בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% - בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים. בנוסף, החליטה הוועדה להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, לחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולייצר תשתית להגדלת מגוון הנכסים שבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד תכנית זו.

הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

צעדים להרחבת המענה המוניטרי

לראשונה, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני. מטרת התכנית, להבטיח את המשך פעולתו התקינה של שוק אג"ח החברות, ולחזק את התמסורת מהמדיניות המוניטרית אל שוק האשראי, על ידי הפחתת הריבית בה חברות מגייסות אשראי בשוק ההון, ופינוי מקורות נוספים לאשראי לכלל ענפי המשק.

הבנק ירכוש אג"ח בהיקף של 15  מיליארד שקל, על בסיס סמן רחב של ניירות ערך. הסמן כולל אך ורק חברות בדירוג –A ומעלה, ואינו כולל אג"ח של חברות זרות, אג"ח בעלות מרכיב הוני ואג"ח שלא צמודות לשקל ואינן בריבית קבועה. שווי שוק האג"ח הקונצרני בישראל הוא כ-341 מיליארד שקל, וסמן זה מהווה כ-75% מהשוק.

• "הפוגה בהעלאות הריבית אבל צפו לעוד אחת. אינפלציה של 3.5% - יעד מתון"
• כצפוי בנק ישראל הותיר את הרבית ללא שינוי - 0.1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף הודיע הבנק על חידוש התכנית המיוחדת להרחבת היצע האשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים. בנק ישראל מחדש את התכנית במסגרתה הוא יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה לטווח של 3 שנים בריבית של 0.1% במטרה להגדיל את היצע האשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים, ולסייע להם לצלוח את משבר הקורונה.

באפריל החליטה הוועדה המוניטרית להפעיל תכנית במסגרתה העניק בנק ישראל מתן הלוואות לבנקים בריבית של 0.1%  לטווח של שלוש שנים, מותנה במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים. התכנית הופעלה עד סוף חודש מאי, ובמסגרתה ניתנו הלוואות לבנקים בהיקף של 4.6 מיליארד שקל כנגד אשראי שהבנקים העניקו לעסקים אלו.

הוועדה המוניטרית החליטה לחדש את התכנית ללא מגבלה על גובה ההלוואות, ולהפעיל אותה עד להודעה חדשה. יתר מאפייני התכנית לא ישתנו: ההלוואות יינתנו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתכנית הקודמת לטווח של שלוש שנים, בריבית של 0.1%, וכל סכום שיועמד על ידי המערכת הבנקאית כאשראי חדש לעסקים קטנים וזעירים יהיה זכאי למימון במסגרת תוכנית זו.

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

לצד זאת, הוחלט על יצירת תשתית להרחבת מגוון הנכסים שהבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד אשראי בתכנית  המיוחדת. זאת, על מנת להבטיח את המשך זרימת האשראי ובפרט בתרחיש של החמרה נוספת במצב הכלכלי, בנק ישראל יקים תשתית תפעולית ומשפטית שתאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות (בנוסף לנכסים שהם נזילים ברמה גבוהה כדוגמת אג"ח ממשלתיות).

תשתית זו תאפשר לבנקים להעמיד אשראי במסגרת התכנית בעלות יותר נמוכה ותוך שמירה על נזילות גבוהה.

צמיחה שלילית של 6% ב-2020

לדברי הבנק, תהליך הסרת המגבלות הביא לשיפור בפעילות הכלכלית במשק, אולם רמת הפעילות עדיין נמוכה. העליה בהיקף התחלואה בשבועות האחרונים מעיבה על תהליך ההתאוששות הכלכלית. הסרת המגבלות הביאה לגידול בהיצע אך רמת הביקוש נותרה נמוכה. לפי הערכת חטיבת המחקר היקף ההשבתה של המשק הצטמצם מכ-36% מהפעילות בשיא המשבר לכ-12%. 

