הנפקה
צילום: עומר מסנגר
IPO

הקאמבק של שוק ההנפקות - למה מניות ה-IPO'S מזנקות בעשרות אחוזים ביום המסחר הראשון ולמה אתם לא יכולים ליהנות מכך?

הנפקה בהצעה לא אחידה מאפשרת לחתם ההנפקה לקבוע מי מקבל מניות ומי לא; ככה משאירים עודפי ביקוש ליום המסחר הראשון וככה המניה מזנקת - הבעיה: ככה גם מייצרים ויסות מלאכותי, ככה מחזקים את ה"תן וקח" בין חתמים, גופים מוסדיים ומשקיעים וככה משאירים את הציבור בחוץ
אבישי עובדיה | (12)

הבורסה שלנו חוזרת בחודשים האחרונים לחיים. זה לא מתבטא במדדים המובילים, אבל יש "אקשן" בשוק הראשוני. בורסה בהגדרה אמורה לספק לחברות מקום בו הן יכולות לקבל מימון ובמקביל לספק למשקיעים מגוון של אפשרויות השקעה. בחודשים האחרונים זה קורה - כמות ה-IPO'S גדלה בקצב מרשים ובין החברות המנפיקות יש גם גדולות ואיכותיות, להבדיל מגלי הנפקות בעבר. מספר ההנפקות הראשוניות מתחילת השנה מסתכם ב-12 ויש סיכוי להתקרב ל-20. זה הרבה יותר מבשנה הקודמת וזה בראייה יחסית לא מעט - יש לנו בבורסה כ-440 חברות וגידול של 20 חברות הוא גידול של כ-5% במספר החברות הנסחרות. זה לא מעט. דרך נוספת להסתכל על זה היא דרך הגידול בשווי החברות הנסחרות, בכמות הסחורה הצפה (שווי השוק שבידי הציבור) או במחזורי המסחר שנובעים מהמניות החדשות - כאן, התרומה של ההנפקות החדשות צפויה להיות גדולה יותר. 

אלו בשורות טובות. הבורסה חוזרת לחיים. אחרי הכל, בורסה זה לא רק מדדים, בורסה זה לא רק מניות בנקים, בורסה זה לא רק טבע ונייס. בורסה זה אוסף גדול של חברות וככל שהחברות האלו מעניינות, מייצרות כותרות, צומחות, כך הן מחזירות את המשקיעים. אז איך זה קרה, איך פתאום בתקופה האחרונה הבורסה מצליחה להביא חברות טובות ומעניינות?

ראשית - זה לא רק בשנה האחרונה. זה בעיקר בשנה האחרונה אבל זה קפץ מדרגה בשנה שעברה. האמת, זה נשמע קצת היתולי, אבל צרוף מקרים מוזר - זה התחיל בהנפקה של הבורסה עצמה. שנית, הסיבה היא פשוטה  ככה צריך להיות, זה המצב הטבעי. העובדה שהבורסה היתה לא אטרקטיבית ל-IPO's היא המצב החריג, לא מה שקורה עכשיו. אבל יש סיבה מאחורי הקלעים שאחראית על ההבדל הגדול בין השנה האחרונה למצב לפני כן הוא השימוש ב"הנפקה בהצעה לא אחידה". 

רשות ניירות ערך לפני כארבע שנים יישמה הקלות רגולטריות כדי להקל על החברות הנסחרות. אפשר להתווכח על חלק מההקלות, בעיקר בדיווחים (לדוגמה - אפשרות לדווח על תוצאות כספיות רק פעם בחצי שנה), אבל אי אפשר להתווכח על התרומה של ההקלות בנוגע לחיתום בהנפקות לא אחידות (שיעור ההתחייבות החיתומית ומספר הניצעים). מדובר בהנפקות שבהן החתמים בעצם קובעים מי ישתתף. בדרך הזו הם מווסתים את הביקושים בהתאם למחיר שמתאים להם והמחיר שמתאים להם הוא כזה שמשאיר רווח לאחר ההנפקה למשקיעים בהנפקה. כלומר זו שיטה לייצר רווחים למי שאתה "חפץ ביקרו".

