעים). מדובר בהנפקות שבהן החתמים בעצם קובעים מי ישתתף. בדרך הזו הם מווסתים את הביקושים בהתאם למחיר שמתאים להם והמחיר שמתאים להם הוא כזה שמשאיר רווח לאחר ההנפקה למשקיעים בהנפקה. כלומר זו שיטה לייצר רווחים למי שאתה "חפץ ביקרו".
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיטה הזו היא השיטה של וול סטריט. אם לא הבנתם איך זה שמיד אחרי ההנפקה המניות מזנקות בעשרות אחוזים אז זו הסיבה. החתמים נותנים למי שהם רוצים. הם משאירים לציבור "בוטנים", ודואגים שיהיה עודף ביקוש. העודף הזה מתנקז ליום המסחר הראשון והמניה מזנקת - זה פופולארי כבר שנים רבות בולל סטריט, וזה הפך פופולארי בשנה האחרונה בבורסה התל אביב. האחרונה היתה מימון ישיר שביום הראשון זינקה 40%. הרבה מתפלאים איך זה יכול להיות שמניה של חברה גדולה מזנקת בעשרות אחוזים. התשובה היא שזו השיטה הפשוטה והגאונית הזו של "הנפקה בהצעה לא אחידה". הבעיה בשיטה שהיא מייצרת "תן וקח" בין חתמים לגופים מוסדיים ומשקיעים. היא מעלה את כוחם של החתמים והיא בפרוש מייצרת סוג של ויסות מניות.
אנשים כבר יודעים שזו השיטה הם מזמינים הרבה יותר ממה שצריך ומנפחים את המחיר שגם כך עולה ביום הראשון של המסחר. אז נכון - בסוף הכלכלה מנצחת וכוחות השוק קובעים את השווי, ועדיין, יש גאות שהתחילה בחודשים האחרונים ויהיה קשה לעצור אותה. זה הצד הרע של ההנפקות האלו אבל נחזור להתחלה - יש גם צד טוב. הם מייצרות עניין, הם מחזירות את ההייפ לבורסה.
- 9.מדינה מושחתת שמכניסה לארץ את כל החול והקוי ולא הבריאות (ל"ת)אפק 11/09/2020 12:03הגב לתגובה זו
- 8.אם בארהב מפסיקים למה פה מתחילים עם זה (ל"ת)דניאל 10/09/2020 17:13הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעולה, כל הכבוד (ל"ת)דוד 10/09/2020 12:48הגב לתגובה זו
- 6.שמעון 10/09/2020 10:26הגב לתגובה זומה שגורם לעלייה המטאורית לאחר ההנפקה היא הידיעה שתעודות הסל צריכות לרכוש את אותן מניות וכאשר 3 או4 גופים מחזיקים בכל המניות אז למעשה הם מחזיקים את תעודות הסל ב"ביצים" מה שנקרא
- עד אז מריצים אותה 10/09/2020 15:16הגב לתגובה זובחסות רשות ני"ע ובעידוד הבורסה
- 5.משקיע 10/09/2020 09:05הגב לתגובה זואתמול הייתה הנפקה כזו - הנפיקו את יוניקורן - שותפות נוצצת שמשקיעה בהייטק הלוהט. יש לה כבר השקעה אחת שעליה היא מרווחת כמעט 100% (סייברוואן) ומה הקטע ? שמרו 95% למטסדייים ! לציבור נשארו פירורים והביקוש היה בערך פי 40 ממה שהוצע. מה התוצאה ? הנייר יתחיל להיסחר בשבוע הבא ובטח יעלה 50% עד 100%. ביזיון !
- 4.mg 10/09/2020 09:00הגב לתגובה זוהבעיה היחידה שהמוסדיים בארץ לא כל כך מציאה גדולה.
- 3.אנונימי 10/09/2020 08:45הגב לתגובה זוכרגיל חד וחלק, שאפו לאבישי עובדיה. הוסף לכך משקל במדדים והשתלבות החברה ותבין את הכל
- 2.אנונימי 10/09/2020 08:41הגב לתגובה זוכשהחליטו למכור את הבורסה לידיים זרות חרצו את גורלם של המשקיעים הקטנים. הבורסה הפכה למקור רווח וזו אחת השיטות ליצירת בורסה אטרקטיבית שההנפקות שמבוצעות בה רק עולות. הפתרון לשיטה זו שכל רוכש יהיה מחוייב לרכישה של 5 אחוז לפחות ואז הרוכש יהיה חסום לתקופה ארוכה (מי שנהנה באופן חריג שישלם באי סחירות
- 1.יהודי 10/09/2020 08:38הגב לתגובה זומי המשקיעים שמוכנים לשלם את הפלוס 40 אחוז?
- כי זה המצב 10/09/2020 15:18הגב לתגובה זוהעיקרון למכור ברווח על הקניה שלך זה שאחרים קנו יותר בזול ממך אין מה לעשות
- מיקי 10/09/2020 13:57הגב לתגובה זוהשווי במהשך עולה

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