חטיבת המחקר מעריכה כי, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 6% בשנת 2020, נמוך ב-1.5 נקודת אחוז מהתחזית הקודמת, והוא צפוי לצמוח בשיעור של 7.5% בשנת 2021. זאת, על רקע עלייה בנתוני התחלואה המגדילים את אי הוודאות ומעכבים את החזרה לשגרת פעילות כלכלית. הירידה הצפויה בתוצר ב-2020 משתקפת בכל השימושים, למעט בצריכה הציבורית.

מקור: בנק ישראל

הצריכה הפרטית צפויה לרדת ב-6.5% ב-2020, על אף התאוששותה החל מהרבעון השלישי. זאת, על רקע פגיעה צפויה בתעסוקה ובהכנסות, עלייה באי-הוודאות ומגבלות התו הסגול, אשר ימתנו את הביקושים. הירידה השנתית בצריכה הפרטית, הינה חריגה בהסתכלות היסטורית ולא נרשמה כדוגמתה כלל מאז 1984. ב-2021 צפויה הצריכה הפרטית להתאושש ולצמוח ב-8% אולם עדיין רמתה תהיה נמוכה ביחס לרמה הנגזרת מהמגמה טרם המשבר.

ההשקעות צפויות לרדת ב-2020 ב-13.5% על רקע העלייה באי-הוודאות והצפי לירידה בפעילות, ולעלות ב-2021 ב-5.5%. היצוא צפוי לרדת ב-2020 ב-13%, על אף נתונים טובים יחסית על פי האומדן השני של החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, על רקע הירידה הגדולה הצפויה בסחר העולמי. בהתאם להתאוששות הצפויה בסחר העולמי ב-2021 אנו מעריכים כי היצוא יצמח ב-2021 ב-7.5%.

לעומת אלו צפויה הצריכה הציבורית לעלות ב-2020 – בעיקר בשל תרומת החבילה הפיסקאלית שאישרה הממשלה לתמיכה בפעילות הכלכלית ובתעסוקה. הפער ביחס לתחזית מחודש מאי מוסבר בעדכון ההערכה לגבי ההוצאה הממשלתית בפועל. גרעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על כ-12 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75% (לעומת 11% ו-74%, בהתאמה, בתחזית מאי). ב-2021 צפוי הגרעון לעמוד על 6.9% תוצר ויחס החוב-תוצר על 77%.

בצד המקורות, היבוא צפוי להתכווץ אף הוא ב-2020, בשיעור של 14%, ולצמוח ב-6.5% ב-2021, על רקע התפתחות הצריכה הפרטית וההשקעות בשנים אלו.

בהתאם להערכה המעודכנת, ועל בסיס ניתוח הענפים שצפויים בסבירות גבוהה להישאר במצב פגיע גם אחרי הסרת המגבלות (תיירות ואירוח, תעשייה מייצאת, חברות הזנק), צופים בבנק כי האבטלה (בקרב גילאי עבודה עיקריים) ברבעון האחרון של 2020 תעלה ל-9% (לעומת 8.5% בתחזית הקודמת), ובמהלך 2021 תחול ירידה, כך שברבעון האחרון של השנה, האבטלה תעמוד על 6% (לעומת 5.5%). כלומר, גם בסוף 2021 המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה.

התיקון בתל אביב מתון, השקל מתחזק 

מדדי המניות העיקריים בבורסה בתל אביב ירדו בדומה למדדים בעולם בפרוץ המשבר, אך התיקון בהם היה מתון יותר מבמדדים בעולם. מרווחי האג"ח הקונצרניים שבו להתרחב לאחרונה.

סקר המגמות בעסקים מצביע על התמתנות מסוימת בקושי של חברות להשיג אשראי, אך המגבלה עדיין גבוהה משהייתה לפני המשבר. היקף האשראי הבנקאי שניתן במהלך המשבר היה גבוה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בפרט באשראי לעסקים בינוניים וגדולים ובאשראי לדיור. נתוני הקרן לאשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה מצביעים על ביקוש גבוה לאשראי.

השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-1.2% שער החליפין מקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה לתחום היעד.