הקאמבק של שוק ההנפקות - למה מניות ה-IPO'S מזנקות בעשרות אחוזים ביום המסחר הראשון ולמה אתם לא יכולים ליהנות מכך?
הבורסה שלנו חוזרת בחודשים האחרונים לחיים. זה לא מתבטא במדדים המובילים, אבל יש "אקשן" בשוק הראשוני. בורסה בהגדרה אמורה לספק לחברות מקום בו הן יכולות לקבל מימון ובמקביל לספק למשקיעים מגוון של אפשרויות השקעה. בחודשים האחרונים זה קורה - כמות ה-IPO'S גדלה בקצב מרשים ובין החברות המנפיקות יש גם גדולות ואיכותיות, להבדיל מגלי הנפקות בעבר. מספר ההנפקות הראשוניות מתחילת השנה מסתכם ב-12 ויש סיכוי להתקרב ל-20. זה הרבה יותר מבשנה הקודמת וזה בראייה יחסית לא מעט - יש לנו בבורסה כ-440 חברות וגידול של 20 חברות הוא גידול של כ-5% במספר החברות הנסחרות. זה לא מעט. דרך נוספת להסתכל על זה היא דרך הגידול בשווי החברות הנסחרות, בכמות הסחורה הצפה (שווי השוק שבידי הציבור) או במחזורי המסחר שנובעים מהמניות החדשות - כאן, התרומה של ההנפקות החדשות צפויה להיות גדולה יותר.
אלו בשורות טובות. הבורסה חוזרת לחיים. אחרי הכל, בורסה זה לא רק מדדים, בורסה זה לא רק מניות בנקים, בורסה זה לא רק טבע ונייס. בורסה זה אוסף גדול של חברות וככל שהחברות האלו מעניינות, מייצרות כותרות, צומחות, כך הן מחזירות את המשקיעים. אז איך זה קרה, איך פתאום בתקופה האחרונה הבורסה מצליחה להביא חברות טובות ומעניינות?
ראשית - זה לא רק בשנה האחרונה. זה בעיקר בשנה האחרונה אבל זה קפץ מדרגה בשנה שעברה. האמת, זה נשמע קצת היתולי, אבל צרוף מקרים מוזר - זה התחיל בהנפקה של הבורסה עצמה. שנית, הסיבה היא פשוטה ככה צריך להיות, זה המצב הטבעי. העובדה שהבורסה היתה לא אטרקטיבית ל-IPO's היא המצב החריג, לא מה שקורה עכשיו. אבל יש סיבה מאחורי הקלעים שאחראית על ההבדל הגדול בין השנה האחרונה למצב לפני כן הוא השימוש ב"הנפקה בהצעה לא אחידה".
רשות ניירות ערך לפני כארבע שנים יישמה הקלות רגולטריות כדי להקל על החברות הנסחרות. אפשר להתווכח על חלק מההקלות, בעיקר בדיווחים (לדוגמה - אפשרות לדווח על תוצאות כספיות רק פעם בחצי שנה), אבל אי אפשר להתווכח על התרומה של ההקלות בנוגע לחיתום בהנפקות לא אחידות (שיעור ההתחייבות החיתומית ומספר הניצעים). מדובר בהנפקות שבהן החתמים בעצם קובעים מי ישתתף. בדרך הזו הם מווסתים את הביקושים בהתאם למחיר שמתאים להם והמחיר שמתאים להם הוא כזה שמשאיר רווח לאחר ההנפקה למשקיעים בהנפקה. כלומר זו שיטה לייצר רווחים למי שאתה "חפץ ביקרו".