שיטה הזו היא השיטה של וול סטריט. אם לא הבנתם איך זה שמיד אחרי ההנפקה המניות מזנקות בעשרות אחוזים אז זו הסיבה. החתמים נותנים למי שהם רוצים. הם משאירים לציבור "בוטנים", ודואגים שיהיה עודף ביקוש. העודף הזה מתנקז ליום המסחר הראשון והמניה מזנקת - זה פופולארי כבר שנים רבות בולל סטריט, וזה הפך פופולארי בשנה האחרונה בבורסה התל אביב. האחרונה היתה מימון ישיר שביום הראשון זינקה 40%. הרבה מתפלאים איך זה יכול להיות שמניה של חברה גדולה מזנקת בעשרות אחוזים.  התשובה היא שזו השיטה הפשוטה והגאונית הזו של "הנפקה בהצעה לא אחידה". הבעיה בשיטה שהיא מייצרת "תן וקח" בין חתמים לגופים מוסדיים ומשקיעים. היא מעלה את כוחם של החתמים והיא בפרוש מייצרת סוג של ויסות מניות.

אנשים כבר יודעים שזו השיטה הם מזמינים הרבה יותר ממה שצריך ומנפחים את המחיר שגם כך עולה ביום הראשון של המסחר. אז נכון - בסוף הכלכלה מנצחת וכוחות השוק קובעים את השווי, ועדיין, יש גאות שהתחילה בחודשים האחרונים ויהיה קשה לעצור אותה. זה הצד הרע של ההנפקות האלו אבל נחזור להתחלה - יש גם צד טוב. הם מייצרות עניין, הם מחזירות את ההייפ לבורסה.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מדינה מושחתת שמכניסה לארץ את כל החול והקוי ולא הבריאות (ל"ת)
    אפק 11/09/2020 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אם בארהב מפסיקים למה פה מתחילים עם זה (ל"ת)
    דניאל 10/09/2020 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה מעולה, כל הכבוד (ל"ת)
    דוד 10/09/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמעון 10/09/2020 10:26
    הגב לתגובה זו
    מה שגורם לעלייה המטאורית לאחר ההנפקה היא הידיעה שתעודות הסל צריכות לרכוש את אותן מניות וכאשר 3 או4 גופים מחזיקים בכל המניות אז למעשה הם מחזיקים את תעודות הסל ב"ביצים" מה שנקרא
  • עד אז מריצים אותה 10/09/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    בחסות רשות ני"ע ובעידוד הבורסה
  • 5.
    משקיע 10/09/2020 09:05
    הגב לתגובה זו
    אתמול הייתה הנפקה כזו - הנפיקו את יוניקורן - שותפות נוצצת שמשקיעה בהייטק הלוהט. יש לה כבר השקעה אחת שעליה היא מרווחת כמעט 100% (סייברוואן) ומה הקטע ? שמרו 95% למטסדייים ! לציבור נשארו פירורים והביקוש היה בערך פי 40 ממה שהוצע. מה התוצאה ? הנייר יתחיל להיסחר בשבוע הבא ובטח יעלה 50% עד 100%. ביזיון !
  • 4.
    mg 10/09/2020 09:00
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היחידה שהמוסדיים בארץ לא כל כך מציאה גדולה.
  • 3.
    אנונימי 10/09/2020 08:45
    הגב לתגובה זו
    כרגיל חד וחלק, שאפו לאבישי עובדיה. הוסף לכך משקל במדדים והשתלבות החברה ותבין את הכל
  • 2.
    אנונימי 10/09/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    כשהחליטו למכור את הבורסה לידיים זרות חרצו את גורלם של המשקיעים הקטנים. הבורסה הפכה למקור רווח וזו אחת השיטות ליצירת בורסה אטרקטיבית שההנפקות שמבוצעות בה רק עולות. הפתרון לשיטה זו שכל רוכש יהיה מחוייב לרכישה של 5 אחוז לפחות ואז הרוכש יהיה חסום לתקופה ארוכה (מי שנהנה באופן חריג שישלם באי סחירות
  • 1.
    יהודי 10/09/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    מי המשקיעים שמוכנים לשלם את הפלוס 40 אחוז?
  • כי זה המצב 10/09/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    העיקרון למכור ברווח על הקניה שלך זה שאחרים קנו יותר בזול ממך אין מה לעשות
  • מיקי 10/09/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    השווי במהשך עולה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."