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיטה הזו היא השיטה של וול סטריט. אם לא הבנתם איך זה שמיד אחרי ההנפקה המניות מזנקות בעשרות אחוזים אז זו הסיבה. החתמים נותנים למי שהם רוצים. הם משאירים לציבור "בוטנים", ודואגים שיהיה עודף ביקוש. העודף הזה מתנקז ליום המסחר הראשון והמניה מזנקת - זה פופולארי כבר שנים רבות בולל סטריט, וזה הפך פופולארי בשנה האחרונה בבורסה התל אביב. האחרונה היתה מימון ישיר שביום הראשון זינקה 40%. הרבה מתפלאים איך זה יכול להיות שמניה של חברה גדולה מזנקת בעשרות אחוזים. התשובה היא שזו השיטה הפשוטה והגאונית הזו של "הנפקה בהצעה לא אחידה". הבעיה בשיטה שהיא מייצרת "תן וקח" בין חתמים לגופים מוסדיים ומשקיעים. היא מעלה את כוחם של החתמים והיא בפרוש מייצרת סוג של ויסות מניות.
אנשים כבר יודעים שזו השיטה הם מזמינים הרבה יותר ממה שצריך ומנפחים את המחיר שגם כך עולה ביום הראשון של המסחר. אז נכון - בסוף הכלכלה מנצחת וכוחות השוק קובעים את השווי, ועדיין, יש גאות שהתחילה בחודשים האחרונים ויהיה קשה לעצור אותה. זה הצד הרע של ההנפקות האלו אבל נחזור להתחלה - יש גם צד טוב. הם מייצרות עניין, הם מחזירות את ההייפ לבורסה.
- 9.מדינה מושחתת שמכניסה לארץ את כל החול והקוי ולא הבריאות (ל"ת)אפק 11/09/2020 12:03הגב לתגובה זו
- 8.אם בארהב מפסיקים למה פה מתחילים עם זה (ל"ת)דניאל 10/09/2020 17:13הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעולה, כל הכבוד (ל"ת)דוד 10/09/2020 12:48הגב לתגובה זו
- 6.שמעון 10/09/2020 10:26הגב לתגובה זומה שגורם לעלייה המטאורית לאחר ההנפקה היא הידיעה שתעודות הסל צריכות לרכוש את אותן מניות וכאשר 3 או4 גופים מחזיקים בכל המניות אז למעשה הם מחזיקים את תעודות הסל ב"ביצים" מה שנקרא
- עד אז מריצים אותה 10/09/2020 15:16הגב לתגובה זובחסות רשות ני"ע ובעידוד הבורסה
- 5.משקיע 10/09/2020 09:05הגב לתגובה זואתמול הייתה הנפקה כזו - הנפיקו את יוניקורן - שותפות נוצצת שמשקיעה בהייטק הלוהט. יש לה כבר השקעה אחת שעליה היא מרווחת כמעט 100% (סייברוואן) ומה הקטע ? שמרו 95% למטסדייים ! לציבור נשארו פירורים והביקוש היה בערך פי 40 ממה שהוצע. מה התוצאה ? הנייר יתחיל להיסחר בשבוע הבא ובטח יעלה 50% עד 100%. ביזיון !
- 4.mg 10/09/2020 09:00הגב לתגובה זוהבעיה היחידה שהמוסדיים בארץ לא כל כך מציאה גדולה.
- 3.אנונימי 10/09/2020 08:45הגב לתגובה זוכרגיל חד וחלק, שאפו לאבישי עובדיה. הוסף לכך משקל במדדים והשתלבות החברה ותבין את הכל
- 2.אנונימי 10/09/2020 08:41הגב לתגובה זוכשהחליטו למכור את הבורסה לידיים זרות חרצו את גורלם של המשקיעים הקטנים. הבורסה הפכה למקור רווח וזו אחת השיטות ליצירת בורסה אטרקטיבית שההנפקות שמבוצעות בה רק עולות. הפתרון לשיטה זו שכל רוכש יהיה מחוייב לרכישה של 5 אחוז לפחות ואז הרוכש יהיה חסום לתקופה ארוכה (מי שנהנה באופן חריג שישלם באי סחירות
- 1.יהודי 10/09/2020 08:38הגב לתגובה זומי המשקיעים שמוכנים לשלם את הפלוס 40 אחוז?
- כי זה המצב 10/09/2020 15:18הגב לתגובה זוהעיקרון למכור ברווח על הקניה שלך זה שאחרים קנו יותר בזול ממך אין מה לעשות
- מיקי 10/09/2020 13:57הגב לתגובה זוהשווי במהשך עולה

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
